וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מוות לקוקטייל של רוסנובסקי

וואלה! ספורט

18.3.2007 / 15:36

ולכל שאר הקלישאות האיומות שנקשרו בנבחרת ישראל במשך השנים ושיתקפו אותנו בלי רחמים גם בשבוע הקרוב, לקראת המשחק מול אנגליה. הרשימה השחורה

אנגלים שותים בירה! (דוד רוזנטל)

בירות, בירות, בירות. כמה מסוגל האוהד הבריטי לשתות, כמה כסף יוצא לו מהכיס ואיך הפאבים בתל אביב רבתי נכנסים להיסטריה בכל פעם שמגיעה קבוצה מהאי לארץ. בשנה שעברה נפעמנו ממצעדי הגאווה של אוהדי אירלנד, אחר כך מהכניסה של אוהדי גלזגו ריינג'רס למזרקות בניין האופרה ועכשיו האנגלים. אוי, האנגלים, איזה מסטולים הם, יא אללה.

חבר'ה – די. לאנשים האלה אין מה לומר, וגם אם יש להם, בדרך כלל לא מבינים אותם. תביאו לנו סיפור אנושי מעניין על אוהד שהגיע דרך סוריה וחצה שדה מוקשים ברגל כדי לראות את הנבחרת שלו. אחרת, הכתבות האלו הן בזבוז מקום וזמן לכל הנוגעים בדבר – הכתבים, עורכי הווידאו, הקוראים והצופים. שיכורים אני יכול למצוא בלי בעיה ברחוב הירקון גם בלי שוויין רוני ינחת כאן.

"הייתי בטוח שישראל זה מדבר ומלחמות" (חמי אוזן)

משום מה, לתקשורת הישראלית יש אובססיה לשאול כל חובב ספורט זר שהיא פוגשת מה דעתו על ישראל. יש כאלה שמגדילים ראש ושואלים את הזר ההמום "מה דעתך על תל אביב/ירושלים/חיפה/", ואנחנו צריכים לסבול אחר כך כותרות כמו "יש לכם ארץ יפהפיה". תהיו בטוחים שזה מה שסטיבן ג'רארד הולך לומר השבוע, כמו גם כל אנגלי שינחת בנתב"ג ויידרש לשאלה הזאת. ואנחנו רק מבקשים - די עם הגלותיות. זה בסדר, אנחנו יודעים שיש לנו ארץ יפה, למה אנחנו צריכים שמישהו זר יגיד לנו את זה?

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קופת החולים המובילה מציגה: השירותים שיהפכו את החיים שלכם לקלים יותר

בשיתוף כללית

הקוקטייל של ד"ר רוסנובסקי (חמי אוזן)

המיתוס הפרימיטיבי סביב הזריקה של הרופא הלאומי מתבסס לא מעט על נרטיבים מימי הביניים. התרכיב סודי, הלקוחות שחוו את הנס עדיין המומים, והרופא מדבר בקודים לא ברורים. משום מה, העיתונאים ממשיכים לזלזל באינטליגנציה של הקוראים עוד מהפציעות של בוני גינזבורג ושלום תקווה, כאילו הם ואתם אף פעם לא היו אצל רופא וקיבלו ממנו מרשם לתרופות. כאילו לד"ר המוזר יש כוחות על טבעיים, שיכולים למלא משבצת של תוכנית ריאליטי במוצ"ש בערוץ 2, כמו "ד"ר רוסנובסקי מחפש את היורש". עד שזה יקרה, בואו נכניס את הקוקטייל המאוס לארכיון.

"אורי גלר מסייע לשחקני ישראל" (אודי הירש)

ואם כבר דיברנו על היורש של אורי גלר, אולי כדאי להיפטר כבר מהמקור. מה גם שעזרה מהקוסם רודף הפרסום (ואם לגלר יש בעיה עם התואר, הוא מוזמן לשלוח מכת ברק לכיוון מערכת וואלה!) היא מתכון בטוח להפסד.

"דוידוביץ' ואוואט לא החליפו מילה" (חמי אוזן)

יותר מעשור אנחנו צריכים לאכול את סיפורי המעשיות על הטלנובלה בין שני השוערים הצפוניים, ועדיין זה לא נגמר. באימון הנבחרת הבא יהיה כבר מי שידאג לדווח שאוואט ודוידוביץ' שוב לא החליפו מילה ביניהם, בגלל שאבא של ההוא לכלך על הדוד של השני ולהיפך. אפשר לבנות על זה כמו על הקוקטייל של רוסנובסקי, אבל זה מאוס וחסר משמעות בדיוק באותה מידה. עדיף כבר לכתוב על התחת של גרנט.

"איזו תוצאה תהיה טובה לישראל?" (חמי אוזן)

באותה הזדמנות, הגיע הזמן לנער את השאלות העבשות, שלא הובילו לשום תובנה חשובה או ציטוט מסעיר, רגע לפני מסיבות העיתונאים של קשטן ומקלארן: הראשונה והמטומטמת מכולן היא זאת שהופנה לכל מאמן זר שנחת בנתב"ג – "מי מהשחקנים הישראלים הכי הרשים אותך". כאילו שאנחנו לא יודעים את התשובה. כמו כן, בואו נוותר על קושיות פילוסופיות קיומיות כמו "איזו תוצאה תהיה טובה לישראל?", או "האם נסתפק בתיקו", "איך אנחנו מתכוונים לעצור את רוני/למפארד/ג'רארד". לשם שינוי, בואו נפעיל קצת את הראש.

"אנגליה במשבר" (חמי אוזן)

למרות שהקמפיין כבר החל, אפשר וצריך למזער נזקים השבוע. כי כאשר טוענים "נבחרת אנגליה במשבר", או לחילופין "האנגלים פגיעים", או "במצבה הנוכחי, אפשר לנצח את אנגליה" במקרה הגרוע, רצוי קודם לבדוק מספר פרטים חשובים: ראשית, מתי האנגלים לא במשבר (אולי ב-1966). מתי הם לא היו לוזרים פגיעים, שמועדים לפאשלות הירואיות (ע"ע מונדיאל 1950). מתי לא היו להם בעיות עם המאמן והאופן שבו הוא נבחר (מומלץ לצפות קודם בסרט "מייק באסט מנהל את אנגליה"), או סתם חורים בהגנה (תמיד, תמיד, תמיד). בואו נחדש קצת השבוע, ויותר חשוב: נפתור כמה בעיות אצלנו לפני שמתנשאים על אחת הנבחרות החזקות בעולם.

"קשטן הסתכסך עם ...." (חמי אוזן)

בהשראת אי זימונו התמוה של מיכאל זנדברג, החלו כבר מסוף השבוע לסקור בכתבות אנכרוניסטיות את הסכסוכים הישנים והמאוסים של קשטן. מימיו בהפועל לוד והפועל כפר סבא ועד לקרב האחרון מול דוידוביץ', בסוג של קדימון למה שמצפה לנו השבוע. כולם, תתכוננו, הולכים לחפש בכוח את המריבה החדשה של המאמן הלאומי. כל גערה של קשטן באימונים השבוע תיחשב לתקרית, כל משפט סתום של עוזריו לגבי אחד השחקנים יירשם כעימות חדש, כל יום שהוא ישמור על שתיקתו ירמוז על הכעס שלו על התקשורת. מייאש, מתיש, שחוק. לא הגיע הזמן להפנים שזהו קשטן, זהו אופיו, ובגילו אין יותר מה להוסיף על כך.

"יוסי בניון בספק" (דוד רוזנטל)

יוסי בניון בספק למשחק נגד ארגנטינה/ קרואטיה/ קפריסין/ אנגליה. לקראת כל משחק של הנבחרת יש יצירת מתח מדומה סביב הרגל של היהלום הישראלי. איכשהו, שבועיים לפני כן הוא לא משחק גם בקבוצתו, מה שמעמיד את "שיתופו בספק גדול למשחק". ואז שוב מגיע הסיפור של הזריקות בברך (ע"ע "הקוקטייל של רוסנובסקי") ובסיום, הפלא ופלא, הבחור עולה לשחק ומרים את המוראל הלאומי. שב לנוח, נסתדר בלעדיך (או שלא). רק די כבר עם הפוזות.

"בלעדי: קשטן במלחמה נגד נערות הליווי" (דוד רוזנטל)

זהו, פחות או יותר, נוסח הכותרת ב"מירור" של היום. בלעדי? לא ממש. המירור ממחזרים אייטם שפורסם בתקשורת הישראלית. זה לא ימנע מהתקשורת הישראלית לצטט בקרוב את המירור. זוכרים איך פעם, בשנות ה-80 ותחילת ה-90, היינו דגים מחמאות בנרות? "מספר 9 שלכם מצא חן בעיניי מאוד. גם מספר 7 היה מסוכן", היה אומר המאמן הזר וכולנו היינו מתענגים. היום בעידן האינטרנט כבר מחפשים מחמאות מסוג אחר, גורפות וחושפניות יותר. אז מה עושים? הולכים לאתרים הזרים, מחפשים מה כתבו עלינו ומתגאים בכך שהם מכירים כל תנועה של שפונגין ואת הסטטיסטיקה האישית של שמעון גרשון. וכל זה רק כדי לגלות אחר כך שהם בעצם לקחו את המידע מאיתנו. תעשיית המיחזור במיטבה.

"אסור לקבל גול בדקות הראשונות" (אודי הירש)

זו תהיה אחת מנקודות המפתח במשחק מול אנגליה, כמו בכל מפגש של ישראל מול יריבה בכירה ממנה ב-30 השנה האחרונות. למען האמת, אסור לקבל גול גם באזור הדקה ה-30, וגם שער חובה בדקה ה-70 הוא לא שוס. מעבר לכך, מדובר בדרישה שאין שום דרך ליישם, ותוקפה זהה לתביעות כמו "שחקו כדורגל". ברור ששחקני הנבחרת לא רוצים לקבל גול בדקות הראשונות, אבל למרבה הצער, לפעמים מתפלק להם. אגב, גם בקמפיין הנוכחי וגם בקמפיינים הקודמים הצליחה ישראל להתאושש משער פיגור ולסיים בתיקו, למרות המנטליות הישראלית (ע"ע). שער יתרון מול קרואטיה, לעומת זאת, לא הציל אותנו מהפסד.

המנטליות הישראלית (אודי הירש)

ייתכן שיש דבר כזה, "מנטליות ישראלית". עם זאת, מובלעת בתוכו הנחה בעייתית: שהנבחרת שלנו מאוד מוכשרת, ושרק אופי מחורבן מונע ממנה להצליח. אין שום הוכחה אמפירית לקביעה זו. הכדורגלנים הישראלים אינם מצליחים במיוחד בחו"ל, הליגה הישראלית בינונית מאוד ואין זה מקרה שיוסי בניון משחק בגרועה בקבוצות הפרמייר ליג, בעוד ווין רוני (שסובל, אגב, מכמה בעיות מנטליות קשות למדי, שגרמו לו לבלות עם נערות ליווי קשישות) משחק בטובה שבהן. וגם אם המנטליות הישראלית דפוקה, הרי שהעיתונאים שכותבים עליה ודשים בה סובלים ממנה בדיוק כמו השחקנים, כמו הפוליטיקאים הישראלים וכמו הצבא הישראלי.

המבחן של קשטן (אודי הירש)

נו, באמת. אמנם הציוות של ג'רארד ולמפארד ביחד בקישור בעייתי, נכון שפול רובינסון ספג גול מצחיק מול קרואטיה ושלאנגליה יש בעיית חלוץ, אבל הצרות של סטיב מקלארן (בעיה נוספת) הן החלום שלנו. תיקו מול אנגליה יהיה הישג מרשים, וגם הפסד בתוצאה סבירה לא יהיה אסון. כבר עם פרסום ההגרלה, כשהתברר שיריבות ישראל יהיו רוסיה, קרואטיה ואנגליה, היה ברור שלא נעפיל ליורו 2008. קשטן צריך לדאוג רק שלא נתבזה, ולקבל צ'אנס נוסף במוקדמות המונדיאל.

נמאס מערוץ 1 (אודי הירש)

בואו נגנוז מראש את הטורים, נוותר על הירידות, נגנוז את הלכלוכים. השידור של ערוץ 1 יהיה בינוני ומטה, בדיוק כמו בפעמים הקודמות. יישמעו בו קלישאות איומות, יהיו כמה בעיות טכניות, נקלל כמה פעמים את הטלוויזיה ונייחל לנפילת השידור ולחזרתו של איגוד השידור הבינלאומי, שהשתלט לכמה דקות מבורכות על המשחק מול קרואטיה. רק שהתייחסות לכל זה בביקורת טלוויזיה לאחר המשחק תהיה נדושה בדיוק כמו משפט ממוצע של בוני.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully