וינר: הפועל ת"א ובית"ר ירושלים
בערך בדקה ה-85, כשמילובן מירוסביץ' ניגש לבצע עוד בעיטת קרן של בית"ר ושני הקהלים הנצים החלו להרעיד את יציעי בלומפילד המזדקן ולשיר כאילו היינו לרגע בארגנטינה, אף אחד לא חשב על אושרי לוי. אסי רחמים? וויצמן יער? עוז יפרח? גבי קצרה? אביתר אילוז? אבשלום נוריאל? אלי זינו? משטרת ב"ש? מי? מה? נשכחו כלא היו ל-90 דקות טהורות שאף מהמר, אף עבריין, אף שחקן מושחת, לא יכול היה לזהם עם ערימות כסף לא כשר. אי צח של יריבות מרה/מתוקה שכל אחד מ-20 אלף האמיצים ינק בילדותו ולא שכח אותה והגיע למגרש כמו פעם, גם בבוקר שבו הכל נראה שחור וכל מי שבועט ובעט אי פעם בכדור נראה חשוד. גם כמה ילדים מפגרים, שמקבלים גיבוי ולגיטימציה מגורמים מסוימים בתקשורת לזרוק רימון הלם על שמעון גרשון ולחשוב שזה מגניב (מישהו מאמין שרדיוס או הפסד טכני יחנך אותם?), לא יכלו לטנף זאת. והדבר הטהור הזה הוא בדיוק נקודת התחלה אליה תמיד נוכל לחזור, לא משנה כמה ריקבון יגלו החקירות והנחקרים.
חוץ מזה, הכל חרא. תודה.
לוזר: איצ'ה מנחם
כמה שעות לפני ששחקני הפועל ב"ש נעצרו התקשר אחד מכתבי וואלה! ספורט ליו"ר ההתאחדות, איצ'ה מנחם, לתהות האם בכוונתו להקפיא את הליגה לאור החשדות ההולכים ומתרבים סביב תפקודו של אושרי לוי העונה. איצ'ה, פקיד שעשה קריירה מטאטוא לכלוך מתחת לשטיח וידע ללכת בין הטיפות בדרך לכסא הרם עליו הוא יושב היום, הפך לרגע לאוהד חמום מוח וצרח על הכתב, מתוך ניסיון לקעקע את הקשר בין החשדות סביב שוער כפ"ס לשעבר לשאר הענף עליו הוא יושב. לעצור את הכדורגל? למה? לא עברו 24 שעות ואיצ'ה שלנו התיישב באולפן של דן מרגלית ואמר: "אם צריך להקפיא את הליגה, נקפיא".
זהו איצ'ה. ככה הוא שרד את המלחמות הפוליטיות הרבות עד לתפקיד היו"ר, לא הקים לעצמו אויבים, לא יזם שום דבר חשוב, רק הגיב לאירועים, הוריד את הראש וחיכה שהם יחלפו. ככה הוא היתמם בפרשת יניב קטן ונבחרת ישראל, ככה הוא נתן לקשטן וגיא לוי לריב ביניהם כאילו אין מעליהם בוס, ככה ברח מאחריות בנוגע לניהול הקמפיין הדיפלומטי בהחזרת המשחקים לישראל וחיכה שהדברים יסתדרו מעצמם. איצ'ה שיחק את תפקיד הסבא הנחמד, הזמין את מישל פלאטיני לגזור סרטים, עד שהוא הגיע לנקודה שאי אפשר לטמון יותר את הראש בחול.
לכולם, למשל, היה ברור שאם צמרת הפשע חברה כדי להטות את המשחק בב"ש כדי לאסוף את הפרס הגדול בטוטו, ישנו יסוד סביר שהם ניסו לעשות משהו כדי לשנות תוצאות של משחקים אחרים בטופס. לכולם, אולי חוץ מאיצ'ה, שנתן למחזור חסר הערך הזה להתקיים. כמה צודק שהאיש שלא עשה כלום כנגד האלימות, המגרשים העלובים, השחיתות, החוזים הכפולים, קידום הנוער בקבוצות, וניסה לחבק לחיקו הישגים שאין לו קשר אליהם (הנבחרת הצעירה, הפועל ת"א ומכבי חיפה בגביע אופ"א), הולך הביתה עם כתם כזה.
הצעה לייעול: רק ועדת חקירה ממלכתית
עד לפני קצת יותר משבוע אף אחד לא ידע כלום, פתאום כולם צועקים בדיוק מה צריך לעשות כדי לבער את נגע ההימורים והשחיתות. הטוטו מציע בדיקות פוליגרף פוגעות ומכלילות בסיום משחקים, ההתאחדות מנפנפת בכוח מיוחד שיוקם לטיפול בתופעה, התקשורת רוצה ראשים, המשטרה רוצה מעצרים, בסוג של זריקת אחריות לכל הכיוונים. סרחון שמסתתר במשך שנים, קיבל עשרות פתרונות תוך פחות מ-48 שעות. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים.
הדרך היחידה לנטרל את בעלי האינטרס הרבים, היא להקים ועדת חקירה חיצונית ורצינית, שתבדוק אחת ולתמיד את התנהלות הענף. לא רק את נושא ההימורים. אם ההתאחדות מדברת על הקצאת משאבים וכוחות להבראת הענף, היא צריכה ללכת למהלך כזה ולקבל עליה כל מסקנה, כמו שאר הגופים שקשורים לבעיה וחטפו בשבוע אחרון אש.
לאחרונה נדרש הלורד סטיבנס לחקור את החשדות שהדהימו את האי הבריטי, לפיהם מאמנים גזרו קופונים על העברות שחקנים. אחת המסקנות שהודלפה כנראה מתוצאות החקירה היא שההתאחדות האנגלית, כפי שהיא מעוצבת היום, אינה יכולה לנהל את הכדורגל האנגלי המודרני, העשיר, המוצף באוליגרכים ושחים מדובאי. עדיין לא ידוע האם הלורד יצליח להוכיח משהו, אבל כבר עכשיו ברור שהוא מוצא את הבעיה במקרו ולא במיקרו, במערכת ולא בפרטים.
גם אנחנו צריכים אדם מכובד כמו הלורד סטיבנס, שיהיה מקובל על כל הגופים ולא יידחה כמו השופט שטרסנוב. אדם שיחקור בשקט, לאורך זמן, בלי פתרונות פלא מהירים, את כל הגוף של החולה ולא רק את הפצע החדש שהתגלה. מי שחושב שאין קשר בין תרבות הספורט, החוזים הכפולים, חלוקת הכסף בין הקבוצות, המלחמות עם המשטרה על כוחות האבטחה במשחקים, הקלות בה ניתן להשתלט על קבוצות כדורגל וכרטיסי שחקן, ושאר הקומבינות שקיימות לא רק בכדורגל הישראלי, לבין נגע ההימורים בספורט, טועה. גם אם אתם לא מאמינים יותר לאף אחד, זאת הדרך היחידה להגיע לפתרון שיתאים לטובת הענף כולו ולא לבעלי אינטרס ושררה.
מן התקשורת: חשיפת נגע ההימורים
בסופו של דבר, מי שהוציא את הכביסה המלוכלכת, תחילה עם אושרי לוי ואח"כ עם אביתר אילוז, מיקי עטייה ויחיאל צגאי, היו אלה השחקנים והקבוצות. בניגוד לפרשיית נערות הליווי, תקשורת הספורט הישראלי ההולכת ומשמינה, על גדודיו כתביה וצלמיה, לא הצליחה לפרוץ את קוד השתיקה בין כדורגלי ישראל בנושא ולחשוף את העשבים השוטים שצצו בוקר אחד בגינה (גם אם יומני הבוקר מרוחים בגזירי עיתון מהידיעה הבלעדית הישנה שלהם, שכאילו רמזה על הנגע). נכון, התקשורת הגיבה מהר לאירועים, זיהתה מיד את הסירחון והצליחה לחשוף עוד קצת מריחו, ערוץ הספורט סיפק קלטת מדהימה עם אושרי לוי בתחנת וינר ואולי אפילו הלחיץ את שחקני ב"ש להסגיר את עצמם למשטרה, אבל את הגילוי הראשוני תרמו השחקנים. נורא קל להגיד ידענו, אמרנו, התרענו בדיעבד.
התגובה המהירה והנכונה של התקשורת וההתנפלות האינטרסנטית של גורמים מתלהמים מסביב שהציעו פתרונות פלא מיידים (טוטו, משטרה, ח"כים, התאחדות איפה הייתם עד היום?), הכניסה חלק מהשחקנים חזרה לקונכייה. החשודים התעטפו בגלימת הקורבן, המקורבים החלו להגן על חבריהם ושאר השחקנים נבהלו מגודל העליהום והצטרפו למלאכת הטיהור. וזה הכי בעייתי, כי בסופו של דבר מי שיכול להקיא את המהמרים וההימורים הפסולים הם אך ורק השחקנים. אליהם פונים הבלדרים, אליהם מגיעות השמועות הרציניות, הם אלו שמבחינים מתי חברם עושה טעות בכוונה. הבוז המכליל רק מצדיק בעיניהם את קוד השתיקה בנושא.
ציטוט:
"צריך להגדיל את הליגה" (שלמה שרף, בפינתו השבועית, מציע פתרון מבריק כדי לעקור נגע ההימורים בכדורגל. איכשהו זה תמיד מסתדר עם האינטרסים של נס טוברוק)
"אלוהים ישלם למי שפגע בי ולכלך את שמי" (אושרי לוי יוצא לאור)
המחזור הבא:
את מי זה מעניין בכלל?