ההרכבים הפותחים של ישראל ואנגליה עדיין לא פורסמו, אבל לנו אצה הדרך. ניסינו להיכנס לראש הקפדני של קשטן ולראש התמהוני של מקלארן, בחרנו את ה-11 הפותחים שלהם והענקנו ציונים לכל שחקן. הציונים, חשוב לציין, לא מתייחסים לרמתם של השחקנים יחסית לליגה הישראלית הבינונית (כי במקרה הזה ווין רוני וסטיבן ג'רארד היו ראויים ל-15), אלא מתייחסים לזירה הבינלאומית. לפחות על הנייר, אנגליה מנצחת בגדול.
ישראל - שוער והגנה
דודו אוואט: כנראה העמדה היחידה בה יש לישראל יתרון - וגם זה רק בגלל העונה הנוכחית. דפורטיבו לה קורוניה ממוקמת במקום ה-12 בליגה הספרדית, אבל בכמות הספיגות היא במקום ה-8. ערוץ הספורט לא מרבה לשדר את משחקיה של הקבוצה, אבל אם לשפוט על פי הדיווחים בעיתוני ספרד בסיכומי המשחקים שלהם בבוקרי ימי שני, אוואט בכושר מצוין. ב-7 מתוך 11 משחקי הליגה האחרונים שמר הישראלי על רשת נקייה, מול האנגלים זו תהיה משימה הרבה יותר קשה.
ציון: 8
יובל שפונגין: העתיד הרחוק של השחקן נראה טוב. הקרוב קצת מסוכן, כי הוא צפוי לפגוש מולו את ארון לנון. מי נחשב בישראל כמגן טוב? שחקן מהיר שיודע להצטרף טוב להתקפה ולהגביה כדורים שלא טסים ליציע. את זה עשה שפונגין גם לפני שנה, אבל העונה הוא הוסיף אגרסיביות וחוצפה. במקום לרדוף בנימוס הוא יירד לגליץ', ופלג הגוף העליון שלו נראה כמי שננעל בחודשים האחרונים שעות ארוכות בחדר כושר. מצד שני, הוא צעיר וחסר ניסיון. למרות ארון לנון, לא מכאן אמורה להיפתח הרעה של ישראל.
ציון: 6
טל בן חיים: לכן תדעו על איזו קריזה ניפול. ללא ספק הבלם הטוב ביותר של ישראל, שפרט לחודשיה הראשונים של 2007, הוא גם בלם בולט בליגה האנגלית. חזק, מתמקם טוב וייקח מנהיגות מול המכרים מהפרמיירשיפ מצד אחד, אבל לא טכני מספיק ולפעמים נוטה לפזיזות. בן חיים, יותר מכולם, ירצה להוכיח את עצמו מול הקולגות ועל הצוות המקצועי של הנבחרת לדאוג שלא יסבול מעודף מוטיבציה. כרטיס אדום בדקה ה-20 או ריבים עם כל חבריו לנבחרת אחרי שער חובה בתחילת המשחק - ואבדנו.
ציון: 7.5
שמעון גרשון: לכו תדעו עם מי יעלה קשטן כבלם לצידו של בן חיים. ההימור האפשרי על גרשון נובע מכך שאם בן יוסף עשה במכנסיים מול קרואטיה, אז מה יקרה מול ווין רוני? אנגליה לא תפתח עם שני חלוצי חוד, אלא עם אחד כזה ועם רוני מאחוריו. במצב כזה, אחד מהקשרים האחוריים יסייע בשמירה על רוני ולא צריך בלם מהיר במיוחד לצידו של בן חיים, אלא שחקן אחראי וחזק. גרשון הוא כזה. שקט, אלגנטי, יודע לסדר את ההגנה, רואה משחק. מצד שני הוא לא יודע ולעולם כבר לא ילמד לשמור אישית על שחקן וההתאמה שלו לטל בן חיים במשחק של שני בלמים לוקה בחסר.
ציון: 6.5
אריק בנאדו: המקרה ההפוך לגרשון. בלם קדמי קלאסי, גדול באחד על אחד, שבמשחקי השיא שלו, בשנים קודמות, היה הסיוט של כל חלוץ בליגה הישראלית. אם מקלארן יפתח עם אנדי ג'ונסון החזק ובעל הנוכחות, קשטן צריך לשתק אותו בעזרת בנאדו. התפקוד של בלם בית"ר ירושלים כקשר אחורי הוא על הנייר בלבד. כשחקן משולל טכניקה לא ברור איך הוא יסייע בהנעת הכדור וביציאה קדימה. הוא יהיה זה שירדוף ימינה ושמאלה, אחורה וקדימה אחרי ווין רוני, הנייד כל כך? נו באמת. בלם לכל דבר וזהו.
ציון: 6.
יואב זיו: תותח על - למשחקים מול הכח עמידר והפועל פ"ת. זה מגן זה? על היכולת ההתקפית אין עוררין. לזיו יש טכניקה טובה ובשנות נדודיו במחוז הצפון הוא הפגין גם סיומת לא רעה מול השער. המהירות שלו הפכה אותו למגן לעת מצוא והיא גם זו שתבטיח לו מקום מול אנגליה המהירה והפיזית, אבל טעות מול אנגליה במצב עדין של 0:0 זו לא טעות מול מכבי חיפה כשאתה מוליך 1:3.
למזלו, המכבש האנגלי לא יגיע ישירות מהקו שלו כי סטיבן ג'רארד, שאמור לשחק בימין, ימשוך יותר לאמצע. מצד שני, אחד הדברים שג'רארד הכי אוהב לעשות, וזיו מתקשה בהם מאוד, הוא הכניסה לרחבה מהקו השני וכיבוש. כשג'רארד יעשה את זה, 43 אלף צופים פחות 5,000 אנגלים יתפללו שבנאדו או באדיר יגיעו לסגור את החור.
ציון: 5.5
קישור
וואליד באדיר: רק שלא יביא איתו את הכושר מהפועל ת"א. באדיר כבר בן 32 והעונה הוא עבר אינספור תהפוכות. שיחק כבלם, תופקד כקשר אחורי, חזק להגנה וחלילה לקישור. בכל התפקידים, זה פשוט לא זה. בהתחלה נדמה היה שהירידה בכושר נובעת מהצורך לחפות על יוסי אבוקסיס הלא נייד. אבל אבוקסיס פצוע כבר כמה שבועות והפסים הפשוטים של באדיר הולכים ליריב, כמות איבודי הכדור שלו אסטרונומית ובקרבות ה-50-50 על כדור במרכז המגרש, שפעם הוא היה מפסיד רק לדירסאו, הוא מרים היום ידיים מול שחקנים הרבה פחות חזקים. מצד שני, במצב מזדמן, בתוך הרחבה של היריב, באדיר הוא עדיין השחקן הכי מסוכן של נבחרת ישראל - יותר מכל החלוצים. הווינריות והיכולת לשים את הכדור ברשת לא נעלמו מעולם.
ציון: 5.5
גל אלברמן: איך הוא ויתר כל כך בקלות על הליגה הספרדית? פייטר, קבוצתי, סופר טקטי. בפועל מקומו בהרכב לא מובטח, אבל אצלנו הוא באנקר. יוכל ויצטרך לעשות הרבה מאוד בעיות לאואן הארגריבס, למשוך אותו לכיוון הרחבה האנגלית ולמעשה להוציא אותו מהמשחק. הוא עושה הרבה דברים לא רע, ושום דבר לא גדול. כשהוא ישדרג כמה מהתכונות שלו, הוא ישוב לאירופה ובגדול.
בינתיים אצלנו הציון שלו: 7.
סלים טועמה: עובד על כל הפרשנים בעיניים כבר עונה שלמה. טועמה טוב העונה, אבל לא יותר. איפה הגדולה שלו? למה מהללים אותו כל כך הרבה? כי כמאמר הקלישאה, הוא שחקן ש"במהלך אחד יכול להכריע משחק", כזה שלמרות יכולת איומה יכול לתת פס מושלם לגול של אוגבונה, או להיעלם באזור דגל הקרן השמאלי, להתווכח עם השופטים במשך 90 דקות ובאמצע להשחיל בעיטה חופשית אחת מדויקת. זה מה שרואים בטלוויזיה, זה מה שגם יכול לעשות את השינוי מול אנגליה במקרה של משחק עצבני וצמוד. בונים על הברקה של בניון? תשכחו מזה, יש את טועמה. אם הוא פותח וישראל מנצחת, בכל העיתונים הוא ייבחר לשחקן המצטיין. מילה של וואלה! ספורט.
עד שזה יקרה, הציון שלו: 6.5
יוסי בניון: איזו הקרבה, כמה ציונות. הרי הוא עולה פצוע, הרי הוא נסע עד לסוף העולם כדי לשחק כדורגל עם החייל שנשאר שבת. לא ראיתם את הפרסומת? היה שחקן מוביל בקבוצת תחתית בספרד, היה שחקן טוב מאוד בקבוצת מרכז טבלה אנגלית, שהגיעה לגמר הגביע, והעונה צנח ביחד איתה לשאול. במציאות הפרובינציאלית המצטיירת אצלנו בניון הוא כוכב ענק, אבל לא צריך להשוות אותו לקשרים טובים בליגה האנגלית כדי להבין שהוא לא כזה. אם פרובינציאליות, אז עד הסוף. מספיק להיזכר איך מאמני ברצלונה היו מחליפים מגינים ימניים במחציות המשחקים מול סלטה ויגו של רביבו, או לחפש משחקים של ווסטהאם או מנצ'סטר סיטי עם אייל ברקוביץ', כדי להבין שבניון שחקן טוב, אפילו טוב מאוד, אבל לא יותר מזה.
ציון: 6.5
התקפה
טוטו תמוז: בינתיים הוא לא בתוכניות, אבל הוא חייב לפתוח בהרכב. בגלל הכוח, המהירות, הטכניקה, ויותר מכל, התיאבון הבריא. לילד אין רחמים. תנו לו לשים את החמישי והשישי מול מכבי חיפה המפורקת והוא מבקש גם קינוח אחרי זה. זה מה שצריך חלוץ אמיתי. לחלום, לנשום, לרצות להבקיע. לתמוז יש עוד הרבה לאן להתקדם. הוא לא כל כך אוהב למסור, התזמון של הפעולות שלו רחוק מלהיות מושלם, אבל כבר היום הוא שווה קבוצה באירופה. לאור מצב החלוצים האנגלים, אולי הוא היה שווה הרכב גם אצלם.
ציון: 8
אנגליה - שוער והגנה
פול רובינסון: טוטנהאם מדורגת במקום ה-7 מתוך 20 בליגה האנגלית, אבל רק 3 האחרונות ספגו יותר ממנה. 44 שערי חובה ב-30 משחקים, ממוצע של כמעט שער וחצי למשחק, הם לא רק אשמתו של רובינסון, אבל יש לו חלק במחדל. סומן בגיל צעיר מאוד, עוד בימי לידס העליזים, כשוער העתיד של אנגליה ואכן הפך לכזה. שוער מצוין שסובל מעונה לא טובה, סופג שערים שטותיים ולא מצליח לתפוס את הדבר העגול הזה הקרוי כדור.
ציון לעונה הזאת בלבד: 6.5
ג'יימי קארגר: גארי נוויל לא כאן וקארגר כנראה יעלה במקומו. לא שחקן עם תכונות פיזיות בולטות, אבל עם מנטליות מופלאה. יכול לשחק בכל תפקידי ההגנה ואם אין ברירה אפילו כקשר אחורי. האוהדים של ליברפול חולים עליו. בקבוצה ממרסיסייד הוא מהווה סמל לא פחות גדול מאשר סטיבן ג'רארד. חזק בהרבה ולא פחות מהיר מסלים טועמה, שיתקשה מאוד מולו.
ציון: 7.5
ג'ון טרי: רוצה להפוך לשחקן שמרוויח את המשכורת הגבוהה בעולם. אם תשאלו את מוריניו, למשל, הוא כנראה יגיד שזה מגיע לו. בלם אנגלי טיפוסי מהסוג המשופר: חזק, נחוש, מנהיג, לא מוותר על שום כדור, בעל משחק ראש מהטובים בעולם, שמוסיף אלמנטים כמו ראיית משחק טובה והתמצאות עיוורת בשתי הרחבות, בעזרתה הוא הופך לאחד מכלי הנשק המסוכנים של קבוצתו במצבים נייחים לזכותה. הנוכחות שלו במרכז ההגנה של צ'לסי חשובה לא פחות בפן המנטלי מאשר במקצועי. בלעדיו, מוריניו פשוט נכנס לפאניקה ובמהלך החיפושים אחרי מחליף ראוי הצליח להסתכסך עם כל המועדון. אינטר כבר הביעה עניין ואם טרי לא יחתום על חוזה חדש בצ'לסי (למרות שהסיכויים שאברמוביץ' יוותר עליו קלושים), כל מועדון גדול בעולם יהיה מוכן לשבור את קופת החיסכון עבורו.
ציון: 9
ריו פרדיננד: עוד בלם מהטובים בעולם. שחקן שאמור להשלים את טרי בצורה ראויה. פרדיננד הוא אולי הבלם הטוב בעולם באחד על אחד, הודות ליכולות הפיזיות שלו, שכוללות זריזות וכוח, בנוסף לגובה שהעניק לו הבורא. לצערו של טוטו תמוז, אם יפתח, הוא עתיד לפגוש את הבלם הכי מתסכל מולו שיחק בקריירה הקצרה שלו. גם אם תמוז יברח ממנו שני מטרים, הצידה או לעומק, פרדיננד ישלח רגל ארוכה ויחלץ. בעיה קשה תהיה לנו עם הבלמים של אנגליה. אפשר לבעוט מרחוק, אפשר גם לקוות למקרים של חוסר תיאום ביניהם, להישאר ערניים ולעקוץ בדיוק אז. אחרת, יהיה קשה מאוד להשיג שער.
ציון: 9
גארת' בארי: ביחד עם קארגר, בארי הוא שיאן ההופעות בנבחרת אנגליה הצעירה (27). היה אחד מההבטחות הגדולות של הכדורגל האנגלי, קפטן נבחרת הנוער, שהגיע לאסטון וילה מברייטון אנד הוב, עלה לבוגרים בגיל 17 והחל את הקריירה בכלל כבלם. מרכז הגנה יציב שכלל את אוגו אהיוג וגארת' סאותגייט הפך את בארי למגן שמאלי ולאחר מכן לקשר שמאלי. ניחן ברגל שמאל חזקה והעונה כבש כבר 8 שערי ליגה. היכולת הטובה שלו, בנוסף ללחץ של מאמנו מרטין אוניל ושל התקשורת, גרמו לסטיב מקלארן לזמן אותו. העובדה שבארי בדרך כלל לא מתופקד כמגן בקבוצתו, עשויה לסייע ליוסי בניון במאבקים מולו.
ציון: 7.5.
קישור
סטיבן ג'רארד: ביחד עם קאקה, השחקן הכי טוב בעולם. לא מסכימים? לכו תתווכחו בטוקבקים. למזלנו הוא לא מתמיד ביכולת שיא גם בנבחרת, אבל עדיין:
הציון: 10.
פרנק למפארד: הרבה מאוד צרות עשויות להגיע לישראל מכיוונו של למפארד. השחקן שכנראה ימצא את עצמו הכי פחות מכוסה בחלק הקדמי של אנגליה. למפארד הוא גולר גדול וההצטרפות שלו מהקו השני להתקפה היא מהטובות בעולם. למה? לא רק בגלל שיש לו סיומת טובה בתוך הרחבה, אלא גם ובעיקר בגלל שהוא מאיים מכל מקום ומכל טווח בעזרת בעיטה מדויקת וחזקה.
בהנחה שבאדיר לא יוכל להחזיק את כל מרכז הקישור לבדו, אלברמן (אם יפתח) או בנאדו (אם ישוחרר 20 מטרים קדימה) יהיו אלו שיהיו חייבים לפקח על למפארד. קשטן מכיר את ג'רארד ורוני ויתרכז בעצירתם, אבל גם על הגב של למפארד במשחק הזה הוא צריך יהיה לשים שלט "אזהרה" מהבהב. למזלנו, בנבחרת הוא נעלם בדרך כלל, יחד עם ג'רארד, והעונה הוא לא בכושר שיא.
ציון: 8
אואן הארגריבס: קשר דינמי מאוד, שלא מפסיק לרוץ ולעבוד בשביל הקבוצה. אמור לשחרר את למפארד וג'רארד קדימה ולמעשה להיות הקשר ההגנתי היחיד של האנגלים. הארגריבס לא חזק במיוחד, גם לא יותר מדי מהיר. אם למפארד וג'רארד באמת לא יסייעו לו במשימות ההגנתיות, ישראל תוכל למצוא את הבטן הרכה בהתקפות מהירות עם יותר משחקן אחד דרך המרכז. הארגריבס טוב, אבל הוא לא פטריק ויירה, מחמדו דיארה או מומו סיסוקו. הצבתו כקשר אחורי בודד עשויה להיות בעוכריה של אנגליה.
ציון: 8
ארון לנון: שד משחת. מסוג השחקנים הנמוכים והזריזים (הפרסומים על גובהו נעים בין 1.65 מטר ל-1.70) שבדרך כלל נולדים בברזיל ולא באנגליה. אם יכנס טוב למשחק ימרר למגן שמולו את החיים. טוטנהאם שילמה עליו ללידס כמיליון ליש"ט קצת אחרי שמלאו לו 18 והיום, פחות מחודש לפני גיל 20, הוא שחקן הרכב לכל דבר בנבחרת. מהיר בטירוף, מגביה מצוין, שולט בכדור. הכניסות שלו כמחליף במונדיאל הביאו לדיון נרחב האם היה צריך לפתוח על חשבונו של בקהאם.
ובכל זאת, שתי נקודות מעודדות לישראל: הראשונה היא שהוא עדיין צעיר ולא יציב. כשם שהוא יוכל לסבסב את ההגנה הישראלית לאורך כל המשחק, הוא יוכל לאבד כל כדור שיגיע אליו. בעוד 3-4 שנים זה כבר לא יקרה לו. הנקודה השנייה היא שהוא עתיד להיות מתופקד בצד שמאל, ה פחות מוכר לו. ברגל שמאל הוא גם יתקשה יותר להגביה לרחבה ושפונגין יצטרך למנוע ממנו חיתוכים ימינה, לכיוון המרכז.
ציון: 8
ווין רוני: איזה פחד. שחקן גדול, שרק יגדל יותר אם ימנע מפציעות ויסדר קצת את הראש. מה כבר יש לומר על רוני? מספיק להיזכר איך הוא אימלל את טל בן חיים ביום שבת האחרון. ישראל צריכה לקוות ולהתפלל שמקלארן ישחק עם רוני כחלוץ לכל דבר וידרוש שנקודת המוצא שלו תהיה מהרחבה. החלוץ של מנצ'סטר יונייטד מאבד את היתרונות שלו אם אין לו מרחב מחייה. אסור לתת לו לקבל כדורים 30 מטר מהשער, אסור לתת לו לנוע בלי להשגיח עליו. שישתעמם ברחבה, זה בסדר. עם הגב לשער הוא מסוכן הרבה פחות מאשר עם הפנים. בכל מקרה, רוני הוא המפתח ההתקפי הכי גדול של אנגליה.
ציון: 9
התקפה
אנדי ג'ונסון: עוד שחקן ליגה טוב, כובש מצטיין בפרמיירשיפ, קצת יותר טוב מכמה מתחרים - ולכן הוא כאן. חלוץ חזק ומאסיבי, מהטנקים הקטנים האלו, שרוחב הכתפיים שלהם חשוד כגדול יותר מגובהם (כ-1.70 מטר). הפציץ בקריסטל פאלאס והפך לקנייה הגדולה ביותר בהיסטוריה של אברטון בקיץ 2006, כשעשה דרכו למרסיסייד תמורת 8.6 מיליון ליש"ט. נוגח טוב, יודע לסיים, יקווה לעקוץ בתוך הרחבה כשכולם יהיו עסוקים ברוני, ג'רארד ולנון.
ציון: 7.5
השורה התחתונה
התוצאה הסופית, עם כל המחמאות לתמוז, אלברמן ואוואט היא: ישראל 73, אנגליה 90. ככה זה כשיש לך את סטיבן ג'רארד, ווין רוני ושני בלמי על. על הנייר, השחקנים של אנגליה שווים לאלו של איטליה, גרמניה, ספרד, צרפת וכל שאר האירופאיות הגדולות. למזלנו, מאמנים בינוניים, לחץ אטומי וציפיות בלתי הגיוניות גורמות לאנגלים בדרך כלל להיראות הרבה פחות טוב על המגרש. ולישראל יש יתרון נוסף, על הקווים. התפקיד של קשטן הוא לגבור בלי תנאי על מקלארן במצ'אפ החשוב ביותר, של המאמנים. אחרת, הבריטים יעשו לנו שבת שחורה, בפעם השניה בהיסטוריה.