הוציא עליו ז'וזה

בהתחלה דיברו על עוזר מאמן ישראלי דובר רוסית, אחר כך התברר שמדובר באברהם גרנט. זו היתה עוד ספקולציה מבית היוצר של התקשורת האנגלית, אחת מיני רבות שבוודאי נשמע בקרוב סביב המשך העסקתו של ז'וזה מוריניו בצ'לסי. הקבוצה הלונדונית דרסה במשך שנתיים את הליגה, אבל העונה חזרה מנצ'סטר יונייטד בגדול והיסודות של הגשר החלו לרעוד.

ה"סאן" כבר ציטט מקורב למוריניו כאומר שהפורטוגלי הצהיר באוזניו שיעזוב בקיץ, והשארתו של אנדריי שבצ'נקו מחוץ לסגל למשחק מול וויגאן נתפסה כהתרסה בוטה של המאמן כנגד רומן אברמוביץ', חברו הקרוב של החלוץ האוקראיני ולגמרי במקרה גם הבוס שלו. אל מול הררי הספקולציות לגבי הגורמים המשבר, הצטיידנו בפינצטה ויצאנו למצוא את הבולט ביותר. קוראים לו פרנק ארנסן.

פיטר קניון, האיש שהפך את מנצ'סטר יונייטד למותג עולמי ושמכר למיליוני אסייאתים חולצות של מנצ'סטר יונייטד עם המספר 7 והשם בקהאם על הגב, היה זה שהביא את ארנסן לצ'לסי בקיץ 2005, היישר מהיריבה העירונית טוטנהאם, על מנת שזה יהפוך לראש צוות הסקאוטינג.

המהלך של קניון לא היה זול. טוטנהאם האשימה את צ'לסי בפנייה לא חוקית לדני ולפני שהמחלוקת הגיעה לבוררות, שילמו הכחולים פיצוי, שעל פי הערכות בממלכה הגיע לסכום של 8 מיליון ליש"ט. כל זה כשבוע אחרי שצ'לסי נענשה בפרשת פנייה לא חוקית לאשלי קול. על העבירה בנושא מגן ארסנל הורדו לה 3 נקודות ליגה והיא נקנסה בכ-300 אלף ליש"ט.

הסכום שצ'לסי שילמה תמורת הסקאוט נראה דימיוני גם במושגים של רומאן אברמוביץ', אבל קניון לא הביא את ארנסן בעקבות פרץ בזבזנות פתאומי. ארנסן הרוויח ביושר את תדמיתו באירופה בעשור האחרון. הדני נחשב לאחד ממגלי הכשרונות הטובים בעולם ולגאון בכל הנוגע לקניית שחקנים ולעסקאות הרכישה. צ'לסי, המועדון ופנקס הצ'קים, רצה את הטוב ביותר ולשכנה מלונדון היה אותו. האיש שזרועות התמנון שלו זיהו את הפוטנציאל של יאפ סתאם, רוד ואן ניסטלרוי ואריאן רובן, זה שהביא את רונאלדו לפ.ס.וו לפני שלברזילאי מלאו 18, הגיע לסטמפורד ברידג'.

"יש לי רשימה של שחקנים פוטנציאלים לרכישה מכל העולם", סיפר ארנסן לעיתונאי שבא לראיין אותו אחרי שהצטרף לצוות של טוטנהאם, בקיץ 2004, "אנחנו עוקבים אחרי שחקנים מגיל 6 או 7, דרך המעבר שלהם למחלקות הנוער ולקבוצות הבוגרים. כל העניין הוא להבטיח את העתיד של הקבוצה. העבודה שלי נעשית בשביל העתיד, לא בשביל ההווה".

על סדר שבועו הוסיף הדני: "יש לי ישיבה נרחבת מדי שבוע עם סקאוטים. אני מדבר הרבה עם סוכני שחקנים. הרשימה תמיד ביד שלי, אבל היא כל הזמן מתעדכנת".

ארנסן היה שחקן כדורגל מצליח לא פחות מהיותו סקאוט מרשים. הוא רשם מעל 50 הופעות בנבחרת דנמרק ושיחק באייאקס ובפ.ס.וו איינדהובן. ב-1988 אף זכה עם פ.ס.וו בגביע אירופה לאלופות, תחת הדרכתו של חוס הידינק, למרות שאז כבר היה לפני פרישה ולא שותף במשחק הגמר מול בנפיקה. ב-1991 מונה לעוזרו של בובי רובסון, שאימן את פ.ס.וו ואחרי כ-3 שנים קיבל את תפקיד הג'נרל מנג'ר, אותו מילא כ-10 שנים. אז רצה להפוך לילד גדול.

דייויד פליט היה קודמו של ארנסן כמנהל הספורטיבי של טוטנהאם, אבל הדני עתיד היה לשנות לחלוטין את פני התפקיד. "כשפרנק חשב לעזוב את פ.ס.וו ערכתי לו היכרות עם ראשי טוטנהאם", סיפר פליט, "רציתי שהם יישמעו איך התפקיד שהוא עשה באיינדהובן עובד. הם חזרו מהפגישה איתו מוקסמים. הבנתי שהוא ממש שיכנע אותם".

ארנסן נכנס במרץ לעבודה, כשבמקביל אליו הגיע לווייט הארט ליין מאמן נבחרת צרפת הפורש, ז'אק סנטיני. כמעט כמו בכל קיץ בטוטנהאם, התקוות היו לעתיד חדש וטוב, אבל הצרפתי עזב אחרי 13 מחזורי ליגה בלבד. התרנגולים אמנם לא הרשימו תחת סנטיני, אבל עזיבה כל כך חפוזה של איש מקצוע כל כך בכיר היא אירוע נדיר באנגליה. הצרפתי תלה את העזיבה ב"סיבות אישיות" , כלומר מחלתה של אישתו, אבל באנגליה מאמינים עד היום שהסיבה הייתה פרנק ארנסן. הדני היה אחראי על ייבוא השחקנים ואפילו על עסקאות החתמתם. ההשפעה של סנטיני, לעומת זאת, היתה נמוכה יחסית.

כשהגיע ארנסן לטוטנהאם, הוא הנחית על סנטיני את מרטין יול, חברו הטוב, כעוזר. אחרי עזיבתו של המאמן הצרפתי, יול קיבל את האחיזה בהגה. לארנסן זה היה נוח: "אני מריץ את כל העסק כדי שמרטין יוכל לעבוד מדי יום במגרש האימונים בשקט. המאמן צריך לדאוג רק לקבוצה. אני הסמכות הגבוהה ביותר במועדון מבחינה ספורטיבית".

אחרי עונה אחת, כאמור, עשה ארנסן את דרכו לאברמוביץ' לנד. לדייויד פליט, קודמו של הדני בטוטנהאם, צבט בלב: "פרנק יקבל משרה מאוד מבטיחה בצ'לסי, אבל אני חושב שהוא היה מאוד לא נאמן כלפי טוטנהאם. הם נתנו לו הכל; תפקיד חשוב, כסף לרכש, הוא היה יותר משמח להגיע. עכשיו, כמה חודשים אחרי, הוא יותר משמח לעזוב. זה קצת מסריח, לא?".

יחסו של מוריניו לדני היה קריר מהרגע שזה הניח את כף רגלו במשרדי צ'לסי. ארנסן רצה תפקיד דומה בחלק הכחול של לונדון, אבל המאמן מצידו תמיד האמין שלמרות שבמועדון ישנה מחלקה שלמה של סקאוטים ומעקב אחרי שחקני נוער מכל רחבי העולם, הוא זה שצריך להיות בעל המילה האחרונה בכל הקשור לרכש, כולל זה של בני נוער.

בשנתיים הראשונות הפורטוגלי קיבל את מבוקשו, כשבמהלך השנה המשותפת שלהם ארנסן נותר מתוסכל בצד, בתפקיד חשוב אבל שולי. לשמחתו, הדני מקורב לצלחת של פיטר קניון, האיש שמנהל לרומן אברמוביץ' את החווה. העונה, אם לשפוט על פי ההצהרות החוזרות ונשנות של מוריניו, ארנסן כבר קיבל קידום.

יחסיו של מוריניו עם קניון ידועים כקרים, אבל עד לתקופה הנוכחית רמת הנפיצות שלהם לא עלתה. לפני שנה הפיצוץ היה קרוב. הפורטוגלי טען שאנדרס פריסק, השבדי ששפט במשחק ליגת האלופות של צ'לסי מול ברצלונה, שוחח עם פרנק רייקארד במחצית ורמז לאי סדרים בממלכת אופ"א. בכירים בהתאחדות האירופאית השתוללו מכעס והפורטוגלי עמד במרכזה של שערורייה. הפורטוגלי הגאה הורחק מהקווים מהמשחק מול באיירן מינכן מוריניו וזעם. על מי? לא על פריסק או על העסקנים המאשימים, אלא על חברי הנהלת צ'לסי, שלטענתו לא עמדו מאחוריו בפרשה. התוצאה הייתה השהיית החתימה על הארכת חוזה על ידי המאמן המצליח, אבל אחרי שעשה פרצוף וכהרגלו דאג שכולם יידעו מה הוא חושב, מוריניו האריך את ההסכם עם קבוצת המיליונרים עד 2010.

בחודש האחרון מוריניו מצוטט יותר ויותר כאומר שהוא ביקש שחקני רכש כאלו ואחרים, אבל לא קיבל אותם. החצים של הפורטוגלי מכוונים למקום אחד, פרנק ארנסן. אולי גם לכיוונו של קניון, האיש שלא מבין הרבה בכדורגל, אבל כן בעסקים. המאמן, שלאורך הקריירה רשם הצלחות ענק ללא הרבה כוכבים, מתוסכל מהעובדה שהציבור הרחב מאמין שהוא ביקש את שבצ'נקו ומיכאל באלאק המאכזבים. כשיעזוב את צ'לסי נדע את כל האמת.

ב"גרדיאן" הבריטי נכתב במהלך סוף השבוע כי מוריניו מחפש חלוץ נוסף לסגל, אבל שתי עסקאות נגנזו על ידי האנשים שמעליו. הפורטוגלי רצה לבצע עיסקת חליפין עם טוטנהאם, במסגרתה יעבור שון רייט פיליפס לווייט הארט ליין בתמורה לתשלום לא ידוע ולג'רמיין דפו. המהלך בוטל. גם את השאלתו של חלוץ אסטון וילה, מילאן בארוש, חסמה ההנהלה ברגע האחרון, למרות שבמקרה הזה צ'לסי לא הייתה צריכה להוציא את כספי העברה.

גם רכישתו של אוגוצ'י אונייוו, בלמה האמריקאי של סטנדרד ליאז', שזכה לתשומת לב גם מריאל מדריד, כבר סוכמה על פי מוריניו, אבל בוטלה על ידי צ'לסי. השאלתו לחצי שנה של בלם דפורטיבו לה קורוניה, ז'ורז'ה אנדרדה, זכתה לגורל דומה.

מצד שני, מוריניו מסרב שייכפו עליו שחקנים, אחרי שבקיץ נראה שהוא דווקא נכנע. לצ'לסי אופציה על בלמה הברזילאי של פ.ס.וו איינדהובן, אלכס, אחד מהשחקנים החביבים על ארנסן. במקרה הזה מוריניו הטיל את הווטו. בנוסף, נכתב ב"גרדיאן", פיטר קניון כבר ישב וסיכם עם ווסטהאם על העברתו של שון רייט פיליפס, אבל שכח לשאול לדעתו של המאמן.

ההצהרות המפוצצות של המאמן האמוציונלי בקשר לכל נושא, אפילו איומי ההתפטרות שלו, הם לא דבר חדש וקשה להגיד שהפתיעו מישהו. למרות זאת, הפעם נראה שהקרע אמיתי ולא קורה רק בראש של האדם שכל הזמן מרגיש שהוא צריך להוכיח שהוא אכן "המיוחד". צ'לסי ניצחה בסוף השבוע את וויגאן, והמועדון המתוקשר זכה לכמה ימי שקט. מצד שני, מנצ'סטר יונייטד לא עוצרת ומבחן גדול בליגת האלופות מתקרב. הצלחות גדולות בוודאי יביאו עימן בשורות קרות על שלום. האם פרנק ארנסן וז'וזה מוריניו רוצים בכך? לא בטוח.