אבל אני? אוהב להיות בבית

מאת יואב גורן

תומר, פרשת?

"כנראה כשאתה מגיע לגיל 35 וסדר העדיפויות של הקבוצות משתנה מחפשים קודם כל את הצעירים."

אפילו הפעל ת"א, שאתה מזוהה איתה, לא פנתה אליך.

"הייתי בהפועל באימון אחד, דברתי עם אריק שיבק, היתה לנו שיחה טובה, אבל הם לא יודעים כמה זרים יהיו בליגה השניה. אם הפועל היתה בליגת העל השנה, הייתי שם. תראה, אין שבוע שלא פוגשים אותי אנשים ברחוב ושואלים אותי מה עם הפועל. זה מדהים איך אני עדיין מזוהה איתה."

זה מדהים שאתה לא מזוהה עם רעננה.

"רעננה היא קבוצה עם מאתיים צופים, אי אפשר להשוות אותה עם הפועל. אנחנו כולנו עזבנו בגלל בעיות כספיות. כולנו רצינו לשחק בהפועל, כמו שנדב וכל השחקנים במכבי. אם היינו כל השנים האלה מול אלה, זה היה יכול להיות אדיר, אבל הכסף דפק הכל."

למה בכלל עזבת את רעננה?

"זו היתה החלטה מקצועית של המאמן. לא היה לי נוח עם זה, אני גר פה, הייתי הסמל של הקבוצה הזו, הקפטן, המנהיג. אליפות, לצערי, לא הייתי יכול לקחת עם רעננה, אבל השארתי אותה במצב אידיאלי: גמר פלייאוף, הקבוצה בשיא. מאז כולם ראו מה קרה לקבוצה. היא נגמרת. הסופרוליג הרגה אותם, הביאו שחקנים לא מתאימים, אבדה הנישה שהיתה ברעננה, אנחנו כבר לא משפחה. אנשים עזבו, האיזון הופר, נוצרה הידרדרות. זו היתה משפחה. איפה זה היום?"

את הנבחרת עזבת ביחד עם נדב. השארתם חור עצום.

"כל אחד עזב מהסיבות שלו. אני כבר במהלך העונה הרגשתי שאין לי כוח לאליפות בקיץ. נדב היה צריך את זה פיזית. אני נפשית. זה נותן מקום לשחקנים חדשים כמו יואב ספר."

אבל אף פעם לא ספרת את הצעירים.

"נכון, כי לא היה את מי לספור. אתה צודק שלא טפחתי יורש או משהו כזה, כי כשאתה מקצוען אתה דורס, אתה לא עסוק בלמצוא מחליף. אולי לא רציתי כל-כך שיבוא איזה צעיר ויזיז אותי, אבל כשהם באו אמרתי יופי. יש לי משפחה וקיץ ואני רוצה לנוח, לטייל, ועכשיו זה הזמן. גם את הנבחרת עזבתי בשיא, ולא משולי הספסל כשבועטים אותך בנימוס הביתה. מה גם שהאליפות באנקרה, שזה מקום מדכא, מילא אם היתה באיסטנבול, למרות שגם באיסטנבול כבר משעמם מאז שהורידו את הקאזינו."

אתה רואה משהו כיורש?

"אני שונה מכל הגבוהים, כי יש לי את הקליעה מבחוץ, ואת הקליעה מהשלוש, שאהובה עלי, גם כי היא מרגיזה את המאמן."

או, זו הסיבה: אתה זורק משלוש כדי להרגיז את המאמן.

"אותי לימדו ששלוש זה יותר משתיים, זריקת שלוש שווה יותר מדאנק. כשרלף קליין אימן אותי בפועל ת"א – בכל פעם כשהייתי זורק, כשהכדור באוויר, הוא היה צועק "אלף דולר". הוא איים לקנוס אותי באלף דולר על כל שלשה. הוא אף פעם לא קנס. אבל מחזור לגבוהים. הם, בניגוד אלי, משחקים בפנים. אני תמיד ברחתי החוצה. הם חזקים ובאתלטיות הם עולים עלי בהמון. הם קופצים לשמים. לנו היה יתרון בדברים אחרים, כמו חוכמת משחק. אי אפשר ללמד שכל, ואני לא אומר שאין לשחקנים האחרים שכל, אבל כל השחקנים שפרשו לאחרונה, שפר ונדב וקטש, הייחוד שלהם הוא בחוכמה. יחד איתי ועם גור היתה לנו חמישייה שהבינה את המשחק בצורה אבסולוטית. לנבחרת הזו יש את דיוויד בלאט."

נעשית עסקן.

"אני אחד שמתערב בכל דבר. גם בבחירות, כשבאו אלי בטענות שאני מזדהה עם מרצ, עניתי שאני דעתן ושחשוב לי להשפיע. כמו אלי אוחנה רק שהוא מהצד השני. משהו צריך לעשות את זה, יש כאלה שמעדיפים לשבת בצד, לי חשוב להשפיע על איך ייראה פה הכדורסל. בעיקר כשיושבים באיגוד אנשים לא מוכשרים שהורסים אותו".

למה אתה נלחם?

"אם אני לא אלחם, מי יילחם? הצעירים לא נלחמים כי יש להם מה להפסיד, שחקני מכבי לא נלחמים כי זה בעייתי עבורם, ואני מבין אותם. נדב, שמבחינת מעמד הוא ברמה נפרדת, לא נלחם, כי הוא לא הטיפוס שנלחם, אז מי יילחם? יכול להיות שזה פוגע בי, יכול להיות שקבוצות חוששות לקחת אותי ושזו הסיבה שאני יושב פה איתך בלי קבוצה, אבל אני מוכן לשלם את המחיר הזה."

מה יש לכם נגד בוסמנים? הם בני אדם, כל אירופה היא כבר אזור אחד.

"אנחנו לא אירופה, יש לנו קבוצה אחת שהיא אירופה. יש פה מלא שחקנים ישראלים שלא מקבלים במה בגלל הבוסמנים, שבדרך כלל הם פחות טובים, פשוט יותר זולים. הטענות שלנו הן לא לגבי עצם קיומן של הבוסמנים, אלא לגבי המינון."

עופר פליישר אמר פעם: כל ס"מ שאני מוסיף לגובה שלי זה עוד 100 אלף דולר. אתם, הישראלים הוותיקים, סחטתם את הליגה, אז מה אתם רוצים עכשיו?

"תשמע, אף אחד לא בא ליושב הראש עם אקדח לרקה. הם החתימו אותנו על אותם חוזים, אז החתימו, אתה לא יכול להאשים אדם שמבקש כסף, אתה יכול להאשים את מי שנותן, בעיקר אם אין לו. היום הסכומים הם חצי ממה שהירווחנו לפני עשר שנים, פרט למכבי ת"א, וזה, אם משלמים, כי רוב הקבוצות לא משלמות."

מה אתה אומר על הסיפור עם פיני גרשון?

אי אפשר לפרש את זה אלא כגזענות. גם אני נפגעתי ממנו כחלק ממשפחת השחקנים. כששיחקתי בחיפה, ארל וויליאמס קרא לי 'נאצי' ואני קראתי לו 'ניגר'. היו מכות ואחרי המשחק הוא עשה תנועה שהוא מתכוון לרדוף אחרי, אני ברחתי ליציע ועד היום אומרים שזו היתה היציאה מהמקום הכי מהירה בקריירה שלי. עכשיו, בטקס שעשו לרלף קליין, הוא בא לארץ וביקש משמעון מזרחי שיעמוד בינינו."

שמעתי שאתה מבסוט משמעון מזרחי.

"נכון. הוא הבן אדם הרציני היחיד מאלה שמדברים איתנו שבאמת רוצה לסגור עניינים, שכולם מעריכים אותו ומכבדים אותו. לולא הוא באמת היינו במבוי סתום. זה מוזר לי להגיד את זה כאחד שבמשך השנים לא פחד לתקוף את שמעון ומכבי על זה שהם הרסו את התחרות והשמידו את הליגה, אבל עכשיו אני מגלה שיש למטבע שני צדדים. אולי לו יש הכי הרבה מה להפסיד, אבל הוא פשוט בן אדם רציני. היום אני ממליץ לכל אחד לחתום במכבי, זה המקום המסודר היחיד, עם הנהלה מקצוענית, ושם גם תבטיח את עתידך הכלכלי."

לסיכום, יהיה טוב?

"במדינה הבעייתית הזאת הכדורסל תמיד היה קרן אור. אני זוכר את התקופה שלי בהפועל ת"א, קשה לי לשכוח את השנים המדהימות שלי שם. ברור לי שבטווח הקרוב המצב יהיה רע, אבל אולי, אם הפועל תחזור, אז יחזור הצבע לפנים של הענף".

* הראיון המלא מופיע ב"ספורט העיר", 9.8.2001