וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גרוטאה, אבל לפניך

16.2.2007 / 14:05

היא מקרטעת, משעממת, הגנתית וחסרת כישרון, אבל משום מה קשה לנצח אותה. האם מכבי ת"א תצלע כל הדרך לאליפות?

ביום רביעי האופטימיות של אוהדי מכבי ת"א ספגה מכה טראומטית. דווקא בשבוע שבו התקרבה הקבוצה למרחק ארבע נקודות בלבד מהמקום הראשון, הגיע הניצחון של הפועל על ריינג'רס. בעוד אוהדי מכבי צופים באדומים חוגגים בבלומפילד מול קבוצה בכירה, במשחק מהיר ושוטף, הם נזכרו באפרוריות של אלי כהן. הפעם האחרונה שבשער 11 ראו כזה כדורגל שמח הייתה באותו דרבי אלמותי, אי שם באוקטובר, ומאז רק חול וחול. אין פלא שהמקום השני לא מצליח להרשים את אוהדי מכבי.

אבל גם אם האוהדים לא באמת מאמינים שמכבי תיקח אליפות, עם העובדות קשה להתווכח. מכבי קרובה מאוד למקום הראשון. היא לא הפסידה כבר 15 מחזורים. לא ברור למה, אבל ממש קשה לנצח אותה. היא מקרטעת, משעממת, הגנתית וחסרת כישרון, אבל רק בית"ר המיליונרית לפניה.

אבי נמני, שבאף רגע העונה לא התפעם מרצף הניצחונות המקריים, הקפיד לטעון כי רק אם בתום הסיבוב השני מכבי תהיה במרחק במרחק סביר מהצמרת, אפשר יהיה לדבר על אליפות. ובכן, הרגע הזה הגיע, ומתברר שעדיין אי אפשר לדבר על אליפות. לא ברצינות, בכל אופן.

בונקר אפילו בבית. מול הרצליה

הניצחון הדחוק האחרון מול הרצליה הקטנה טומן בחובו את הסיפור של מכבי ת"א של העונה. הבחורים של השריף נראו מבולבלים בחלק ההתקפי, חשפו נחיתות טכנית ופיזית, נאלצו לסגת אחורה מול הלחץ ההרצלייני, וכל זאת לעיני הקהל הביתי בבלומפילד. מכבי הובכה למשך דקות ארוכות מהחשש לשוויון מול עשרה שחקנים של הרצליה הקטנה, וכשליאור ז'אן נכנס במקום רוסו, היה ברור שאלי כהן לא מתיימר להרבה יותר מזה.

אבל בסוף, איכשהו, הניצחון הגיע. 1:2 קטן, ועוד משער של רוסו. רוסו הוא אחד השחקנים הכי גרועים במכבי העונה. במשך שני סיבובים אף אחד לא הצליח להבין מדוע הקרואטי הכבד זוכה לכזה אמון מצד הצוות המקצועי, אז הוא פתאום גמל להם בשני שערי ניצחון רצופים. זאת מכבי מודל 2007. כמו רוסו, היא שם גדול עם עבר מפואר, אבל ההווה אפרורי והעתיד נטול תקווה. ובכל זאת, שניהם סוחבים איכשהו על שאריות הדלק של תקופת הזוהר.

השריף יסדר

אי אפשר להאשים את אלי כהן. זה מה שהוא יודע, זה מה שהוא מסוגל. השריף לא הבטיח לנצח 3:4, הוא לא הבטיח להחזיר את הברק לחולצות הצהובות, הוא רק דיבר על קבוצה ממושמעת ויציבה, וזה מה שהוא סיפק. תומכיו טוענים כי הוא עלה על כל הציפיות. לא פעם בשנים האחרונות ראינו מכבי גם משעממת וגם לוזרית; השנה לפחות היא בצמרת. רוב ההחלטות שקיבל במהלך העונה התבררו כמוצדקות. שחרורם של לירן כהן, תמיר כהן ואבו סיאם, שחקני הבית האנמיים, נראה כמהלך מטהר אווירה וחשוב, ההימור על שטרית הוליד את תגלית העונה, והזרים שלו הם בין היעילים בליגה.

את הקהל זה לא מעניין. מכבי במקום השני, אבל הקבוצה לא מצליחה לרגש. אי אפשר לעבוד על האוהדים. הם מזהים את הבעיות. כשנמני לא בכושר, אין מי שידחוף קדימה. שבחון לא מדויק, מישאלוב לא פוגע, רוסו לא זז, פרץ לא יעיל. כהן מתרץ בסוף כל משחק ש"לא היה לנו מי שישים את הגול", כאילו לא הוא אחראי על ההרכב, כאילו מישהו אחר לא עושה את החילופים ההתקפיים. עוד מסירה אחורה, עוד החזרה לשוער, עוד הרחקה למרכז המגרש, ועוד רטינות מהיציע. כולם מזהים את הבלוף, ורק מחכים שהוא יתפוצץ. אלי כהן עוד עשוי ליצור תקדים היסטורי: הוא יהיה הראשון שזוכה בתואר "מאמן העונה", שהאוהדים דורשים את פיטוריו.

sheen-shitof

בהנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady

הכל התחיל בקאלה

אז מה בכל זאת כן מתפקד? ההגנה. שפונגין ושטרית הם מגני העתיד של ישראל, אבי יחיאל מזכיר את היכולת שהביאה אותו לנבחרת, מרטינוביץ' משתדל שלא לטעות, ועל קאלה כבר אין מה להוסיף. מתברר שהדחיפות האגרסיביות שלו עם שטרית בטדי היו אירוע מכונן, שיצר תפנית ביחסי הכוחות בקבוצה. קאלה הפך רשמית למנהיג הבלתי מעורער של החלק האחורי. כמו אובארוב בשעתו, גם הקרואטי הגיע כזר ונטמע בטבעיות במכביסטיות. היום הוא אחד השחקנים האהובים בבלומפילד, האחראי הבלעדי על שלהוב הקהל.

אבל שוער זה לא מספיק, כי מישהו חייב לשים גולים. מכביסטים, באופן מסורתי, מעדיפים כוכב מהחלק ההתקפי. הבעיה היא שמשה ביטון, מרדיקוביץ', רועי דיין הם לא שמות של חלוצים של אלופה. אוי לה לליגה שבה קבוצה עם 25 שערים ב-20 מחזורים נמצאת במקום השני.

השמרנות הטקטית של אלי כהן אומנם שומרת על מכבי בתמונת האליפות, אבל היא גם זו שהביאה לה את ה-0:0 (הבונקריסטי, הטראומתי והמביש) בטדי. המתח בין המערכים הזהירים להצלחה בטבלה יוצר בלבול אצל האוהדים. דרושה נקודת מפנה.

משחק מפתח בחיפה

ביום ראשון בקרית אליעזר, מכבי תשתוקק לעוד אירוע מכונן. הצהובים חייבים ניצחון גדול, משהו שירענן להם את הנשמה והמוטיבציה, עם כדורגל מהנה או שערים מפתיעים. כדי להפוך את הקרטוע לריצה, חובה על מכבי לשחזר את השמחה וההתלהבות של אותו דרבי מתחילת העונה, שעל גלי האופוריה שלו היא רוכבת עד עצם היום הזה. לפי קצב מכירת הכרטיסים למשחק מול חיפה ביום ראשון, ניתן להסיק שחלק מהאוהדים כבר מתחילים לפנטז. לא בטוח שיש להם על מה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully