יש להם עתודה?

צילום ועריכה: דרור פיקלני

איך צריך להסתכל על המקום השישי בו סיימה נבחרת העתודה את אליפות אירופה? מצד אחד, מדובר בקבוצה שהנבחרת הבוגרת שלה יכולה רק לחלום על מיקום שכזה, ושבסגל שלה רק שניים וחצי שחקנים שזוכים לדקות נורמליות בליגה לא כל כך נורמלית. מצד שני, הרבה מהיריבות היו שמחות לכמות כזו של שחקנים מרכזיים בליגה המקומית הבכירה, מה גם שבמדי הכחול לבן משחק כוכב אירופי שרשום בטוש זוהר בפנקסי הסקוטים של ה-NBA.

על פניו, מדובר בתוצאה מכובדת. הרי המקום השישי באירופה כלל ניצחונות על אימפריות כדורסל בגילאי בוגרים כמו קרואטיה וטורקיה, והפסדים דחוקים וצורמים מול ספרד ואיטליה, זוכות מדליות הכסף והארד. אז מדוע בכל זאת תחושת "הגאווה והאכזבה", כפי שכינה זאת המאמן יעקב ג'ינו? אולי בגלל שהמאמן לא היסס להצהיר על מדליה כמטרה כבר מיום האימונים הראשון, למרות סגל רזה מאוד בשחקני פנים והכרות עם הציפיות התקשורתיות הלא ריאליות כשזה מגיע לנבחרת הזאת, שנשענות על שתי הסנסציות של 2000 ו-2004.

"התחושה שלנו היא שיכולנו להגיע לגמר", אמר ג'ינו לאתר מנהלת הליגה. "במקרה של הנבחרת הזאת רמת הציפיות שהצגנו הייתה ריאלית, ואני, כשיטה, מנסה להרים ציפיות כי אני חושב שזה מחייב וממקד אותך. לפעמים, אם אתה תחרותי והישגי, בגלל רמת הציפיות אתה מצליח להוציא מעצמך יותר". לאורך כל הטורניר הקפיד ג'ינו לגבות ולהחמיא לשחקנים שלו, אולי לקח מאותה תקרית עם אבי בן שימול לפני שנתיים. צחוק הגורל הוא, שהמיקום הסופי של הנבחרת הנוכחית נמוך יותר מהמקום הרביעי של הנבחרת של 2005, שסיימה במאזן שלילי של 5:3.

ג'ינו מרבה לפרגן לחבורה הלוחמת שלו, למרות שזו נופלת ברמת הכישרון שלה מהנבחרת של 2000 (טל בורשטיין, יניב גרין, אורי יצחקי, אפיק ניסים, משה מזרחי ועוד שחקנים שהמשיכו לנבחרת הבוגרת) או של 2004 (רביב לימונד, יותם הלפרין וליאור אליהו הצעיר). בסיכומו של דבר, השילוב בין שני כוכבים וצוות משלים ולוחם הביא את הנבחרת כחול לבן – "קבוצת ההגנה הטובה באליפות", לדברי המאמן - אל היעד הריאלי שלה, אבל השאיר גם טעם של עוד.

אחרי התצוגה של 35 הנקודות ב-20 דקות מול מקדוניה במשחק הפתיחה, עומרי כספי כבר סומן בתקשורת הישראלית כ-MVP, מה שהביא לירידה ביכולתו שהתבטאה במיוחד ב-5 הזריקות ב-32 דקות מול ההגנה הספרדית. נער הכסף סיים אמנם את האליפות עם 17.9 נקודות ו-4.8 ריבאונדים, אבל נוכחות משמעותית שלו במשחקים המכריעים מול ספרד ואיטליה היו יכולות להביא את ישראל למאבק על מדליה.

יוגב אוחיון, התקווה המרכזית השניה, עשה את שלו עם 13.8 נקודות ומשחקים של דומיננטיות ואסרטיביות מול ספרד, גיאורגיה, איטליה וטורקיה, אבל המספר הנמוך בטור האסיסטים (2.6 בלבד) והאחוז הרזה לשלוש (23, ב-3 מ-13) משאירים גם אצלו תחושת החמצה מסויימת. בצוות המשלים, שכלל עוד שישה שחקנים ששיחקו מעל 10 דקות לערב, בלטו אלישי כדיר שהעמיד מספרים יפים, נועם מטלון, טל דן ודניאל גור אריה, שלמרות סטטיסטיקה לא מרשימה של 6 נקודות ו-5 ריבאונדים הוכיח שנחישות, הקרבה ולחימה הן תכונות שאי אפשר לוותר עליהן. גל מקל, שיוביל את נבחרת העתודה הבאה, בלט מול קרואטיה וספרד.

נבחרת העתודה תשוב עכשיו ארצה, כשלפחות שחקן אחד שלה, עומרי כספי, אמור להיות מוזמן לנבחרת הפצועה והעייפה של צביקה שרף. ג'ינו חושב שעדיף היה לכספי ואוחיון לבלות את שארית הקיץ במנוחה. "אני לא בטוח שזה נכון עבור כספי ואוחיון להתברג בסגל הנבחרת הבוגרת, כי טורנירים כמו גמר אליפות אירופה וההכנה שלו שוחקים אותך מנטאלית ופיזית ושחקן צריך להגיע לנבחרת הלאומית רענן", הוא קובע. "אבל מבחינת יכולת - אין לי ספק שהם יכולים לעשות את זה".

עוד לפני האליפות נחשבה סרביה למועמדת לשחזר את תוארה מהקיץ הקודם, והשלד של ז'לז'ניק בלגראד הנפלאה, שכלל את המאמן ולאדה ווקויצ'יץ' ואת מילוש תאודושיץ' ודרגאן לאבוביץ' לא איכזב. תאודושיץ' (20, 1.96 מ'), שנבחר ל-MVP של האליפות, העמיד מספרים של 16 נקודות ו-5.4 אסיסטים בממוצע, ולקח על גבו את סרביה בשלבים המכריעים. לאבוביץ' (20, 2.07 מ') נתן הצגה של 31 נקודות מול צרפת בבית המוקדם, וחרף משחק חלש של 3 נקודות בלבד בחצי הגמר מול איטליה סיים עם מספרים של 16.9 נקודות ו-6 ריבאונדים. הגדולות של אירופה כבר שלפו את פנקסי הצ'קים.

חאבייר ריי סאנוי, סנטר נבחרת ספרד, משחק בסך הכל בליגה השלישית בארצו. זה לא מנע ממנו להיות העוגן של הנבחרת המפתיעה שקטפה את מדליית הכסף, לא מעט בזכות 23 נקודות, 20 ריבאונדים ו-5 חסימות של הכוכב בניצחון הדחוק והחשוב כל כך מול ישראל. חאבייר ריי (20, 2.07 מ') סיים את האליפות עם 15.5 נקודות, 9.5 ריבאונדים ו-2.1 חסימות, שיסדרו לו, אולי, מקום בקבוצה ספרדית בכירה יותר.

נבחרת איטליה, שגם היא עברה את העתודה שלנו בדרך למדליה, היא נבחרת אפורה ועמוקה במיוחד. השחקן היחיד שעשוי להיחשב לכוכב הוא לואיג'י דאטומה (20, 2.02 מ'), אקס סיינה, שהוביל את הסקואדרה אזורה עם 14.6 נקודות ו-6.1 ריבאונדים בדרך לארד. ישראל עצרה אותו על שלוש נקודות בלבד, מה שלא הספיק לניצחון. מול הרוסים, במשחק על המקום השלישי, הוא כבר זהר עם 26, כולל 5 מ-7 בלתי נתפס מחוץ לקשת.

שלושה גבוהים נוספים שבלטו באליפות הם גאספר וידמאר, רונאלדס זאקיס ופובילאס בוטקביצ'יוס. וידמאר (20, 2.08 מ'), הסנטר של סלובניה וסלובאן לובליאנה, העמיד בכל משחקיו ספרות כפולות בטור הנקודות בדרך ל-15.9 ו-9.8 ריבאונדים. זאקיס הלטבי (20, 2.04 מ'), מלך הסלים של הטורניר, לא ירד מ-19 נקודות בשישה משחקים וסיים עם 24.7 למשחק, כולל 9 ריבאונדים. מלך הריבאונדים הוא הליטאי בוטקביצ'יוס (20, 2.02), עם 11.7 בממוצע כולל 15.6 נקודות למשחק.