ההפסד אמש (שלישי) לאוסטנד 88:87 סיבך משמעותית את המשך הדרך של ירושלים ביול"ב קאפ. טפירו ושב שיחק קרוב ל-40 דקות, טימי באוורס ומריו אוסטין ממשיכים לספק את הסחורה בצד ההתקפי, אבל האדומים כשלו בפעם השניה תוך שבוע מול קבוצה אותה היו חייבים לנצח. והעתיד? הוא נראה ורוד פחות ופחות.
פרשת שמיר-טפירו, שנמדדה ונאמדה בעיקר על ידי השינוי הגדול בדקות המשחק להם זכה הקפטן, מהווה רק סימפטום למה שנראה כמו הבעיה המרכזית של ירושלים עד כה. ואכן, השינויים התכופים בדקות המשחק אינם נחלתו הבלעדית של טפירו, אלא מאפיינים את מרבית השחקנים של ירושלים בארבעת המשחקים הראשונים ביול"ב קאפ. חוסר היציבות בדקות המשחק מביאים לתחושה של היעדר היררכיה ברורה בקבוצה, אולי הגורם לכשלונות האחרונים. טפירו, קפטן הנבחרת ושחקן ישראלי פופולרי ומוכר, זכה לגיבוי מכלי התקשורת שספרו בקול רם את דקות המשחק שלו בשבועיים האחרונים. האחרים? להם סתם ירד הביטחון.
אוסטין ובאוורס יציבים. רק הם
ירושלים תלויה באופן מוחלט ביכולת של מריו אוסטין וטימי באוורס, שהם גם השחקנים היחידים שדקות המשחק שלהם והקרדיט לו הם זוכים משמיר יציבים. אוסטין, שקולע 20.2 נקודות וקוטף 7 ריבאונדים בממוצע למשחק, שיחק מעל 30 דקות בשני המשחקים הראשונים ואמש כלל לא ירד מהפרקט. בסופיה, רק בעיית העבירות שלו גרמה לו לרדת ל-22 דקות, וזה במשחק בו הספיק לקלוע 22 נקודות. באוורס, שקולע 16.7 נקודות למשחק, שיחק מעל 33 דקות בכל אחד משלושת המשחקים הראשונים ביול"ב. אמש, מול אוסטנד, הוא ירד ל-27. סביר.
אבל פרט לאוסטין, סובלים ארבעת שחקני החמישייה האחרים של ירושלים מתנודות משמעותיות בדקות המשחק שלהם. מאיר טפירו (7.7 נקודות, 2.5 אסיסטים עד כה) שיחק 31 דקות במוסקבה, ירד ל-11 מול סיינה ו-3 בלבד בסופיה. מול אוסטנד, הוא כבר שותף 38 דקות כאילו לא קרה דבר.
מתן נאור (4 נקודות ו-2 ריבאונדים בממוצע), האיש שהידית שלו השאירה את ירושלים ללא הפסדים בליגה אחרי ההפגזות מול עפולה (9 שלשות) ואשקלון (6 שלשות), פתח את העונה עם 11 דקות במוסקבה. אחר כך, הגיעו 21 דקות מול סיינה, 36 מול סופיה ו-21 אמש.
אצל אד קוטה ויוריצה גולמאץ, מכסת הדקות נמצאת בירידה מתמדת. הרכז הפנמי של דן שמיר (6.7 נקודות, 2.7 אסיסטים) שותף ל-36 דקות במוסקבה, 33 מול סיינה, 25 בסופיה ו-12 מול אוסטנד. וזה האיש שאמור היה להיות הבורג המרכזי העונה במלחה.
גולמאץ פתח את העונה האירופית עם 17 נקודות ב-33 דקות מול חימקי, ירד ל-17 דקות מול סיינה ועלה בחזרה ל-24 מול סופיה. מול אוסטנד הוא שיחק 14 דקות בלבד, ובסיום גם פתח את הלב עם ביקורת מרומזת כלפי המאמן שלו. "אני מאוכזב שאני לא משחק. איך אפשר להציג יכולת כששחקן יורד ועולה אחרי דקה או שתיים? מי יכול לשחק טוב במצב כזה? זה מוריד את הביטחון שלי וזה מוריד את הביטחון של השחקנים", אמר. הנתון המפתיע הוא שדווקא תמאר סליי, אולי האכזבה הגדולה ביותר של ירושלים, משחק מנה קבועה של 16 ל-19 דקות, מאז השבע שקיבל במשחק במחזור הראשון מול חימקי, בו נפצע.
שחקני הספסל הישראלים, דרור חג'ג', ארז מרקוביץ' וגיא פניני, מסתמכים בעיקר על פירורים. רכז הנבחרת שיחק 4 ו-10 דקות בשני המשחקים הראשונים, 22 בסופיה ו-16 אמש. מרקוביץ' שותף ל-5, 18, 13 ו-8 דקות בהתאמה, פניני שיחק כחמש דקות בלבד בכל אחד מהמשחקים, פרט ל-45 השניות שלו בסופיה.
מופרך יהיה לומר כי הבעיות של הפועל ירושלים טמונות בדקות המשחק של השחקנים, ובהן בלבד. אד קוטה אמור היה לתרום הרבה יותר בעמדת הרכז, טפירו רחוק מכושרו הטוב והקו הקדמי רך מדי בהגנה ושערורייתי בכל הקשור לסגירה לריבאונד. אבל שני ההפסדים האחרונים לסופיה ואוסטנד, ובמיוחד ההתפרקות בדקות ההכרעה של כל אחד מהם, גורמים לתחושה שעם קצת יותר ביטחון ירושלים לא היתה מגיעה בכלל לבורות הללו. וכדי לבנות את אותו ביטחון - מומלץ לייצר יציבות. גם בדקות המשחק.