פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        להציל את העונה

        ריאל ובאיירן המקרטעות ינסו לשרוד בליגת האלופות (21:45, 5+). גם ארסנל, מול איינדהובן (ערוץ 5) ומילאן לא יכולות להרשות לעצמן הפסד

        באיירן מינכן - ריאל מדריד

        לאוטמאר היצפלד היה צפוי להיות כאב ראש טוב, כמאמר הקלישאה. הגרמני צריך לשחק עם ארבעה קשרים, אבל מי? בסטיאן שווינשטייגר הוא באנקר, בעיקר בגלל היכולת שלו לשחק בשני האגפים. אואן הארגריבס פתח במדריד כדי לעבות את מרכז הקישור, אבל תופקד יותר בימין במחצית הראשונה והציג יכולת טובה. מארק ואן בומל היה מצוין ויהיה מצוין ומרטין דמיקליס הוא בעצם היחיד ביניהם שיכול לעזור לבלמים בעת הצורך. בנוסף אליהם, גם בספסל יש אופציות מצוינות, ובראשן חסן סאליחמידזיץ'.

        היצפלד צריך היה לעשות הרבה חושבים, אבל הפציעה של הארגריבס פתרה לו כמה בעיות. מצד אחד, עם הארגריבס, ואן בומל ודמיקליס הוא החזיק בכדור 9 דקות יותר ממה שריאל החזיקה בו, וזה עוד היה בברנבאו. מצד שני, הארגריבס עשה עבודת קודש כשהוא הצטרף למרכז, אבל לא באמת סיכן את הספרדים ואת רוברטו קרלוס באגף הימני.

        במשחק הראשון היצפלד השועל זיהה את האפשרות להשיג תוצאה טובה ועשה חילוף טקטי גדול, כשהוציא במחצית את דמיקליס והכניס במקומו את חסן סאליחמידזיץ'. ריאל כמעט ולא איימה מצד שמאל כי לא היה לא שחקן כנף שמאלית טבעי והאגף הזה הפך גרמני לחלוטין. היצפלד הזיז את הארגריבס לקישור האחורי, במקומו של דמיקליס הקשוח. לקח סיכון ויצא גדול.

        סאליחמידזיץ' בכושר טוב. הוא כבש ובישל במשחק הליגה האחרון ומקומו מול ריאל מדריד צריך להיות מובטח, על חשבונו של הארגריבס. במקרה כזה היצפלד אולי יפתח עם שני קשרים במרכז ויוותר על דקות ארוכות של החזקה בכדור, אבל יאיים ללא הפסקה מהאגפים. באיירן תצטרך לתקוף בשתי חזיתות. אחת מהצדדים, השנייה דרך משחק סבלני ובסופו עקיצה. במקרים הללו שוויינשטייגר צריך יהיה להיכנס למרכז ולסייע בהנעת הכדור באזור קו מחצית המגרש. הגרמנים ינסו להוציא את ריאל קדימה ואז לבנות על כדור עומק של ואן בומל, שישלח את רוי מקאיי ופאביו קנבארו לשטח של 20-30 מטרים ריקים לאחד על אחד של מהירות.

        בצד השני נמצא פאביו קאפלו, שמכיר את המגבלות של בלמיו האיטיים. המאמן האיטלקי ימשיך לנסות ולהשריש בשחקניו את הקטאנציו, ינסה להסביר להם שהקרבה שלהם אחד לשני על המגרש היא המפתח לניצחון, שהקרבה של הקשרים האחוריים לצמד הבלמים תמנע ממקאיי או מפודולסקי (או פיזארו) מלקבל כדורים או לנוע בחופשיות. אם יצליח תוכל ריאל אולי להציל את העונה. אם לא, אולי הוא יילך הביתה.

        בחלק ההתקפי ברור לכל העולם שרוביניו חייב לעלות בהרכב ולתת לריאל אופציה מצד שמאל. החיסרון של רייס, בקהאם ואולי גם היגואין לא מותירים שאלה לגבי האפשרות שהברזילאי יפתח, ישגע את ההגנה וכנראה גם ימשוך לאחור את סאליחמידזיץ'. רביעייה קדמית של קאפלו, שמכורח הנסיבות והפציעות תכלול את ואן ניסטלרוי, ראול, רוביניו וקסאנו עשוייה לטרוף את כל הקלפים של היצפלד, למנוע ממנו משחק התקפי ולהעלות את ריאל שלב. בכל מקרה, יהיה גדול.

        מנצ'סטר יונייטד - ליל

        דקה 24, התוצאה 0:0 וליל עדיין מאמינה בניסים. פיטר אודמווינגי ופול סקולס גולשים לכדור של 50:50 כ-35 מטרים משערה של יונייטד, אודמווינגי מקדים במעט את האנגלי הג'ינג'י, שפוגע בניגרי בטעות בברכו. אודמווינגי נשאר שכוב על המגרש והכדור מתגלגל לכיוונו של ריאן גיגס.

        הוולשי רואה בזוית עין ימין את הניגרי השרוע, אבל בזו השמאלית הוא מזהה נתיב קדימה. בשתי אוזניו הוא שומע קרוב כ-76 אלף צופים שזיהו גם הם פוטנציאל להתקפה מתפרצת. יאללה, לעזאזל עם הכל, הוא חושב ומתחיל לדהור על הקו. קאדר קייטה, שהיה בטוח שהקשר השמאלי יוציא את הכדור לחוץ כדי לאפשר טיפול באודמווינגי, אפילו לא מנסה לעצור אותו כשהוא עדיין בחצי המגרש של יונייטד. ז'אן מאקון מריח את התבשיל שגיגס מכין, רודף אחריו באמוק, מנסה לעצור אותו בגליץ' מסוכן, אבל הוולשי בשלו. הוא חולף על פני מתיו צ'אלמה ההמום, לא סופר את אפסטאתיוס טאלברידיס ומכניע בקלות את טוני סילבה, שלא ממש מנסה לעצור אותו.

        איזה סלאלום של גיגס, איזו ערמומיות, כמה ניסיון. אז אודמווינגי שכב על הדשא ויונייטד לא הוציאו את הכדור. אולי זה נראה לא טוב, אבל זה חוקי. ריו פרדיננד מזנק על גיגס ונושק ללחיו, אלכס פרגוסון חוגג כמו שרק הוא יודע ומוסיף ג'סטה בדמות הורדת המעיל וחשיפת חולצה ועליה הכיתוב: "להשעות את ליל מאירופה ל-3 שנים".

        יונייטד תנצח במשחק הזה 0:3, אולי יותר, אבל קלאסה לא תהיה שם. האימפריה חוזרת.

        ארסנל - פ.ס.וו איינדהובן

        פיינליסטית השנה שעברה מגיעה למשחק במצב די גרוע. גם פיגור, גם פציעות. תיירי הנרי בספק, תומאס רוזיצקי בטוח בחוץ. ארסן ונגר ייפתח עם שני חלוצי חוד, השאלה היא מי אלו יהיו. בהנחה שהנרי אכן ייעדר, עמנואל אדבאיור וז'וליו בפטיסטה הם הצמד האופטימלי.

        באגף שמאל, נקודת המוצא של רוזיצקי, ונגר צריך ויכול להפתיע. הסברה היא כמובן שפרדי ליונברג הנשכח ייפתח בעמדה כל כך טבעית עבורו, אבל למה לא לנסות את תאו וולקוט? החלוץ הצעיר הוא אמנם לא ממש שחקן אגף בשיטה של שני חלוצים והצד החזק שלו הוא ימין, אבל יש גם צד שני למטבע.

        הגדולה של התותחנים ושל ארסן ונגר היא היכולת שלהם להגיע ממרכז המגרש לשער של היריבה ב-3 מסירות ובכמה שניות. ונגר צד שחקנים שיתאימו לו ושלדעתו ייכנסו במדויק לשבלונה. טכניים, פיזיים, מהירים. אדבאיור יהפוך לכוכב ענק בתוך שנה-שנתיים, כך גם וולקוט. מול ההולנדים היתרון הזה יילך לאיבוד. פ.ס.וו תבוא כדי להתגונן ורונאלד קומאן יישאף לכך שכל השחקנים שלו יהיו לפני הכדור ברוב שלבי המשחק. בדקות ארוכות נקבל משחק של 16 שחקני שדה ויותר בחצי ההולנדי, שחקני ההגנה של קומאן יבלו הרבה בתוך הרחבה שלהם ופ.ס.וו תנסה לצאת למתפרצות קטלניות עם ארונה קונה, ג'פרסון פארפאן ואדיסון מנדז. מי מהם שיפתח או שלושתם ביחד, אבל לא יותר.

        ארסנל תזדקק לשחקנים המהירים ובעלי השליטה הטובה בכדור כדי שייפרצו את הצפיפות ו-וולקוט הוא אחד כזה, גם אם הוא יבוא מהאגף או ינסה לבלבל את ההגנה ההולנדית בעזרת חילופי מקומות עם אדבאיור או באפטיסטה. ונגר לא זקוק לקשר בצד שמאל שייסגור את האגף הימני של פ.ס.וו, כי זו לא תצא להתקפות דרך המגינים שלה. רביעיית אחורית פלוס ז'ילברטו סילבה וססק פברגאס יספיקו כדי לנסות לבלום את מתפרצות ההולנדיות. ארסנל תגיע להרבה מצבים, אבל תצטרך לנצל אותם, דבר בו נכשלה בכמה משחקים העונה.

        ליונברג הוא שחקן עתיר נסיון, שועל קרבות ותיק שכבר דרך על הבמות הכי גדולות, אבל וולקוט, אדבאיור ובאפטיסטה בהחלט ראויים לפתוח, ביחד עם אלכסנדר חלב, במשחק שרובו יתנהל ב-40 המטרים הקרובים לשערה של פ.ס.וו.

        מילאן - סלטיק

        מילאן באה לגלזגו כדי לא להפסיד והצליחה לעשות את זה. קרלו אנצ'לוטי פתח במשחק הראשון עם חלוץ אחד ורביעיית קשרים מאוד חזקה שכללה את פירלו, גאטוסו, אמברוסיני וג'ורקוף. המטרה הייתה להשתלט על מרכז המגרש, לא לתת לסקוטים לפתח משחק מהיר ולמנוע משונסוקה נקאמורה, השחקן הכי טכני של סלטיק, לארגן את המשחק של קבוצתו. זה עבד לאיטלקים ונקאמורה סיפר אחרי המשחק על התסכול שהוא חש בכל פעם שהכדור הגיע אליו, רק כדי לגלות שמולו ניצבת חומה אדומה-שחורה.

        הפעם מילאן תגיע כדי לנצח ואנצ'לוטי, שבסקוטלנד פתח עם ג'ילארדינו כחלוץ בודד, חייב וגם צפוי להעלות לצידו את ריקרדו אוליביירה, כשיוהאן ג'ורקוף הוא הקשר שכנראה יפנה את מקומו לטובת החלוץ. קלארנס סיידורף עשוי לחזור מפציעה וכאן אנצ'לוטי יצטרך להתלבט בינו לבין מאסימו אמברוסיני, שנמצא בכושר טוב ובליגה גם מאיים היטב על השער לאחרונה. בכל מקרה, מילאן תשוב למערך המסורתי שלה, זה שברלוסקוני רוצה לראות, עם שלושה קשרים במרכז (גאטוסו, פירלו, אמברוסיני או סידורף), לפניהם קאקה ומקדימה צמד חלוצים. ככה היא גם תעלה.

        סלטיק תגיע, כרגיל, עם הסגל המוגבל שלה ובלי שאף אחד ייתן לה סיכוי. הנשק העיקרי של הקבוצה, עליו כבר נכתב אינספור פעמים, הוא הבעיטות החופשיות של שונסוקה נקאמורה. במשחק הראשון סחט יאן ונחור אוף הסלינק 7 בעיטות חופשיות וזו כנראה תהיה הנוסחה של גורדון סטראכן שוב. המאמן הג'ינג'י יבקש מהחלוץ ההולנדי להציב את עצמו עם הגב לשער, כ-20-25 מטרים מהשער המילאנזי, ויורה לבלמים לשלוח לכיוונו כדורים ארוכים. חלק מהמאבקים של ונחור ייגמרו בעבירות שלו, אבל חלקם יישרקו לזכותו ומשם היפני ינסה להרוויח שער חוץ.

        כשההולנדי יעצור את הכדור, בלי עבירה או בלי שהוא ייחטף ממנו, הוא לא יימצא הרבה חברים לצידו. זו הסיבה שבגללה סטראכן כנראה יפתח עם קני מילר הזריז, שכבר כבש 3 שערים בצ'מפיונס העונה ויקווה שהפיבוט ההולנדי יזין אותו בכמה כדורים בעזרת הראש או באמצעות עצירה על החזה ומסירה מהירה. במקרים אחרים יוריד ונחור את הכדורים לקשרים שיבואו מאחור וינסו לבעוט ממרחק. קרוב לוודאי שזה לא יספיק.