כשרון קולוסאלי

ריו מאבובה, אנדריי ארשבין, גבריאל אגבונלהור, אוסקר אוסטארי, אלכסיס, ריאן באבל, גארת בייל, תומאס שיבוק ומתיו בודמר. לך תבחר חמישה שחקנים שיעשו פריצה גדולה ב-2007, יותירו את חותמם ויעברו לקבוצות גדולות. עושים רשימה של 15, מנסים לצמצם ומגיעים ל-20.

טוב, בסוף איכשהו הצליח. קבלו את חמשת השחקנים שישגעו את חלונות ההעברות, ירימו את הקבוצות והנבחרות שלהם לגבהים חדשים ויושוו ללא הפסקה לכוכבים שהיו שם לפניהם. בן סהר (עדיין) בחוץ.

מכירים את מוריניו? אז תחליפו את ה-ר' ב-ט' ותקבלו את אחד משני הכוכבים העולים של הכדורגל הפורטוגלי, ז'ואאו מוטיניו (על נאני בפעם אחרת).

פורטוגל, כמו אחותה הגדולה-קטנה ברזיל, מייצרת בשנים האחרונות כוכבי ענק על בסיס קבוע. כישרון תמיד היה במדינה הדרום אירופאית, אבל לא כולם הצליחו לפרוץ. שני סיפורי ההצלחה הגדולים ביותר היו לואיס פיגו, שכבש פסגות בכדורגל האירופאי, וכריסטיאנו רונאלדו, שעתיד לעשות את זה מאוד בקרוב.

מה המשותף לשניים? שני הסטארים יצאו מספורטינג ליסבון. עכשיו מאיים המועדון, שנודע במחלקת הנוער הפוריה שלו (שבין היתר ייצרה בשנים האחרונות את סימאו ואת ריקרדו קווארסמה), לייצא עוד כוכב ענק, מוטיניו.

מוטיניו בן ה-20 נולד למשפחת ספורטאים וכבר כשהיה ילד ידע את ייעודו. בגיל צעיר הגיע למחלקות הנוער של ספורטינג וגדל להיות קשר מרכזי מגוון מאוד. למרות מימדיו הלא מרשימים, 1.70 מטר גובהו ו-כ-60 ק"ג משקלו, הוא לא מתבייש להיכנס לתיקולים. ראיית המשחק שלו מצוינת, הוא שולט טוב בכדור ונהנה מבעיטה טובה מרחוק. מישהו הזכיר את דקו?

מוטיניו עשה את הבכורה שלו במדי ספורטינג בעונת 2004/5, כשהיה בן 17, והפך במהרה לשחקן הרכב. כבר באותה שנה זכה בדאבל פרטי, אחרי שבסקר מקיף של עיתונים בפורטוגל הוא נבחר ל"רוקי העונה" ול"שחקן הקישור של העונה".

אחרי הצפנתו של כריסטיאנו רונאלדו למנצ'סטר יונייטד, הפך מוטיניו ליקיר האוהדים באסטאדיו ז'וזה אלבלאדה. הקשר, שבספורטינג לובש את החולצה עם המספר 28, היה חלק מנבחרת פורטוגל עד גיל 17, שזכתה באליפות אירופה ב-2003. הטאלנט כנראה יפגוש את גיא לוי וחניכיו באליפות אירופה לנבחרות צעירות, שתיערך בהולנד בקיץ הקרוב, שם תשחק פורטוגל בבית א' ביחד עם ישראל.

לקשר המרכזי חוזה עד 2010 אצל האריות. סעיף שחרור הגיוני יתיר לקבוצה שתשלם עליו 20 מיליון יורו לזכות בשירותיו. ביחד עם חברו לקישור של ספורטינג, נאני, עוד שם רותח באירופה שחובה לעקוב אחריו, מוטיניו נחשב להבטחה הגדולה של הכדורגל הפורטוגלי.

אחד מהשמות החמים ביותר בשוק ההעברות האירופאי החורף הוא הברזילאי לוקאס פציני לייבה, לוקאס בקיצור. קשרה של גרמיו מחזיק בדרכון איטלקי, דבר שרק יקל עליו את המעבר שבטוח יקרה לאירופה. והשמות של המתעניינות, אם לשפוט על-פי כלי התקשורת הזרים, מפוצצים: צ'לסי, אינטר, יובנטוס, פ.ס.וו איינדהובן ובורדו מרכיבות רשימה מכובדת.

אוהדי אתלטיקו מדריד עצרו את נשימתם אחרי ש"אס" הספרדי דיווח לפני מספר חודשים שהקשר בן ה-20 כבר סגר בקבוצה. הסיבה להתרגשות הכפולה, מלבד היותו של לוקאס עוד
כישרון מבטיח מפס הייצור הברזילאי: דודו של לוקאס, ז'ואאו לייבה, הידוע יותר כלייביניה, שיחק במדי הקולצ'יונרוס בשנים 1975-1978. לתקשורת הספרדית זה הספיק כדי להכריז שדם אדום-לבן זורם בעורקיו.

לוקאס אמור להיות הכוכב הגדול הבא שיוצא מהקבוצה מפורטו אלגרה, אחרי רונאלדיניו שעזב לפני כ-5 וחצי שנים. רק לפני כחודש זכה בתואר שחקן העונה מטעם המגזין "פלאקר", והפך לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בתואר, תוך כדי שהוא עובר את רוביניו וקאקה.

הקשר הבלונדיני מציג הרבה קשיחות במרכז המגרש ונהנה גם מחוש ריח מפותח לכיבוש שערים, אבל היתרון הגדול שלו טמון דווקא באופיו. לוקאס נהנה מאופי מנהיגותי וכבר נחשב לשחקן המוביל של גרמיו, למרות גילו הצעיר. כשהיה בן 17 הפך לקפטן נבחרת ברזיל עד גיל 19.

הוא אמור לרשת בבוא היום את אמרסון ואת ז'ילברטו סילבה במרכז המגרש של ברזיל, אבל יותר מכל נחשב ליורשו של מאמן הנבחרת, דונגה. ומה הפלא? דונגה עצמו היה קשר מרכזי קשוח בעברו ויליד האזור בו ממוקמת פורטו אלגרה. המאמן חמור הסבר הגיש ללוקאס זימון בכורה לסלסאו כבר כשזה היה בן 19, זימון שהתבטא בהופעת בכורה לא רשמית במשחק ידידות הזוי מול קבוצה מכוויית לפני מספר חודשים.

לוקאס נמצא כעת עם נבחרת ברזיל באליפות דרום אמריקה לנבחרות צעירות בפרגוואי, ממנה ייצאו שתי נציגות היבשת הדרומית לאולימפיאדת בייג'ין. ביום שלישי האחרון חגג הקפטן את יום הולדתו ה-20 בסטייל. צמד שלו, אחד מהם בתוספת הזמן, העניק לנבחרתו ניצחון 1:2 על פרו ו-6 נקודות אחרי שני משחקים. סימן השאלה היחיד סביבו הוא מתי ולאן יעבור.

מבחינתו של פיטר אודמווינגי הכל, או לפחות הרוב, התחיל באליפות אפריקה ב-2004. אודמווינגי, אז חלוץ לה לובייר הבלגית, אמור היה לחכות להזדמנות על ספסל נבחרת ניגריה, אלא שאז החל הבלאגן הקבוע סביב איגביני יעקובו, כשזה מגיע לנבחרת הסופר איגלס. חלוץ פורטסמות באותה תקופה נזרק הביתה אחרי עבירת משמעת והבמה, כך נדמה, נותרה יתומה.

אודמווינגי חשב אחרת וכבר במשחק הבא, מול דרום אפריקה, כבש צמד בדרך לניצחון 0:4 גדול ומאוחר יותר למקום שלישי באליפות. הסקאוטים התלהבו ושאלקה, בלקבורן ופיינורד הביעו עניין, אבל הניגרי הגיע למבחנים בפולהאם. לצערו הוא לא יכול היה לשחק באנגליה בגלל שלא זכה לאישור עבודה והתעניינות הולכת וגוברת של ליל, בתוספת לחוזה אטרקטיבי, הביאו אותו לליגה הצרפתית.

הסיפור של אודמווינגי מרתק. אימו רוסיה, אביו ניגרי והוא בכלל נולד בטשקנט. אביו פגש את אימו בזמן שלמד רפואה בבירה האוזבקית וחלוץ גדול בא לאוויר העולם. זמן קצר אחרי שנולד עברה משפחתו לניגריה, אבל כשהיה בן 7 ארז את חפציו ויחד עם משפחתו הנודדת המריא לרוסיה, שם גילה את הכדורגל. הוא עבר במחלקות הנוער של צסק"א מוסקבה וגם הספיק לשחק בקבוצת המילואים של המועדון. אחר כך גלה לניגריה והחליט שבה יעשה את הקריירה הבינלאומית שלו.

אודמווינגי הוזמן לנבחרת כבר ב-2002 ואף נסע איתה ליפן וקוריאה כמחליף. אחרי עונה טובה בליגה הניגרית, הוא חתם באנדרלכט, אבל הושאל כמעט מיידית ללה לובייר ולא שב לקבוצה מבריסל. ההתחלה בארץ הבירה והשוקולד הייתה קשה לשחקן הצעיר. הוא שבר את הלסת ונעדר כמה חודשים, אבל אחרי שחזר סייע לקבוצה הקטנה ממרכז בלגיה לזכות בהישג השיא שלה: גביע ב-2003.

אחרי שתי עונות בבלגיה הגיע לליל ובמקביל לפריחת הקבוצה בשנים האחרונות, התפתח להיות חלוץ חוד אמיתי, שכובש בעזרת שתי הרגליים והראש, ובעיקר נהנה ממהירות גדולה. בעונה שעברה כבש 14 שערים ב-26 משחקי ליגה, ממוצע של יותר מחצי שער למשחק.

לפני שנה ליל סייעה בהדחת מנצ'סטר יונייטד מליגת האלופות כבר בשלב הבתים, אחרי שסיימה מולה ב-0:0 בחוץ וניצחה אותה 0:1 בבית. בסיום שלב הבתים בנפיקה ו-ויאריאל הקדימו את שתיהן. העונה השתיים השתדרגו לשלב שמינית הגמר, אבל ההגרלה זימנה להן מפגש חוזר. ריו פרדיננד ונמנייה וידיץ' מרכיבים צמד בלמים משובח אצל השדים האדומים, אבל מעניין מה יהיה לפיטר אודמווינגי להגיד בנושא.

ג'ורג'יו קייליני הוא כנראה הפנים החדשות של יובנטוס. בקבוצה שהתרגלה לים של כוכבים נוצצים, רבים מהם לא איטלקים, קייליני בולט אחרי הנפילה לליגה השנייה ולתהומות הבושה. העובדה שיובנטוס מיהרה לא מזמן להחתים אותו על חוזה חדש עד 2011 היא בין ההוכחות שצומח כאן שחקן גדול.

קייליני נולד בפיזה והחל את הקריירה בליבורנו הסמוכה. בגיל 18 כבר היה חלק מהקבוצה הראשונה שטיפסה במעלה הליגות עד שנחתה בנינוחות בסריה A. אחרי שהיה שותף מלא לעליית האמרנטו לליגה הבכירה בעונת 2003/4, יובה רכשה אותו תמורת כ-6.5 מיליון יורו.

באיטליה, כמיטב המסורת, הרבה דברים הולכים עקום וכך קבוצות נוהגות לא אחת למכור לקבוצות אחרות מחצית מכרטיסיהם של שחקנים במעין עסקאות השאלה מעוותת בסגנון עדות ארץ המגף. הגברת הזקנה עשתה את זה עם קייליני, כשפיורנטינה היא הזוכה המאושרת במגן השמאלי, אחרי ששילמה על שותפות בבעלות עליו כ-3.5 מיליון יורו.

העונה הראשונה של השחקן בליגה הראשונה, כשהיה בן 20, הייתה מוצלחת במיוחד ברמה האישית. כבר בנובמבר 2004, כשהוא משחק חודשיים בלבד בפיורנטינה ובסריה A, הוא זומן לנבחרת. ההמשך היה בהתאם. פיורנטינה, שעלתה כמו ליבורנו באותה עונה, נאבקה על חייה בסריה A וניצלה רק עם שריקת הסיום, אבל קייליני בלט והחסיר רק משחק ליגה אחד.

ליובנטוס זה הספיק ובזכות הצעה גבוהה יותר מזו של הויולה, 4.3 מיליון יורו, היא קנתה את הזכויות על שארית כרטיס השחקן של קייליני, אחרי שרק שנה לפני כן היא מכרה אותן לפיורנטינה. בית ספר לעסקים.

בקבוצת הפאר של פאביו קאפלו התחיל קייליני על הספסל, אבל אחרי פציעה של ג'ונתן זבינה, הדון העביר את ג'יאנלוקה זאמברוטה לאגף הימני של ההגנה והצעיר מצא את עצמו בהרכב של אחת מהקבוצות הגדולות בעולם כשהוא בן 21 בלבד. אז עוד זיגזג בין ספסל להרכב, אבל אחרי נשירת הקבוצה לסריה B בעקבות הקאלציופולי, המגן השמאלי תפס מקום של קבע בהרכב של דידייה דשאן.

קייליני עבר בכל נבחרות איטליה הצעירות ואף זכה באליפות אירופה עד גיל 19 עם האזורי בשנת 2003. בקיץ הקרוב, כשהוא כבר בן 22, קייליני יהיה אחד משחקני המפתח של נבחרת איטליה הצעירה באליפות אירופה בהולנד, אליה כנראה יגיע אחרי עלייה מתוקשרת של יובנטוס לליגה הבכירה.

יאללה ג'פרסון, הגיע הזמן לעזוב. שנתיים וחצי רוקד הקשר-חלוץ הפרואני בליגה ההולנדית על אותה בלטה בה התחילו רונאלדו ורומאריו את הקריירות האירופאיות שלהם - פ.ס.וו איינדהובן. כעת הגיע זמנו ליטול את מקל הנדודים וללכת לקרוע ליגה אחרת.

פוקיטה (כלב הים הקטן) הגיע לפ.ס.וו בתחילת עונת 2004/5, אותה סיים עם 8 שערים ב-28 משחקים. לפני שנה כבר כבש 21 שערים ב-31 משחקים, כשהוא משחק כשחקן כנף בשיטה ההולנדית של שלושה חלוצים, כחלוץ מרכזי או מאחורי ארונה קונה המצוין, כחלוץ שני. העונה זה כבר ממש לא פייר. 12 כיבושים ב-15 הופעות והליגה ההולנדית כבר מזמן הוכרעה.

הסיפור של פארפאן מוכר למדי. גדל באזור עני בבירת פרו, הלך מדי יום שעות עד שהגיע למגרשים המאובקים בשכונת וילה מריה דל טריומפו, שיחק בנעליים בלויות וכיכב על מגרשי האדמה מול נערים גדולים ומבוגרים ממנו, עד שבגיל 14 גילה אותו מגלה כשרונות של קבוצת אליאנזה לימה. זו הבטיחה לו ביטחון, חינוך ואוכל וכל שעליו היה לעשות זה לשחק כדורגל.

פוקיטה החל לשחק בקבוצה הבוגרת של אליאנזה כבר בגיל 16 ושנה מאוחר יותר היה שחקן הרכב בקבוצה מבירת פרו, שזכתה באליפות המקומית. בגיל 19 כבר לא הייתה קבוצה בעולם שכיבדה את עצמה ולא הכירה אותו. צ'לסי, אז תחת ידיו הרעננות של רומן אברמוביץ', התעניינה, אבל פ.ס.וו זכתה ביהלום, כשאליאנזה מקבלת קרוב לשני מיליון דולר.

פארפאן נחשב לשחקן הפרואני הטוב ביותר זה שנים ארוכות. הוא זריז, נהנה מבעיטה טובה בשתי הרגליים וכיאה לדרום אמריקאי אמיתי שולט בכדור בצורה יוצאת דופן. גרגורי קופה, שוער ליון, שפגש את הפרואני פעמיים בשנתיים האחרונות, השווה אותו למכונית מירוץ והגדיר אותו כ"חלוץ שפשוט מתפוצץ. הוא מגיע מעמידה ל-200 קמ"ש בשניות".

ביחד עם ווסלי שניידר וקלאס יאן הונטלאר, פארפאן נחשב היום לשחקן הטוב ביותר בליגה ההולנדית. העונה הוא כנראה ישלים תואר אליפות שלישי ברציפת עם פ.ס.וו, שלישי עבורו ב-3 שנים בהולנד. לפני כשנה וחצי אמר סוכנו של פארפאן: "קבוצות שיתעניינו בו ייאלצו לשלם כ-15 מיליון דולר". לא ברור אם זה אכן המחיר שתדרוש עליו פ.ס.וו, מה שבטוח שהגיע זמנו לטפס לצמרת הגבוהה.