אבודים

ההשפלה של הפועל ירושלים ביד אליהו חשפה לעיני כל את הבעיות העמוקות של הקבוצה של דן שמיר, מנטליות ומקצועיות כאחת

אודי הירש
27/04/2007

בראשם של אנשי הפועל ירושלים צריכה לעבור הבוקר מחשבה מפחידה: מה היה קורה לו טרנס מוריס לא היה ניצב בדקות רבות כמחסום היחיד בין הצהובים לליי-אפ קליל? אלמלא מפגן החסימות שלו והחשש של שחקני מכבי מנוכחותו, ההפרש במשחק היה עלול להגיע למחוזות אסטרונומיים עוד יותר.

אלא שגם עם מוריס הושפלה ירושלים, כך שהמחשבה השנייה בה עליהם להרהר מטרידה אפילו יותר. עד אתמול, הנטיה של ירושלים להיעלם במבחנים קשים היתה בגדר חשד בלבד. היא התפרקה בנהריה, לא הופיעה למשחק הראשון ביד אליהו וקרסה לגמרי ברבע האחרון מול ז'לז'ניק ברבע גמר היול"ב קאפ. מנגד, היא ניצחה במשחק חשוב בסיינה והצליחה לקחת גביע מקומי, גם אם המשוכות בדרך היו נמוכות. אבל אחרי שהשלימה עוד תצוגה מעליבה בנוקיה, מתברר שלירושלים יש כמה בעיות מבניות שכבר לא יפתרו העונה. היא רכה, אין לה שמץ של אגרסיביות ולכמה משחקני המפתח שלה (עזרו, ילדים, למאמני ירושלים לאורך השנים למצוא את מאיר טפירו בכל פעם שצריך אותו באמת) יש נטיה להתפוגג במעמדים מכריעים.

לבעיה המנטלית מתלווה מחדל מקצועי: ירושלים לא התקדמה לאורך כל העונה בהגנה. דן שמיר דוגל בהגנות נסוגות, אבל זה לא מצדיק טיולים רבים כל כך של מכבי לטבעת, בדרך כלל קבוצת חדירה בינונית. וכשמכבי ברחה, נסוג שמיר עוד יותר ובמקום ללחוץ עבר לאזורית - צעד שרק הגביר את מבול השלשות.

מנגד, יש לירושלים גם סיבות להרים את הראש. ראשית, ספק אם מכבי יכולה לשחזר משחק כל כך טוב. לשם שינוי, היתה לה היררכיה ברורה: קודם כל ביינום, אחר כך כל השאר. האמריקאי סיפק משחק מושלם והגשים את התקוות שתלו בו במכבי בקיץ, באיחור אופנתי של מספר חודשים. גם החילופים הרבים של ספאחיה, שלאורך העונה נראו מיותרים, הניבו משחקי שיא של יסאייטיס וששון. למרות ערב חלש של וויצ'יץ', מכבי עלתה עם רצח בעיניים, ואפילו יותם הלפרין הלך קצת מכות.

לאור זאת, הנקודה השנייה ממנה יכולה ירושלים לשאוב עידוד היא הפיינל-פור. אתמול הובהר שבסדרה מכבי היתה האלופה הכמעט ודאית. מצד שני, אם ירושלים לא תעבור בחודש הקרוב השתלת אופי, השיטה לא תושיע אותה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully