גרין: "לא נתנו לי מספיק צ'אנסים"

    הסנטר מסכם שלוש שנים ביד אליהו. "במכבי לא נתנו לי דברים שהייתי צריך: ביטחון, פידבק ופרגון מהמאמן ומיתר השחקנים. גם אני אשם במה שקרה". ראיון

    אוהד גרינוולד

    באופן מעט אירוני, יניב גרין הגיע לשיאו המקצועי במכבי תל אביב ב-1 בנובמבר 2004, יום הופעת הבכורה שלו ביורוליג. מכבי נסעה לקובנה במסגרת מחזור הפתיחה של עונת 2004/5, והסנטר הצעיר הוכיח שהוא אכן ראוי למפעל הבכיר: גרין חיסל את הגבוהים של ז'לגיריס בהגנה (7 ריבאונדים, 2 חסימות) והראה חוש מיקום מצוין ואתלטיות מרשימה בהתקפה (24 נקודות), שהקנו לו את תואר שחקן המחזור ביורוליג (32 נקודות מדד). שלושה שיאים אישיים קבע גרין באותו ערב – בנקודות, בנקודות מדד ובדקות משחק (26). שיאים שמאז ועד היום לא הצליח לשבור, או כלל לסכן. לצערו, השיאים היחידים ששבר בתקופה שחלפה היו שליליים בלבד.

    גרין, אומרת השמועה, לא היה אהוד במיוחד על פיני גרשון. היד הבינונית מקו העונשין והקליעה הלוקה בחסר, כאשר במקביל מציגים ניקולה וויצ'יץ' ומייסיאו באסטון יכולת שיא, דרדרו את סנטר הנבחרת אל תחתית הרוטציה. לעיתים קרובות נראה היה שגרין קמל על הספסל, בין שחקני הפוסטר המתחלפים. זה כאב לו. בקיץ שעבר, רגע לפני שקם ושבר את הכלים, הגיע נוון ספאחיה.

    "חשבתי שאיתו זה יהיה שונה", מספר גרין לוואלה! ספורט, "כי עם פיני המעמד שלי במכבי באמת היה קצת מקובע. חשבתי שיהיה אחרת, אבל זה לא יצא ככה. אבל אני בעיקר מסתכל על הצד שלי: לא אם קיבלתי יותר הזדמנויות או פחות, אלא על מה שעשיתי איתן. האם ניצלתי את מעט ההזדמנויות שקיבלתי. ומהבחינה הזו אני שלם עם עצמי וישן טוב בלילה.

    "אני חושב שבכמעט 80 אחוז מהפעמים שהייתי על המגרש עשיתי את מה שאני צריך לעשות", ממשיך גרין ללמד על עצמו סנגוריה. "גם אם זה היה לדקה או שתיים, מה שקרה בחלק גדול מהפעמים, וגם כשעליתי ל-20 או 30 דקות, מה שגם קרה לפעמים. בדרך כלל הייתי יוצא בהרגשה שהצלחתי בדברים שרציתי לעשות. ככה נהגתי להחזיר לעצמי את הביטחון בעצמי, שאני יכול לעשות דברים ברמה הזאת ושאני טוב מספיק.

    "אם הייתי מקבל 40 דקות לאורך כל העונה ולא הייתי מצליח לספק את עצמי ולעשות את הדברים שאני אוהב ושאני יכול לעשות, הייתי מרגיש הרבה יותר גרוע. אבל גם כשעליתי לשחק לדקה או שתיים והייתי מצליח לעשות פעולה, נניח לקלוע סל או לקחת ריבאונד, הייתי יורד חזרה לספסל הכי מאושר בעולם. אתה מכיר את ההרגשה הזאת – שעדיין יש לך את זה, שאתה עדיין שווה משהו. מהצד השני, היו גם תקופות שפקפקתי בעצמי – כשהייתי עולה לשחק ולא מצליח, ואז המחשבות היו צפות ועולות, אבל ברוב המקרים כן הצלחתי".

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

    על-ידי WE SURE חברה לביטוח
    לכתבה המלאה

    "עד שהייתי עולה למגרש ומתחמם, הייתי מוצא את עצמי בחוץ"

    באליפות אירופה לנבחרות עתודה שנערכה במקדוניה (2000), פגשה נבחרת ישראל בחצי הגמר את נבחרת ספרד. גרין בכחול-לבן, פליפה רייס המבטיח באדום-צהוב. פרשני הכדורסל השתעשעו בהשוואות בין השניים, אף שהיו אלו שסברו כי לגרין צפוי עתיד גדול יותר. אלא שברבות השנים הפך רייס לאחד משחקניה המשמעותיים של ריאל מדריד, בעוד גרין נלחם על פירורי דקות ותהילה.

    "ברור שקיוויתי שאהיה היום במקום שונה, וברור שמה שקרה בתקופה שלי במכבי זה לא מה שרציתי שיקרה", אומר גרין, "אבל עם זאת, אני לא מצטער על שום דבר. בסך הכל נהניתי במכבי. הכרתי המון אנשים חדשים. לקחתי תארים שגם לפליפה רייס אין ברזומה, שזה חשוב לא פחות מכל דבר אחר בקריירה של שחקן כדורסל. הייתה חוויה".

    השאלה היא איזה סוג של חוויה.

    "חוויה עם הרבה עליות וירידות. היו הרבה רגעים מאושרים. אם זה כשלקחנו תארים, ואם זה דברים גדולים שהצלחנו לעשות בכדורסל הישראלי והאירופאי. והיו גם ירידות, הרבה מקרים של מיעוט דקות, שקצת תסכלו אותי".

    תסכים איתי שבסך הכל ולמרות התארים, יכולת לתרום הרבה יותר מבחינה מקצועית. לא הצלחת לפרוץ, לא הצלחת לתפוס מקום של קבע ברוטציה. שלוש שנים היית על תקן סותם חורים, הן אצל גרשון והן אצל ספאחיה. למה זה קרה?

    "תשמע, אם היה לי הסבר לכל דבר שקורה לא הייתי איפה שאני נמצא היום. מכבי זו לא קבוצה שקל להגיע אליה ולהצליח בה. במכבי רואים רק ניצחונות בעיניים. יש המון לחץ. לא קל, לא קל להצליח במקום כזה. במכבי אסור להפסיד משחקים, לא משנה אם זה במשחק אימון או בגמר היורוליג. אף אחד במועדון לא מקבל הפסדים בצורה יפה. זה לגיטימי. לפעמים זה קצת מפריע, אבל זה חלק מהמשחק. למה התגלגלתי כמו שאני התגלגלתי שם? זה משהו שאפשר לנתח במשך שעות. דברים לא התחברו לי מבחינת הרבה גורמים. לא רק הלחץ. אני יכול להגיד לך שגם אני הייתי אשם בהרבה דברים שקרו. בסך הכל, כל מה שקרה חישל אותי, למדתי מזה הרבה. היום אני שחקן הרבה יותר טוב וחזק מנטאלית מכפי שהייתי כשהגעתי למכבי".

    ואם אתה צריך לשים את האצבע על גורמים נוספים שפגעו בהתקדמות שלך, מעבר לעניין הלחץ?

    "תראה, יש המון דברים. יכול להיות שהיה לי קצת קשה להתמודד עם הדברים שחוויתי שם. בהתחלה היה לי חדש. מועדון חדש, מערכת חדשה. תמיד לוקח זמן להיכנס למערכת חדשה. יכול להיות, כמו שאמרתי, שלא קיבלתי מספיק צ'אנסים. יכול להיות שבמכבי לא נתנו לי דברים שהייתי צריך, דברים שצריך לקבל כל שחקן שמגיע למועדון חדש. זה ביטחון, פידבק ופרגון מהמאמן ומיתר השחקנים. שחקן חדש שמגיע לקבוצה, צריך שירגיש שהגיע לבית חם. צריך ביטחון. וזה לא תמיד היה.

    "למכבי גם אין זמן לפתח שחקנים", מוסיף גרין. "פיתוח שחקנים זה דבר משני, אחרי הניצחונות וההישגיות, וזה מקשה על שחקנים מבחוץ. גם עצם זה שפתחתי מהספסל הקשה יותר, כי עד שהייתי עולה למגרש ומתחמם הייתי מוצא את עצמי בחוץ. ואולי גם אני אשם בזה שלא הצלחתי להיכנס בכוחות עצמי בצורה חלקה יותר למערכת ובסופו של דבר, בטווח הקצר והארוך, זה פגע בי".

    "הייתי חלק מההיסטוריה"

    גרין השחקן שונה בתכלית מגרין האדם. כשהוא עולה לפרקט, אגרסיביות ואינטנסיביות הן שם המשחק; מחוצה לו, מעיד גרין, "אני הרבה יותר שקט, מופנם, נותן לדברים לזרום". כשגרין בוחן את תקופתו במכבי ברטרוספקטיבה, הוא משוכנע שלאופיו הכנוע היה חלק מרכזי בהשתלשלות העניינים.

    "היו הרבה דברים שהייתי צריך לקחת בכוח", הוא אומר בראייה לאחור. "יודעים שאני אחד שלא לוקח דברים בכוח, שאני נותן לדברים לבוא מעצמם. יכול להיות שבעונה הראשונה שלי, אם הייתי עושה דברים יותר בכוח, אם הייתי יותר קולני ולא שתקן ולא הייתי מפנים אלא מוציא החוצה, אז יכול להיות שדברים היו נראים אחרת. אבל זה אני, זה האופי שלי. למרות שתמיד צריך לשמור על 'מאזן אימה', תמיד צריך שיהיה מתח בין שחקן למאמן ובין שחקן לשאר השחקנים ובין שחקן להנהלה. ובמקום מסוים לא שמרתי על זה".

    לקחו אותך כמובן מאליו?

    "ברגע שאתה לא מתאמץ ולא מדבר, בוא נגיד שיותר קל להסתדר איתך".

    אתה לא חושב שהיית צריך לעזוב אחרי העונה השנייה, לצמצם הפסדים?

    "היו כל מיני הצעות, אבל היה לי חוזה. הייתי צריך לכבד אותו. חשוב לי להבהיר שספאחיה לא הבטיח לי שאשחק יותר דקות. אין הבטחות במכבי, או בשום קבוצה אחרת בעולם. אגב, מקודם הזכרת את רייס, ורציתי להגיד שזה ממש לא אותו הדבר. יש מכבי ויש ריאל מדריד, ובשנים האחרונות אין ספק שמכבי בדרג הרבה יותר גבוה מריאל, עם הרבה יותר הצלחות. אולי הייתי הופך לבורג מרכזי בקבוצה יותר בינונית. אבל בחרתי להגיע למכבי, דווקא בתקופת השיא שלה, תקופה שהיה נראה כאילו בכלל לא סופרים שם את הפיינל פור. אולי מבחינה אישית הגעתי בטיימינג פחות טוב".

    ובכל זאת, היו תקופות בהן יכולת לעזור לקבוצה יותר.

    "יש המון פעמים שאני מסתכל אחורה וחושב שיכולתי לתרום יותר בתקופות שונות ובמצבים שונים. יכולתי לתת פיזיות, הגנה, לעזור בהתקפה, בריבאונד, בלחימה ובכל מה שצריך. היו תקופות ששחקנים אחרים התעייפו, ועדיין זה לא קרה. בסוף העונה האחרונה לניקולה (וויצ'יץ') היה קצת קשה לסחוב. היו לו בעיות עם הגב ואז דווקא כן קיבלתי יותר דקות והצלחתי לעשות דברים על המגרש. זאת הייתה תקופה טובה עבורי. בפיינל פור הישראלי קיבלתי פחות דקות, מן הסתם בגלל כל הלחץ מסביב. היה לי חבל, כי הייתי בכושר טוב.

    "כנראה שסמכו על ניקולה יותר ואני יכול להבין את זה, כי זה ניקולה וויצ'יץ', גם אם הוא לא בכושר מלא. אתה נמצא בקבוצה מסוימת עם שחקנים מסוימים וצריך לקחת את זה בחשבון".

    בדיעבד, יש דברים שהיית עושה אחרת?

    "לא הייתי עושה שום דבר אחרת. לא הייתי מוותר על החוויות שעברתי במכבי. לקחנו תואר אירופאי, שאם לא הייתי זוכה בו במהלך הקריירה הייתי מרגיש החמצה גדולה מאוד. הייתי במכבי בשיאה ואני שמח שהייתי חלק מההיסטוריה, אבל ברור גם שהייתי רוצה להיות חלק יותר מרכזי. הייתי רוצה להצליח יותר, לקבל יותר דקות. הייתי רוצה לקחת עוד גביע מקומי אחד ששמטנו בשנה שעברה ואת גביע אירופה ששמטנו פעמיים. אם כל זה היה קורה, הייתי הכי מאושר בעולם".

    מה לא עבד במכבי בעונה החולפת?

    "היינו קבוצה צעירה מאוד. חדשה מאוד. הרכז שלנו היה בן 23. רוב הזמן הכדור היה אצלו וזה היה משמעותי. לקח לוויל (ביינום) הרבה זמן להסתגל לכדורסל האירופאי. אני חושב שכל ה'צעירות' שלנו והעובדה שהיינו קבוצה חדשה עלתה לנו בהרבה משחקים במהלך העונה. היה אפשר לראות שלקראת סיום העונה אנחנו נראים הרבה יותר טוב. בסדרה מול צסק"א בבית החל המהפך. בסופו של דבר הם כמובן היו הרבה יותר טובים ובחוץ נגדם לא היה לנו יותר מדי סיכוי, אבל במשחק בארץ פתאום ראינו את הפוטנציאל שיש בנו. אז נפל האסימון. וויל היה הרבה יותר טוב לקראת סיום העונה ושחקנים התחברו".

    אולי הציפיות של התקשורת והקהל ממכבי פשוט לא ריאליות.

    "לא חושב. כישרון היה לנו לא פחות משאר הקבוצות באירופה, אולי יותר. כישרון היה לנו בשפע. אבל היינו צריכים זמן, וזה טבעי. הקהל של מכבי מצוין. אישית, מאוד התחברתי אליהם. יש לי המון חברים מהקהל שאני אפילו שומר איתם על קשר טלפוני".

    "רוצה להיות במעמד בכיר"

    נסתכל קדימה. לאחרונה אנחנו עדים לתופעה קצת מוזרה: המון ישראלים, גם כאלו שלא נחשבו לכוכבים גדולים בארץ, קמים ועוזבים לטובת קבוצות קטנות בחו"ל. איך אתה מסביר את זה?

    "אני חושב שהם מסתכלים על הקבוצות הקטנות בחו"ל בתור קרש קפיצה. סוג של נקודת פריצה לקבוצות הגדולות יותר בחו"ל, לכסף הגדול. הם מאמינים, וגם אני מאמין, שאם הם ייתנו עונה טובה אחת בחו"ל הם יהיו על הגל של הקבוצות הכי טובות באירופה ושל הכסף הגדול".

    מה איתך?

    "לא חתמתי עדיין בשום מקום. יש דיבורים עם כמה קבוצות, בארץ ובחו"ל, אבל כמובן שאני לא יכול לפרט את השמות כרגע".

    אחרי כל מה שחווית במכבי, אתה לא חושב שמעתה תאלץ להסתפק במועט?

    "אני אף פעם לא מסתפק במועט. אני תמיד חושב בגדול. להסתפק במועט זה לא באופי שלי. אם הייתי מסתפק במועט כבר הייתי לוקח כמה הצעות שקיבלתי בקיץ הזה ובשנים האחרונות ונאלצתי לדחות, כי אני לא מסתפק בדברים האלה. אני רוצה להיות במעמד בכיר".

    הפועל ירושלים?

    "אופציה".

    מה לגבי הנבחרת?

    "דבר שאני מאוד מחכה לו. יש אווירה טובה, כולם ישראלים, מדברים עברית. זה כיף שכל החברים מגיעים יחד ומשחקים, זה תמיד כיף".

    יש לך חרטות כלשהן?

    "אני לא מתחרט על כלום. היום כל מה שאני רוצה זה להצליח, להיות מאושר וליהנות מכדורסל כמה שיותר".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully