זהירות, ויקינגים בדרך

מאז טבע הרמב"ם את האימרה "נפש בריאה בגוף בריא", עשתה יהדות השרירים כברת דרך ארוכה. יש מדליות אולימפיות, הטניס גירד את הטופ העולמי ואריק זאבי כבר היה אלוף אירופה. אפילו מתאגרף ברמה עולמית, רומן גרינברג, יהודי טוב שמתמחה בפלסטיקת פנים, כבר יש לנו. אבל נעזוב עכשיו את קטגוריית ה"ענפים נוספים", ונתרכז בכדורגל.

ענף הספורט הפופולרי במדינה הוסיף לעצמו, עקב בצד אגודל, הישגים שונים לקורות החיים. במונדיאל ובאולימפיאדה כבר ביקרנו, וקבוצות הכדורגל של ישראל כבר ניצחו את השמות הגדולים ביבשת ונכנסו לפנתיאון. אין ספק, מעם של סוחרים ומלווים בריבית, הפכנו לצברים שזופים ומסוקסים שמביטים לגויים בגובה העיניים.

בעצם, לא לכל הגויים. יש את האלה שם בצפון הרחוק, ההם שבנויים לתלפיות, מאורגנים, מדויקים, ממושמעים, בעלי עוצמה פיזית ומנטלית. הויקינגים. יש משהו בסקנדינבים שגורם לכדורגל הישראלי פיק ברכיים. אולי אלו רגשי הנחיתות מעליונותם הגופנית, אולי זו המבוכה מהמראה הבלונדיני המרשים, אבל דבר אחד בטוח: כל אימת שפוגשת קבוצה ישראלית את הבלונדינים מארצות הקור, הופכים בחורינו המצוינים לחבורת ילדים מפוחדת מבית הספר היסודי, שמפנה את המגרש בשכונה לחבר'ה הגדולים מהתיכון.

מי שצריכה להיות מודאגת מאוד ממאזן הקבוצות הישראליות נגד הסקנדינביות היא בית"ר ירושלים, שתפגוש ב-31 ביולי את פ.צ קופנהגן במסגרת מוקדמות ליגת האלופות. דוגמאות העבר מלמדות שההגרלה זימנה לאלופת ישראל צרה צרורה, ואם להסיק מההיסטוריית המפגשים, הרי שפלירט הצ'מפיונס של יצחק שום ושחקניו עומד להיות קצר.

ההתחלה נגד הסקנדינביות היתה דווקא מעודדת. באוגוסט 1992 הפועל פ"ת גברה בחוץ על סטרומסגודסט הנורבגית 0:2 מצמד של מני בסון, וצלחה את הסיבוב המוקדם של גביע המחזיקות כשהשלימה ניצחון ביתי באותה תוצאה.

ואז התחילו הצרות. במוקדמות מונדיאל 94' פגשה נבחרת ישראל שתי נבחרות סקנדינביות, שבדיה ופינלנד. זה נגמר רע. בנובמבר 92' טל בנין אמנם כבש לרשת השבדית, אבל איצטדיון ר"ג ראה את הבלונדינים עולצים עם 1:3. לא נפתח עכשיו את הפצעים עם ה-5:0 הקטלני שקיבלנו בחוץ מתומאס ברולין וחבריו.

בסיום אותו קמפיין ישראל השיגה את ניצחונה ההיסטורי בחוץ על צרפת, ושבועיים אחר כך חילצה תיקו ביתי נגד אוסטריה. העם היושב בציון כבר חשב שהנה, גם אירופה כבר קטנה עלינו, אבל אז בא ההפסד הביתי נגד פינלנד של ליטמאנן, 3:1, שהחזיר אותנו למציאות ובצורה כואבת.

בית"ר ירושלים לבטח לא תרצה לזכור את מפגשה עם בודה גלימט ב-1996. "הדייגים" הנורבגים ניצחו 1:2 את המשחק הראשון במוקדמות גביע אופ"א, ופירקו את בית"ר בטדי עם 1:5 מהדהד. סתם בשביל הטריוויה, טרטיאק כבש לאנשי המנורה באחת ההשפלות הכי מהותיות בתולדות הכדורגל הישראלי ביבשת.

באוגוסט 1997 פגשה הפועל פ"ת את ויילה, סגנית אלופת דנמרק, במסגרת מוקדמות גביע אופ"א, ושוב הוכיחו המלאבסים שהם אולי נקודת האור הישראלית היחידה בהתמודדויות מול הסקנדינבים. תיקו 0:0 בחוץ וניצחון 0:1 של הכחולים באורווה העלו את שחקניו של המאמן ניר לוין לסיבוב השלישי במוקדמות הטורניר.

בתחילת עונת 1997/98 היתה זו הפועל ת"א שעברה במוקדמות גביע אופ"א את פינפה הלסינקי, בשתי תוצאות זהות: ניצחון 1:3 בבית ובחוץ. בשלב הבא הודחה הפועל ת"א על ידי סטרומסגודסט מנורבגיה, לאחר שהפסידה בחוץ 1:0, ניצחה בבית 0:1, אבל נכנעה בדו קרב בעיטות עונשין 4:2.

את ה-13 בנובמבר 1999 אף חובב כדורגל ישראלי לא ישכח, ודאי לא כותב שורות אלה, שצפה מתחתיתו של שער 3 בנבחרת ישראל נתפסת עם המכנסיים למטה, מתנפצת לרסיסים, ומקבלת 5:0 משפיל ומרשים מנבחרת דנמרק. נבחרת הדינמיט הסתפקה בגומלין ב-0:3, ועלתה ליורו 2000.

ביולי 2001 מכבי חיפה התמודדה מול האקה הפינית במסגרת הסיבוב המוקדם של ליגת האלופות, כשהמנצחת היתה אמורה להתמודד בשלב הבא מול ליברפול. מה, האסימון עוד לא נפל? "פרשת הפקס", חברים. חיפה חזרה מפינלנד עם ניצחון 0:1, ובגומלין הירוקים נעזרו בשלושער של יניב קטן ואחד של ג'ובאני רוסו כדי לקבוע 0:4, ולהתחיל לפנטז על ליברפול.

אבל מישהו בחיפה התעלם מפקס מוקדם ששלחה אופ"א, בו הזהירה שאסור לשתף את וואליד באדיר. בכרמל שכחו שהקשר הורחק שנה קודם בגביע אופ"א משלושה משחקים, ולא יכול לשחק בגומלין מול האקה. אופ"א הדיחה את חיפה, והנה מצאנו עוד תחום בו הסקנדינבים עולים עלינו.

באוגוסט 2004 שוב פגשה חיפה קבוצה סקנדינבית, הפעם רוזנבורג הנורבגית. ניצחון כפול של הקבוצה מהעיר טרונדהיים (1:2 בנורבגיה ו-2:3 בחיפה) שלח אותה שוב לשלב הבא בליגת האלופות, ואותנו שוב להסיק מסקנות. ב-2005 מכבי פ"ת חגגה הופעת בכורה עלובה בשלב הבתים של גביע אופ"א. ברונדבי הדנית לא התקשתה מול חייליו של גיא לוזון והסתפקה ב- 0:2 ביתי.

המפגש האחרון של מכבי חיפה עם קבוצה סקנדינבית היה נגד מאלמו ב-2005 במסגרת מוקדמות הצ'מפיונס. השבדים ניצחו 2:3 במשחק הראשון, ובגומלין בבלומפילד שוב היתה זו המנטליות הישראלית שהשאירה את הירוקים בבית. קולאוטי סידר יתרון ישראלי, אבל "אוי דוידוביץ'", כפי שקונן מאיר איינשטיין בשידור, החזיר את השבדים למשחק עם שער אומלל. ארבייטמן נכנס כמחליף, כבש, הוריד חולצה וספג צהוב. כמה דקות אחר כך הוא עצר את הכדור בידו, קיבל אדום, ומשם הדרך לשוויון השבדי היתה קלה יותר. אוי דוידוביץ'.

חלוץ העבר דני ניראון, ששיחק בדנמרק בקבוצת וירהוס, מכיר היטב את ההבדלים בין הכדורגל הישראלי לדני. "הם מסודרים וטקטיים, נוגעים פחות בכדור, משחקים בקצב מהיר והשחקנים ממושמעים כמו חיילים", ממחיש ניראון את השוני המהותי בין הגישות למשחק, "הקבוצות הדניות משתמשות בהרבה מתפרצות, ומתמחות בניצול מצבים נייחים. בדרך כלל אין כוכבים בקבוצות הללו, אלא שניים-שלושה שחקנים שיודעים לעשות את ההבדל".

אז למה הקבוצות הישראליות כמעט תמיד מפסידות לקבוצות הסקנדינביות? לדידו של ניראון מדובר בשילוב של שני מרכיבים. "התשובה היא גנטיקה ומנטליות. כששיחקתי בארץ נחשבתי לגדול וחזק, אך בדנמרק הייתי שחקן ממוצע מהבחינה הזו. גם ההבדלים המנטליים הם משמעותיים. קבוצה דנית לא היתה מפסידה לעולם לקבוצה מאנדורה, הם לעולם אינם שאננים, אצלם ההכנה המקצועית היא מדוקדקת, הם קרי רוח ואנו לעומתם חמי מזג. אני לא חושב שהאווירה החמה בטדי תשפיע עליהם".

הקלישאה הידועה טוענת שלישראלים יש סגנון משחק טכני יותר, בעוד הסקנדינבים מתמקדים בפיזיות, מהירות וכוח. מאמנה לשעבר של נבחרת ישראל, ריצ'רד נילסן, אינו סבור כך. "אין הבדל גדול בין הכדורגל הישראלי לדני, גם בהיבט הטקטי וגם מבחינת קצב המשחק", אומר נילסן, "אם משווים בין הנבחרות אז הסיבה שהדנים יותר טובים היא שהרבה מהם משחקים מחוץ לארצם. ברמת הקבוצות, צריך לזכור שרק בשנים האחרונות הסופרליג הדנית השתפרה והתחזקה".

אבל ריצ'ארד, מה עם ה-5:0, או הגולים שחטפנו מאוסטריה בארץ ובוינה? הג'נטלמן הדני לא שכח. "אני לא חושב שלישראלים יש בעיות מיוחדות, זה הכדורגל ודברים כאלה הם חלק מהמשחק. הבעיה היחידה היא אולי שיש קצת פחות משמעת בכדורגל הישראלי". האנדרסטייטמנט של השנה.

"אני חושב שבית"ר קיבלה הגרלה מאוד קשה מהבחינה הזו", פתח ניראון בנימה פסימית, "יש צורך בהכנה מקצועית גבוהה ומעמיקה. בית"ר תצטרך לסגור הרמטית את האגפים, משם הדנים אוהבים לתקוף. יש צורך בריכוז מקסימלי של הקבוצה בכדורים הנייחים, שם לדנים יש יתרון בולט מבחינת משחק הראש, הארגון וניצול המצבים".

יריבתה של בית"ר היא לא קבוצה דנית טיפוסית, אך ניראון לא בטוח אם זה יתרון או חיסרון. "זו קבוצה גדולה עם תקציב ענק, ויחסית מרובת זרים", אומר החלוץ, "בדרך כלל הקבוצות הדניות מתבססות על השחקנים המקומיים, ואילו אלה של קופנהגן נחשבים לקצת פחות טובים, אך מספיק טובים כדי לחלוף על פני בית"ר. באחד על אחד אני לא רואה הבדלים גדולים, אבל מבחינת ההיבט הקבוצתי יש הבדל רב".

"הדנים אוהבים לשלוט במרכז השדה ובקצב המשחק, ובית"ר חייבת לנטרל זאת", ממשיך ניראון, "בית"ר צריכה להתמקד ביספר גרונקיאר המנוסה, למרות שהוא נמצא קצת בירידה לטעמי. עוד שחקן בולט הוא מרקוס אלבאק הוותיק, חלוץ מרכזי קלאסי עם משחק ראש טוב, ויכולת לשחק עם הגב לשער". גם החלוץ הברזילאי איילטון אלמידה, הקשר הקנדי אטיבה האטצ'ינסון והמגן המנוסה ניקלאס ינסן, מסוגלים לאיים. בנאדו, לטיפולך.

"יש לקופנהגן את השוער מספר 2 בדנמרק, יספר כריסטיאנסן, ושחקניה ממושמעים מכל הבחינות", מוסיף נילסן, אבל מיד מצנן את האווירה, "קופנהגן היא הקבוצה הטובה בדנמרק כיום, אבל הם פתחו את הליגה בצורה לא יציבה, עם הפסד ותיקו. יש להם יתרון קל על בית"ר משום שעד המפגש הם יהיו אחרי 3 משחקי ליגה, לעומת 0 משחקים תחרותיים של בית"ר".

יש לבית"ר יתרונות על פני קופנהגן? "הפלוס של בית"ר", משיב ניראון, "הוא שזו ממש תחילת עונה גם בדנמרק, אחרת לא היה לבית"ר סיכוי. במשחק החוץ חייבים הגנה מאורגנת, ויציאה טובה למתפרצות. יכולת אישית טובה של השחקנים המרכזיים בבית"ר יכולה לעשות את ההבדל, ותוצאה טובה בדנמרק עשויה להשאיר סיכוי לגומלין בארץ". נילסן, לעומתו, מונה יתרון ישראלי אחר. "לבית"ר יש מאמן מעולה, אחד הטובים שפגשתי בחיי, ואני יודע שיצחק שום יודע להכין קבוצה למשחק בצורה יסודית".

אז האם יש סיכוי שאלופת ישראל תחלוף על פני המשוכה הדנית? "זו תהיה הפתעה גדולה אם בית"ר תעבור", מסכם ניראון, ואילו הדני משיב כי "לבית"ר יש סיכוי מסוים". בנוסף להכל, מתברר, הסקנדינבים הם גם הרבה יותר מנומסים.