הכדורגלן והדוגמנית (ואמא של הכתב)

צלצול הטלפון הקיץ אותו משנתו. "לך מהר למחשב", אמר לו יואל, "אמא שלך בגליצ'ים".

נדרשה שנייה ארוכה עד שאחי הצעיר החל לעכל את המסר הלא ברור. עדיין מעורפל מהשינה העמוקה, לא מודע לעומק הבשורה שזה עתה נחתה עליו, לא נותרה לו ברירה אלא להגיב באגרסיביות. חילופי הקללות בין השניים נמשכו זמן מה, עד שבירור קצר העלה את מקור הבילבול, בילבול אירוני ומשעשע שעתיד ליצור סנסציה בבית משפחת חסדאי.

מעשה שהיה כך היה: גברת חסדאי, אשה צנועה הידועה בסביבתה בתבשיליה המשובחים ובטוב לבה, טיילה לה להנאתה עם נכדתה בקניון המקומי, פשפשה בין חנויות הבגדים השונות, מדדה, בדקה, הרהרה בראשה איזה פריט לבוש היא תרכוש לילדיה האהובים. רצה הגורל, ובאחד הבוטיקים הצפופים היא נעמדה לצדו של טברטקו קאלה, שוערה של מכבי ת"א, מושא הערצתם של ארבעת בניה. ויש תיעוד.

לא רק שגברת חסדאי התמימה לא הייתה מודעת לנוכחותו הסמוכה של אושייה ספורטיבית גדולה כמו קאלה, לא לחצה את ידו ופספסה הזדמנות לשבח אותו על יכולתו בשבועות האחרונים - היא גם לא דמיינה שמעבר לפינה אורב להם צלם פפראצי שאפתן, המתעד את מעשיו של השוער. היה זה כוח עליון שהציב את השניים באותו הזמן ליד אותו מדף, באותה חנות, וגם, למרבה האירוניה, בפוקוס של אותה עדשה. שעות ספורות לאחר מכן, בתחתיתו של אחד מדפי האינטרנט, התנוססה לה תמונתה של אמי, חדה ובוהקת. "נו, זה מה שניסיתי להגיד לך", סיכם יואל, "אמא שלך בגליצ'ים".

קשה לתאר את סערת הרגשות שחולל הצילום. מה ניתן לומר על מאורע שכזה? איך אדם מן היישוב אמור לקבל חדירה אינטימית שכזו לפרטיותו? לו היה מדובר בפנינה רוזנבלום, לדוגמה, סביר להניח שאירוע מסוג זה לא היה גורר איזשהן אמוציות מיוחדות מילדיה. הלא ישנן משפחות הרגילות להימצאותה של אם המשפחה בעין הסערה, ובהן הופעה ציבורית שכזו מתקבלת באדישות, בהשלמה. אבל אמא שלי? האישה הפשוטה, האלמונית, הכל כך אימהית? כיצד היא משתלבת במדור הרכילות הידוע לשמצה, נוטף הזימה, אכסנייתם של הכדורגלנים הבליינים ובנות זוגם המצודדות? וחמור מכך, האם גם היא תיפול קורבן לז'אנר הטוקבקיסטי הידוע בשם "גוף, פרצוף"?

דבר אחד בטוח - המדור הנודע איבד כהרף עין את מעט הסקס אפיל שעוד נותר בו. עם כל הכבוד לאצילות תנועתה של אמי (ולצ'ולנט המופלא שלה), היא עדיין חסרה את הזוהר הנדרש מכוכבי רכילות. לשמחת בניה, היא נטולת כל הילה סלבריטאית ואינה לוקה באותם מוטיבים מסתוריים. למעשה, חדירתה למדורי הרכילות שופכת על עולם הזוהר צל אפור, אפור מאוד. רק יומיים לפני כן פרח קאלה על הדשא בבלומפילד והעניק במו כפפותיו שלוש נקודות למכבי ת"א, אך כשהוא תועד לצד אמי, גבורתו הספורטיבית נמוגה כלא הייתה. מהר מאוד הוא חזר להיות אדון פלוני, איש משפחה תמים וטוב לב, שנוהג לבלות בקניון בזמנו החופשי, קורבן לשיעמומו של צלם במשימה "עיתונאית".

חמור מכך, אחרי צפייה נוספת בתמונות המדוברות, אי אפשר היה גם שלא לתהות מיהם הרכלנים המשועממים, אלה הנוברים בעמודים הפנימיים של "מדורי הספורט", מבקשים לצפות שוב ושוב באנשים מן השורה, כמו טברטקו קאלה וגברת חסדאי המכובדת, בעודם מודדים מעיל בקניון. והלא יואל לא לבד.

להבדיל אלפי הבדלות, גם פמלה דיאס, בת זוגו של מנואל ניירה, חלוצה החדש של הפועל ת"א, מצאה את עצמה השבוע בכותרות אתרי האינטרנט על לא עוול בכפה. תמונותיה הפרובוקטיביות עיטרו באובססיביות את מדורי הספורט, הדיווחים השוטפים על הגעתה הצפויה הסעירו את המדינה, ונדמה היה שלכמה ימים שחקניו של שומי התרכזו רק בחמוקיה של אשת החלוץ.

גם גברת דיאס וגם גברת חסדאי התקשו להבין השבוע כיצד ומדוע תמונותיהן חדרו למדורי הספורט. העובדה ששתיהן מעולם לא בעטו בכדור או נטלו חלק באיזשהו ענף ספורט מקצועני, לא מנעה מצילומיהן לבצבץ מכל עבר. אין ספק שמידותיה השופעות של הצ'יליאנית מצדיקות את הופעתה החוזרת ונשנית בתקשורת, אבל ההתעסקות המיותרת בחייהן הפרטיים של הגברות חסדאי ודיאס נראתה לקרובים אליהן מעט מוגזמת. וכך, על אף חיבתנו הגלויה לפמלה (ויש חיבה), עצוב שוב לגלות שעיתונות הספורט המודרנית משכיחה מאיתנו למי אמורה להיות נתונה תשומת הלב הציבורית – האם לכדורגלן, לאשתו הדוגמנית או לסתם לקוחות בקניון.

וגברת חסדאי? הקוראים המודאגים יכולים להירגע - התחככותה בתהילה לא שינתה בה מאום. יש צ'ולנט גם השבת.