בתוך מספר שבועות יחרוץ בית המשפט את גורלו של אולם אוסישקין, ולכן כל הדיבורים בשלב זה על מה שעומד לקרות מיותרים. מרגע הפסיקה כבר באמת לא ישנה מה טוען ראש העיר או מה כואב לאוהדים.
בכנס המחאה של האוהדים שנערך בשבת שעברה, נשאו את דברם מספר דמויות מוכרות בציבור, כמו רוני דניאל, הכתב הצבאי של ערוץ 2, וידידי צביקה שרף, מאמן נבחרת ישראל בכדורסל. זכותם הדמוקרטית ולבוא ולהזדהות. השאלה היא מי ישחק באוסישקין, במידה שאכן בית המשפט יפסוק שאין להרוס את האולם?
היכן היו כל המפגינים כאשר קבוצת הפועל תל אביב הלכה ונעלמה והידרדרה עד לליגה השלישית? למה הם ורבים אחרים ולהפועל יש אוהדים רבים לא עשו דבר כדי למנוע את הבושה הזו? ערוץ הספורט שלח את שדריו ומצלמותיו לסקר את האירוע ואת ההפגנות בישיבת עיריית תל אביב. אבל מה עם איזה תחקיר מעמיק שיחשוף את המחדלים שגרמו להעלמותה של הקבוצה? ומה עם סכומי הכסף הגדולים שהעבירה העירייה לבעלים של הפועל תמורת ההסכמה לפנות את האולם?
עם כל הכבוד לאוסישקין, מתקן ספורט ניתן להחליף. מאידך, להקים קבוצה חזקה שתחזיר את הפועל לימי הזוהר שלה, זו כבר משימה אחרת, קשה יותר. לאיצטדיןן הייבורי הייתה יותר היסטוריה מאשר לאוסישקין, אבל ארסנל חיה ובועטת באיצטדיון האמירויות. כך גם מיין רואד של מנצ'סטר סיטי וברנדן פארק של בולטון. גם איאקס ובאיירן מינכן פינו את המתקנים הישנים שלהן, מה שלא מונע מהן להמשיך לתפקד ולהצליח.
אל תפספס
ומה עם קצת פירגון?
שי דורון עוד לא הספיקה להסתגל לעובדה שהיא משחקת במדיסון סקוור גארדן, וכבר התחילו הנשמות הטובות לספור את דקות המשחק שלה. סליחה - את השניות. אפשר לחשוב שהניו יורק ליברטי רכשו איזו סופר סטארית בגובה 1.95 מטר, איזו לברון ג'יימס נשית. בסך הכל מדובר בצעירונת מוכשרת ושאפתנית בגובה 1.65 מטר, שעושה את הצעדים הראשונים שלה בליגה הכי מקצוענית בכדורסל הנשים. המאמנת שלה, פאט קויל, מאמינה בה, אבל גם היא לא מעריכה ששי תהיה שחקנית מובילה ב- WNBA.
אצלנו אין סבלנות. אבל אל תדאגי שי. תתרגלי לכך שיספרו לך את הדקות, כל איבוד כדור. את בחברה טובה. כך עשו גם לאייל ברקוביץ', חיים רביבו, יוסי בניון וטל בן חיים. ותראי לאן הם הגיעו. בהצלחה.
5 לייב? אין מצב
התקשורת הישראלית יצאה מכליה. סיקור ענק כזה רואים רק לקראת גמר המונדיאל. כאן היה מדובר בסך הכל בגמר ליגת האלופות. עיתון סולידי כמו "הארץ" איבד כל פרופורציות, שלח שני כתבים לאתונה ונעזר גם בכתבים בריטים. לסיקור הענק של ערוץ 10 (בשיתוף מוצלח של אנשי ערוץ הספורט) הייתה לפחות הצדקה מוסרית, מאחר שהם שידרו את המשחק.
כולם דיברו על שיחזור משחק הגמר הבלתי נשכח מ-2005. אבל שכחו שהברק לא מכה פעמיים. בתוך ארבעה ימים קיבלנו שני משחקי גמר מאכזבים ביותר. כמו בוומבלי, גם באתונה המטרה של שני המאמנים הייתה לנטרל את הכוכבים של הקבוצה היריבה. שוב ראינו מערכים של 4-5-1 . כוכבים כמו קאקה, סיידורף וג'רארד, נראו כמו שחקנים בינוניים ולא יותר.
עכשיו תולים תקוות ב"קופה אמריקה". אולי שם יבואו לשחק כדורגל כפי שהוא צריך להיות משוחק. הבעיה היא שכדי לצפות במשחקים אלה נצטרך להתחבר לערוץ חמש פלוס לייב. אין מצב.
