לא שהיינו צריכים את חתימתו של דרגוסלב יבריץ' במכבי תל אביב כדי להבין את חומרת המצב של שוערי ישראל, אבל ללא ספק השוער המונטנגרי עזר לנו לכמת זאת לכדי נתון חשוב: את שעריהן של שלוש מתוך ארבע הקבוצות הגדולות בישראל יאיישו שוערים זרים, כשגם בני יהודה, אשדוד והרצליה צפויות להצטרף למאזן האימה: חצי ליגה לא מאמינה בשוער הישראלי, השאר הולכות על ותיקים. הקבוצה היחידה שנתנה צ'אנס לשוער ישראלי צעיר, כמו שעשתה מכבי חיפה עם ניר דוידוביץ' ב-1995 (ערך את הבכורה ביום שרבין נרצח), היא הפועל כפ"ס, אבל רק אחרי שמיצתה את האפשרויות להביא שוער מקבוצה אחרת במקום לויטה (שהוכיח את עצמו). ניל אברבנל, שעומד להיות שוער שני (אלא מה) בבני יהודה, אחרי שזכה בגביע המדינה בגיל 17, יכול רק לחלום על סבלנות ואמון כמו שלויטה קיבל.
האמת, אפשר גם להבין את הקבוצות. אחרי הדור של אוואט ודוידוביץ', לא צמח שוער גדול אחד בישראל, נדמה שמעיין הכשרונות הולך ומתרוקן, אבל מצד שני קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בבעיה שרק צוברת תאוצה. "אני בעד שיתנו לכל הצעירים את ההזדמנות, אחרת ניתקע בנבחרת בלי שוערים. כרגע, יש לנו מזל שיש לנו את אוואט", אומר זאב זלצר בדאגה. אפשר להבין אותו.
מנהלים, תנו לשוערים מאמנים
טברטקו קאלה, בראיון שקיים, טען כי הבעיה של השוערים הישראלים הצעירים היא ההכשרה. או יותר נכון: אי ההכשרה. קאלה לא התבייש לומר שהיחס למאמני שוערים בישראל נע בין חוסר מקצוענות לחובבנות, בעיה עליה מסכימים כמעט כל האנשים שביקשנו מהם להסביר מדוע לא צומחים בשנים האחרונות שוערים גדולים. "הקורס שמעבירים בהתאחדות לכדורגל הוא חלש מאוד ומנוהל על-ידי אנשים לא ראויים, שמסמיכים מאמני שוערים לא ראויים", אומר גורם בכיר בענף. "מאמן השוערים באולימפית הוא על הפנים, מאמן השוערים של בית"ר היה בסה"כ שוער בעכו ומאמן השוערים בהפועל תל-אביב הגיע מליגה א'. הם היחידים שמסכימים לעבוד תמורת 5,000 שקל לחודש".
הדוגמה של יום טוב טליאס, מאמן השוערים שנזרק מהפועל תל-אביב בעבור פערים כספיים מגוחכים, היא עוד הוכחה למצב העגום בנושא. כששביט אלימלך שאל את יצחק שום כיצד יסתדר ללא טליאס, ענה לו המאמן: "יבעטו לך כל כך הרבה פעמים במהלך האימון, אתה כבר תסתדר". בפועל, אלימלך לא הסתדר ונתן את העונה הכי חלשה שלו בהפועל תל-אביב. לנושא מעמד מאמן השוערים מתווסף סיפור שחשף לאחרונה אלימלך, לפיו בכל פעם שהיה סופג שער מצחיק בשנה האחרונה של קשטן, נהג המנכ"ל אריה הרשקוביץ' ללכת למאמן ולהאשים את מאמן השוערים.
חיים לוין, שוער עבר ומאמן שוערים, מודאג: "אין כסף, אז קודם כל מאמן השוערים הולך הביתה. באירופה זה הפוך. מאמן השוערים זה אחד התפקידים הכי חשובים בקבוצה, פה זה ממלא מקום. כשאני רואה מה קורה בכדורגל הישראלי ואת האנשים המתעסקים בתפקיד הזה, איזה מאמני שוערים מביאים לקבוצות הנוער, זה פשוט לא רמה. מאמני השוערים היום הם צעירים שלא עמדו בשער, שיחקו עד קבוצות נוער או בליגות נמוכות, ולא התנסו באירופה או בקבוצות גדולות. מה הם יכולים ללמד? קשה להיות אופטימיים לגבי עתיד השוערים הישראליים. אם זה ימשיך כך, בכל הליגה יהיו שוערים זרים".
"דודו אוואט, שגילה את האימונים באירופה, יכול לספר לכולם כמה ההבדל גדול", מקונן יום טוב טליאס, מאמן שוערים בהפועל כפ"ס, בעבר בהפועל תל-אביב, על מצבו של מאמן השוערים הישראלי, "שם הוא הבין כמה החשיבות של מאמן השוערים היא גדולה, מבחינת הקבוצה, המערכת והמאמן. כמה צריך לבדוק לפני שמביאים מאמן כדי לשפר את השוער. בארץ לא מייחסים לזה חשיבות רצינית וזה מתבטא במיוחד ברמה הכלכלית. אין הערכה כספית למאמני השוערים".
"היום לשוער עבר אין שום סיבה לבוא לאמן, בטח שלא להתחיל במחלקת נוער, שם מאמן שוערים יכול לקבל משכורת חודשית של 3,000 שקלים בלבד", ממשיך טליאס. "השוערים עצמם הם לא הבעיה. קיים חוסר הערכה לגבי תפקיד מאמן השוערים. כל מאמן שתשאל אותו יגיד לך כמה חשוב שיש מאמן שוערים, אבל רובם ייתנו לך להתמודד לבד מול ההנהלה, שתציע מבחינתה סכום נמוך, מכיוון שהיא יודעת כי ביכולתה להביא אנשים פחות מקצועיים בפחות כסף".
מאמנים, תנו לילדים צ'אנס
הבעיה היא אם כן בחוסר המקצוענות של הקבוצות, לא רק במעיין הכשרונות המתרוקן. הדבר מתבטא כמובן גם בחוסר הסבלנות כלפי מאמנים, שחייבים להביא מיד תוצאות ולאף אחד אין את האומץ לשים שוער צעיר וחסר ניסיון בין הקורות, כמו שעשו עם דוידוביץ', ולכן רובם הולכים על זרים. "כדי להכניס שוער צעיר להרכב צריך המועדון להאמין ולהבין שהוא יכול להביא לו תועלת", מסביר איציק ויסוקר, מאמן שוערי נבחרות הנוער ושוער עבר, שאף לקח חלק בנבחרת מקסיקו 70', "המאמן חושב לעצמו שבכל מקרה בסוף השנה הוא יעזוב, אז למה לו להסתכן עם שוער שיכול לטעות כמה פעמים ולהפסיד מספר נקודות? הנקודה קשורה ותלויה במאמן, שעובד חצי שנה או שנה במועדון ובוחר בבחירה הקלה ביותר. איקר קסיאס, לדוגמא, עלה לקבוצה הבוגרת של ריאל מדריד בגיל 18 וקיבל צ'אנס אמיתי. אמנם הוא הפסיד להם פה ושם נקודות, אבל המדיניות של המועדון הייתה לתת לו להמשיך לשחק. היום הוא בן 26 ושוער נבחרת ספרד".
"זו ליגה של 12 קבוצות, ללא בטן", ממשיך מאותה נקודה לופא קדוש. "כל משחק הוא משחק לחוץ וצריכים שוערים עם ניסיון. יש כשרונות, אבל המאמנים, כנראה מהלחץ, פוחדים לקחת סיכונים, כמו שלקחה כפר סבא עם אוהד לויטה".
זאביק זלצר, לעומת זאת, סבור שמדובר בבעיה כלל עולמית: "שוער זו עמדה רצינית מאוד. הוא הבסיס של הפירמידה. הקבוצות הגדולות באירופה לא מוכנות להביא שוער שיתגלח על הזקן שלהן, כך שהשוערים הצעירים יכולים לקבל הזדמנויות רק בקבוצות הקטנות יותר. אני לא חושב שזו הדרך בה צריך להתנהל. אפשר לראות שגם לנבחרות הגדולות יש בעיה. בגרמניה להמן הוא בן 38 וקאהן גם בסוף הקריירה, באנגליה עומד פול רובינסון שמבוגר גם הוא, וגם בצרפת ראינו שהתקשו למצוא מחליף לבארטז".
הטיפ של אובארוב
מי שקצת פחות פסימי, הוא גדול השוערים הזרים שבאו לישראל, מאמן השוערים בנבחרת, שורה אובארוב. הוא יודע בדיוק מה הבעיה, והיא לא הקבוצות הישראליות שלא נותנות צ'אנס. "שוער, לפי דעתי, הוא שחקן מוכן רק בגיל 28, עד אז הוא צריך ללמוד", אומר אובארוב. "ניל אברבנל, לדוגמא, עדיין לא עשה כלום, הוא צריך עוד ללמוד הרבה. עם ילד בן 18 אי אפשר לשחק בליגת העל. שילך להיות שוער שני וילמד מהשוערים, מהאימונים, מהמשחקים בהם ישב על הספסל וכשיקבל את ההזדמנות, שייתן את כולו".
לסיכום, אובארוב מוכן לספק עצות לשוערים הצעירים: "רק שיקשיבו, יבינו וילמדו. אנחנו יודעים ששחקן ישראלי משחק שני משחקים ואז בטוח שהוא מלך העולם. אין לשחקנים הרבה סבלנות, וזה, בסופו של דבר, הכי חשוב. להיות שוער שני זו עבודה יותר קשה מלהיות ראשון, בהנחה שאתה רוצה להתקדם, ואתה לא מסתפק בלהיות שני. אם תרצה להיות שוער ראשון כל אימון חייב להיות קרב, כל משחקון, כל גביע הטוטו וכל הזדמנות ששוער שני מקבל, הוא חייב להילחם בכל שנייה".
