פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לוזון למען לוזון

        חמי אוזן היה בישיבת העיתונאים של יו"ר ההתאחדות החדש, ושמע תוכניות שנועדו לסייע למכבי פ"ת ודומותיה, אבל לא יקדמו בדבר את הכדורגל הישראלי

        כשאבי לוזון פותח את מסיבת העיתונאים שלו במשפטים כמו "אני בא להיות יו"ר ההתאחדות של כל הקבוצות", או "אשים בצד את האהדה שלי למכבי פ"ת", אפשר וצריך קודם כל לא להאמין לו. במיוחד כשקוראים את הסעיפים המשמעותיים באמת בחזון שלו. לוזון הכין באמת מצגת יפה, שכוללת תכנית עבודה ארוכת טווח, מלאה בסמנטיקה (עניבות, שעות עבודה בהתאחדות – איפה היית עד היום ולמה לא ניסית לעשות את זה לפני כן?), אך גם בשלושה בדברים פרקטיים, שמפריכים את ניקיון הכפיים עליו הכריז בתחילת דבריו. בשורה התחתונה זאת הכרזת מלחמה על ארקדי גאידמק, מלווה בשתיקתן הרועמת של שאר הקבוצות הגדולות בליגה, תכנית שבאה קודם כל לשרת קבוצות דוגמת מכבי פ"ת.

        ראשית, החזון הבולשיביקי של לוזון קורא להגדלה מיידית של הליגה הראשונה, 16 קבוצות או 18 זה לא חשוב. על פניו, כולנו רוצים קבוצות מבאר שבע וקרית שמונה, אבל מתחת לפני השטח לוזון נותן פרס לאנשים אותם הוא באמת מייצג: הויקטור יונות, האלי זינואים, האריאל שיימנים, שהם הם הבעיה האמיתית של הענף. לכל אותם מפטרים סדרתיים, שהורידו את הניהול בענף אל הכביש, לוזון רוצה לתת הנחה בדרך לליגה הראשונה. האם זה יעלה את הרמה? יעביר את בשורת המקצוענות לפריפריה? האם תצמח מכך אלטרנטיבה למרכז? לא, לא ולא, אבל שוב, זאת לא המטרה העיקרית. לוזון צריך לרצות את שולחיו.

        הבשורה הגדולה השנייה של לוזון היא צמצום מספר הזרים. 5 בטופס, 4 על המגרש. נכנה זאת חוק טיפוח מכבי פ"ת, שגם הוא בא לתת פרס לכל הויקטור יונות והאריאל שיימנים. לוזון לא מתבייש לומר במסיבת העיתונאים שהחוק לא נועד לעלות את רמת הזרים ובעיקר את האופן הפרימיטיבי שרוב המאמנים הישראלי בוחרים אותם, אלא לתת אפלייה מתקנת לשחקן הישראלי. איך בדיוק? כבר ראינו לאן הגיע השחקן הישראלי ללא זרים, ואם תבטיח לו מקום בהרכב ותגן עליו מפני תחרות חופשית, זה לא מבטיח שהוא ייצא פחות מפונק ויותר מקצוען. מה גם שאתה מייבש את אחד הזרים של אחת הגדולות, למרות שראינו את הישגיהן של מכבי חיפה והפועל ת"א באירופה בזכות הזרים. אבל גם במקרה הזה, זאת לא המטרה של לוזון.

        לחוק השלישי והמעצבן והבולשביקי מכולם נקרא חוק אנטי גאידמק, והוא נועד להגביל של שכר השחקנים של הקבוצות. אם חלמתם על הליגה הטורקית, אליה הביאו טייקונים זרים יקרים אך איכותיים שהעלו את הרמה שבעתיים, כדאי שתחשבו קודם על סולי צמח. לוזון, איש כלכלה חופשית בהשכלתו, רוצה לצמצם בכוח האכיפה את הפערים הכלכליים בליגה, במקום ליצור תשתית שתעזור לאוליגרכים לעבוד נכון (בניגוד לגאידמק). גם אם בית"ר תצליח לשכנע זרים נדירים לבוא לכאן בשכר של 3 או 4 מיליון דולר, לוזון ימנע מהם את זה. באיזה עוד מגזר, ענף, מקצוע, מגבילים את שכר העובדים? בהייטק? באיזו ליגת כדורגל יש רעיון מטופש כזה, חוץ מהליגה של לוזון ושיימן? אחר כך הוא עוד בא בטענות לשביתה של ההסתדרות במשק. במה אתה שונה מהם, מר לוזון?

        כמו ראש ממשלה ביומו הראשון, שמבטיח בנאום הבתולים שלו שלום וצמצום העוני, אבל לא יודע מה מצפה לו באמת, ללוזון היו גם כמה תוכניות חיוביות, שמפאת כבודו לא נכנה אותן מס שפתיים שנועד להסתיר את חזונו הבולשביקי: בית נבחרות, שדרוג אצטדיון ר"ג, שקיפות מלאה, תכניות לטווח ארוך. העיקר שבן כספית יילחם בגזענות (לא, זאת לא בדיחה). עד שזה באמת יקרה, לוזון ימשיך לשרת את הקבוצות הקטנות, שחלקן יוכלו למכור את השחקנים הישראלים שלהן במחירים מופקעים. הלאה, אנחנו בדרך לטוברוק.