פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הקולות של פיראוס נשמעים אחרת

        אולימפיאקוס משנה פילוסופיה ובונה עבור גרשון את אחת הקבוצות המרתקות והחזקות בכדורסל האירופי לשנים הבאות. אוברדוביץ', תיזהר

        המזל הגדול של פיני גרשון, אומר איש כדורסל יווני, הוא שסוקראטס קוקאליס, הבעלים המולטי-מיליארדר של מועדון הספורט אולימפיאקוס פיראוס על ענפיו השונים, הזדקן. במבט מהצד, כשהוא לא מחויט, נראה קוקאליס בן ה-68 כמו עוד גמלאי חביב. שיערו הסתור תמידית, גבותיו המחודדות, משקפיו המעוגלים וחיוכו הילדותי מקנים לו מראה של דמות גרוטסקית מספרי הארי פוטר. אבל אם יש בוס אחד בעולם שלא הייתם רוצים לעבוד תחתיו, זהו וודאי קוקאליס האקסצנטרי. ביוון מזמן הפסיקו לספור כמה מאמנים פיטר וכמה שערוריות סיפק ב-15 שנותיו כנשיא אולימפיאקוס. אולם לשמחתם של גרשון וכלל אנשי מחלקת הכדורסל, ליבו של קוקאליס תמיד היה שמור לקבוצת הכדורגל. וגם גילו המתקדם נותן בו אותותיו. לכן משפנו אליו האחים פנאיוטיס וג'ורג' לבית אגילופולוס, משפחה אתונאית מיוחסת ומבוססת במיוחד, וביקשו להיכנס כשותפים בקבוצת הכדורסל, הם מיד נענו בחיוב.

        בטברנה

        בימים כתיקונם ביוון, מאמן שלרשותו הועמד תקציב הנושק ל-20 מיליון יורו, שסיים עונה נטולת תארים, היה מגורש מפיראוס מיד עם סיומה ומתבקש שלא לשוב לעולם, גם לא לצורך חופשה פרטית. אבל גרשון, שבעבר דימה את עצמו לחתול רחוב, הצליח גם הפעם ליפול על הרגליים. בישורת האחרונה של העונה הצליח לפייס את אוהדי הקבוצה הפנאטים – דרך השבתו לעניינים של סופוקליס שחורציאניטיס, אהוב נפשם, שבילה חלק ניכר מהעונה על בגדים אזרחיים ביציע – ואת ראשי הקבוצה, לאחר שדילג מעל אריס סלוניקי בסדרת חצי גמר הפלייאוף, ללא יתרון ביתיות, וגרר את פנאתינייקוס השנואה לסדרת גמר בת חמישה משחקים, לראשונה זה שנים.

        פנאיוטיס אגילופולוס בן ה-34, שאמון על ניהולה השוטף של קבוצת הכדורסל ומכהן כנשיא בפועל, אוהב את גרשון אהבת נפש. השניים נחשבים לחברים קרובים ולא אחת נצפו מבלים יחד בטברנות של פיראוס ובמסעדות יוקרה באתונה. בפברואר האחרון, אחרי שגרשון ואולימפיאקוס עשו את הבלתי ייאמן וניצחו את פאו באולמה שלה, פנה אגילופולוס לגרשון והציע לו לחתום מיידית על חוזה לעונה נוספת. גרשון סירב בנימוס, ביקש לדון בענייניו רק בסיום העונה והסביר שאם זו לא תסתיים בצורה מוצלחת ודעתה של ההנהלה תשתנה, לא היה רוצה לכפות עליה את המשך הקשר באמצעות החוזה. "אם תהיו מרוצים ממני גם בחודש יוני, אשמח להמשיך כאן עונה נוספת", הבטיח המאמן.

        אגילופולוס, אומרים הקרובים לו, התרשם אז עמוקות מהכנות וההגינות של גרשון. בכל זאת, לא בכל יום דוחה מאמן כדורסל הצעה כה אטרקטיבית. על אף שבסופו של דבר כשלה אולימפיאקוס בכל אחת מהמטרות שהציבה לעצמה – העפלה לפיינל פור היורוליג וזכייה בגביע ובאליפות המקומית – החזיק גרשון בתירוצים משכנעים למדי, וטען שלמרות פציעתו של ארווידאס מאצ'יאוסקאס, שפתח את העונה רק באפריל בשל קרע בגיד אכילס, משקלו העודף של שחורציאניטיס, שמנע ממנו מלשתפו במשך זמן רב והקושי שבחיבור סגל חדש ומורכב, הייתה אולימפיאקוס קרובה מתמיד לאליפות ראשונה זה עשור. דעת הקהל השתנתה לטובה, ובאולימפיאקוס השתכנעו שגרשון ראוי להזמנות נוספת. "אבל בדבר אחת אפשר להיות בטוחים: אילו קוקאליס היה מקבל את ההחלטות, אין סיכוי שפיני היה נשאר", משוכנע פרשן כדורסל יווני.

        נבחרת יוון העתידית

        עוד בטרם נחתם חוזהו החדש של גרשון, התקבלה באולימפיאקוס החלטה אסטרטגית: לא עוד הרכבת קבוצת כוכבים חד-פעמית לצורך עמידה במשימה ספציפית. מעתה, שם המשחק הוא בנייה ארוכת טווח. יונאס קזלאוסקאס, מאמנה הקודם של אולימפיאקוס, ניסה להקנות למועדון התזזיתי בסיס איכותי שיוכל להתחרות בעתיד בזה של פנאתינייקוס. קזלאוסקאס החתים בזמנו שורה של שחקני רכש צעירים, כדי שיוכלו להיאבק ראש בראש בבסיס המקומי של פאו תוך שנים בודדות. גרשון, שהונחת בפיראוס לשם מטרה מוגדרת (זכייה ביורוליג), עצר את התהליך והנחית בקיץ שעבר עשרה שחקנים חדשים, רובם שכירי חרב זרים.

        אולימפיאקוס נמצאת בנחיתות מתמדת בעשור האחרון מול פנאתינייקוס, סבורים ביוון, משום שפאו השכילה לצרף לשורותיה יוונים מוכשרים שהפכו ברבות השנים לשלד הקבוצה והנבחרת הלאומית. אנשי אולימפיאקוס החליטו למחוק את הסגל הקיים ולבנות את הקבוצה הבאה על בסיס רעיון דומה. מאנוס ספירופולוס, עוזרו היווני של גרשון, מונה על ידי ההנהלה (ובאישורו של גרשון) לאחראי על הרכש המקומי, בעוד שגרשון, בתמורה, קיבל צ'ק פתוח בכל הקשור לרכש זר.

        "לפני שבאולימפיאקוס פנו לנציגי הדור הצעיר, הם עוד ניסו להביא כמה יוונים בכירים שישנו את המפה כבר בעונה הבאה", מספר העיתונאי ספירוס קבליארטוס מהיומון "גול ניוז". "ניקוס זיזיס קיבל פנייה, גם אנטוניו פוטסיס ותיאו פפאלוקאס, אבל הם לא רצו לבוא. באולימפיאקוס הבינו שאין להם הרבה ברירות, והחתימו את כל היוונים המוכשרים שהיו פנויים בשוק". ספירופולוס וגרשון התבייתו על יוצאי נבחרת הנוער של יוון מודל 2003, שסיימה שלישית באליפות העולם ושנתיים לאחר מכן, כנבחרת הצעירה, זכתה במדליית הכסף באליפות העולם 2005 בארגנטינה.

        לוקאס מברוקפלידיס, קוסטאס ואסיליאדיס, איאן וויוקאס וג'ורג'וס אפוסטולידיס, כולם יוצאי אותה קבוצה בלתי נשכחת, צורפו. יחד עם פנאיוטיס ואסילופולוס ושחורציאניטיס, מחזיקה אולימפיאקוס בשישה מכוכבי אותו מחזור. אולימפיאקוס החזירה מהשאלה את הכישרון רנלדאס סייבוטיס, שניצח את נבחרת יוון בגמר אליפות העולם ההיא עם ליטא הצעירה. הסגל החדש של אולימפיאקוס כבר זכה לכינוי "נבחרת יוון העתידית". בגזרת הזרים הנחית גרשון שני שחקני NBA, לורנס רוברטס וקווינטל וודס, ועדיין מחפש רכז זר נוסף. רודריק בלקני הוותיק, המחזיק בדרכון בולגרי, הוחתם וישמש רכז מחליף. יחד עם מנוליס פפאמקריוס, יאניס בורוסיס ומאצ'יאוסקאס תעמיד אולימפיאקוס את אחד הסגלים "המוכשרים ביותר אי פעם באירופה, לא רק ביוון", טוען העיתונאי והפרשן ניקוס וורלאס מהעיתון "צ'מפיון".

        שער 7 יחליט

        כיצד מאמן שידוע בחוסר סבלנותו כלפי שחקנים צעירים יתמודד עם סגל הכולל 9 שחקנים בגילאי 24 ומטה? "פיני השתנה", מאבחן ספירוס קבליארטוס. "הוא הפך צנוע יותר, סבלני יותר, אולי בגלל הכישלון בעונה שעברה. בקיץ הקודם ההנהלה אפשרה לו לעשות כל מה שרצה, נתנה לו יד חופשית, למרות שהם ידעו שחלק מהפעולות שלו שגויות. לדוגמא, הוא וויתר על המאמן האישי של שחורציאניטיס, קוסטאס חציכריסטוס, שהיה אהוב על ידי כולם במועדון וסידר לסופוקליס את הגוף והראש. אבל גרשון הגיע, והחליט שהוא לא נחוץ למערכת. בכלל, בעונה שעברה פיני סמך רק על הצוות הישראלי שלו. התייעץ המון עם אלעד חסין וקובלסקי. נכון שגם הפעם הוא הביא עוזר ישראלי (ארז אדלשטיין, א.ג.), אבל רואים שהוא מקשיב הרבה יותר לאנשים סביבו. לא הייתה לו בעיה לקבל את בקשת ההנהלה, שמי שינהל את ההחתמות של היוונים יהיה ספירופולוס, שמכיר את השוק המקומי הרבה יותר טוב ממנו".

        "באולימפיאקוס אמרו – נבנה קבוצה צעירה ומוכשרת. אם לא ניקח אליפות בעונה הבאה, לא נורא, כי לפחות אנחנו עושים צעד קדימה עם הסגל הצעיר", מוסיף ורלאס. "מה קרה בעונה החולפת? הוציאו הרבה מיליונים, לא זכו בכלום וכל שחקני הרכש שוחררו. כך שלא רק שאולימפיאקוס לא התקדמה, היא אפילו הלכה אחורה ביחס לפאו. עכשיו הם מבינים שגם אם לא זוכים בתארים כבר בעונה הבאה, הם יגיעו לשם בעתיד. בעוד שנתיים, שלוש. ואז לאולימפיאקוס תהיה קבוצה בלתי מנוצחת. אני לא חושב שגרשון מכיר בכלל את רוב השחקנים שהוחתמו, אבל הוא מבין את הפילוסופיה החדשה של ההנהלה. בעונה שעברה הוא אולי חשב שלא צריך בסיס מקומי רציני ושאפשר להצליח רק עם אמריקאים טובים ורוטציה של 8 שחקנים, כמו שקורה עם מכבי בליגה הישראלית. אבל הליגה היוונית היא ליגה קשה ואינטנסיבית הרבה יותר ואי אפשר לעשות כאן דברים גדולים בלי בסיס יווני חזק ורחב. גרשון מבין שאין הרבה ברירות, וגם העובדה שקיבל פיצוי בדמות צ'ק פתוח לרכישת אמריקאים עזרה לו לבלוע את זה".

        שאלה אחת נותרה פתוחה: איך, לעזאזל, אמור גרשון לנווט סגל מקומי כה צעיר, מגובה באמריקאים מוכשרים אומנם, אך מועדים לפורענות (וודס נעצר בעבר בחשד שניהל קרבות כלבים בחצר ביתו) וחסרי כל ניסיון אירופאי. "אני מסכים שיהיה לפיני קשה מאוד ליצור כימיה", משיב ורלאס, "אבל עדיין כולנו מחכים לראות איזה רכז יגיע. בסך הכל הוחתמו שחקנים מאוד-מאוד מוכשרים. עכשיו באולימפיאקוס מחפשים רכז שידע לשלוט בקצב המשחק ולהפעיל את האחרים, ואולי עליו תקום ותיפול העונה הבאה. אם אולימפיאקוס שומרת על הסגל הזה, ניפגש בעוד שנתיים ותראה איך השליטה בליגה עוברת מפאו אליהם. השאלה היא האם גם במקרה של כישלון, יהיה להנהלה מספיק אורך רוח ואומץ לעמוד בלחץ של הקהל ולא לבצע שינויים דרסטיים בסגל".

        שהרי ככלות הכל, גם ביוון יודעים שלמרות השינוי התפיסתי-פילוסופי שעבר על אולימפיאקוס, עונה נוספת ללא תארים תתקבל בזעם בקרב האוהדים, שמאסו מזמן בדומיננטיות המוחלטת של פנאתינייקוס. "למרות כל המיליארדים של קוקאליס והאגילופולוסים", מסכם ורלאס, "שער 7 עדיין מנהל את המועדון, לטוב ולרע, וכדאי שכולם יזכרו את זה".