שוונק וגמרנו

דיווי שוונק טיינה נולד לפני כחודשיים בעיר פלורינופוליס שבמזרח ברזיל, ובעוד כחודש כבר יעשה את המעבר הבין יבשתי הראשון בחייו, כשיגיע עם אמו לירושלים ויצטרף לאביו. האב הגאה מאמין שכשהתינוק יגדל הוא יתפתח להיות חלוץ מצוין. כמו כל עולל צעיר, לא ברור אם הוא יוכל להגשים את חלומות אביו או שיתפתח דווקא בכיוונים שונים. מה שבטוח הוא שלדיווי הצעיר יהיה זה שיעור ראשון במעברים תכופים ולידה מחדש, תחום שאביו מתמחה בו בשנים האחרונות. האב, אם לא הבנתם עד עכשיו, הוא החל מהשבוע השפיץ החדש של בית"ר.

קלבר שוונק טיינה - או פשוט שוונק, בקיצורו הברזילאי - הוא האיש שאמור לתת את המחץ להתקפה הצהובה, אשר משוועת לחלוץ חוד אמיתי ואימתני. למעשה, שוונק בן ה-28 נולד השנה מחדש. לאחר שבמשך עשר השנים האחרונות הסתובב בעשר קבוצות ברחבי ברזיל ובעוד שתיים ברחבי העולם, הוא סיים לפני כחודש וחצי את עונת השיא בקריירה רבת המהמורות שלו.

קבוצת פיגורנסה הקטנה מהעיר פלורינופליס שבמדינת סנטה קטרינה היתה בתחילת השנה מועמדת בטוחה לירידה. תושבי העיר האופטימים קיוו שאולי שוב יקרה נס וכמה ניצחונות על נמושות הליגה יצילו את הקבוצה, אך אף אחד לא חזה את היכולות של שלישיית ההתקפה שהעמידה הקבוצה. הטריו - ובו שני צעירים שעונים לשמות סוארז וכיסרו, וחלוץ ותיק יותר, שוונק - הפך להיות חוליית ההתקפה הלוהטת ביותר בברזיל של העונה האחרונה. הטריו הבקיע 39 שערים מתוך 52 של הקבוצה, והוביל את פיגורנסה לניצחונות מפתיעים ולמקום השביעי המכובד מאוד בליגה הברזילאית הבכירה. שוונק עצמו רשם לזכותו 14 כיבושים, שהקנו לו את הטייטל סגן מלך השערים של הליגה.

העונה האחרונה היתה למעשה הראשונה שבה שוונק הצליח באמת במגרש של הגדולות. החלוץ, שרשם את עיקר הצלחותיו בליגות האזוריות, הצליח סוף כל סוף לממש את הפוטנציאל שראו בו במשך השנים. הוא אמנם זכה לקבל הזדמנויות בקבוצות גדולות כמו קרוזירו ובוטאפוגו, אך שם תיפקד בעיקר על תקן שחקן משני שעולה מדי פעם מהספסל. מאז תחילת הקריירה המקצוענית שלו, שוונק נחשב שחקן מוכשר עם נתונים פיזיים טובים והרבה כוח, בתוספת זריזות מפתיעה לגובהו (1.82), אך לא כזה שהשאיר חותם על הכדורגל בברזיל. השנה, כאמור, עם הרבה סיוע מחבריו, הוא סוף סוף קיבל הכרה ביכולות שלו, והפך לחלוץ לגיטימי בליגת הסמבה.

הקריירה של השפיץ מתחילה בקבוצה הקטנה נובה איגואסו מעיר בעלת אותו השם, שמשתתפת בליגות המקומיות של ריו דה ז'נרו. החלוץ הצעיר היה לאחד הכוכבים הראשונים של הקבוצה, ואף היה שותף לעלייתה לליגה השנייה במחוז. בנובה איגואסו הבינו כי לא יוכלו להחזיק את היהלום החדש להרבה זמן, וכאשר לבחור מלאו 20 הוחלט להעביר להעבירו לקבוצת CRB - קבוצה מהליגה השנייה, אבל ברמה הלאומית. לכולם היה ברור כי זוהי רק עוד תחנה. רק עוד שלב בהתחשלות של הבחור בדרך לרמות הגבוהות באמת. ואולם, למרות התפוקות הסבירות, הפריצה המיוחלת לא הגיעה, ושוונק המשיך להסתובב בליגות המשנה ובליגות האזוריות.

הישג השיא שלו באותן שנים היה אליפות הליגה האזורית של מדינת ברזיליה ב~2002 עם קבוצת CFZ (מועדון שנוסד על ידי זיקו, נשיא המועדון עד היום, ונקרא על שמו). מנכ"ל הקבוצה, מרקו חוזה, שיחזר השבוע את ההישג ואיזכר גם את חלקו של שוונק. "הוא תרם הרבה לאליפות שלנו", מבהיר חוזה. "אמנם הוא לא היה שחקן העונה, אבל הוא הבקיע 13 שערים, ובהחלט היה לו חלק נכבד באליפות. אני הכי התרשמתי מהעובדה שהוא היה משחק בשני האגפים, וגם מהפיזיות שלו. הוא אמנם לוקה קצת בעניין הטכני, וגם המשחק שלו באזורים אחרים מחוץ לרחבה הוא לא הכי טוב, אבל בשבילנו הוא היה מצוין, כי הוא ענה לנו בדיוק על הצרכים. אם זה היה תלוי בנו, הוא היה נשאר לעוד עונה, אבל הוא קיבל הצעה יותר טובה ועזב".

שוונק המשיך במסע הנדודים שלו בברזיל, ואף חזר לעונה קצרה בקבוצת הבית, נובה איגואסו. במהלך שלוש שנים הוא החליף לא פחות מחמש קבוצות, שבכמה מהן שיחק רק שבועות מעטים. מקום של קבע הוא לא מצא באף קבוצה. בשנת 2003 קיבל הצעה מפתה מקבוצת אלריאד מליגת המשנה בסעודיה. באופן לא מפתיע, גם שם הצליח להבקיע בצרורות, ורשם מאזן נאה של 17 כיבושים.

בסוף אותה עונה הגיעה ההזדמנות שחלוצים ברזילאים מסוגו של שוונק מחכים לה כל הקריירה: קבוצת הפאר הברזילאית קרוזירו הציעה לו חוזה. השפיץ לא היסס לרגע. הוא חזר למולדת, אלא שהחזרה הזו הביתה הפכה לבילוי של קבע על הספסל. רפאל ד'אנג'לו, עורך מדור הספורט של "ג'ורנל דה ברזיל", מסביר: "גם בקרוזירו וגם בבוטאפוגו, הקבוצה הגדולה שהוא שיחק בה שנה לאחר מכן, הוא הובא מראש כמחליף לחלוצים. בשתי הקבוצות הוא היה רוב הזמן על הספסל. בקרוזירו הוא היה המחליף של דייוויד, ובבוטאפוגו הוא היה המחליף של אלכס אלאוואס. ברמות האלה בלט מאוד החוסן הגופני, אבל מה שהכשיל אותו היה הטכניקה הבינונית שלו".

שוונק היה אמנם שותף לאליפות היסטורית של קרוזירו, אך מבחינה אישית לא בטוח שהוא יזכור את אותה עונה דווקא לטובה. הוא שיחק בסך הכל 16 משחקים, רובם כמחליף לדקות ספורות, והבקיע ארבעה שערים. לאחר העונה בקרוזירו, כאמור, עבר לבוטאפוגו. כפי שהעיד דאנג'לו, גם שם לא נרשם השחקן בספרי הזהב של המועדון המפואר. הוא אמנם הכפיל את מספר הכיבושים מהעונה הקודמת, אך עד מהרה מצא את עצמו אורז את המזוודות שוב. הפעם, הכיוון היה יפן.

שוונק קיבל הצעה מפתה מקבוצת ולגאטה סנדאי מהליגה השנייה ביפן. "סנדאי רצו אז לעלות ליגה", מספר שינדו מורטאמי מהעיתון "ספורט דיילי". "הם שפכו הרבה כסף והביאו שני חלוצים ברזילאים, שוונק ובארון. בסך הכל הם היו לא רעים. שוונק הבקיע 13 שערים, ובארון הבקיע מספר דומה. למרות זאת, העונה הסתיימה באכזבה. הקבוצה סיימה רק במקום הרביעי, ולא עלתה לג'יי ליג. בעקבות כך נקלעה ההנהלה לבעיות כספיות. הם שיחררו את כל הכוכבים היקרים, וביניהם גם שוונק".

אחרי הכישלון היחסי ביפן החליט החלוץ לנסות שוב את מזלו בבית - הפעם בפיגורנסה. שם העריכו כי החלוץ המנוסה, שהרזומה שלו כולל אימפריות כמו קרוזירו ובוטאפוגו ועלויותיו נמוכות יחסית, יכול להתאים לקבוצה בעלת השאיפות הצנועות. העונה בפיגורנסה הסתיימה, כאמור, בהישג שיא של המועדון ובהצלחה אישית מסחררת של שוונק.

מרסלו אביאדאס, מנהל הקבוצה, מספר על חלקו של שוונק בהצלחה: "הוא הבקיע אצלנו הרבה מאוד שערים חשובים. אמנם אני לא יכול להגיד שהוא היה השחקן הכי טוב בקבוצה, אבל הוא בהחלט היה אחד המצטיינים. עיקר הכוח שלו העונה נבע מכך שרוב הזמן הוא קיבל הוראה מהמאמן לשחק בתוך הרחבה, וכך ניצל את הפיזיות שלו ונתן עונה טובה".

אביאדאס מתלהב לא פחות גם מאופיו של השחקן. "אני רואה בו חבר אישי", הוא אומר. "במועדון מאוד הצטערו שהוא עזב. כולם אהבו אותו: תמיד מחייך, תמיד מתאמץ בשביל הקבוצה. הדבר היחידי שאני יכול לחשוב שלא אהבנו אצלו זה שהוא היה מדבר המון עם השופטים בזמן משחק. תמיד היה לו מה להגיד ולהעיר להם. אבל אתה יודע, גם זה מראה משהו על אכפתיות ורצון לנצח".

ההצלחה של פיגורנסה היא כיום שיא הקריירה של השפיץ, ומה שככל הנראה סידר לו חוזה יפה על חשבונו של ארקדי גאידמק. לא כל כך ברור איזה שחקן עומדים לראות בטדי. האם את זה ששיחק רק לפני שנה בליגת המשנה ביפן או את זה שמתאים לתואר המפוצץ "סגן מלך השערים של הליגה הברזילאית"?

רשן ויקטור פונטנה מ"גזטה ספוטיבו" מנסה להבהיר במה מדובר: "שוונק הוא חלוץ מהדרג השני או השלישי בברזיל. מאלה שעושים את רוב הקריירה שלהם בקבוצות קטנות יחסית ומצליחים שם - אבל כשהם מגיעים לקבוצות גדולות יותר, הם יבלו רוב הזמן על הספסל. ההצלחה שלו בפיגורנסה היתה הרבה בזכות שיתוף הפעולה שלו עם שאר הקבוצה, ובמיוחד עם החלוץ הצעיר סוארז. היה להם תיאום כמעט מושלם. הרבה פרשנים בברזיל תוהים מה יקרה העונה, כשכל אחד ישחק במקום אחר, וכמעט כולם בטוחים שהם לא יצליחו לשחזר את הישגי העונה".

פונטנה גם מסביר באיזה סוג חלוץ מדובר. "שוונק הוא חלוץ רחבה קלאסי", הוא אומר. "מי שראה פעם את ז'ארדל משחק יזהה מיד את נקודות הדמיון. אחד כזה שמשחק עם הרבה כוח, מתמצא מצוין ברחבה ומבקיע המון. אמנם השערים שלו בדרך כלל לא נחשבים יפים במיוחד, אבל הוא בהחלט יודע לנצל הזדמנויות שניתנות לו, ולשים את הרגל או את הראש בדיוק במקום ובזמן הנכונים".

אחד האלמנטים החוזרים בקריירה של שוונק הוא הצורך שלו בעוד חלוץ דומיננטי לידו. כמעט בכל מקום שבו הוא הצליח היה לידו שחקן חוד נוסף שהיה פקטור רציני בקבוצה. כמו כל חלוץ רחבה אמיתי, שוונק צריך עוד חלוץ שימשוך את ההגנה ויזין אותו בכדורים. על רקע זה, נראה שההחלטה לצרף אותו לטוטו, הברזילאי שהגיע בשבוע שעבר, יכולה להוליד חוליית חוד קטלנית בבית"ר. העובדה ששניהם הגיעו יחד, ודוברים אותה שפה, יכולה לסייע להם גם בהתאקלמות - מה גם שלנוכח הציפיות מהם בצוות המקצועי ואצל האוהדים, נראה שמוטב לכולם שאת ההתאקלמות הזו הם יעברו ביחד, ובעיקר כמה שיותר מהר.