לפני מספר שנים החל תהליך שהציבור הישראלי לא ממש הכיר - תשלום על אירועי ספורט שאותם תמיד קיבל בחינם. מה שנפתח בשידורי הליגה האנגלית והליגה הישראלית עבר בקיץ שעבר למונדיאל, ומשם הייתה הדרך למלחמת הספקים של "יס" ו"הוט" קצרה. המלחמה הגיעה לשיאה, כשעכשיו גם אם תרצו לשלם לא בטוח שתוכלו לצפות.
את חצי גמר היורוליג ביוון יכלו לראות רק מנויי הוט, שמינית ורבע גמר גביע המדינה היו מנת חלקם של צופי "יס", וכעת המלחמה הזאת עוברת שלב. אליפות אירופה עד גיל 21 צפויה להיות משודרת ב"הוט" בלבד, הקופה אמריקה ב"יס", שלא לדבר על משחקי ה-NBA, שחלק מהם מועבר בספורט 5+ לייב.
את כל זה אתם כבר יודעים לבד, אז למה בעצם אנחנו פה? כדי להסביר לכם שלא רק שלא חייבים לשלם, גם לא צריך לדעת למי להיות מחובר ולמעשה אפילו טלוויזיה היא לא מצרך הכרחי כאן. כל מה שצריך הוא מחשב עם חיבור מהיר, הורדת תוכנת P2P והידיעה שמה שאתם עושים הוא לא חוקי. או שהוא כן חוקי, בעצם, עד עכשיו לא כל כך הבנו.
בשביל זה שאלנו מומחים, ואנחנו לא יכולים להתחייב שמה שאנחנו מסבירים לכם הוא באמת מדויק, כי ההבנה שלנו בתחום שואפת להתמצאות של משה ביטון ברחבת ה-16. הרי ממילא מה שחשוב לכם הוא לדעת איזו תוכנה להוריד, ואת זה אפשר לגלות לכם כבר עכשיו, אבל אז למה שתקראו בכלל את המאמר הזה?
P2P, מה זה בעצם?
תוכנת ה-P2P, קיצור של Peer to Peer היא בעצם תוכנה לשיתוף קבצים. כל הדברים האלה שאתם מכירים כנאפסטר, נוטלה, אי-מיול וכו', אלה גרסאות של P2P. אבל במקרים הללו מדובר בגרסה פשוטה יותר, שבה אתם נכנסים, מורידים קובץ קיים ואומרים שלום. הגרסה המתקדמת יותר היא שידורי P2P של ערוצי תוכן שלמים, במה שנקרא "טלוויזיה בחינם" (Free TV). הבעיה היא שלדבר כזה צריך שרתים גדולים, והשרת במחשב שלכם, משוכלל ככל שיהיה, לא עומד לבד בעומס. אז איך בכל זאת עוברים השידורים?
דידי חנוך, עורך וואלה! מחשבים, הוא האיש הראשון שהתייעצנו עימו: "לאנשים שמספקים את הקבצים האלה אין את רוחב הפס כדי שכל העולם יוכל להוריד מהם את הקבצים האלה", אומר חנוך. "לכן מה שקורה הוא שחברת התוכן מספקת לכם את הערוצים, ומרגע שהורדתם אותם למחשב שלכם אתם הופכים למפיצים, כדי ליצור מארג שיגדיל את כוח השידור".
חנוך מסביר שבהורדת תוכנה ברשת אין שום דבר שהוא בגדר פשע, וגם החוקיות של הורדת המדיה עצמה היא בתחום האפור. אבל כשהפכתם למפיצים, אתם מפרים זכויות יוצרים. ובעברית? בואו ניקח דוגמא מהיומיום. ספסר שמוכר כרטיס במחיר מופקע הוא עבריין. הקונה פראייר, אבל הוא לא עובר על החוק. במקרה של P2P אתם תחילה על תקן הקונים, אבל ברגע שהתחברתם אתם הספסרים, ואתם לא מוכרים לאדם אחד או שניים, אלא לכמה מיליונים.
עזבו, למה להסתבך? בואו נלך על משהו קל יותר. רכישת כלים לעישון סמים היא דבר חוקי לחלוטין. הסמים עצמם, כמובן, אסורים בהחלט, שלא לדבר על סחר. עכשיו, באנלוגיה המתאימה, הורדת התוכנה כמוה כקניית כלי העישון. ההתחברות לערוצי הטלוויזיה שהיא מאפשרת לקלוט לא הופכת אתכם למארחיהם של כמה חבר'ה בסלון לסיבוב ג'וינטים, אלא לדילרים של כל יבשת ארה"ב ואפריקה ביחד, כולל משלוח עד הבית.
קיבלנו את הצינור
ברק, עובד בחברת הייטק, מסביר את עניין החוקיות קצת יותר טוב: "עקרונית התחום של Peer to Peer הוגדר ע"י המערכת המשפטית האמריקאית כאמצעי הפצה חוקי ולגיטימי, כי יש לו שימוש מוכח ויעיל בהפצת מידע ותוכן שהם תחום הכלל, או שהיוצר מאשר ומעוניין להפיץ. ככה, למשל, ב-SOPCAST (עוד נגיע אליהם ד.ר.) אפשר לראות שידורים חיים של אנשים שמשדרים את עצמם או תוכניות שהם יצרו. החלק הלא חוקי הוא הפצת תוכן שיש לו זכויות יוצרים, ושיוצריו מתנגדים להפצה.
"הסעד המשפטי שניתן לבעלי זכויות היוצרים הוא על ידי תביעה אזרחית, מכיוון שהפעולה של הפצת חומר תחת זכויות יוצרים אינה עבירה פלילית כל עוד אינך עושה את זה מתוך מטרת רווח. כלומר, אם אתה מוכר סרטים פיראטיים המדינה תתבע אותך, אבל אם אתה מחלק אותם בחינם, החברה שיצרה את הסרט היא זו שיכולה לתבוע אותך על הנזק שנגרם לה".
אותו ברק מסביר קצת גם על אתר השיתוף הכי חם ברשת: "ניתן לראות את ההבדל בין הנושאים אצל YouTube. כל זמן שזו הייתה חברה בלי כסף שהפסידה כל הזמן, אף אחד לא רדף אחריה יותר מדי כי היה ברור שרווח הם לא יראו מהמשפט. ברגע שגוגל קנו אותם, פתאום זה נהפך גוף מרוויח ועכשיו כללי המשחק השתנו. חברות ההפצה וההפקה החלו להגיש תביעות, כי עכשיו הן יכולות לא רק להראות בבית משפט שהן מפסידות כסף, אלא גם שיש גוף עסקי שיכול לשלם את הכסף הזה".
נא לפתוח, כאן המשטרה
נבהלתם? ברגע שבחרתם באלטרנטיבת ה-P2P אתם עבריינים לכל דבר במדינות מסוימות. עכשיו תשאלו "באילו מדינות" ואנחנו נגיד לכם שאין לנו מושג. אנחנו רק יודעים שבסין זה בסדר לגנוב מכל מיני רשתות וערוצי טלוויזיה, ומהסיבה הזו כמעט כל חברות ה-P2P שמשדרות לייב טי וי נמצאות שם. אתם בטח אומרים לעצמכם "שטויות, מי יעלה עליי", ואנחנו רק נזכיר לכם איך חברות מוזיקה התחילו לרדוף אחרי אנשים פרטיים ולהביא אותם למשפט אחרי שהורידו מ"קאזה".
ובכל זאת, הסיכוי שנציגים של ESPN או הרשתות המקסיקניות, שמראות לכם שם אופרות סבון כשאין אירועי ספורט מעניינים, יגיעו אליכם הוא לא גבוה, וכך התחברו אלפי אנשים ברחבי ישראל ומיליונים ברחבי העולם לתוכנות P2P בזמן המונדיאל. רבים התלוננו על קטיעות בשידור, על אובדן המתח (השידור מגיע באיחור של שתי דקות, זאת אומרת שכשהשכן המרגיז שלכם, ששילם כמו מניאק לצ'רלטון, קפץ בגול של גרמניה, אתם עדיין הייתם תקועים בקרן של ערב הסעודית) ועל חוסר נוחות שבצפיה במסך הקטן. אלא מאי? במונדיאל היה מדובר בהתחמקות מתשלום, באופציה חלופית,, ועכשיו, לאור העובדה ש"יס" ו"הוט" הן צ'ילבות ענקיות, אופציית ה-P2P תהפוך עבור הרבה אנשים לברירת המחדל.
אז איפה ומה רואים? הגולש נמרוד, עוד בחור שבא מתחום ההייטק, נתן לנו את הלינק המצורף למטה, ובו ביקורות על ערוצי ה-P2P המובחרים. לפי הלינק הזה תוכלו לבחור איפה כדאי לראות ולקבל המלצות על איכות השידור. NBA, למשל, תוכלו לקבל כמעט בכל אתר, כמו גם פוטבול, בייסבול והוקי.
קושי מסוים למצוא קיים בענפי הספורט שאינם אמריקאים, ובמקרה שלנו כדורגל, אם כי סביר להניח שלקראת ה"קופה אמריקה" תקבלו לא מעט פרומואים. לפי מיטב הבנתנו לא צריך לחפש הרבה, אלא פשוט להתביית על SOPCAST, שעל פי המשובים של הגולשים ברשת הוא האתר הטוב והמבוקש ביותר.
בגדול, מה שאתם עושים הוא גניבה. אלא שבעיני רבים, מה שחברות הכבלים והלוויין ברחבי העולם עושות הוא גניבה לא פחות גדולה. אנחנו לא יודעים, לא שופטים ולא ממליצים, רק מסבירים במה מדובר. תזכרו הורדתם? נהניתם? (אל) תספרו לחבריכם.