שטיח אדום לאליפות צהובה

ההתבטלות המוחלטת של ירושלים בפני מכבי ת"א הבהירה לשגיא ניר שכל עוד האדומים יחלקו ארוחות חינם, האלופה תמשיך ללבוש צהוב

שגיא ניר
26/04/2007

"לא משנה מאיזה מקום נעלה לפיינל פור", אמר דן שמיר לפני המשחק ביד אליהו, כחלק מהניסיון הירושלמי להנמיך ציפיות. לצרתו, אל משחק ההכרעה של העונה קבוצתו אכן תגיע מהמקום השני בטבלה, אבל מיקומה הריאלי יהיה נמוך הרבה יותר מבחינה מנטאלית. מכבי תל אביב, שנתנה לקרטוע האירופי שלה, אובדן הגביע ורצף הניצחונות האדום לערפל את חושיהם של חובבי הכדורסל שפינטזו על סדר עולמי חדש, נתנה הערב הצהרה ברורה: למרות הכל, האליפות תישאר כאן.

מכבי נראתה בדקות הראשונות כמו הקבוצה המבולבלת והמוכרת של העונה כולה, אך ככל שנקפו הדקות איפשרה לה האין-יריבה לדמות יותר ויותר לאלופה הגאה של השנים האחרונות. ניהול המשחק המחושב של טל בורשטיין, ניצול המיס מאץ' של ארנולד מול אוסטין וגולמאץ מתחת לסל האדום והאסרטיביות שהפגין וויל ביינום החל מדקות הפתיחה, היו רק פרולוג להצגה המתהווה בצהוב. ירושלים, שהגיעה לקרב הזה במומנטום מצוין וביטחון עצמי גבוה, נשכבה כמו שטיח על הפרקט, ואיפשרה לצהובים לשלוט באופן מוחלט בקצב המשחק ובכדורים החוזרים.

וכשהמומנטום מגיע, צצים לפתע מחוריהם גם אחרוני המדוכאים והנעדרים. יותם הלפרין, שנכנס כמחליף בדקה השמינית, סיים עם 17 נקודות ויחס אסיסטים-איבודים של 1:6; סימאס יסאיטיס ושרון ששון חזרו מן הכפור והציגו ידית חדה מתמיד – 37 נקודות עם 11 מ-13 יחד מחוץ לקשת; וויל ביינום המושמץ והבלתי יציב ניצל את המסדרון שפינו לכבודו מעריציו האדומים בדרך ל-24 נקודות, 6 אסיסטים ו-4 חטיפות; והנקודה המעודדת מבחינת נוון ספאחיה, טמונה דווקא במשחק הבינוני ומטה של ניקולה וויצ'יץ' ודרק שארפ. אם בלעדיהם מכבי נראית ככה, אפשר לנשום עמוק. חבל שרק ליאור אליהו, ששותף לשמונה דקות בלבד, לא קיבל מהקרואטי כרטיס לחגיגה. מצד שני, הוא לפחות לא הושפל עם כניסה בדקת הסיום כמו חברו, נואל פיליקס.

שליפתו מהספסל של מתן נאור, שרק חזר מפציעה, 4:46 דקות למחצית, היתה הנפת דגל לבן מבחינת שמיר וירושלים. אחרי 13 ניצחונות ליגה רצופים, חזרו האדומים באחת אל תחלואי השבועות הראשונים של העונה, ולרגעים אף הזכירו את הקבוצה העצובה של העונה שעברה. ההפקרות ההגנתית מתחת לסלים (שהיתה הופכת לחורבן אלמלא 5 חסימות של טרנס מוריס בדקות הראשונות), הרכות במאבק על הריבאונד, בחירת הזריקות הגרועה בפתיחה (6 זריקות לשלוש בשבע הדקות הראשונות בדרך ל-10 הפרש למכבי), ההעלמות הקבועה של מאיר טפירו ביד אליהו, אי הרלוונטיות של יוריצה גולמאץ ועוד. 8:32 ניצחו הישראלים של מכבי את אלו של ירושלים במחצית הראשונה, והפכו את 20 הדקות הנותרות לתכנית שיקום מן הצד הצהוב, וביסוס טראומת יד אליהו מן העבר השני.

הניצחון החד משמעי מהווה צפירת ארגעה עבור מכבי תל אביב, שתוכל כעת לגשת אל החודש האחרון של העונה כשאיום הגיליוטינה הספורטיבית נראה רחוק יותר מאשר בחודשים האחרונים. ירושלים, מנגד, תוכל להתפלל (לשווא) שההפרש הגבוה יגרום לאופוריה בצד הצהוב בגמר הפיינל פור, אבל כל האדומים כבר יודעים שאל הערב המסיים של העונה ישובו גם יכולת ההרתעה המסורתית של הצהובים, וגם הפחד בעיניים שלהם. אלא שאז, יש לקוות, ירושלים אינה מתכוונת לחלק ארוחות חינם, כפי שעשה פטרונם גאידמק, באותה העיר, רק לפני יומיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully