ניו אינגלנד - ניו יורק ג'טס: ויקום המלפפון?

ראשון, 20:00 (שידור טרם פורסם)

אצטדיון: פוקסבורו, מסצ'וסטס

במהלך עונת 2004, בגלל פציעות של שחקני הסקנדרי נאלצו הניו-אינגלנד פטריוטס לשחק עם שני רוקי'ס כמגיני פינה, שהמחליפים שלהם היו שחקן מקבוצת האימונים וטרוי בראון - רסיבר שעשה הסבה לשחקן הגנה. למרות הרכב הטלאים הזה ההגנה תיפקדה והפטריוטס זכו באליפות. מאמן הסקנדרי של ניו-אינגלנד אז היה אריק מאנג'יני.

לג'טס לא היו ציפיות יותר מדי גבוהות העונה. אריק מאנג'יני הגיע כדי לבנות את הקבוצה מחדש והעדיף להתחיל מההתחלה - בשתי בחירות בסיבוב הראשון בדראפט הוא לקח שחקני קו קדמי, למורת רוחם של האוהדים שציפו שאחת הבחירות תהיה רץ אחורי מחליף לקרטיס מרטין. ההחלטה הזו החזירה לחיים את הקריירה של צ'אד פנינגטון, הקווטרבק המדויק אך נוטה להפצע של הג'טס.

בחלק הראשון של העונה הג'טס עשו את מה שציפו מהם - קבוצה בבניה שמנצחת קבוצות חלשות ומפסידה לקבוצות עדיפות. אחרי שבוע הביי שלהם הם הגיעו לפוקסבורו, ניצחו את הפטריוטס ועשו ריצה של 2:6 שהביאה אותם לפלייאוף. מה שמאפיין את הג'טס של העונה זו העקשנות. גם במשחקים שבהם הם הפסידו הג'טס הוציאו את הנשמה ליריבים, שלהם ורק פעם אחת העונה הם ממש התפרקו (בשבוע 5 נגד ג'קסונוויל).

הפטריוטס התחילו את העונה בצל המעבר של מיספר שחקני מפתח מעונות האליפות - ווילי מקגינסט, דייויד גיבנס, הסמל אדם וינאטיירי והולדאאוט והעזיבה של דיון בראנץ'. ניו-אינגלנד נראתה עייפה ושיחקה בלי חשק ובלי שמחת חיים. החיסרון ברסיבר שמסוגל לתפוס כדור בעומק המיגרש בלט מאוד. אחרי שני הפסדים רצופים לקולטס ולג'טס בשבוע 9 ו-10 הפטריוטס עשו ריצה של 1:6, כשהם שומרים על המאזן המצויין שלהם בשנים האחרונות בחודש דצמבר.

לשתי הקבוצות יש הגנות עקשניות, מסוג ההגנות שנותנות אולי יארדים אבל מחזיקות מעמד ברד-זון. ההגנה של הג'טס מדורגת במקום השישי העונה בספיגת נקודות, עם ממוצע של 18 נקודות במשחק. הפטריוטס מדורגים במקום השני אחרי בולטימור, עם ממוצע של 14 נקודות במשחק. הגנת המסירה של הג'טס שווה בערך להגנת המסירה של הפטריוטס (בלי רודני הריסון), אבל בהגנה נגד ריצה לפטריוטס יש יתרון משמעותי - ההגנה של ניו-אינגלנד נתנה העונה 94 יארד בריצה בממוצע למישחק לעומת 130 שנתנה ההגנה של הג'טס. להגנה של ניו-אינגלנד יש עוד יתרון - היא כופה יותר איבודי כדור (35 לעומת 25 של הג'טס).

בהתקפה, היתרון הגדול של הג'טס הוא ברסיברים - לברנוס קולס וג'ריקו קוצ'רי עדיפים על קולדוול ובראון, הרסיברים הפותחים של ניו-אינגלנד. הקו הקדמי של הג'טס נותן הרבה זמן לצ'אד פנינגטון בעל היד הלא כל כך חזקה אבל מאוד מדוייקת. מהצד השני טום בריידי כנראה יקבל במישחק הזה בחזרה את הטייט אנד בן ווטסון, אחת המטרות המועדפות שלו העונה. לניו-אינגלנד יש יתרון במישחק הריצה עם דילון ומארוני כפאנץ' 1 ו-2.

הג'טס ינסו לבנות דרייבים ארוכים עם הרבה מסירות קצרות - זה מה שעבד להם בניצחון על ניו-אינגלנד בשבוע 10 העונה. אני מעריך שהם ינסו לנצל את החיסרון של רודני הריסון, ולמסור לרסיברים שחותכים לכיוון קו האורך לפני שמגיעה העזרה של הסייפטי. בהגנה הם ינסו לשים ידיים על הפרצוף של בריידי ולהדוף את המסירות שלו על קו ההתנגשות - קבוצות שהצליחו לעשות את זה העונה בדרך כלל ניצחו.

הפטריוטס ינסו לבסס משחק ריצה ולגרום להגנה של הג'טס לעלות קדימה ולנסות לעצור את הריצה. אם זה יצליח, בריידי ינסה לתפוס את ההגנה לא מוכנה עם מסירות עומק. הפטריוטס ישתמשו גם במהלכי סקרין כדי לשבור את הלחץ על בריידי.

תחזית: זה יהיה משחק קשוח, בלי הרבה נקודות ועם דרייבים ארוכים ומייגעים. הג'טס לא יעשו לפטריוטס חיים קלים, אבל בסופו של דבר ניו-אינגלנד קבוצה יותר טובה. פאטס, בלא יותר מ-7 נקודות.