טובים במספרים

הטוב:

ריי אלן – השוטינג גארד של סיאטל דופק כרטיס, משחיל את ה-25 שלו ללילה, עושה את הכל כדי לנצח ולא נוטה להתפרע, אבל מול יוטה זה היה סיפור אחר. הוא החליט לקחת (טיפה) יותר על עצמו, וסיים עם 54 נקודות (8 מ-12 מהשלוש, 12 מ-12 מהקו), קטף 10 וחילק 5 בנצחון על יוטה.

אמארה סטודומאייר – האם אמרה חזר באופן רשמי? מי שראה אותו קולע 42 (15 מ-21 מהשדה ועוד 12 מ-13 מהקו) ולוקח 9 ריבאונדים מול ממפיס בוודאי חושב שכן. מאז תחילת העונה (והחזרה מהפציעה) מעמיד הסנטר של הסאנס ממוצעים יפים של 18 ו-9 ב-60 אחוז מהשדה, כשאת הדגש הוא שם, לפי הוראתו של קואץ' מייק ד'אנטוני, בעיקר על ההגנה. אלו עדיין לא המספרים מעונת 2004/05 (26 ו-9) אבל זה בהחלט קרוב, ולילד יש עוד קריירה ארוכה לפניו.

הרע:

אנדריי קירילנקו – משהו רע עובר על הרוסי. דווקא העונה כשיוטה משחקת כדורסל מצויין, וקרלוס בוזר, מהמט אוקור ודרון וויליאמס הפכו לשלד מצויין נעלם לו מהתמונה, בעיקר בהתקפה. בהפסד לוושינגטון (עם שלשה עם הבאזר של גילברט ארינס) שיחק קירילנקו 30 דקות, בהן לקח רק 4 (!) זריקות, קלע 4 נקודות, אסף 3 ריבאודנים וחילק 2 אסיסטים. רק לשם השוואה, באותו משחק הרוקי פול מילסאפ עלה מהספסל למשך 12 דקות, אותן ניצל כדי לזרוק 4 פעמים גם הוא, שהפכו ל-6 נקודות. באותו משחק אוקור לקח 22 זריקות ובוזר 18. מישהו יודע איך מתקנים מעצור של קלצ'ניקוב?

דווין בראון – האמת, לא יפה להסתלבט על מחליפים של ניו אורלינס, שעושים ככל יכולתם בהיעדרות הכוכבים כריס פול, דייויד ווסט ופז'ה סטויאקוביץ'. אבל דווין בראון ניסה קצת יותר מדי בניצחון על אורלנדו והפציץ 17 פעמים את הסל, מתוכן צללו רק 3 כדורים. הוא אמנם סיים עם 11 נקודות, 6 ריבאונדים ו-4 חטיפות, אבל בכל זאת: גבר - תרגיע.

המעניין (והפעם בניחוח מילווקי):

ארסן איליאסובה – נניח לרע בצד את השם המעניין. איליאסובה, רק בן 19, הוביל את קלעי הקבוצה עם 22 נקודות, ובכך הפך לבאק הצעיר בהיסטוריה שקולע מעל 20 נקודות. יפה, יפה.

ארל בויקינס ואנדרו בוגוט – הנה נתון משעשע: בויקינס ( 1.62 מטר) ובוגוט (2.10 מטר) הפכו לצמד הגבוה–נמוך (בגבהים הללו) הראשון שקולע מעל 25 נקודות (כל אחד) באותו משחק. בויקינס סיים עם 30 ובוגוט הוסיף 27, בנצחון מילווקי על שארלוט.

70 – פיניקס וממפיס חברו יחדיו לקלוע מעל 70 נקודות כל אחת במחצית ביניהן. אם נחזור אחורה 14 שנה נמצא עוד משחק שבמחצית לוח התוצאות הראה 70 נקודות או יותר לשתי הקבוצות, אז עשו זאת הפייסרס וההורנטס. אגב, בהפסד הזה 137:122) השוו הגריזליס רצף של 15 משחקים (שהם בעצמם קבעו) בו קבוצה סופגת מעל 100 נקודות למשחק.

51 – כמה אפשר לכתוב על גילברט ארינס העונה? האמת, הרבה. הבן אדם פשוט לא מפסיק לספק את הסחורה. אז הנה נתון נוסף: אייג'נט זירו קלע 51 בנצחון על יוטה, כולל שלשת הניצחון המדוברת, ביום הולדתו ה- 25. בכך מצטרף ארינס לחבורה מאוד מאוד (מאוד!) מכובדת של שחקנים שקלעו 50 נקודות או יותר שלוש פעמים בגיל כה צעיר: ווילט צ'מברליין, קארים עבדול ג'אבאר והוד אוויריותו מייקל ג'ורדן. יש כבוד.

35 – לניקס לא חסרות צרות. חוזים מפוצצים, שחקנים עם אגו בשמיים ונשיא-מאמן שלא מוכן להודות בטעויות. אין ספק שבמדיסון סקוור גארדן מתגעגעים לפטריק יואינג. אז השבוע לפחות יש לנו הזדמנות לציין את שמו בהקשר חיובי בניו יורק - קוויטין ריצ'רדסון קלע 35 נקודות וגרף 10 ריבאונדים בהפסד לוושינגטון, הישג נאה לכל הדעות. הפעם האחרונה ששחקן ניו יורקי השיג מספרים דומים (או טובים יותר) היה אי שם בעונת 1998/99, עת עשה זאת מר יואינג. רק להורנטס יש יובש ארוך יותר של משחקים ללא תצוגת 35 ו-10, יובש שנמשך מאז עונת 1994/95, כשהסבתא לארי ג'ונסון קלע 38 וקטף 10.

20 – הפיסטונס הפכו העונה למכונה התקפית משומנת, להבדיל מהכוח ההגתי שהציגו תחת ריק קרלייל ולארי בראון. ריצ'רד המילטון הוא האופציה ההתקפית הראשונה בקבוצה, והשנה הוא מציג יכולת מצוינת. אבל ריפ קלע רק 10 נקודות במשחקו האחרון מול יוטה, ובכך קטע רצף של 11 משחקים עם 20 נקודות או יותר. זה היה הרצף הארוך ביותר בו שחקן מדטרויט קולע 20 פלוב מאז עשה זאת ג'רי סטאקהואס במשך 21 משחקים בעונת 2001.

15 - ג'ראלד "קראש" וואלאס הוא בחור קשוח, למרות הפציעות החוזרות ונישנות. אחרי שישב שבועיים בחוץ בגלל פציעה בכתף, הוא שב בניצחון באטלנטה עם 18 נקודות ו-15 כדורים חוזרים. השחקן האחרון שחזר למגרשים אחרי שבועיים או יותר עם 15 ו-15 או יותר היה לא אחר מאשר שאקיל אוניל, שהנחית 25 ו-17 במדי הלייקרס בפברואר 2002.

7 – מועמד נוסף לאסטרטגיית האק-אה-שאק הוא הסנטר האנמי ל הנטס, ג'ייסון קולינס. במאמץ שווא לנצח את המשחק שלחו שחקני שארלוט את קולינס לקו 10 פעמים במהלך הרבע הרביעי, וראו אותו מחטיא 7 פעמים. בכך השווה קולינס את שיא ההחטאות מהקו לשחקן ברבע, בו החזיק קודם לכן בבלעדיות פאו גאסול.

4 – הטימברוולבס החליטו למתוח את האוהדים שלהם עד הסוף בחודש ינואר, בזמן שהם מציגים מסע התעוררות מפתיע ומרשים. תוך חמישה ימים ו-4 משחקים (שלושה בבית) הגיעו הוולבס להארכה פעם אחר פעם, וניצחו בכולן. בכך השוו שיא NBA. הרצף הנאה הסתיים מול הפיסטונס, שגברו על מיני אחרי שתי הארכות

3 – הוויזארדס אינם זקוקים לזמן רב כדי לנצח משחקים. שני הנצחונות שלהם על ניו יורק ויוטה הושגו עם פחות משלוש שניות על השעון, באדיבות סלים של ארינס וקרון באטלר. זו הפעם הראשונה שאנו רואים צמד משחקים שכזה מאז עונת 2004/5, אז סקרמנטו עשתה זאת. אם ביכולות המופלאות של המכשפים בצד ההתקפי עסקינן, אז בניצחון באורלנדו קלע אנטואן ג'יימיסון 31 וגילברט 30. זו הייתה הפעם השלישית העונה שהצמד קולע מעל 30 באותו משחק, המספר הגבוה ביותר לכל צמד בליגה.

2 - הניקס הפסידו פעמיים ברציפות אחרי שהוליכו עם 3 שניות על השעון, לוושינגטון וניו ג'רזי. הקבוצה האחרונה שהציגה שתי התפרקויות שכאלה הייתה סיאטל, בדצמבר 2002.