בית המוות

בשנה שעברה לא היה בית טוב יותר, מכל הבחינות, מבית ה-AL מרכז. מינסוטה נצצה עם יוהאן סנטנה, טוב המגישים בליגה, דטרויט הציגה מהפך מושלם מעונת 2003 העגומה והגיעה מרחק סדרה מזכיה בוורלד סירייס ושיקגו הייתה מצוינת בחצי הראשון, דעכה בחצי השני ועדיין - לא עשתה בושות יחסית לקבוצה שנחשבה לפלא של שנה אחת.

למכלול הזה אמורה להצטרף השנה קליבלנד, שהגיע הזמן שמיטב כשרונותיה יפרוץ ויסתער על ראשות הבית. קנזס סיטי תמשיך להשתרך מאחור (55 מיליון דולר לגיל מש. אלוהים!)

מאזן ב-2006: 66:96. הודחו בסיבוב הראשון בפלייאוף על ידי אוקלנד

באו: ג'ף סירילו, רמון אורטיז, סידני פונסון, מתיו לקרוי, רנדי צ'וט, קן הארווי.

עזבו: פרנסיסקו ליריאנו (עדיין בקבוצה, אבל לא ישחק העונה), בראד ראדקה (פרש), שנון סטיוארט


כבר מספר שנים שהטווינס מציגים את היהלום שבכתר: יוהאן סנטנה. השמאלי הכי קטלני בעולם היום זכה בפעם השניה בשלוש עונות בתואר הסיי יאנג. בעצם, כשחושבים על זה, אילו ב-2005 הייתה לו את ההתקפה של 2006, זו שהביאה לו עוד ארבעה או חמישה נצחונות, הוא היה שולט שלוש שנים ברציפות.

כן, כן. בעונה שעברה הטווינס גילו משהו שלא הכירו קודם: התקפה. ג'סטין מורנו נתן עונת MVP, מייקל קדאייר פרץ קדימה, לואיס קסטייו תרם מהירות וטוריי האנטר, כרגיל, זרח עם מהלכי קלאץ'. מינסוטה הפכה מדבוקה אפורה במיוחד לחבורה נוצצת, שבסופו של דבר הושתקה בפלייאוף על ידי הגשה מצוינת של אוקלנד.

הבעיה של הטווינס ברוטציה היא שהם בנו על פרנסיסקו ליריאנו, שלולא היה נפצע היה זוכה בתואר רוקי העונה אשתקד. המגיש המוכשר עבר ניתוח טומי ג'ון ולא יגיש העונה. איתו ועם סנטנה בהרכב היה יכול להיות לטווינס הפאנץ' 1-2 הקטלני בליגה. בראד ראדקה פרש, ובסנטנה יתמכו בוף בונסר המוכשר, קרלוס סילבה האומלל, רמון אורטיז הכלומניק וסידני פונסון השמן. זוועה. הבולפן היה ונשאר אמין, עם חואן רינקון וג'ס קריין שיביאו את המשחק לידיים של ג'ו ניית'ן האמין.

השלד בהתקפה גם אחרי העזיבה של שאנון סטיוארט נשאר יציב. ג'ו מאוור, התופס המצויין, ימשיך לגבות את קסטייו וניק פונטו, ומאחוריהם יחבטו קדאייר ומורנו. האנטר הוא אחד מחובטי ה-6 הטובים בליגה. בסך הכל התקפה סבירה פלוס.

תחזית: הרוטציה מאחורי סנטנה פשוט מבהילה. גם אם בונסר ומאט גארזה יפרצו (וסביר שלפחות אחד מהם לא יזנק קדימה), התמיכה של השאר תהיה עלובה. גם התקפה טובה לא תצליח לחפות ולהביא יותר מ-80-85 נצחונות העונה. פלייאוף? יש מצב.

מאזן ב-2006: 67:95. הגיעו לוורלד סירייס והפסידו לסט. לואיס

באו: גארי שפילד, חוזה מסה

עזבו: אלכסיס גומז, מאט סטיירס וג'יימי ווקר


הרכב מנצח לא מחליפים. הטייגרס ייעזרו השנה באותו שלד שהגיע לוורלד סירייס, עם תוספת כוח משמעותית: גארי שפילד המסוכן, שהגם שהוא נושק ל-40 יכול עדיין לשחק במספר עמדות בשדה, כ-DH וחשוב מכך: יכול להכות שוק על ירך על הצלחת. הוא ישתף פעולה בהרכב עם קרטיס גרנדרסון המהיר, לידאוף בחסד, פלאסידו פולאנקו, מגליו אורדונייז, קרלוס גיין, קרייג מונרו, מרקוס ת'יימס ואיבן רודריגז. ההתקפה הזו היא אחת המסוכנות בליגה, והיא תיעצר מעט רק משום ש"קומריקה פארק" הוא אחד המגרשים הידידותיים ביותר לחובטים במייג'ורס.

בהגשה דטרויט לא סובלת מחוסרים על פניו, אם כי קצת קשה להניח שקני רוג'רס ישחזר את העונה החלומית מאשתקד, בעיקר אחרי פרשת השרף בפלייאוף, שבוודאי יזכירו לו בכל מגרש שבו יגיש. ג'רמי בונדרמן ימשיך להתפתח ולהשתדרג, ג'סטין ורלאנדר יצטרך להזהר מלדעוך אחרי עונת רוקי מזהירה, ונייט רוברטסון ומייק מארות' משלימים רוטציה סולידית במיוחד.

את מה שהבולפן של דטרויט מסוגל לעשות ראינו בפלייאוף האחרון. ג'ואל זומאייה עם סטאף פשוט מבהיל, פרננדו רודני ו-וויל לדזמה אמינים במיוחד וטוד ג'ונס, הוד מגעיליותו, היה יעיל כקלוזר, אבל הוא בגדר סימן שאלה גדול בכל פעם שהוא עולה לגבעה. חוזה מסה הובא כדי לפרוש בשקט, הוא לא יעיל לכלום.

התחזית: שוב מאבק עד הרגע האחרון על ראשות הבית. סיכוי סביר שגם העונה שתיים תעלינה מהבית הזה, סביר להניח שדטרויט תהיה אחת מהן.

מאזן ב-2006: 72:90

באו: דארין ארסטאד, גאווין פלויד, אנדרו סיסקו, טובי הול

עזבו: פרדי גארסיה, ברנדון מקארתי, רוס גלואד, דייויד ריסקי, ניל קוטס


הוייט סוקס זכו באליפות ב-2005 ולא ביישו את הפירמה בעונה שלאחר מכן. אלמלא הם היו בבית כל כך חזק, היו שוב עוברים את חווית אוקטובר. הבעיה היא שהרבה מהקסם שלהם נעלם. הטריידים שעשו תמורת ברנדון מקארתי ופרדי גארסיה, שהביאו להם בעיקר שחקנים צעירים, נראים ככאלה שדנו את עונת 2007 להיות עונת משכון.

אז על מה כן צריכים הגרביים לסמוך? על כך שג'רמיין דיי, שהגיע מעונה חלומית (44 הומראנס), והמגיש מארק בהרלי, אחרי עונה מזעזעת (ERA של 6.44 אחרי פגרת האולסטאר), נכנסים לעונתם האחרונה לפני שיהפכו לשחקנים חופשיים. בהתחשב במחירי השוק, שחקן שמגיע לשנת חוזה נותן את הכל, ככה שיש סיכוי טוב שהשניים יתעלו השנה.

אז מה בהתקפה? מלבד דיי גם ג'ו קרידי נתן עונה ענקית (30 הומראנס), כשסקוט פודסדניק יוביל בליד אוף (אם כי החיסרון הגדול שלו: הוא נתפס המון בנסיונות גניבה). ג'ים תומה יקווה להישאר בריא, ואם אכן יעשה כך כ-DH, הוא יהיה מסוכן כתמיד. טדאהיטו איגוצ'י השתלב היטב והפך לחובט 2 סולידי ביותר.

בהגשה, מלבד בהרלי, תסתמך שיקגו על חוזה קונטרראס המצוין, ג'ון גארלנד וחאווייר ואסקז. פיצ'ינג פותח סולידי, אבל לבולפן הרבה בעיות. בובי ג'נקס הבטטה יהיה יעיל בתור קלוזר, כשלפניו מייק מקדוגאל, עם לא ייפצע, יהיה סט-אפ סביר. שאר הבולפן מורכב משמות אלמוניים, והמרקם ייפגע עם עזיבתו של ניל קוטס המצוין.

התחזית: לא יעבוד. ראה סעיף מינסוטה.

מאזן ב-2006: 84:78

באו: ג'וש בארפילד, ג'ו בורובסקי, דייויד דלוצ'י, ארון פולץ, רוברטו הרננדז, טרוט ניקסון

עזבו: קווין קוזמאנוף, ארון בון, דני גרייבס, טים לייקר


הבטחות, הבטחות. זה היה שם המשחק באינדיאנס, שעשו בתחילת המילניום פירוק כללי ובנו את כל הקבוצה מחדש. הניתוח הצליח, אבל החולה לא מראה סימני חיים בינתיים. הרבה שחקנים טובים וצעירים, אפס תוצאות. המדור היה עוין במיוחד לאריק וודג', מאמן האינדיאנס, בעונות שחלפו, ויש סיבה, כי הפוטנציאל אצל השבט לא מצליח להתממש.

אז מה יהיה? אולי ניסיון הוא מה שהיה חסר לאינדיאנס, ולשם כך הובא טרוט ניקסון, הרייט-פילדר המצוין של בוסטון, וג'ו בורובסקי, שסגר ביעילות בפלורידה (למרות משחק אחד שבו הרשה חמש ריצות לקראת סיום העונה והראה כמה הוא שביר). בהתקפה נראה שלאינדיאנס יש רביעייה מהטובות בליגה - גריידי סיזמור, ניקסון, טראוויס הפנר ו-ויקטור מרטינז. הפנר הוא אחד התותחים הכבדים ב-AL. שימו עליו עין, כי הוא מתנקש שקט וקטלני. גם החלק התחתון, עם ראיין גארקו, ג'ייסון מייקלס וג'וני פראלטה יהיה סביר.

ההגשה הפותחת תכלול בעלי פוטנציאל כמו ג'ייק ווסטברוק, סי סי סבאתיה, קליף לי, ג'רמי סאוורס ופול בירד, אבל הרי כבר אמרנו - פוטנציאל הוא עניין בעייתי כשזה קשור בקליבלנד, כי הוא לא מתממש. בורובסקי יסגור (די נזיל), כשלפניו רוברטו הרננדז, שעשה עבודה טובה בקריירה כריליוור. הבולפן הזה בעייתי מאוד.

התחזית: קליבלנד אמורה להגיע ל-85-90 נצחונות ולהתחרות על מקום בפלייאוף. ההימור שלנו הוא שלמישהו בהנהלה פשוט יימאס מוודג' במהלך העונה והוא יילך הביתה.

מאזן ב-2006: 100:62

באו: גיל מש, אוקטביו דוטל, דייויד ריסקי, בראיין בניסטר, ג'ייסון לה רו, רוס גלואד

עזבו: אמביוריקס בורגוז, מארק רדמן, דייויד ריסקי, אנדרו סיסקו


55 מיליון דולר לחמש שנים לגיל מש. אם הייתם צריכים משפט שמבטא את דרך החשיבה בקנזס סיטי, מצאתם אותו. למה לעזאזל לשלם למגיש שלא עשה שום דבר בקריירה כל כך הרבה כסף? לחבר'ה בקאופמן סטדיום הפתרונים. איזה גועל.

הרויאלס הגיעו מעוד עונה של 100 הפסדים, השלישית ברציפות שלהם והרביעית בחמש שנים, והם ממשיכים לדרוך במקום. קבוצה שמנוהלת רע, שנראית רע ושלא נותנת שום סיבה להאמין שתהפוך מתישהו למתחרה לגיטימית. אז מה יש לנו בהגשה? מלבד מש נמצאים שם אודאליס פרז, לוק הדסון, מארק דה לה רוסה וזאק גריינקי. כאן החלק הסביר. הבולפן כולל את אוקטביו דוטל, דייויד ריסקי וג'ימי גובל, כל אחד יותר מזעזע מקודמו, ואת בראיין בניסטר. שום דבר לכתוב עליו הביתה.

בהתקפה יוביל דייויד דה חסוס מקבץ אימפוטנטי שאין בו כלום. מייק סוויני ייפצע כרגיל, אנחל ברואה יסריח כשורטסטופ ובאמת - עזבו אותנו, באמא שלכם.

התחזית: תוסיפו עוד 100+ למאזן