בואו להשפיע

התלונות על המונדיאל האחרון התייחסו לסטריליות המשעממת שהשתלטה על הכדורגל. יציעי הבטון הפכו למושבי פאר, האוהדים בלי החולצות הוחלפו באירופאים עשירים, והצעיפים והדגלים נזנחו לטובת בחורות עם חולצות של רונאלדיניו. הכדורגל הפך לשואוביזנס, והכדורגלנים לכוכבי קולנוע. מבלי ששמנו לב, האותנטיות של חוויית האיצטדיונים התפוגגה. האווירה המצועצעת הזו ספגה ביקורת קשה על ידי האוהדים הוותיקים, חובבי הנוסטלגיה, שראו איך המשחק חומק להם מבין הידיים. באותם ימים היו כאלה שהתגעגעו לליגה הישראלית.

התחושה הייתה שהכדורגל שלנו יותר אותנטי ונאמן למקור. בארץ הקודש האוהדים הם עדיין גברים אלימים, היריבויות עמוקות, היציעים מוקפים בגדרות, ולא כל מי שהולך לראות כדורגל מצליח לחזור הביתה חי ושלם. כי אצלנו זה עדיין "הדבר האמיתי", ולמי יש כוח לסטריליות של האירופאים החנונים.

הנזק הגדול של השבוע האחרון הוא שחוויית הכדורגל חזרה להיות דבר מפחיד. עוד לפני האירועים בטדי ידענו שמדובר באחת העונות החלשות בתולדות הכדורגל הישראלי, אבל עכשיו גם כל אמא חוששת לשלוח את הבן שלה למגרשים, וזה עוד בלי לדעת עד כמה הוא סובל מהרמה המקצועית. בשבת הקרובה יתקיים מחזור משחקים מלא בליגת העל, וכרגע ממש לא ברור אילו סיבות יש לנו לצאת מהבית.

כמה גועל הרגשתי בשבת האחרונה בבלומפילד, במשחק של מכבי ת"א נגד הרצליה, כשכמה בבונים משער 11 החלו לנהום לעבר יאניק קאמנאן. עיקר התסכול נבע מחוסר האונים. אבן שטיפש אחד זרק, לא יוכלו להוציא עשרה חכמים, ונהמות של 100 אוהדים טיפשים נשמעות יותר חזק משתיקתם השפויה של הרוב הדומם. איך אפשר לצעוק "אני נורמלי"?

אפשר להציל את הכדורגל, אבל בשביל זה הרוב השפוי חייב להתקומם ולמרוד בשלטון של הפנאטים. חובה עלינו לבוא בהמונינו, ולמלא את היציעים באווירה נורמלית. אסור לתת לאספסוף להשתלט על הכדורגל. גם אם בעבר חששנו שבסופו של דבר יקרו תופעות הלוואי של ההתברגנות האירופאית, מדובר בתהליך חיובי. אם המשמעות של כדורגל אותנטי זה התפרעויות אוהדים ושני ילדים פצועים קשה בבית חולים, אנחנו מעדיפים "קהל של קונצרטים". בואו להשפיע.

אז נכון שהמצב של הכדורגל קשה, אבל בין כל הייאוש מצליחה לצוץ האופטימיות. נבחרת הנוער של זלצר נעצה השבוע עשרה שערים לרשת נבחרות אירופאיות שכותשות אותנו בבוגרים, הצעירה של גיא לוי נכנסה לשמונה הגדולות של אירופה, והעתיד נראה מבטיח. נכון שבישראל מאז ומתמיד בגילאי הנוער הם מצליחים ובבוגרים נכשלים, אבל מי יודע, אולי הפעם זה אחרת. מהפכת בן סהר החלה, בואו נמשיך אותה.

בואו למגרשים. אין טעם למשחק בלעדיכם. חוויית האיצטדיונים היא הסיבה היחידה לקיום הכדורגל. אי אפשר בכלל להשוות את רמת הריגוש בצפייה בטלוויזיה או במגרש עצמו, שם אתה חלק פעיל בהתרחשות. אין מקום אחר שיכול לסחוט ממך כאלה אמוציות. גול הוא האקסטזי הכי חזק בטבע. הוא ממלא אותך באנרגיות, גורם לך לקפוץ ולשיר, לאהוב את כולם ולהתחבק עם זרים. הסטלנים קוראים לזה פילינג. תנסו, זה ממכר.

למעשה, אני ממליץ לקנות מנוי. רק כך ניתן לקבוע שנה מראש פגישות תראפיה שבועיות, לפתח יחסי קהילה חמים עם אלו היושבים מסביבך, לחוות רגש סולידריות עם אחיך לצרה. זה המקום שבו ידידות הופכת למשפחה, ומשפחה הופכת לבלתי נפרדת. בואו, תצטרפו אלינו, תהיו חלק ממשהו גדול. בינינו, יש לכם משהו יותר מעניין לעשות בשבת בצהריים?