מסתערים על גביע לומבארדי

הזדמנות שניה

גם אם לא עקבתם אחרי העונה הרגילה והצטרפתם בישורת הסופית, אל פחד. רחביה ברמן מגיש את המדריך לטרמפיסט לפלייאוף

רחביה ברמן

טוף, הגיע הפלייאוף והחלטתם בשעה טובה להצטרף לעולם התרבותי ולדהור עם הליגה הטובה בעולם לקו הגמר. אבל אתם, כמו שאני מכיר אתכם, לא ממש עקבתם כל העונה באדיקות, ואתם לא סגורים על מי עלה, מי היה אמור לעלות וחסרונו יורגש בסיבוב הראשון, ולמה מי שהולכת לקבל בראש, אכן הולכת לקבל בראש.

אתם לא רוצים להיות אלה שאין להם מושג והם או שותקים או שואלים כל הזמן שאלות, נכון? בשביל זה אחיכם פה, לתת לכם את השורה התחתונה על כל קבוצה, כל עימות וכל סיפור מאחורי הסיפור. שמרו, הדפיסו, החביאו בשירותים ובצאתכם משם תוכלו בנונשלאנט להביא אותה ב"אני ממש לא אתפלא אם פייטון לא עולה סיבוב. לארי ג'ונסון הולך לרוץ על התחת של אינדי כל היום", ולזכות במבטי הערכה וקנאה סמויים מהחבר'ה.

אז זה הולכת ככה:

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה

הרבה יכולת, אפס ניהול

במשחק הראשון (שבת, 23:30, מידל איסט) יתארחו הקנזס סיטי צ'יפס אצל האינדיאנפוליס קולטס. הצ'יפס עלו לפלייאוף ברגע האחרון, בזכות ניצחון על ג'קסונוויל והפסד של דנבר. הקווטרבק שלהם, טרנט גרין, חטף פיצוץ לקופסא במחזור הראשון של העונה וחזר רק במחצית העונה השנייה – ולא הבריק במיוחד. קיי.סי. הגיעה לטורניר בזכות ניצול חסר תקדים של משאב אנושי בשם לארי ג'ונסון, שרץ עם הביצה השנה למספר שיא של 416 פעמים. אם אל היה מדובר בבחור בן 27, ד"ר קדמן מזמן היה מתערב. מצד שני, זו היתה רק העונה המלאה הראשונה שלו כשחקן פותח, אז יכול להיות שעוד נשאר לו דלק ברגליים – והרי הוא משחק נגד אינדי, הקבוצה שהגנתה השנה גורמת לכל רץ להיראות נהדר.

מה אתם צריכים לדעת:

פייטון מאנינג הוא הקווטרבק הכי טוב בליגה בעשור הנוכחי, אבל פאשלונר פלייאוף סדרתי.

לארי ג'ונסון, הרץ של קיי.סי. טוען שהוא משחק יותר טוב תחת מאמן שחור

אז כמו שאמרנו למעלה, משפט המפתח הוא: "אני ממש לא אתפלא אם פייטון לא עולה סיבוב. לארי ג'ונסון הולך לרוץ על התחת של אינדי כל היום". עוד נקודות לשיחה: הקוף שיושב לפייטון מאנינג על הגב; חוסר המיומנות הכללי של מאמן אינדי, טוני דאנג'י, בפלייאוף; וחוסר מיומנותו של מאמן קנזס סיטי, הרמן אדוארדס, בניהול השעון וניהול משחק בכלל (אם זה צמוד 3 דקות או פחות לסוף, מצאו לכם פראייר והמרו נגדו על אינדי).

מחפשים מומנטום? לא ב"קווסט"

במשחק השני במוצ"ש (למעשה ראשון, 03:00, באותו מקום) יתמודדו שתי קבוצות שציפו להגיע לפלייאוף בצורה הרבה יותר מרשימה. סיאטל, מפסידת הסופרבול ד'אשתקד, עלתה כאלופת בית ה-NFC מערב רק בגלל הבית המזוויע שהיא משחקת בו. דאלאס, שבשלב מסוים נראתה כמו הקבוצה החמה ביותר בליגה, סבלה מהתקררות פתאומית וקיצונית, והיא נכנסת לפלייאוף בלי טיפה מומנטום. קשה להאמין שדווקא באיצטדיון קווסט בסיאטל, המקום הכי רועש וביתי בליגה, היא תמצא אותו פתאום. הגנת דאלאס התפרקה בשבועות האחרונים, ושון אלכסנדר הרענן, שנח בשיקום משבירת רגל כל השליש האמצעי של העונה, צפוי לרוץ עליה הרבה.

מה אתם צריכים לדעת: לדאלאס יש קווטרבק רוקי בשם טוני רומו (כן, כן, הבדיחות האלה רצות חזק, ואולי בגלל זה כל הזמן מטפטפים שהוא יוצא עם קוזינות למיניהן, כמו ההיא מאמריקן איידול), שהתחיל נהדר אבל התקרר חזק. יש לה את התופס טרל אואנס, אגומניאק מהסרטים וקרקס תקשורת של איש אחד; יש לה את המאמן ביל "הטונה" פארסלס, שידוע כמי שמתנהג כמו שמוק לכולם אבל מביא תוצרת (שתי טבעות סופרבול, עוד העפלה למשחק הגדול). לסיאטל יש בעיקר את הרץ המצוין שון אלכסנדר.

משפטי מפתח:

"וואלה, מאז סיאטל איבדו את הגארד סטיב האצ'ינסון, שון אלכסנדר פחות מפחיד".

"טוב, אתם יודעים שטי.או מוביל את הליגה במסירות שהושמטו".

"אם דאלאס מפסידים, נראה לי הטונה אוכל לטי.או. את הראש בשידור חי"

נו, תלחץ לו יד כבר

ביום ראשון בערב (20:00) יש משחקים עוד יותר חמים. הג'טס, שסיימו אשתקד במאזן חלש של 12:4 בלבד, והיו אמורים גם השנה להיות בתהליך של בנייה, הפתיעו את כולם כשניצחו כמעט כל משחק שעל הנייר היה להם סיכוי בו, ועוד איזה שניים שאיש לא נתן להם צ'אנס. סיימו עם עשרה ניצחונות ועלו לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם פוגשים את הצ'ילבה הגדולה, הניו אינגלנד פטריוטס, זוכי שלושה מחמשת הסופרבולים האחרונים. הפטריוטס צלעו לפלייאוף אבל סיימו שוב בראשות ה-AFC מזרח ורק אהבל מושלם יזלזל בניסיון ובערמומיות, הן של המאמן ביל בליצ'יק והן של שחקניו המשופשפים.

מהעבר השני יעמוד על הקווים אריק מנג'יני, בעונתו הראשונה כמאמן ראשי ומתמודד בכיר על תואר מאמן השנה. מנג'יני החדיר בג'טס את הרצינות, המיקוד והמקצוענות שאפיינו את הפטריוטס בחצי העשור האחרון, הבוס שלו לשעבר, ביל בליצ'יק, לא ממש מפרגן, וכשהג'טס ניצחו את הפאטס באיצטדיון הביתי של הפאטס מוקדם יותר השנה, עשה לו בליצ'יק טובה שבכלל לחץ לו יד. צפו לשמוע על זה בערך 732 פעם במהלך השידור.

הג'טס קבוצה נחותה מהפאטס על הנייר, אבל הפאטס יחסרו שחקני מפתח (הרוצח ההגנתי רודני האריסון, למשל), ותוכנית משחק מושלמת – מהסוג שדווקא בליצ'יק מפורסם בשליפתו – תוכל לאפשר למנג'יני לדרוך לאקס-בוס על היבלות פעם נוספת, עם כל כובד משקלו הרב.

משפטי מפתח:

"ככה זה בריידי, בדקות האחרונות תמיד ימצא תופסים פנויים".

"פנינגטון? המסירות שלו עוברות 20 יארד ונופלות לקרקע מההלם"*.

(לשמור ללחיצת היד שבסוף המשחק, אם תהיה): "תראה מה זה הנדסה ברמה. בליצ'יק ומנג'יני באותו קצה של המגרש, והאיצטדיון לא נוטה על צידו".

ברוגז ברוגז לעולם

המשחק שינעל את הסיבוב הראשון של הפלייאוף (ראשון, 23:30, מידל איסט), יפגיש שתי צ'ילבות ותיקות אחרות. הג'איינטס מניו יורק התחילו את העונה עם דיבורי סופרבול, גיבו אותם במעשים במשך חצי עונה, ואז התפרקו מקצועית (עבירות מטופשות, מאמץ חסר במהלכי מפתח), חברתית (ירידות על חברים לקבוצה בתקשורת) ותקשורתית (התנהגות בריונית ובכיינית כלפי התקשורת שדיווחה על סעיף 2). הם עלו בסוף אחרי הופעת שיא של הרץ שלהם, טיקי בארבר המלוטש והפוטוגני, שהודיע באמצע העונה שיפרוש בסופה. תצוגת השיא בה נשא את הקבוצה על כתפיו לטורניר לא השכיחה את העובדה שהודעתו זו תרמה להסחות הדעת שניו יורק מייצרת ממילא. רק ניצחון על הנשרים השנואים יפייס את האוהדים השרופים.

הקווטרבק של הענקים, איליי מאנינג, כנראה לעולם לא יהיה ברמה של אחיו פייטון, אבל לצד נטייה לטעויות מחסלות עונה יש לו גם יכולת מוכחת לשלוף קאמבקים מהמקום שהשמש לא זורחת.

אצל האיגלס המצב שונה לגמרי, והם הקבוצה החמה ביותר בסיבוב הראשון. הירוקים מעיר האחווה ניצחו חמישה משישה מאז שנפצע להם הקווטרבק הכוכב דונובן מקנאב ונדמה היה שהלכה להם העונה. המחליף, אומן נודד בשם ג'ף גארסיה, הדהים את כולם במשחק מדויק ושקול. את כולם, ז'תומרת, חוץ מאלה שזכרו שבתנאים נכונים, גארסיה הוא קווטרבק פורה וקשוח שמוביל קבוצות להצלחה. יש להם הגנה עם הרבה ניסיון שמסוגלת לשתק יריבים, ורץ רבגוני במיוחד בשם בריאן ווסטברוק. לג'איינטס יש הרבה חורים בהגנה, אבל טיקי בארבר במוטיבציית שיא וטייט אנד בשם ג'רמי שוקי עם הרבה יכולת אתלטית ומעט מאד שכל בראש, שיכול בתנאים נכונים לסגור משחק לבד.

משפטי מפתח:

"וואלה, שלושת הפרובולים שגארסיה הלך בסן פרנסיסקו – זה לא במקרה, אה?"

"וואלה, שוקי הזה בהלם" (גיחי גיחי, אני יודע...)

"ווסטברוק מתוק, יו. אני אוהב את ווסטברוק, הוא מתוק".

וכמובן, משפט המפתח שמתאים לכל משחק ולכל הזדמנות: "וואלה, ברמן הזה מבלבל במוח, לא יודע למה נותנים לו לכתוב, באמאשלי".

* "תמשיכו, תמשיכו לחשוב ככה", מחייך פנינגטון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully