השיאים שמכבי תל אביב הצליחה לשבור

ההפסד של מכבי תל אביב הערב (חמישי) לסנטה קולומה השווה את השיא הישראלי בבזיון. לצד תבוסת ה-10:0 של הפועל באר שבע לרודה ההולנדית ב-1997 זוהי התוצאה הקשה, הכואבת והעצובה ביותר של קבוצה ישראלית במפעלים האירופאים.

לצהובים לא הייתה זו הפעם הראשונה בה הם נכשלים בצורה כזו ביבשת, גם לאלי כהן עצמו זכרונות לא כל כך נעימים מהמפעלים של התאחדות הכדורגל האירופאית. ללא דירוג כלשהו ניגשנו לחפש קצת בושות אחרות ב-15 השנים שלנו ביבשת הישנה.

ב-24.8.95 יצאה מכבי חיפה לאיי פארו שם פגשה לעיני כ-500 צופים את קלאקסווירק המקומית. מזג אוויר מקפיא שכלל רוחות חזקות הפריע לירוקים שלמרות שערים של חיים רביבו ועופר שטרית הפסידו 3:2. בניגוד למשחקה של מכבי תל אביב הערב, חיפה הגיעה למשחק עם יתרון 0:4 מהמשחק הראשון כך שלתוצאה הזו לא הייתה חשיבות.

בקיץ 1995 עשתה הפועל תל אביב את הבכורה האירופאית שלה עם צמד משחקים מול זימברו קישינייב המולדובית, אחרי שסיימה עונה לפני כן במקום הרביעי. אותה עונה בה נופף משה סיני במשך שנים כהצלחה כבירה אליה הוליך את הקבוצה. למרות שהייתה זו הופעת בכורה של האדומים באירופה ולמרות שישראל הייתה צעירה בכל הנוגע ליבשת באותם ימים, ההדחה אחרי הפסד 2:0 במולדובה ותיקו 0:0 בבלומפילד, הייתה די מפדחת.

בקיץ 1995 אפפה את הנגב אופוריה. ברצלונה הענקית הגיעה למפגש מול הפועל באר שבע ומדינה שלמה נעמדה דום אל מול מהו קודרו, איבן דה לה פנייה, חריסטו סטויצ'קוב והמאמן יוהאן קרויף. האימפריה הקטאלונית ידעה שיהיה לה קל, אבל לא תיארה לעצמה שעד כדי כך. 0:12 בסיכום שני המשחקים.

שנתיים מאוחר יותר ספגה באר שבע את ההשפלה הגדולה ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי לפני ההפסד של מכבי תל אביב הערב באנדורה. אלי גוטמן שזכה עם הקבוצה עונה לפני כן נטש להפועל חיפה ולקח עמו מספר שחקנים. בני טבק התמנה במקומו והפסיד 4:1 לרודה בווסרמיל. הגומלין היה כואב הרבה יותר וטבק וחניכיו ספגו עשיריה ללא מענה בהולנד.

בעונת 1995/6 זכתה מכבי תל אביב בדאבל, אבל בגלל שיריבתה בגמר הגביע הייתה עירוני ראשון לציון, זכתה הקבוצה מעיר היין להשתתפות היסטורית באירופה. סיבוב המוקדמות הפגיש את ראשון עם שריף טיראספול המולדובית, אבל הישראלים לא הצליחו לעבור את היריבה החלשה ולמרות שניצחו 2:3 בישראל, הודחו אחרי הפסד 1:0 בחוץ.

בפתיחת עונת 1996/7, בנה אלי כהן קבוצה לתפארת בבית"ר ירושלים. זוהר, אוחנה, פישונט, חרזי ואחרים הוגרלו מול קבוצה אלמונית מנורבגיה, בודו גלימט שמה. כולם חשבו שמדובר בקבוצה של דייגים, אבל הדייגים ניצחו בטדי 1:5 והשפילו את הכוכבים הגדולים של בית"ר. אחרי אותו משחק גם הפכה המילה "דייגים" לשם נרדף לקבוצות קטנות מאירופה בפי התקשורת הישראלית. הנורבגים ניצחו גם בגומלין, הפעם 1:2 בביתם, והמשיכו לשלב הבא שם הודחו על ידי טרבזונספור הטורקית.

ב-12 באוגוסט 1998 התייצבה לה בית"ר ירושלים כאלופה הגאה של ישראל למפגש מוקדמות ליגת האלופות מול בנפיקה, שהעולה ממנו עתידה הייתה לעלות לשלב הבתים של המפעל. בית"ר הגיעה אחרי שדילגה בקלות מעל B36 מאיי פארו בסיבוב הראשון, אבל שלושה חודשים אחרי שניצחה 2:3 את הפועל בית שאן בדרך למקום בו נמצאה עכשיו, הבינה שבניגוד לאיתן טייב, שחקני בנפיקה לא יקשרו שרוכים.

הקבוצה מהבירה לא הגיעה להזדמנות אחת במשך כל המשחק וקורנפיין, בכר, טרטיאק, שלח, דומב, טלסניקוב, אבוקסיס, האמר, דרעי, שאלוי, שטרית ואוחנה היו שותפים לתבוסת 6:0 שהביכה את הכדורגל הישראלי והעמידה אותו במקומו באותה תקופה. במשחק הגומלין השיבו הצהובים-שחורים מקצת מכבודם האבוד עם ניצחון 2:4 בטדי.

עוד לפני שהפך לדמות שנויה במחלוקת בגלל תיפקודו כשר ביטחון, גרם עמיר פרץ לכאבי ראש ללא מעט אנשים. באמצע ספטמבר 2005 הוא ידע לעלות גם על עצביהם של אבי ועמוס לוזון, כששביתה במשק הישראלי שכללה גם את נמל התעופה מנעה מהירנביין ההולנדית להגיע לישראל למפגש מול מכבי פתח תקוה בסיבוב הראשון של גביע אופ"א.

אופ"א החליטה שמבחינתה שפתח תקוה תשבור את הראש וקבעה משחק אחד מכריע, באבה לנסטרה של הירנביין. ארנולד ברוחינק, מיקה וראיינן, פטר האנסון, ויקטור סיקורה וסטפן סלאקוביץ' התעללו במלאבסים וסיימו עם 0:5 בדילוג קליל.

אחרי שזכתה באליפות מפתיעה עם אבי נמני על הספסל ועם ברוך דגו כשחקן העונה, הגיעה מכבי תל אביב לראשונה אחרי שנים ארוכות למוקדמות ליגת האלופות. ההגרלה ייעדה לקבוצה מקרית שלום יריבה נוחה בדמותה של ז'ילינה הסלובקית בסיבוב המוקדמות השני, כשבזה השלישי היא היייתה עתידה לפגוש יריבה גדולה. אלא שהצהובים כבר כנראה היו עסוקים בהגרלת השלב הבא ובמשחק הראשון באצטדיון פוד דובנון בז'ילינה הפסידו 1:0 אחרי שער של מארק באז'יק המחליף 4 דקות לסיום.

הקבוצות הישראליות אירחו באותה תקופה מחוץ לישראל ומכבי נדדה למגרש ביתי חלופי בבודפשט. כישלון של ההגנה הישראלית להרחיק את הכדור אחרי בעיטה חופשית בדקה ה-16 עלה לה בשער של דושאן סנינסקי. כעת היו צריכים חניכיו של ניר קלינגר לכבוש שלושה שערים כדי לעלות, אבל שער בודד של ג'ון פנטסיל לא הספיק להם ליותר מ-1:1. זמן לא רב אחרי הכישלון החרוץ באירופה נזרקו טל בנין ואבי נמני מהקבוצה.

ב-11.8.05 יצאה מכבי תל אביב לאצטדיון ה-GSP בניקוסיה למפגש מול אפואל המקומית. המשחק היה הראשון של הצהובים בעידן הגלאקטיקוס. בלסינג קאקו, אייל ברקוביץ' וג'ובאני רוסו פתחו בהרכב של ניר קלינגר, אבל הפסידו 1:0 אחרי טעות בהגנה במחצית השנייה.

למרות ההפסד הקהל של מכבי היה משוכנע שבגומלין כבר תיתן הקבוצה הצגה. אבי נמני ערך בכורה רשמית לראשונה אחרי שחזר מבית"ר ירושלים, פתח לצידם של רוסו וברקוביץ' וגם כבש את ה-0:1 שהוליך את שתי הקבוצות להארכה. 30 הדקות הנותרות כבר היו של הקפריסאים. קונסטנטינוס מקרידיס ומריוס נאופיטו כבשו צמד מהיר ומכבי הייתה צריכה לכבוש שלושער כדי לעלות. ארז מסיקה הצליח רק להשוות ל-2:2 בדקה ה-117 והגלאקטיקוס רשמו כישלון ראשון בעונה שהפכה להיות רצופה בכאלו.

בהכנת הכתבה סייע יואב ויכסלפיש.