דרדר במדבר: הללויה לפנטסי

השבוע הטור היה אמור לקחת ביי לכבוד חג המולד והחופשה (המצוינת) שהמדור נאלץ לקחת, שבעקבותיה גם כמות הפוטבול שהצלחנו לראות היתה מינימלית למדי. אבל מה, קבוצת הפנטזי של עבדכם הנאמן לא לקחה שבוע חופש וניצחה (מה זה ניצחה? הביסה) בגמר הגדול של כותבי וואלה! פוטבול את האדון דודי כפרי , תוך שהיא מנתצת את שיא הנקודות לעונה וכמובן שלא איש כעבדכם הנאמן ייתן להזדמנות פז שכזו לחלוף על פניו בלי לנצלה עד הסוף.

הבעיה היתה שכאשר ישבתי ממש לכתוב את הטור גיליתי שמכיוון שכאמור ראיתי מעט מדי פוטבול השבוע אין לי ממש מה לכתוב עליו (הייתי יכול לספר לכם במשך שעות על חופשת הסקי שלי, אבל חבל, למה לגרום לכם לקנא?). אי לכך ובהתאם לזאת לא נותר לי אלא לחלוק כבוד אחרון לשחקניי הגדולים מהחיים ועל הדרך לתת סיכום לשנה החולפת שאוטוטו נגמרת, ולהשיג את כל שאר הפרשנים בשבוע. כמובן שאז התעוררה הבעיה שקצת קשה להקליד דברים בעלי הגיון כשאתה עדיין אפוף אדי אלכוהול מחגיגות הניצחון ולפני ששמתי לב יצרנו מסורת חדשה בוואלה! פוטבול (שתימשך קרוב לודאי שנה אחת בלבד, מכתב הפיטורים כבר בדרך), קבלו בבקשה את "'It was the night before Christmas", השיר המסורתי של חג המולד, בגירסת הפוטבול העברית שלו:

זה היה הלילה שלפני כריסטמס, ובכל מקום בתפוצות
המוני בית ישראל, חגגו שנה של אליפות

(טוב, אולי לא בדיוק ההמונים
אבל אני וי' זה מספיק, כדי לחסל כמה וכמה בקבוקים)

אז למי תודה, למי ברכה, כשמגיע מגיע
יעלו ויבואו האלופים לקבל את חלקם בגביע

הגנת הריצה של הקולטס נראתה כמו גויאבה
מה שלא הפריע לפייטון להיות יותר יציב מאלברשטיין חווה

דרו בריס אולי היה הקיו בי הטוב בליגה
ובלא ספק עשה קאמבק שלא יבייש את פיק צביקה

אבל מאנינג שלנו מגיע לעבוד כל שבוע
ורק על זה ניתן לו בלחי בוסה באופן קבוע

השני בתור הוא מוריס ג'ונס דרו, רוקי השנה לכל דבר ועניין
אל תגידו וינס יאנג, דרו שלנו רץ כמו שפן

(וכל אלה שחושבים שיש לו שם של כוסית
גבר-גבר כזה לא נראה מאז שאורי זוהר עבר לדבר דוסית)

סדריק בנסון היה האנטיכרייסט לתומאס ג'ונס ולי
אין בעיה, יש לדל בטס. קלינטון פורטיס מי?

(ושלא תשכחו - לאבי ג'ונס הוא בן תשפוכת השטן
ומקורות יודעי דבר מוסרים שיש לו כזה קטן)

טורי הולט כבר לא מה שהיה פעם
וגם שעריים וריברס זה כמו מים ושעם

למזלנו יש את קולסטון וסקובי הנוכרי
וכמובן תגלית השנה, יריחו קוצ'רי

וכשהעשן דעך, היריב נרמס והורד ביגון שאולה
(ואל תשכחו - ג'ון דיוויד בוטי הוא קואלה!)

טוב, צריך גם להתייחס לליגה ממש
אז ממה נתחיל, אולי מזה שכמעט, כמעט פרש

עוד פעם משך אותנו פארב בלשון
חשבנו נגיד לו שלום בשמחה ובששון

אבל מה לעשות, האיש רוצה רק לשבור שיאים
ולא אכפת לו שהאוהדים מיואשים

לא, לא, אל תתחילו עם הסיפורים
כאילו פארב מצוין ורק גרין ביי בקרשים

האיש נראה כמו כלום כבר כמה שנים
ונשבר כבר לשמוע - "הוא רק מנצח משחקים"

אז יאללה, בחורצ'יק, עשה טובה וצא כבר לגמלאות
ובבקשה, בלי "הנה פארב בפעם האחרונה" וכל שאר הקלישאות

ואם בקלישאות עסקינן
נדמה שהשנה יש אחת כזאת לכל פרשן:

מייקל ויק הוא ק"ב טוב, זה רק הרסיברים שלא תופסים
אז מה אם בפיגור ברבע האחרון הוא בערך אפס מ-20?

בכלל, כמה עוד נשמע את התירוץ הזה
כמו להגיד על בחורה שיש לה אופי, כשבעצם אין לה חזה

כל רסיבר מפיל כדורים, מה לעשות, הם רק בני אדם
תשאלו את ההוא מדאלאס, שכל כדור בשבילו הוא כמו תפוח אדמה חם

כן, כן, אף סיכום שנה לא יהיה שלם בלי טי או
למרות שבדרך כלל אנחנו משתדלים להתעלם מקיומו

מה לעשות, האיש קלישאה בפני עצמו
מה אתם אומרים, ניסה להתאבד או לא?

ואי אפשר בלי הקלישאה החדשה
ה-AFC גדול, ה-NFC זוועה

הג'איינטס מדכאים, הרד סקינס על הפנים
קרולינה מזוויעים, ואפילו סיאטל שכחה איך משחקים

דטרויט, אריזונה, נראות כאילו הגיעו לכאן בטעות
רגע, מישהו בכלל זוכר שטמפה ביי לקחה אליפות?

כל זה נכון, אף אחד לא יחלוק על כך
זה לא אומר שצריך להפוך את הפלייאוף על פניו

לשנות את השיטה, בקול רם הם צועקים
לדרג את כל הקבוצות, אנחנו לא רוצים אפסים!

אין דבר עצוב מזה, איך כולם פתאום נזכרים
איפה היו כל אלה כשה-NFC ניצח את הסופרבול במשך 13 שנים?

(ואם אתם באמת רוצים לבכות על חוסר ספורטיביות
אז איך זה שכל קבוצה משחקת במחזור האחרון בשעה אחרת??)

מאמנים מצוינים דווקא היו לרוב
פישר ופייטון ומאנג'יני הדוב

ובל נשכח את אלה שנשארו יציבים
שנהאן וביליצ'ק ולאבי סמית', כמה שאותו אנחנו שונאים

גם מאמנים גרועים, אפשר לספור מפה ועד מחר
קופלין ומורה, גרין ושל וגיבס ולהגיד שוב פעם קופלין, מותר?

חילוף המשמרות השנה העלה הילוך
כשכל הגווארדיה הותיקה הלכה, לא ממש עם חיוך

ברונל, בלדסו, וורנר, וקרטיס מרטין
בדרך הנכונה לתלות את הנעליים

אבל במקומם הגיעו לנו רוקיז יותר טובים מפרודו בפלך
יאנג, קולסטון, בוש, כבר הזכרנו שג'ונס-דרו הוא המלך?

מה עוד היה לנו, שעוד לא הזכרנו
נו, באמת, איך שכחנו, כמובן, אחד אלוהינו

היו מהירים, היו חזקים ממנו
אבל מה שלצרפתי יש, לאף אחד אין היימנו

(וזה שבגמר הגדול אותו ניצחנו
נו, טוב, זה רק אומר כמה גדולים היו שחקנינו)

ונסיים בזה, עם אל טי התותח
חג מולד שמח לכל, ולכל - פלייאוף מוצלח

שתהיה לכולנו שנה אזרחית חדשה מוצלחת, עם הרבה פוטבול איכותי.