המטרה: אייאקס

כמה התלהבות בשחקן אחד. כזו שגם יכולה לפגוע בו. מהשחקנים שלוקחים כדור, מאבדים, מתקלים ומחזירים, מאבדים שוב, חוטפים וחוזר חלילה. תירגע ילד, קח ריטלין. דנין שולט היטב בכדור, בועט טוב, אבל הוא לא יציב. להפועל כפר סבא, למשל, הגיע בקול תרועה רמה, אבל סיים את העונה בקול ענות חלושה. בשום שלב של הקריירה הקצרה שלו לא הצליח לשמור על מקום קבוע בהרכב של בית"ר ירושלים לאורך תקופה ארוכה. נתן שני משחקים טובים, אבל אחר כך נעלם וחזר לספסל.

דנין חולה על בית"ר ירושלים, אבל לא בטוח שיחזור אליה העונה. הפועל תל אביב, מכבי חיפה ומכבי תל אביב לא בעניין, והשאלה היא מאיפה הוא יביא את הדרייב, כשכל היום הוא מדבר על כמה הוא רוצה שבית"ר ירושלים תצליח, אבל משחק בקבוצה יריבה שלה בליגה. הפתרון הוא פשוט. אלי גוטמן מחפש מגן שמאלי ל-א.א.ל לימסול וקובי גנון כבר לא יגיע אליו.

סופר טכני, רגל ימין שהיא מושא לקנאה, אבל שחקן מאוד חד גוני. מסוג השחקנים שבנוער לא ראו אף אחד ממטר בזכות הכישרון, אבל כשעלו לבוגרים נתקלו וייתקלו באינספור מכשולים. ברוכיאן יכול לשחק בתפקיד אחד בלבד: קשר מרכזי – קדמי, מאחורי החלוצים. הבעיה היא שחוץ מורדר ברמן, מעטות הן הקבוצות בכדורגל העולמי שמשחקות עם קשר כזה מאחורי שני חלוצים. וברוכיאן, עם כל הכבוד, הוא לא דייגו. הוא לא נייד כמו יוסי שבחון, לא עושה הגנה כמו גל אלברמן ולא יעזור בית דין – לשחק באגף ימין הוא פשוט לא יכול כי הוא איטי מדי ולא מתאים לסגור מגינים באגף.

מצד שני, ברוכיאן יכול לפתוח מהיום תחרות עם ביבראס נאתכו בשם "אייל ברקוביץ' נולד", בזכות ראיית משחק פנטסטית ויכולת מסירה שאין לאף שחקן ישראלי מלבד לשניהם. טעימות מהבעיטה ברגל ימין כבר קיבלנו כמה פעמים, וכך גם מהיצירתיות. ברוכיאן הוא מסוג השחקנים שתלויים לחלוטין (ויותר מדי) במאמן שלהם ובשיטת המשחק שלו. עוד כמה שנים של 4:4:2 וברוכיאן ייזכר בעיקר כשחקן שפעם היה הבטחה.

אם ברוכיאן יבריק באליפות הקרובה, יוגשו בפניו לא מעט הצעות, כי מהכישרון שלו בלתי אפשרי להתעלם וכל איש כדורגל יבחין מיד שמדובר בחומר גלם מעניין ומלא בפוטנציאל. הקשר יהיה חייב לברור בקפידה איך משחקים המאמנים של הקבוצות המעוניינות בו, כשעל הצעות מהליגה הצרפתית עליו לקפוץ בחשק. הטקטיקה שמובילה את הכדורגל הצרפתי (שיטת המשחק בה משחקות גם ליון וגם הנבחרת ובעקבותיהן לא מעט מקבוצות הליגה) היא כזו עם שלושה קשרים מרכזיים ושניים באגפים. אותם קיצונים, על פי התורה הצרפתית, הם שחקנים מאוד מהירים, שפעמים רבות נכנסים לרחבה מהצדדים והופכים לחלוצים לכל דבר. כך מתפנים הקשרים המרכזיים לנהל את המשחק כ-30 מטרים מהשער כשתמיד אחד מהם גם מתקרב לרחבה ומאיים בבעיטות מכ-20 מטרים.

להבדיל אלפי הבדלות, דמיינו את ברוכיאן כז'וניניו. שחקן טכני עם בעיטה מצוינת (עילאית במקרה של הברזילאי), אבל לא מהיר, שפיתח אגרסיביות מספיקה במרוצת הקריירה ושיכול לשחק בעמדה אחת בדיוק. עם שני קשרי 50:50 מאחוריו, כמו שאוהבים בצרפת, ברוכיאן יכול לחולל פלאים בקבוצות מהדרג השני.

לא מעט קבוצות ספרדיות משחקות בשיטה דומה, אלא ששם בדרך כלל אחד מהקשרים המרכזיים הוא שחקן תזזיתי דוגמת פאבלו איימאר או אנדרס אינייסטה. הקשרים באגפים לא ממהרים להיכנס לרחבה ועל אותו קשר מרכזי להיות דינמי מאוד, דבר בו ברוכיאן לא מצטיין. למרות זאת, המהירות הלא גבוהה בכדורגל הספרדי בנוסף לטכניקה הגבוהה של ברוכיאן, יכולות בקלות להביא אותו לקבוצה יומרנית מהליגה השנייה. מישהו אמר סלמנקה?

מה כבר אפשר לכתוב על השחקן שטברטקו קאלה מכנה אותו "קלוד מקאללה הבא"? אולי הוא יהיה מקאללה הישראלי, אבל ביום כיפור הקרוב לאלי כהן כדאי להסביר ליושב במרומים מדוע הוא לא נתן לו מספיק הזדמנויות והעדיף על פניו שחקן שלא מגיע לקרסוליים שלו - משה מישאלוב.

ייני, אם לדבר במושגים ישראליים, הוא יותר גל אלברמן הבא. שחקן 50:50, שבכדורגל של לפני 25 שנים לא היו יודעים מה לעשות איתו והיום משוועים לאחד כמוהו. פיזי, לא מתפשר, משאיר את ניהול המשחק לקשר היצירתי שמלפניו, אבל יודע לדייק במסירות, בועט חזק, מתקל טוב. פשוט לא ייאמן מאיפה השחקן הזה צץ פתאום, ונאבק על כדורים עם שחקנים ותיקים כמו ואליד באדיר או איכותיים כמו ז'אן ז'אק גוסו גוסו בכזה קור רוח, עם כזו אחריות ובטחון, אבל בו באותו זמן בכבוד.

מישהו מהרשימה חייב להישלח לאייאקס, וייני הוא הנבחר. מאז עזיבתו של יוסי בניון נותרה השגרירות באמסטרדם מיותמת, והישראלי של מכבי יותר ממתאים. ווסלי סניידר מצהיר שהוא רוצה לעזוב, אדגר דווידס מזדקן ובקישור האדום יכולות להיפתח מספר דלתות. ברור שייני לא מתקרב לרמה המקצועית של סניידר ולא לרמת הנוכחות של דווידס, עדיין לא מתאים לפתוח בליגת האלופות או לעלות ב-11 מול פיינורד בדה קיפ. אבל דקות ארוכות במשחקים מול קבוצות כמו ספרטה רוטרדאם והראקלס בהחלט יהלמו אותו כנקודת פתיחה, לצידו או כמחליפו של הדוויגס מאדורו המבטיח ותחת קשר מרכזי רציני שיגיע אם סניידר אכן יעזוב. החריצות של ייני מתאימה בול להולנד.

יהלום. חלוץ אמיתי. גולר. רעב לשערים. נמוך, אבל מחפה על כך עם ניתור מצוין. חזק. ועם כל אלו, חייב לשפר כל אספקט במשחק שלו. לדעת למסור ובעיקר כשצריך, ללמוד לשחק עם הגב לשער, להוריד כדור בחזה ולתת פס אחורה לקישור, לבעוט ברגל שמאל ולא לחשוב ששני שערים הופכים אותך לכוכב. הפרצופים הנזעמים של תמוז כשהוחלף העונה הם שיא החוצפה מילד בן 18, אבל כשזה יעבור לו הוא יהפוך לחלוץ הטוב ביותר שהיה בישראל. בכל מקרה, תמוז הוא חלוץ שלם, שיש לו הכל ושרק צריך לעבוד על כל תכונה כדי להפוך אותה אפילו לטובה יותר. מאז אלי אוחנה לא היה לישראל חלוץ כזה ותמוז יהיה יותר טוב ממנו.

1 +1 שווה 2. רונן קצב כסוכן וסם אלרדייס שווים ניוקאסל, אבל עם רוטציה שכרגע כוללת את מארק וידוקה, שולה אמאובי, אובפמי מרטינס ומייקל אואן, כשגם אלברטו לוקה יכול לשחק כחלוץ, לתמוז אין מקום גם בגביע הליגה. הישראלי הצעיר חייב ללכת לאנגליה, קודם כל כי הוא ימצא שם כדורגל שמתאים לו ושנית בגלל שהוא יכול. ולא כל שחקן בעולם יכול להגיע לשם בגיל כל כך צעיר. הליגה האנגלית היא ההווה של הכדורגל העולמי, המקום אליו מתנקזים אינספור כוכבים ושחקנים צעירים ומבטיחים והכל בזכות הכסף הבלתי נגמר. אם זה טוב או רע, אתם תחליטו.

לתמוז מגיעה חתיכה מהעוגה ואף מאמן של קבוצת פרמיירליג שייקח אותו, לא יצטער. אם כבר ביטלנו את ניוקאסל, הרי שנלך על פולהאם. קבוצה לונדונית קטנה שמינתה לא מזמן מאמן חדש - לורי סנצ'ז. זה כבר הספיק לעשות מהפכה בסגל ולזרוק לא מעט שחקנים ותמוז ראוי להיות החלוץ הרביעי שלה. לקראת סוף העונה הוא כבר יהיה השלישי, בעוד שנתיים שחקן הרכב ובעוד ארבע פולהאם כבר תעשה עליו 6 מיליון ליש"ט. באחריות. לורי סנצ'ז – לידיעתך.

יש לו יסודות מצוינים שרבים מהם נרכשו באקדמיה של שטרסבורג, מהירות ושליטה טובה בכדור, דרכון אירופאי, אבל כנראה גם מנגנון הרס עצמי דומה לזה של הבן דוד, תמיר כהן. פרץ חושב ומדבר על אירופה, אבל בינתיים נראה כאילו הוא קרוב יותר להרים של הגליל מאשר להרי האלפים. לשחקן הזה, חלוץ או ווינגר ימני, יש הרבה מאוד כישרון, הוא מעוצב היטב והרבה מאוד שחקנים היו חותמים על נתוני פתיחה כמו שלו. אבל החוצפה הלא חיובית, ההתפרעויות הקטנות שלו בדרבי שנעלמו תחת שאר המהומות, חוסר הכבוד לאף אחד ולשום דבר, לא יביאו אותו לשום מקום. תינוק חצוף.

50 אחוזים מכרטיס השחקן של פרץ שייכים לשטרסבורג ועל פי ההסכמים המוקדמים הוא יחזור אליה כשישתחרר מהצבא. הקבוצה הצרפתית עלתה העונה בחזרה לליגה הראשונה, אבל כלל לא בטוח שהיא תחפוץ ביקרו של פרץ בעתיד. לא נראה כאילו היא ומכבי תל אביב יערימו קשיים גדולים מדי בשביל למכור אותו, הוא עצמו רוצה ליבשת הישנה ויש לו את הדרכון המתאים. קלוז' הרומנית נשמעת טוב. גם אירופה וגם כדי שלזיטו אוגבונה יהיה עם מי לשחק פלייסטיישן.

מבט דרך מסך הטלוויזיה או מהיציע מגלה שחקן ללא נתונים יוצאי דופן. קצת נמוך ושדוף מכדי להיות חלוץ מרכזי. לא מהיר בטירוף, אבל כשהמשחק מתחיל המנגינה משתנה. כמות הביטחון שיש לשחקן הזה, ביחד עם החוצפה החיובית וחוסר הפחד, יכולים להביא אותו רחוק ולמתוח את גבולות הפוטנציאל שלו. בחודש האחרון של הליגה, שמבחינה התקפית רשום על שמו של החלוץ האשקלוני, קשה עד בלתי אפשרי להיזכר בבעיטה שלו שלא הלכה למסגרת. עד כדי כך. כי כשהוא עולה למגרש, ברק יצחקי מאוד חד ומפוקס, לא מתרגש ובא לעשות את העבודה. שער בכורה בנבחרת הבוגרת בחוץ מול מקדוניה? זו רק ההתחלה מבחינתו.

מה שיש ליצחקי ברגליים מגיע לגנק, קבוצת צמרת בלגית בעשור האחרון, שזכתה העונה במקום השני והתעניינה בו בעבר. אבל עם התוסף שיש ליצחקי בראש, הוא יכול להגיע גם לאנדרלכט, הקבוצה הבלגית הגדולה ביותר, קבוצה שמדי שנה מקבלת חשיפה ולשם אנחנו שולחים אותו. הוא יוכל לעשות חיל בקבוצה ששימשה כתחנת מעבר להרבה מאוד שחקנים בכירים כיאן קולר, ארונה דינדאן, כריסטיאן וילהלמסון וכמקפצה לצעירים כאנתונו ואנדן בורה ווניסנט קומפאני.

מוחמד צ'יטה, החלוץ הקונגולזי שהיה מועמד לפני שנה להגיע לבית"ר ירושלים, נחת בסופו של דבר באנדרלכט והשנה זכה בתואר "שחקן העונה" בבלגיה. אין שום סיבה בעולם בגללה יצחקי לא יצליח באימפריה הבלגית ומשם ימשיך הלאה.

לא חשבתם אחרת, נכון?