השמות החמים של הקיץ

מכבי חיפה (חמי אוזן)

המחסור של מכבי חיפה במנהיג עשוי לזעוק שבעתיים בעונה הבאה, כאשר ינסו שם לבנות קבוצה חדשה ויזדקקו למשענת. רוסו יכול להיות פתרון מושלם, משכך כאבים לשנתיים הבאות לדור הבא, ויש לו עוד שנתיים בקנה. כך הוא יוכל להוריד מהעומס המנטלי על יניב קטן, ולהחזיר מעט מהסקסיות של מכבי חיפה. לרוסו מענה לא רק בנושא ההנהגה, אלא יש בו גם תועלת מקצועית לצרכים של מכבי חיפה: ההעדר קשר מרכזי, שיאיץ את המעבר מהקישור להתקפה. אלי כהן עשה לו הסבה לתפקיד הזה, אחרי שהבין שבגיל של רוסו אין לו את הכוחות הפיזיים לשחק היטב באגף כמו פעם. בדומה למלדיני, שעשה הסבה ממגן לבלם בגלל הגיל, כהן חיפש לרוסו עמדה שתנצל את חוכמת המשחק העצומה שצבר, אבל לא תיפגע בגלל השרירים המתכלים. בעמדה החדשה שלו במכבי ת"א, רוסו יכול להביא את הידע שלו לידי ביטוי, להניע את המשחק, לחבר בין חלקי הקבוצה ולא להתבזות בריצה איטית באגף. נורא מזכיר את מה שלואיס פרננדז עשה עם אמסלם בעמדת הבלם בעונה שעברה. אחרי הניסוי הכושל עם אנדרסון, עבור מכבי חיפה זאת תהיה עיסקה מקצועית נהדרת, עבור רוסו סגירת מעגל עם הקבוצה שהכי מזוהה איתו.

מכבי ת"א (פז חסדאי)

רוסו כבר בן 34, בעונה הבאה 35. במושגי כדורגל, זה כמו פנסיונר בן 70. בגיל הזה הוא אמור לנמנם על הכורסה בסלון, ולא לזוז ממנה. היום מכבי היא הכורסה שלו. לקח לו שנה עד שהוא הצליח למצוא את הזווית הנכונה ולהתמקם כמו שצריך, אבל עכשיו הוא כבר יושב חזק, ואי אפשר להזיז אותו. פתאום נכנסים לו גולים, פתאום האוהדים אוהבים אותו, הדברים הסתדרו. איך עכשיו, בגיל 70, הוא אמור לקום מהספה ולמצוא עבודה חדשה? מי תיקח אותו?

מכבי נתניה (חמי אוזן)

שחקנים גדולים של קבוצות גדולות נמדדים ביציבות שלהם, הם לא מהסוג שנותנים עונה אחת טובה ואז מרשים לעצמם להוריד רגל מהגז. ראובן עובד נתן עונה אחת נהדרת בבני יהודה, אבל אז בדיוק כשל לסיים את חציית הגשר. מעבר לארבע הגדולות לא מתאים כרגע לעובד, הוא חייב מאמן שמבין ללבו הסורר, מאמן שיכול להכין אותו למכבי חיפה או בית"ר ירושלים. עטר עשה את זה עם מסודי, הוא יעשה את זה גם עם עובד. ולא, ראובן, נתניה היא בכלל לא קבוצה קטנה בשבילך.

בית"ר ירושלים (פז חסדאי)

מבחינת רבים, ראובן עובד תמיד יישאר השחקן הכי טוב בארץ. נדירים הם השחקנים שגורמים לגבות שלך להתרומם בפליאה, והבודדים שמצליחים לעשות את זה זוכים באהבה נצחית. בפנטזיה אני רואה אותו מככב בצ'מפיונס ליג, מלהטט על הקווים, מפרפר את הגנות אירופה. עם השיעמום שאוהדי בית"ר סבלו השנה, אין ספק שעובד יכול להפוך למלך ירושלים. זה הימור מסוכן, שיכול להיגמר בנפילה כואבת, אבל זה שווה את זה. רק שייפטרו ממזרחי.

בני סכנין (חמי אוזן)

עומר גולן הוא מרק שהתקרר (אלי כהן הגה את הביטוי הגאוני). שחקן כדורגל טוב מקבוצה קטנה, כמו מרק טרי, מגישים חם, בשיא הכושר, אחרי שנת פריצה ועוד שנת התייצבות. שחקן כדורגל טוב ככל שיהיה מקבוצה קטנה, כמו מרק טרי, לא עובר לקבוצה גדולה אחרי שנתיים של קיפאון מקצועי, ללא התקדמות דרמטית. לכן גם הלוזונים עושים ספינים בתקשורת כדי למכור אותו: אם המרק יתקרר עוד קצת, אף אחד לא ירצה לקנות. הימור של גולן הגאוותן על קבוצה גדולה כבר בעונה הבאה, נראה כמו סיכון גדול מדי. חלוץ מכבי פ"ת המוכשר חייב להרוויח את המומנטום מחדש מחוץ לחממה של הלוזונים, להתעמת עם קשיי העצמאות במקום שיכול להכין אותו לבמה הגדולה. בני סכנין, שעשתה זאת עם ליאור אסולין, נראית כמו האופציה הטובה ביותר. יש קהל גדול, דרישות, ציפיות ותהילה לקצור אותה. אחרי עונה טובה אחת שם, גולן יוכל לחזור לדבר על ארבע הגדולות.

מכבי ת"א (פז חסדאי)

הילד בן 24, אבל נראה שהוא כבר מעבר לשיא - אחרי הנבחרת, אחרי אירופה, אחרי הפציעות. גולן חייב קבוצה גדולה. שימו אותו עכשיו במדים צהובים-כחולים, עם נמני ורוסו לצדו במקום סרסור וגנון, ותראו איך הוא פורח. בלומפילד מלא ישאב ממנו מוטיבציה, אווירה מחייבת כמו של מכבי ת"א תהפוך אותו לגבר. חוץ מזה, אם הוא יצליח חלוץ בתור במכבי, כנראה שהוא באמת יוכל להגיע רחוק.

בני יהודה/ הפועל כפ"ס/ אשדוד (חמי אוזן)

אחרי שנת הנפל בחיפה, מסודי יזדקק לקבוצה שתתפרנס בעיקר ממנו כמו שקרה בנתניה. שתבסס את רוב מהות המשחק שלה על היהלום המשוגע. קבוצה עם מאמן שייתן לו חופש פעולה ולא ינסה לחנך אותו טקטית, מה שאף אחד לא הצליח ולא יצליח לעשות. אלי אוחנה זאת אופציה מצוינת עבורו, יעיד ודאי גיז'רמו ישראלביץ'. גם בני יהודה פוסט ראובן עובד יכולה להשתעבד לכשרון היחידני שלו באופן שיאיץ מחדש את הקריירה של מסודי. גם אשדוד, שסובלת יותר מדי מהנאיביות של שחקני הבית שלה וחייבת וינר כמוהו. יכול להיות שגם נתניה היתה באה בחשבון, אבל חזרה לאקסית מפעם לא תמיד מעוררת אתגר אצל השחקן ועלולה להיות מסוכנת.

מכבי נתניה (פז חסדאי)

תמיד ידענו שמסודי רגיש, אבל לא ידענו עד כמה. בעונה האחרונה רוני לוי גילה על בשרו שלא כל מאמן מסוגל להתמודד עם פרח עדין כמו מסודי. מסודי חייב גנן מסור. לכדורסל יש את אפי בירנבוים, איש מקצוע רגיש ואמוציונלי שמצליח להוציא את המקסימום מכל הזרים הבעייתיים. היחידים בכדורגל שהוכיח את עצמם ככאלה הם ניצן שירזי וראובן עטר. אין מקום להימורים, מסודי חייב ללכת על בטוח.

מכבי פ"ת (חמי אוזן)

בהנחה שבית"ר לא תשאיל את בן יוסף לאף אחת מיריבותיה לצמרת ואריק בנאדו ימשיך עונה נוספת בטדי, בן יוסף עשוי להיות אחד המלפפונים החמים בקיץ, אם הוא כמובן שואף לדקות משחק. מכבי פ"ת, שם הפך לאחד הבלמים הטובים בארץ, נראית המתאימה ביותר מסיבה אחת: מראד מגמדוב. לבן יוסף יש הכל, חוץ מהערך המוסף שעושה בלם טוב לבלם גדול. שקט נפשי. אולי עוד עונה ליד הקרחון מגמדוב תכניס בו את התוסף המנטלי כדי לרשת את בנאדו ולא לסיים עונה כמלך העימותים והגליצ'ים חסרי האחריות.

קבוצת דרג ב' באירופה (פז חסדאי)

בן יוסף מאבד מומנטום. בתחילת העונה הוא עוד היה בעמדת כוח מול בית"ר ודרש חוזה מנופח, עכשיו הוא מפנטז על דקות משחק בפ"ת. הוא חייב שינוי אווירה, לברוח מטווח הראייה שלנו ולהשכיח מאיתנו שהוא סתם עוד בלם בינוני. שנה אחת ביאנג בויז או בקולוראדו ראפידס תעשה את העבודה.

מכבי פ"ת (חמי אוזן)

למרות שאת הפריצה שלו הוא עשה בהפועל ת"א, השנים של סלים טועמה במכבי פ"ת תרמו לו באותה מידה. טועמה יצא לעולם הגדול, התבגר סופסוף והשתלב בכדורגל האכזרי של הלוזונים, שקולטים די מהר מתי שחקנים באים לבלף אותם. יש הרבה מן המשותף בין טועמה הצעיר לברוכיאן הנוכחי, שניהם מפוצצים בכשרון: רכות, נאיביות וחוסר יציבות, וקבוצה שמפחדת לתת להם את המושכות. ברוכיאן, מקרה חמור יותר של ילדותיות, חייב להבין שגם בעונה הבאה אף אחד לא ייתן לו את המפתחות בטדי, ורק מעבר לקבוצה אחרת אולי יגרום לו לנגב את החלב מהשפתיים ולהילחם על הקריירה שלו. כמו טועמה בזמנו, ברוכיאן ימצא אצל הלוזונים דרישות מקצועית מחמירות, אך גם מסגרת בריאה להצליח בה. שנה אחת טובה רחוק מאימא ירושלים תכריח כל מאמן בית"ר להפוך אותו לבעל הבית בטדי. שנה רעה תוכיח לכל הצדדים שיוסי מזרחי צדק לגביו. ברוכיאן חייב לעצמו את מבחן האופי הזה, גם בית"ר.

בית"ר ירושלים (פז חסדאי)

ירושלמים הפכו לזן נדיר בבית"ר. לאוהדים בטדי אין הרבה סבלנות לשחקני הרכש, אבל שחקני הבית זוכים ליחס מיוחד. הציפייה שיום אחד הם יהפכו לאוחנה או המלמיליאן החדשים נשארת תמיד וממלאת אותם בתקווה. ברוכיאן כבר שם, עם החולצה מספר 8, עכשיו הוא רק צריך להאמין בעצמו. גם האוהדים מחכים שזה יקרה.

מ.ס אשדוד (חמי אוזן)

המחסור בשוערים בישראלים צפוי למלא את שולחנו של אלמדון בהצעות ממספר קבוצות בליגת העל. הלחוצות יותר ודאי ינסו לפתות את השוער הצעיר במשכורת שמנה, אבל אסור לאלמדון לתת לכסף להנחות אותו. אלמדון צריך להתרחק מקבוצה שעשויה להסתבך בתחתית, שם הלחץ קטלני לשוערים צעירים. אלמדון נואש לחממה טובה, לשקט תעשייתי. אשדוד, שכנראה לא תסתבך בתחתית גם בעונה הבאה ומעסיקה שוער גרוע מגאנה, נראית כמו שידוך טוב.

מ.ס אשדוד (פז חסדאי)

אכן אשדוד, ולו רק בגלל שהיא היחידה שבאמת תרצה אותו.

בני סכנין (חמי אוזן)

מבלי לחטט ברשימות של רוני לוי, לכל בר דעת ברור שסוואן לא יהיה בעונה הבאה שחקן הרכב קבוע במכבי חיפה. זה גדול עליו. סוואן, בצדק מבחינתו, מחפש הכרה, אבל זה כנראה כבר לא יקרה בקרית אליעזר. בגיל 31 עוד שנה על הספסל של מכבי חיפה עשויה למחוק את סוואן לגמרי, כפי שזה קרה לשחקנים גדולים ממנו. מצד שני, בעונה הבאה בני סכנין חוזרת לתודעה, ומי יודע אם תישאר. אם סוואן ישלים את המשימה בה נכשל בעונה שעברה, יקבע את מעמדה של סכנין בליגה הראשונה ויחזור לייצג נאמנה את המגזר דרך אישיות החזקה, זה יהיה הישג מרשים יותר מעוד משחק באירופה עם מכבי חיפה.

מכבי חיפה (פז חסדאי)

חזרה לסכנין תהיה עבור סוואן צעד אחורה, שממנו אין דרך חזרה. שחקן כמוהו לא אמור להסתפק בתואר "מלך המגזר", אלא להפוך לכוכב ליגה לגיטימי, בלי קשר למוצאו. אם סוואן רוצה לשמש דוגמה לשחקנים ערבים, כדאי שיוכיח להם שאפשר להסתדר גם מחוץ לכפר הקטן.

מכבי נתניה/ הפועל כפ"ס (חמי אוזן)

לבוזגלו חסרה עדיין עונה אחת טובה כדי להפוך שחקן הרכב במכבי חיפה. אחרי שספג אצל אייל לחמן לא מעט יסודות טקטיים שהיו חסרים לו, שיחק במגוון עמדות, התנסה בקשיי הקיום התחתית, ובכל זאת שרד כשחקן והצליח, בוזגלו צריך קבוצה שתתן לו ליהנות בעונה הבאה. ומכבי נתניה זאת קבוצה שנהנים בה. ראובן עטר זה מאמן שיכול לשייף את התנועה שלו, את קבלת ההחלטות באיזור המסוכן. בטח אלי אוחנה, חלוץ עבר שבוזגלו מאוד מזכיר ברב גוניות שלו. בתום שנת לימודים אצל עטר או אוחנה, למכבי חיפה לא תהיה ברירה אלא להחזיר את בוזגלו ישר להרכב.

מכבי ת"א (חמי אוזן)

מכבי ת"א נרתעה ממנו בקיץ מסיבות אישיות, אבל מצוקת הגולרים בקבוצה של אלי כהן מחייבת אותה להעניק לאסולין הזדמנות הוגנת. אסולין ייתן לאלי כהן 15 שערים לעונה. בית"ר עמוסה בחלוצים וחזרה לטדי יכולה להסתיים באכזבה נוספת מבחינת אסולין. במכבי ת"א אסולין ימצא קרבות אליפות, משחקי צמרת, מאמן שיכול לשפר את השכונתיות שלו, והכי חשוב: קבוצה שבאמת צריכה אותו.

בני יהודה (פז חסדאי)

אסולין הוא הרווק הנצחי של הליגה. נטול שורשים הוא מתפרפר בין הקבוצות, ללא כל מחויבות, כאילו היו בחורות מזדמנות ללילה אחד. נראה שהוא עדיין פוחד להתמסד לאישה אחת. הוא חי בתחושת החמצה, כאילו בחוץ יש משהו טוב יותר, מקום אחר שיאפשר לו לפרוח. מתי הוא ילמד שכל הפיק-אפ-ברים האלה הם בלוף? אסולין, קח לך אישה ובנה לה בית. לך לבני יהודה, קנה לה טבעת, תתמסד, תסתפר, ויאללה, תתחיל להיות כבר בן אדם.

בני יהודה (חמי אוזן)

משה ביטון הוא חלוץ טוב, שנואש לביטחון. את הביטחון הוא יכול לקבל רק במקום שמכיר את השיגעונות שלו, שמבין אותו, שמאמין בו, שזוכר לו את הגולים מפעם. בבני יהודה הוא צפוי למצוא את זה יותר מבכל קבוצה אחרת, או בכל קבוצה שניצן שירזי יאמן בה.

מכבי הרצליה (פז חסדאי)

משה ביטון הוא חלוץ גרוע, שנואש למאמן שלא יודע את זה בוודאות. את הביטחון הוא יוכל לקבל רק במקום שלא מכירים אותו, שלא יודעים שהוא מחמיץ מכל מצב, שזוכרים לו את הגולים של פעם. במכבי הרצליה הוא צפוי למצוא את זה יותר מבכל קבוצה אחרת, כי רק הם נואשים מספיק.

מכבי הרצליה (חמי אוזן)

עומר בוקסנבוים לא יכול להיות כינור שני בקישור, אלא האס שרוב הדברים סובבים סביב כשרונו. במכבי חיפה הוא לא הצליח כי הוא לא התאים להיות עוד שחקן בסגל, בדיוק מה שאולי יקרה לו אם הוא יתפתה לעבור לאחת מארבע הגדולות. להנהיג קבוצת פריפיריה, להפוך אותה לכבשה השחורה של הליגה, תואמים את החוצפה הבוקסנובוימית. במכבי הרצליה הוא יזכה לתנאי הפתיחה הטובים ביותר לעשות עוד עונה נהדרת.

מכבי נתניה (פז חסדאי)

אם בוקסנבוים יודע לקרוא את המפה, הוא בוודאי קולט שבעונה הבאה הרצליה יורדת ליגה. ברגע שההתלהבות של סכנין וקרית שמונה יחליפו את הריקבון של הכח והפועל פ"ת, הרצליה עשויה להפוך לקבוצה הכי חלשה בליגה, בטח אם שיימן יחליט שהוא לוקח את העניינים לידיים. אז תברח משם כל עוד אתה יכול. תן לעטר לטפל בך.

מ.ס אשדוד (חמי אוזן)

בכל קבוצה מחוץ לאשדוד, לעזרן ושריקי יספרו את הימים הרעים ולא יהללו את הטובים. בכל קבוצה מחוץ לאשדוד, הכשרון שלהם יימדד תחת זכוכית מגדלת אכזרית מדי. עזרן את שריקי חייבים קודם להביא לאשדוד תואר ולהוכיח לנו ובעיקר לעצמם שהם יכולים לזוז קדימה. ללא ההתחשלות הזאת, אין להם לחפש בעיר הגדולה. הם יכולים לשאול את שי הולצמן עד כמה קבלת החלטות נכונה ובית חם יכולים לשנות את הקריירה.

הפועל ת"א (חמי אוזן)

שביט אלימלך הוא שוער הליגה הטוב ביותר בעשור האחרון, הרבה בגלל הבית שהוא מצא בהפועל ת"א. הזיהוי עם הקבוצה, הקשר עם הקהל והזכרונות מסטמפורד ברידג' הם לא משהו שמוחקים בעבור עשרות אלפי דולרים בחוזה. למרות המניפולציות הדדיות, מקומו של אלימלך אך ורק בהפועל ת"א. אפילו אם זה יהיה על הספסל. חבל לוותר על ההיסטוריה הזאת ולטרוק את הדלת למקום שמיתג אותך. שביט, למה לך להתבזות בערוב הקריירה?

בני סכנין (פז חסדאי)

כבר עברו הימים של "אלימלך הוא המלך של הפועל". הטאבו נשבר. האדומים הרגישו את זה הרבה זמן, אבל העונה הם כבר אומרים בפה מלא - שביט גמר. במקביל, אי שם בצפון, העולה החדשה מחפשת קצת יציבות בין הקווים, דבר שמאיר כהן לא מצליח לספק. אז אולי שביט לא מתאים לארבע הגדולות, אבל בסכנין הוא יחזור להיות מלך.