שני משחקים מפברואר

ניו אורלינס - פילדלפיה: בחסות השינויים

הסיינטס הפכו לקבוצה הכי מלהיבה ב-NFL, האיגלס צברו מומנטום בשבועות האחרונים. דודי כפרי מלקק את האצבעות (ראשון, 3:00)

דודי כפרי

בין שבת לראשון, 3:00, שידור ב-METV

אצטדיון: סופרדום ניו אורלינס (מקורה)

בשבוע שעבר העזתי והימרתי שנראה משחק התקפה מרתק בין קנזס סיטי לאינדי ועוד הלכתי על הצ'יפס. בתור עונש העורך היקר שלי שלח אותי לכתוב על ליגת המשנה, ה-NFC, אבל לפחות מדובר במשחק המרתק בין פילדלפיה לניו אורלינס, שהמנצחת בו תייצג את החטיבה בעוד שלושה שבועות במיאמי, במשחק שבו בראיין ביליק יקטוף עוד טבעת אליפות.

להתחיל את השבוע עם לילה לבן זה בדרך-כלל לא מתכון טוב, אבל מומלץ לא ללכת לישון אחרי המשחק בבולטימור, כי בניו אורלינס צפוייה חגיגה של פוטבול. מצד אחד ניצבת הקבוצה הכי מלהיבה השנה, הקבוצה הכי מרתקת שפשוט היה כיף לראות. מנגד עולה קבוצה שהכינוי שלה הוא הנשרים, אבל היא יותר מזכירה את עוף החול בשבועות האחרונים. ללק את האצבעות.

עוד בוואלה!

"לא רציתי לטפל בבעיות, אבל היום יש לי עבודה": העמותה שעושה שינוי

לכתבה המלאה

מה צפוי לנו?

שתי הקבוצות נפגשו העונה בדיוק באותו מקום, במחזור ה-5, ואז הסיינטס ניצחו 24:27 במשחק שהיה מאד אופייני לפילי בימים של טרום-גארסיה. מהלכים גדולים, חזרה של האיגלס מפיגור גדול, והפסד שלהם בשניות האחרונות. אבל כאמור מאז המשחק ההוא בעיקר פילדלפיה אבל גם ניו אורלינס השתנתה.

בפילי מקנאב נפצע והוחלף בידי גארסיה, מה שגרם לקבוצה לשחק יותר מאוזן, יותר נכון, ולחזור למסלול הנצחונות. השינוי השני הוא הפציעה של ליטו שפרד, שבמשחק ההוא חטף את בריס. מול ההתקפה המעופפת של הסיינטס כל קורנר, במיוחד אחד מנוסה כמו שפרד, ייחסר מאד.

אצל הסיינטס השינוי הוא דווקא לגבי שחקן ששיחק במשחק הראשון העונה בין הקבוצות. אז רג'י בוש עוד לא ממש מצא את מקומו בקבוצה. בזמן שחלף הוא גם השתלב היטב במשחק המסירה וגם התחיל ללמוד לרוץ.

אז מהמשחק ההוא אי אפשר להסיק מסקנות חד משמעיות, אבל כן אפשר לצפות למשחק לא פחות מרתק. התקפת ניו אורלינס היא דבר מלהיב, ובזכותה זכה שון פייטון בצדק בתואר מאמן העונה. השילוב של דרו בריס הנהדר, עם התגלית הגדולה מרקז קולסטון, עם תיבול מדוייק על הקרקע בין דיוס מקאליסטר לרג'י בוש, כשעל הכל מנצח המח ההתקפי של פייטון שמפתיע את היריב יוצר קבוצה שמחה שכיף לראות.

מנגד היא פוגשת הגנה, שברגע שדונובן מקנאב נפצע החליטה לקחת את הקבוצה על הגב שלה והעלתה 3 הילוכים קדימה. כשג'רמיה טרוטר הותיק מכוון ובראיין דוקינס המהיר מגיח מכל כיוון, הגנת פילדלפיה תוקפת את הקוורטרבק היריב במגוון בליצים. זה דווקא יכול לשחק לטובת הסיינטס, כי הקו הקדמי שלהם השנה הוא בהחלט חלק חשוב ביציבות של ההתקפה, ובריס יודע לשחרר מסירות מהירות ומדוייקות שיכולות לשרוף הגנה מהמרת. ועדיין, האיגלס יעידפו שבריס ימסור מהר מדי, ולא יקבל זמן לפרק את החוליה האחורית שלהם במסירות ארוכות לקולסטון, קופר וכמובן הורן אם הוא ישחק.

לגבי פילי, ההתקפה עברה שינוי מהפכני של ממש מהרגע שמקנאב נפצע וגארסיה החליף אותו. ב-10 משחקים שבהם מקנאב פתח פילדלפיה ביצעה 366 מהלכי מסירה ו- 244 מהלכי ריצה. המאזן שלהם היה 5:5. ב- 6 משחקים שבהם גארסיה פתח האיגלס ניסו למסור 177 פעמים וניסו לרוץ 180 פעם. המאזן היה 1:5.

אחרי עונה וחצי שבה כל הפרשנים ועוד הרבה אחרים צוחקים על אנדי ריד ושיטת ההתקפה שלו, פתאום הוא הפך למאמן נורמאלי שעושה את הדבר הנכון ומדי פעם אפילו רץ עם הכדור. וכשיש לך מישהו כמו ווסטברוק אז באמת, למה לא לרוץ? באמת מזל טוב לחבר ריד שסופסוף התעורר ונזכר איך מאמנים.

בפלייאוף, מול הג'איינטס, ראינו שוב שיוויון מוחלט בין הריצה למסירה, ובשום שלב של המשחק לא היה חוסר איזון בולט. ריד החזיר את המושכות לווסטברוק ונותן לגארסיה לעשות סקארמבלים חכמים, וזה עובד. טוב, הוא לא צריך לפחד שגארסיה יתפרק לו באמצע הריצה כמו מקנאב. כיוון שהגנת הריצה של הסיינטס היא ממש לא מרשימה בלשון המעטה (הם נתנו כמעט 5 יארד בממוצע למהלך ריצה העונה), פילדלפיה צריכה פשוט לרוץ והרבה בסופרדום, ולשם שינוי יש סיכוי אמיתי שהם באמת יעשו את הדבר הנכון.

ביתי ממש לא מבצרי. או שכן

השאלה הגדולה היא האם הניסיון הרב של שחקני פילדלפיה בפלייאוף יהווה משקל מספיק גדול כדי להטות את המאזניים לטובתם. בניו אורלינס רגילים לראות את הפלייאוף בטלוויזיה, לעומת פילדלפיה שהגיעה בעשור האחרון כמעט תמיד לפחות לגמר החטיבה. שון פייטון הוא מאמן הרפתקני והתקפי באופיו, בשנה הראשונה שלו כמאמן ראשי, מול אנדי ריד שכבר ראה הרבה משחקים גדולים בינואר מהקווים, ועושה רושם שהוא מתחיל לחזור לעצמו.

בפלייאוף הנסיון משחק תפקיד אדיר, וקולסטון, שעד עכשיו הוכיח שיש לו זוג ידיים בטוחות וזינוק אתלטי מאד, עלול לגלות שהאינטנסיביות בפלייאוף זה משהו קצת אחר. בסופו של דבר פלייאוף בדר"כ מנצחת ההגנה, והנסיון מדבר הרבה. כאן יש מפגש בין קבוצה מאד מנוסה עם הגנה יותר טובה, מול קבוצה צעירה וחסרת נסיון. גם העובדה שהסיינטס סיימו רק במאזן של 4:4 העונה בבית לא תהיה לטובתם.

המזל של הסיינטס הוא שאולי ההגנה היא מה שמנצח בפלייאוף, אבל לאיגלס אין מספיק הגנה בחלק האחורי לכסות את הרסיברים שלהם, ובתוספת משחק הריצה היעיל של מקאליסטר והמסירות הקצרות שרג'י בוש יקבל הם ימשיכו את העונה הנפלאה שלהם עוד קצת. ניצחון לניו אורלינס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully