ברעם חובק עולם

עזרת נשים

בתקופה בה נשים מנהלות מדינה, גם הכדורגל המצ'ואיסטי מצמצם פערים ונותן להן עמדות כוח. ברקת ופרידמן יכולות ללמוד לא מעט מהמודלים הבאים

שגיב ברעם

דליה סמית הוציאה קרוב ל-20 ספרי בישול וכיכבה בתכנית בה היא שימשה כשפית במשך למעלה מ-25 שנה. היא כתבה טורים ב'מירור' וב'אינבנינג סטנדרד', כיכבה בפרסומות למוצרי מזון ויש לה אתר אינטרנט מושקע, שגובה דמי שימוש חודשיים. אימפריה.

בתחילת מרץ 2005 אירחה נוריץ' את מנצ'סטר סיטי וכבר הוליכה 0:2, עד שהתכולים הישוו ל-2:2 לפני המחצית. אותה דליה סמית, ככל הנראה מבושמת מאלכוהול, חטפה עצבים ובאקט אימפולסיבי ירדה מיציע המכובדים בקארו רואד לכר הדשא. בשלב הבא אספה גורו המזון השיכורה מיקרופון מהכרוז, ניגשה לעיגול האמצע ושאגה: "הודעה לאוהדים שהם כנראה הטובים בעולם - אנחנו זקוקים כאן לשחקן ה-12. איפה אתם? איפה אתם? בואו נשמע אתכם! קדימה!". לסמית, בהיבט מסוים, הייתה הזכות לעשות זאת. שנתיים לפני כן היא הודיעה על פרישה מהטלוויזיה כדי לפנות זמן לעסקים הפרטיים ובראשם נוריץ' סיטי, שבה היא ובעלה מחזיקים במירב המניות ומשמשים כדירקטורים.

קשה להאמין שנקבל העונה סנריו דומה באחד ממשחקיה של הפועל באר שבע. אלונה ברקת נוטלת מיקרופון, חוצה את שדה הגבשושיות של וסרמיל וקוראת בקול לאוהדים להתחיל לעודד? לא. אבל דליה סמית היא לא האישה היחידה שמחזיקה בתפקיד מפתח בקבוצת כדורגל בעולם. בעולם בו משמשות נשים כנשיאות, ראשי ממשלה ושרות כבר עשרות שנים, בו נשות עסקים חזקות הן לא דבר נדיר, גם הכדורגל החל להדביק פערים. לאלונה ברקת (אם בכלל תושלם עסקת באר-שבע) ולתמי פרידמן, המנכ"לית החדשה של מכבי תל אביב, בוודאי יש אג'נדה משלהן, אבל הרי להן כמה דוגמאות לנשות הכדורגל בעולם.

עוד בוואלה! NEWS

אתגר פיזי ונפשי: מי מלווה ותומך בכם כאשר אתם עוברים לדיור המוגן

לכתבה המלאה

האוהדת

ההתפרצות של סמית באותו משחק מול מנצ'סטר סיטי גררה הדים רבים בממלכה, אבל רוי בלוור, אחד מראשי קבוצות האוהדים של נוריץ', סיפק את ההסבר שהכי הניח את הדעת: "אולי כשהיא תבחן את מעשיה מאוחר יותר היא תחשוב שהיא לא פעלה נכון, אבל יש לה לב ענק והיא להוטה באמונה שלה".

למרות שכיום מתרוצצות השמועות על רצונם שלה ושל בעלה למכור את חלקם, סמית היא האבטיפוס של בעלים שאוהד את הקבוצה. מכף רגל ועד ראש, בלבוש צהוב וירוק, סמית מעולם לא ניהלה לבדה את נוריץ'. היא הייתה מעורבת בקבלת ההחלטות, אבל השאירה את הניהול לאנשים אחרים. מקומה היה ביציע.

בניגוד גמור אליה ניצבת לה "הגברת הראשונה" של הכדורגל האנגלי, קארן בריידי. ב-1996 הגיע טרבור פרנסיס לאמן את ברמינגהאם סיטי. פרנסיס רצה חלוץ חדש, אבל לא היה לו כסף בשביל לקנות כזה. לעזרתו נחלצה בריידי, מנכ"לית הקבוצה, שמכרה ליריבה העירונית, ווסט ברומיץ', את פול פסקוסולידו תמורת 825 אלף ליש"ט. העסקה סגרה את הפער הנדרש בדרך לרכישתו של מייק ניוואל במיליון ליש"ט. העברת פסקוסולידו לווסט ברומיץ' לא הייתה מקרית. היה זה הכרחי שהוא יישאר בעיר בירמינגהאם, מכיוון שאותה בריידי, שמכרה אותו לבאגיס, הייתה אישתו.

ב-1993, כשהיא בת 23 בלבד, שלפו דייויד גולד ודייויד סאליבן את בריידי מעבודתה בחברת ההוצאה לאור שבבעלותם והנחיתו אותה בברמינגהאם סיטי, פרויקט אחר בו הם מחזיקים. בריידי, אשת עסקים חזקה, פרחה. בימיה הראשונים בברמינגהאם ניגש אליה אחד משחקני הקבוצה ואמר לה: "אני יכול לראות לך את הציצים דרך החולצה שאת לובשת". בריידי, בלי לבזבז זמן, ירתה מיד בחזרה: "טוב, אל תדאג, אחרי שאני אמכור אותך לקרו אלכס אתה לא תוכל לראות אותם משם, נכון?" והיא אכן מכרה אותו.

המצליחנית

לפני כארבע שנים התראיינה בריידי למגזין עסקים בריטי, אבל על השאלות בנוגע להיותה אישה בעולם הכדורגל הגברי היא לא ענתה בהרחבה. המנכ"לית פשוט העדיפה לענות בהרחבה על שאלות שנגעו למשנתה העסקית.

בראיון מלא בעובדות ומספרים, תשובות ארוכות על תכניות כלכליות וניהול עסק, ניתן כמעט להרגיש דרך המילים את התשוקה הבוערת של בריידי לתפוס את המושכות ולהוליך את העסק שהיא עומדת בראשו לעתיד טוב. זה מה שהפך אותה לאחת מנשות העסקים הבולטות באנגליה וב-2006 זיכה אותה בפרס "האישה ששינתה לך את החיים" של המגזין "קוסמופוליטן". "אחת מהבעיות בכדורגל היא שלפעמים נדמה שקשה להגיד את המילה 'לא'", שטחה בריידי באותו ראיון. "אני מניחה שהמשאים ומתנים שניהלתי עם שחקנים חסכו לקבוצה כמה מיליוני ליש"ט בשנה".

אם אוהדי ברמינגהאם היו מאושרים מהעלייה החוזרת של קבוצתם לפרמיירליג בתום העונה שעברה, הרי שקארן בריידי כנראה הייתה מאושרת לא פחות מהם. הכסף מזכויות השידור והחזרה לבמה המרכזית, עליהם אפשר לרקום תכניות עסקיות ושיווקיות נרחבות. זה פשוט עושה לה את זה.

הנחבאת אל הכלים

קארן בריידי ודליה סמית, ביחד עם מספר נוסף של נשים בכדורגל הבריטי, בהחלט מהוות פורצות דרך, אבל המובילה בתחום היא ללא ספק ספרד. מסרטוני התעודה על חיים רביבו בסלטה ויגו ועד אלו על הדרבי החם של סביליה, תמיד יכולנו לראות את הכמויות האדירות של נשים ביציעי הלה-ליגה. מריה איגנסיה הופיצ'לר הייתה נשיאת לורקה הקטנה כבר בשנות ה-80 ומריה תרסה אנדראו הייתה האישה הראשונה שישבה באחת מהוועדות של אופ"א.

באוקטובר 2006, אחרי התפטרותו של נשיא אתלטיק בילבאו, פרננדו למיקיז, נבחרה לרשת אותו אנה אורקיחו, הנשיאה הראשונה בתולדות המועדון. אורקיחו שימשה כחברת דירקטוריון באתלטיק כבר מאז 1990 וכחודשיים אחרי שנבחרה לשמש כנשיאת חירום העונה, לקחה החלטה גדולה, פיטרה את מאמן הקבוצה, פליקס סריורגארטה ומינתה במקומו את מאנה, שהציל את הקבוצה מירידה. כשהייתה בת 12 קנה לה אביה כרטיס מנוי למשחקי הבית וביחד איתו היא צפתה באינספור משחקי בית וחוץ של הקבוצה. בעזרת היותה עורכת דין וסוכנת נדל"ן מצליחה, הצליחה אורקיחו לפלס את דרכה לצמרת המועדון ולהפוך לאחת מהדמויות המרכזיות בו.

באמצע יולי סיימה הבוסית את תקופת החירום ולנשיאות המועדון נערכו בחירות. הסקרים הצביעו על ניצחון ברור לאורקיחו, אך היא הסירה את מועמדותה והצהירה שהיא מעדיפה להישאר בניהול קבוצת הנשים המצליחה של המועדון, שזכתה בשלוש אליפויות ספרד האחרונות. למרות זאת, ההצלחה שלה הביאה חמש נשים אחרות להתמודד במירוץ בו זכה לבסוף פרננדו גרסיה מסואה.

האימהית

עם כל הכבוד לאורקיחו, אחת מנשות הכדורגל המפורסמות בספרד היא מריה תרסה ריברו, שמשמשת מאז 1994 כנשיאת ראיו וייקאנו. בעלה, חוסה מריה רויז מטאוס, שהחזיק ב-95 אחוזים מהשלטה במועדון, ביקש ממנה לשבת בראש המערכת מכיוון שבעיות חוקיות מנעו ממנו לעשות כן.

"אני מודה שהייתי במשחק כדורגל אחד בכל שנות חיי. זה היה במורסיה, אבל אני לא זוכרת אילו קבוצות שיחקו", אמרה באותו יום. אבל השנים חלפו וריברו נכנסה לעניינים. ב-1999 שונה שמו של האצטדיון הביתי ל"אסטדיו תרסה ריברו" והנשיאה נשמעה אחרת: "בהתחלה הייתי כל כך משועממת, נרדמתי במשחקים. היום, כשיש סוף שבוע ללא משחק, אני אבודה".

ריברו היא אשת כדורגל מסוג אחר. "אני נשיאה עם אינסטינקטים אימהיים", העידה ב-2002 האם ל-13 ילדים וסבתא לכ-40 נכדים, "אני מתייחסת לשחקנים כאילו היו ילדיי. יש לי עוד התחייבויות מלבד אלו לקבוצה. אני צריכה לנקות את הבית, לסדר את המיטה ולעשות קניות. בימי ראשון הילדים שלי באים לבקר עם הנכדים ואני צריכה להכין את הארוחה ולארגן את הבית לפני שאני יוצאת לאצטדיון. בנוסף לכל אלה יש גם את המיסה בכנסייה".

בספטמבר 2001 הייתה שותפה להוצאת הספר “Locas por el futbol”, או בתרגום לעברית: "משוגעות על כדורגל". ספר שנכתב על ידי כמה נשים ובו גם כמה מחוויותיה של ריברו, שסיכמה: "זה בהחלט נכון שכדורגל הוא משחק מצ'ואיסטי, אבל לפי דעתי הוא לא צריך להיות מזוהה כגברי. אישה צריכה להביא יציבות למשפחה, לדאוג לילדים שלה ולבעלה. אם יש אישה מספיק חזקה לעשות תפקיד נוסף, ציבורי, אז אני חושבת שזה יהיה מצוין אם תעשה זאת. זה המצב שלי ויש לי 13 ילדים".

הזרקנית

באנטיתזה גמורה לכל הקודמות עומדת סבטלנה רזנאטוביץ', צ'צ'ה בשמה הידוע. ב-15 בינואר 2000 עשה דבורסאב גאבריץ' טובה לאנושות כשחיסל את זליקו רזנאטוביץ', הידוע יותר בכינויו ארקאן. הסרבי הגאה, שלמעשה נולד בסלובניה והיה בן 48 במותו, היה אחד מפושעי המלחמה האכזריים ביותר במלחמת יוגוסלביה ועוד לפניה פיתח קריירה ארוכת שנים כשודד וכרוצח ברחבי אירופה.

ב-1995 נשא ארקאן את צ'צ'ה לאישה וכעבור כשנה השתלט על קבוצת הכדורגל אוביליץ' הצנועה. בתוך שנה עלתה הקבוצה לליגה הראשונה וכבר בעונתה הראשונה שם, עונתה הראשונה אי פעם בליגה הבכירה, זכתה באליפות באורח פלא. לאט לאט החלו לצוץ עדויות על איומים ברצח על שחקנים פן יכבשו מול אוביליץ' ואופ"א לא התקשתה להבין את המתרחש ואיימה לאסור על הקבוצה הקטנה מבלגרד לשחק במפעליה בגלל קשריה. ארקאן הבין את המסר וב-1998 פינה את מקומו ומינה את אישתו לנשיאות מועדון.

צ'צ'ה, אחת מהזמרות המצליחות והאהובות ביותר ביוגוסלביה לשעבר ב-20 השנים האחרונות, שכבר מילאה אצטדיונים בלמעלה מ-100 אלף מעריצים, ויתרה במהירות על התענוג והעבירה את הניהול השוטף לידיים אחרות, אבל כחצי שנה אחרי מותו של בעלה שבה למועדון מסיבות ששמורות עמה עד היום. הקבוצה החלה לדעוך, ירדה לליגה השנייה לפני שנתיים ובעונה החולפת לא ניצחה, השיגה 6 תוצאות תיקו ב-38 משחקים וירדה בבושת פנים לליגה השלישית. בסיס האוהדים שהתחיל להיבנות בזכות ההצלחות בסוף שנות ה-90 התפוגג, הכשרונות עזבו והאוהדים זועמים. לצ'צ'ה זה לא ממש מפריע. אחרי חקירות בחשד למעורבות בשני מקרי רצח של בכירים סרבים, יש לה דברים יותר חשובים על הראש.

הניסוי הישראלי

הכדורגל הישראלי עומד להכיר מקרוב את אלונה ברקת ואת תמי פרידמן. את הסקרנות לגבי ההתנהלות שלהן ישביע רק הזמן. אוהדות משולהבות? נשות עסקים קשוחות? דמויות אימהיות או אולי זרקניות כמו צ'צ'ה הסרבית?

באמצע העונה נוכל להתחיל לעשות סיכומי ביניים, שיספרו לנו את סיפורן של הנשים החדשות בכדורגל הישראלי. תקשורת הספורט הישראלית מוצפת בנשים, לחלק מהקבוצות הגדולות גרעין אוהדים הולך ומתרחב של נשים והכניסה של ברקת ופרידמן לכיסאות הניהול מהולה בהבנה שייתכן מאוד שזוהי רק תחילת הדרך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully