בכלי התקשורת הארציים פורסם לאחרונה כי הסיבה לפיטוריו של מאמן מכבי נתניה, אלי גוטמן, נעוצה במשחק הגנתי מדי ובעקבות הזלזול המתמשך לכאורה בשחקני הבית. האומנם? במועדון מאשרים כי פיטוריו של גוטמן הגיעו בגלל סיבות אחרות, אז החלטנו לפתוח את הקלפים. חוסר ההצלחה של גוטמן, מתברר, מהווה רק תירוץ לפיטוריו. חילוקי הדעות שהתנהלו, אם כי בדרך מסתורית משהו, עם הבעלים, דניאל יאמר, אפילו בנוגע לקשר ברזילאי לא מוכר, הם אלה שסללו את דרכו של המאמן החוצה.
בלשון המעטה, אפשר לומר שגוטמן ויאמר, איך אומרים, לא ממש חיבבו זה את זה. מתברר כי הפיטורים היו מתוכננים וידועים מראש, בעקבות מספר מהלכים שביצע המאמן ועליהם נרחיב בהמשך. השיא הגיע כשגוטמן הוזמן לאולפן אחד עם אייל ברקוביץ', אבל לא טרח להגן על הבוס שלו. אבל עוד קודם לכן, שמות כמו ג'פרסון אוליברה ומאמדובה קמארה הם רק חלק מאותן סיבות שהובילו להתפרצות של יאמר. תכף גם תבינו הכל.
אל תפספס
יאמר לא פראייר
הסיבות לפיטורים, כפי שהוסבר קודם, הן מצטברות. סיבות שהצטברו החל ממחנה האימונים ועד הראיון באולפן "יציע העיתונות". לפני מחנה האימונים בפרנקפורט, שנערך בחודש יולי, הצהיר גוטמן כי הקבוצה זקוקה נואשות לבלם ברמה גבוהה. ההצהרות הגיעו מכיוון שגוטמן החליט שהוא לא "בונה", בלשון המעטה, על הבלם גולן חרמון. יאמר כעס על כך. לאחר שראובן עטר שידוע בשמרנותו עזב, הוא נאלץ להתמודד עם מאמן עקשן. גוטמן היה המאמן השני (אחרי טון קאנן) שחתם על חוזה מאז הגעתו, ויאמר חיכה מתוך תקווה שהוא ישחזר את חגיגות האליפות עם הפועל חיפה.
יאמר נאלץ לפתוח את הכיס לבלמים, והנחית בפרנקפורט מספר בלמים דרום אמריקאים. גוטמן לא אהב את מה שהוא ראה, וממחנה האימונים הוא חזר בידיים ריקות. כשפרשת מילאן פאבליצ'יץ' התפוצצה, גם העצבים של יאמר החלו לפקוע. גוטמן רצה את הקשר בכל מחיר, אבל אז משהו מוזר קרה. גוטמן ביקש מעוזרו של דניאל יאמר, איציק גניש, להחתים את הקשר. גניש זימן פגישה עם יאמר וסוכנו של השחקן והפרטים נסגרו. רגע לפני החתימה על החוזה, גוטמן חזר בו. "אני לא סגור לגביו, תגיד לו שיבוא לפתיחת האימונים בארץ", הוא אמר לגניש. יאמר היה המום. תחילה גוטמן לחץ עליו להחתים את הקשר תמורת 130 אלף דולר לעונה, וכעת הוא משנה את דעתו. יאמר הבין שמשהו מוזר מתרחש לו מתחת לאף ולבסוף הקשר לא נחת כאן.
ובכל זאת, לאימונים שנערכו בישראל החליט המאמן לזמן שחקן שהציע סוכן השחקנים דן ברנט, המקורב ליאמר. ברנט הציע חלוץ מברזיל, ג'פרסון אוליברה, באמצעות קלטת, וגוטמן התלהב. החלוץ הגיע ואחרי חצי אימון גוטמן החליט שזה לא זה. יאמר, ששילם על כרטיס הטיסה והשהות של הבלם, הרגיש מושפל. "מה אני, פראייר?", שאל יאמר את מקורביו. "אני פותח את הכיס, משלם על שחקנים כרטיסי טיסה ואחרי אימון אחד הוא מעיף אותם הביתה?". התרבות המערב אירופאית של יאמר התנגשה עם התרבות המערבית, לכאורה, של גוטמן. יאמר ציפה שגוטמן ישחרר את החלוץ, אבל מתוך כבוד אליו יאפשר לו לערוך אימון נוסף. גוטמן ביקש לשחרר אותו לאלתר.
כמה רע, קמארה
כשהסגל הושלם, התרחש סיפור אחר. גוטמן קיבל חוות דעת חיובית על מאמדובה קמארה, קשר גנאי ששיחק באותה עת במרוקו. "השחקן הזה - לא נראה כמותו בישראל, הוא יקפיץ אותנו למקומות 1 עד 4", הוא אמר ליאמר. הבעלים התלהב, אבל השחקן היה סגור בקבוצה שלו. יאמר, שהבין שאולי הוא מפספס אליפות, גייס את סוכן השחקנים, דדה חדד, למשימה לא פשוטה. חדד עזב את הארץ, הפעיל סוכנים בחו"ל והצליח לשכנע את השחקן להגיע לישראל. קמארה הגיע, בישל שני שערים בגביע הטוטו נגד הכח עמידר, אבל גוטמן החליט לשחרר אותו. הפעם יאמר התעצבן באמת. לא בגלל כרטיסי הטיסה שעליהם הוא שילם, אלא בגלל סיבה אחרת. הוא הרגיש, בפעם השנייה העונה, שגוטמן מזלזל בו.
כבר בשלב הזה התגבשה המחשבה להיפרד מהמאמן, אבל אז, מתוך בורסת השמות שקיבל המאמן, הוא החליט להחתים שחקן אחר באופן מיידי וללא מבחנים. שחקן רומני אלמוני בשם זנו בונדאה. שחקן, שכביכול לא נראו כמותו בארץ. יאמר החתים אותו אבל בונדאה לא הפגין ניצוצות של כוכב. במקביל, גוטמן דרש לשחרר את ג'ף טוטואנה ויאמר, ששילם תמורתו 70 אלף דולר לעונה, סירב. אחרי ארבעה מחזורים הגיעה ליאמר השמועה שגם בונדאה, שעלותו הכוללת הגיעה ל-145 אלף דולר בעונה, בדרך החוצה. או כפי שהגדיר זאת גורם במועדון: "בונדאה היה בינוני, טוטואנה חלש, ואלו זרים שהוא בחר".
איזה סרט
מכאן ואילך היחסים בין השניים היו מתוחים, אבל עדיין, יאמר לא דיבר על פיטורים. ראוי לציין כי לאחר הניצחונות בתחילת העונה, על בית"ר ירושלים ומכבי חיפה, בהנהלה החליטו לנתח את המצב הקיים והגיעו למסקנה פשוטה: הניצחונות האלה הגיעו מתוך שיטת המשחק ההתקפית אליה היו רגילים השחקנים בעבר. יחד עם זאת, גם בהנהלה הבינו שהשיטה החדשה שמנסה להנהיג גוטמן לא תחזיק מעמד זמן רב. כשהגיעו הכישלונות, יאמר שוב כעס. הפעם על כך שגוטמן שידר לתקשורת את המסר הבא: איחרתי את הרכבת, לא בחרתי את הזרים ולא בניתי את הקבוצה.
הבעלים אמר למקורביו כי הוא מרגיש פגוע נוכח העובדה שגוטמן צירף לקבוצה ששה שחקנים לפחות (הזרים לואיס מרין, ג'ף טוטואנה, וזנו בונדאה, והישראלים אורן זיתוני ושי בירוק), ששניים מהם, טוטואנה ובונדאה, הוא שקל לשחרר. גוטמן, מצדו, טען בפני מקורביו כי עסקת טוטואנה נחתה עליו כמו רעם ביום בהיר. "עשיתי טובה לחבר", אמר המאמן, תוך שהוא מכוון למערכת היחסים בינו לבין סוכן השחקנים רונן קצב. יאמר יצא משליטה.
הפרשות המשיכו לנחות על הקבוצה בקצב מטורף. יאמר, שהסכים לשלם על טוטואנה 70 אלף דולר בתחילת העונה, שמע מגוטמן שהשחקן משוחרר ולא הסכים לפתוח את הארנק יותר. בשיחה שנערכה בין השניים התלונן גוטמן על התנאים במועדון ואף איים לעצור את האימונים אם הקבוצה לא תתאמן על משטח ראוי. יאמר, שבין כה וכה לא רצה את המאמן בקבוצה, לא לקח את ההערה שלו ברצינות, אבל הבין שהוא חייב לעורר זעזוע.
פרשת שחרורו של ישראל זביטי רק הוסיפה שמן למדורה. פקעת העצבים של יאמר השתלטה עליו ועוד לפני המשחק מול הפועל פתח תקווה הוא שקל לשחרר את המאמן. בשלב מסוים הופנה הכעס של האוהדים כלפי יאמר והבעלים לא היה מוכן לשתוק יותר. מיד לאחר שהשחקן שוחרר, יאמר ניסה לרמוז לגוטמן שכדאי לו להשאיר את השחקן בקבוצה, אבל המאמן לא היה מוכן לשמוע. "הוא לא רצה אותו מהרגע הראשון, הוא ראה בו מקור לרעל בקבוצה", סיפר השבוע גורם במועדון. יאמר שכעס ניסה לשדר לתקשורת מסר אחר, כאילו ההחלטה היא מקצועית ותו לא.
אבל אז הגיע משחק גביע הטוטו נגד מכבי תל אביב. יאמר שהה בחו"ל וגוטמן אפשר לזביטי לשחק. יאמר שמע על כך ורתח מזעם. אבל זה עוד כלום לעומת התגובה שיצאה ממנו כשהוא שמע שגוטמן ביקש להעניק לשחקן את סרט הקפטן. הקהל מחא לגוטמן ולשחקן כפיים, ויאמר הרגיש שמישהו מנסה להסיט את הקהל נגדו. בשלב הזה נקרעו החוטים.
"הוא שיחק משחק לא מתאים", אמרו במועדון. "מצד אחד הוא נתן לו את הסרט ומצד שני הוא רצה לשחרר אותו. המשחקים האלה מול הקהל בהחלט הכעיסו את יאמר. הבעלים שאל מלכתחילה את המאמן אם הוא בטוח בהחלטה לשחרר את זביטי, אבל הוא בחר לשחק משחקים".
ההחלטה
למרות שבנתניה מכחישים, נראה כי הייתה סיבה נוספת לפיטוריו של המאמן. לדעת מקורבים למאמן, לסוכן השחקנים, דדה חדד, היה חלק מרכזי בהחלטה של יאמר. גוטמן דחה את השחקנים שהציע מקורבו של יאמר, ואלו שכבר נחתו כאן בהוראה של הבעלים, שוחררו לאחר אימון אחד. נראה כי חדד לא היה מרוצה מכך ויאמר, שטען תחילה כי זכותו של מאמן לעבוד עם סוכנים "מסוימים", זעם אף הוא, לאחר שגם השחקנים שלהם לא סיפקו את רצונו של המאמן.
במקביל, בימים שלפני הפיטורים הוצף הדואר האלקטרוני של נתניה בפניות אוהדים שקוראים ליאמר לפטר לאלתר את המאמן. באחת הפניות נכתב: "לא נשכח ולא נסלח, גוטמן תתפטר", כשאליה צורפו תמונות של שחקני הבית ששוחררו, אסף בן מוחה וישראל זביטי. גם העובדה הזאת השפיעה מאוד על הבעלים.
על כל פנים, ההחלטה לפטר את המאמן הגיעה לאחר הראיון באולפן "יציע העיתונות". הפרשן אייל ברקוביץ', שנכנס לאולפן בהפתעה, השתלח בבעלים ללא רחם. גוטמן שידר עסקים כרגיל, ויאמר, ששמע על כך, החליט לעשות סוף לסיפור. "ברקוביץ' נכנס לאולפן וגוטמן חייך יחד איתו", טענו במועדון. "אייל תקף וגוטמן לא ענה. הוא טען שהוא לא בחר את הסגל, שהוא לא הביא שחקנים, ולא הגיב לאמירה של אייל, שטען כי ההחלטה להרכיב את אוקוצ'ה ניתנה על ידי הבעלים". לאחר הראיון יאמר ביקש לפטר באופן מיידי את גוטמן וסירב להצעה שעלתה בישיבת הנהלה, למנות את מרקו בלבול כמאמן ראשי ואת בני לם כעוזרו. יאמר טען כי בלבול לא הפגין לויאליות למערכת וש"בשביל הכסף שקיבל, הוא היה צריך לעשות הרבה יותר".
"הבעיה התחילה בכך שאייל ברקוביץ', המנהל הספורטיבי לשעבר, הבטיח לבלבול את שרביט המאמן הראשי", הסבירו במועדון. "כשזה לא קרה, בלבול החליט 'להיעלם' ולפנות את השטח לגוטמן עתיר הניסיון". למרות הניסיונות של מספר חברי הנהלה להשאיר את המאמן במערכת, יאמר היה נחרץ בדעתו למנות מאמן אחר.
מינויו של ראובן עטר לא היה בראש הרשימה של מספר אנשים במועדון. גם אם הוא לא מונה בשל כך, ברור שלמספר מקורבים למאמן, שאינם עובדים במועדון, יש חלק בעיצוב התפיסה החדשה של יאמר. באחד המקרים הבודדים העונה, יאמר עשה מהלך יחיד במשחק השח הזה. הוא מינה את עטר והודיע לגוטמן באמצעות חבר על הפיטורים בטלפון. גוטמן לא הבין על מה ולמה. הוא גם לא יודע מה הסיבות שהובילו לפיטוריו. עד היום.