מסדר טירונים

פול מילסאפ, יוטה ג'אז (6.7 נקודות ב-53 אחוזים מהשדה ו- 4.5 ריבאונדים למשחק)

הסטטיסטיקה טוענת כי כ-80 אחוזים מהג'נרל-מנג'רים של קבוצות שפגשו את הג'אז העונה חבטו במצחם בכף יד פתוחה, ושאלו את עצמם איך, לעזאזל, הם דילגו על מילסאפ בדראפט. הפורוורד המוכשר רשם בחמישה משחקים רצופים ממוצעים של 13.6 נקודות ו-6.8 ריבאונדים, כשהוא תורם גם 2 חסימות ו-1.2 חטיפות למשחק בצד ההגנתי. למרות חסרונו של אנדריי קירילנקו, שהחמיץ חמישה משחקים בגלל פציעה בקרסול, יוטה מוליכה את הליגה עם מאזן של 3:13, והרבה מהקרדיט מגיע למילסאפ ולרוקי השני של הג'אז, רוני ברואר, שמילאו את החלל שהותיר קירילנקו. מילסאפ רביעי בין הרוקיס באחוזים מהשדה, שלישי בחסימות ושישי בריבאונדים. ציינתי שהוא עושה את כל זה ב-16 דקות למשחק בלבד? אפילו המאמן הקשוח ג'רי סלואן תהה: "אני מביט בו ושואל את עצמי, איך בחור צעיר כזה תופס כ"כ הרבה כדורים?"

מילסאפ נולד בלואיזיאנה לאם חד-הורית. דודו, ד'אנג'לו סימונס, ששיחק בעברו באוניברסיטת סאות'רן, היה זה שמופקד על אימוני הכדורסל שלו ושל שלושת אחיו. הוא ערך לאחים אימונים יומיים שבסופם הם נדרשו להתחרות אחד מול השני. מילסאפ נזכר: "גם האחים הקטנים שלי שיחקו, והם תמיד ניסו לנצח אותנו אז כל יום עבורי היה תחרות, מנסים להביס אחד את השני". ד'אנג'לו מוחה דמעה: "זה היה תענוג לראות אותם גובהים ומתחזקים, ומתעצבים לשחקנים מיוחדים, כי לכל אחד יש יכולות וכישורים שונים".

מילסאפ למד בלואיזיאנה טק, אותה מכללה בה שיחק קארל מאלון, וקבע שיא כשהיה הראשון אי פעם להוביל את כל ליגת המכללות בריבאונדים במשך שלוש שנים ברציפות. הוא ויתר על השנה האחרונה ויצא לדראפט כדי "לאפשר לאמא שלו ליהנות מהחיים שמגיעים לה", כשהוא רושם בשנתו האחרונה ממוצעים של 19.6 נקודות, 13.3 ריבאונדים, 2.3 חסימות ו-1.9 חטיפות למשחק.

טרם הדראפט הג'אז ביקשו ממאלון שיהיה נוכח באימונים של הצעירים ויחווה דעתו. מאלון הצביע על מילסאפ ועל סאר סנה כ"מסקרנים במיוחד". סנה נחטף, למזלה של יוטה, לסיאטל כבר בבחירה העשירית, אבל את מילסאפ הם זכו לקטוף בסיבוב השני, תודות לקללת ה"טווינר" – שחקן שלא מספיק גבוה להיות פאוור פורוורד, ולא מספיק זריז בשביל סמול פורוורד. מילסאפ צלל עד למקום ה-47, כשהתחזיות היו קודרות לגבי סיכויי שיתופו בתוכנית המשחק של סלואן, שנודע באי חיבתו לשיתוף צעירים ברוטציה, ואף הצהיר בעבר כי "לא אכפת לו מבחירות דראפט".

מילסאפ עבד קשה בליגת הקיץ ובאימונים ושכנע את סלואן לתת לו הזדמנות: "יש בחורים שיכולתם לקחת ריבאונדים תלויה בגובה שלהם, לפול יש את היכולת לשכוח מהגובה שלו ולקחת את הריבאונד. מבחינתו כל כדור שנמצא באוויר - זה הכדור שלו". סימונס פתח מול סלואן ויכוח של "סביבה מול תורשה", וקרא ליכולות של אחיינו "התנהגות נלמדת שהוקנתה בשעות על שעות של אימונים במשך שנים". בעוד הויכוח התיאורטי נמשך, הדאגות הארציות יותר בנוגע להתפתחות של הטאלנט נוגעות לזמן המשחק שלו.

עם החזרה של קירילנקו מהפציעה הדקות משחק של מילסאפ צנחו ל-14 בממוצע, ונראה כי ההתגרות של סלואן בכוכב שלו כי "הוא שוקל להעלות אותו מהספסל" עבדה. הקיצוץ בדקות עלול לקטוע את ההתקדמות של הרוקי, אבל המאמן סלואן מרגיע: "הוא די מיוחד, לא שואל שאלות ולא נהיה מתוסכל בקלות, כמו צעירים אחרים. יש לו קליעה נהדרת מרחוק וידיים שלא יאמנו, והוא עוד יקבל הזדמנויות"

והדוד סימונס מרגיע את ההשוואות לקארל מאלון מצד אחד, ואת החששות מצד שני: "אני חושב שזה חיובי. זה נותן לו השראה לעבוד קשה יותר ולהגיע לרמה שמאלון היה בה. זה גורם לו להרגיש שהוא יכול לעשות את זה" הוא אומר, ומוסיף "אבל לדעתי הוא יותר קרוב לצ'ארלס בארקלי".

למרקוס אולדריג', פורטלנד טריילבלייזרס (8 נקודות למשחק ב-55 אחוזים מהשדה פלוס 4.7 ריבאונדים)

הרוקי ארוך הידיים הצליח לקנות לעצמו מקום של קבע ברוטציה של פורטלנד כשהוא רושם ממוצעים של 11 נקודות, 6 ריבאונדים וחסימה בחמישה משחקים רצופים. הבלייזרס החלו להתאושש מהשנים בהן היו ידועים כ"ג'יילבלייזרס" עם פתיחת עונה טובה, כשהם מציגים לראווה את הרוקי המבטיח ברנדון רוי. מאז רוי נפצע וקורקע, אבל אולדרידג', שחזר בעצמו מפציעה בכתף, נתן לאוהדים סיבה לאופטימיות, כשנכנס היטב לעניינים וזכה לאמון המאמן נייט מק'מילן. הוא פותח על חשבון ג'מאל מאגלור, עד לא מזמן אול-סטאר, ומשחק 22 דקות בערב. פורטלנד החליקה למאזן של 10:6, אבל הביצועים של למרקוס על המגרש מבטיחים גדולות ונצורות: הוא רביעי בנקודות בין הרוקיס, שלישי באחוזים מהשדה, ורביעי בריבאונדים.

אולדריג' גדל בטקסס והתנשא לגובה של 2.01 כבר בכיתה ח', כשאחיו הגדול, והנמוך ממנו בהרבה, יושב לו על הראש ומשכנע אותו ללכת לאולם הכדורסל להתאמן. "הייתי גרוע" הוא צוחק, "ובלי אחי שתמיד דחף אותי ונתן לי מוטיבציה, לא הייתי מגיע לכאן". כשסיים את התיכון הוא כבר נחשב לאחד השחקנים הטובים ביבשת, והתכוון לדלג על חווית הקולג' ולהמשיך ישירות למקצוענים. אבל אז הוא קיבל טלפון מבחור בשם שאקיל אוניל, שייעץ לו ללכת למכללה, "לעבוד על המשחק שלך, וגם לעשות קצת חיים בדרך". אולדריג' הקשיב לעצת הדיזל, נרשם למכללת טקסס, ואת שנתו השנייה שם סיים עם ממוצעים של 15 נקודות, 9.2 ריבאונדים ו-2 חסימות למשחק, כשהוא נבחר לשחקן ההגנה של השנה בחטיבת הביג 12, ונחשב לשחקן הפנים המוכן ביותר בדראפט. הטענה היחידה כלפיו הייתה שהוא נחמד ועדין מדי. אולדריג', שמנגן בזמנו החופשי בפסנתר והביע רצון גם להלחין, ענה למבקרים: "גם טים דאנקן הוא בחור נחמד מחוץ למגרש. אני נותן את כולי על המגרש, ומחוץ לו אני רוצה לתת חזרה לקהילה".

בינתיים הוא עושה את שלו במדי הבלייזרס, ומשלים יפה את זאק רנדולף בקליעה שלו ממרחק, לעומת משחק הפוסט של רנדולף. מצב הקבוצה צפוי להשתפר עם החזרה המצופה מפציעות של רוי ושל ג'ואל פריזבילה, אבל הבעיה של אולדריג' היא שעם החזרה של פריזבילה, הסנטר הפותח של הקבוצה, הוא צפוי להידחק לספסל, לצד מאגלור הוותיק והמנוסה ממנו. האם יש לו את האופי להילחם גם מהספסל ולזכות במקומו? נחכה ונראה.

מוחמד סאר סנה מהסוניקס

הסנגלי הארוך והדק, שנבחר בבחירה העשירית בדראפט, הוא פריק אתלטי בעל מוטת-זרועות של 2.40 מ'. רק חבל שהוא למד לעשות ליי-אפ רק 12 חודשים לפני הדראפט, ושממוצע הנקודות שלו בעונה שעברה עמד על שלוש נקודת למשחק, בליגה הבלגית. עם נתונים אלה הסוניקס עטו עליו וזכו לראות אותו יושב על הספסל, למרות פציעה של הסנטר הפותח של סיאטל, רוברט סוויפט. המאמן בוב ווייס נאלץ להישען על רוטציה שכוללת את יוהאן פטרו וניק קוליסון שהוא בכלל פאוור-פורוורד. סנה כמעט ולא זוכה לדקות משחק, ונראה כי הוא צפוי להישלח למזנון לאכול משהו, ומייד לאחר מכן לליגת ההתפתחות.