תנו לו צ'אנס

זו עונה של הישרדות עבור נוון ספאחיה. הוא ישוב על רפסודה רעועה המטה להתפרק, מנסה לנווט בלב ים הציפיות והדרישות הגועש, למצוא חבל יבשה. רפסודה בארבעה-עשר מיליון דולר. לא לטבוע. לא עכשיו. רק תחילת נובמבר, החורף עדיין לא כאן, וספאחיה עייף. בין אימון, דיון סקאוט וארוחת ערב עם ידידים קרואטים, סדר יומו עמוס. ארבעה חודשים אינטנסיביים של ניסיונות ציפה במערכת הבלתי אפשרית של מכבי משולים לארבע עונות בקבוצה כמו ריטאס וילנה. ספאחיה, שהעביר את קריירת האימון עד כה בקבוצות אירופאיות שוליות, טרם הסתגל למעבר החד, מאימון קבוצה קטנה וחסרת יומרות לקבוצה המצליחה ביבשת במילניום הנוכחי. "הנשיא וסגן הנשיא כל הזמן איתך, גם באימונים, וקיים צורך לנצח בכל משחק. רק שני הדברים הללו מראים עד כמה מכבי שונה מכל יתר המועדונים באירופה", הוא מספר. "האוהדים, האנשים מסביב למכבי, העיתונאים, זה לא ייאמן. לא קיים לחץ כזה בשום מקום אחר".

שלא תבינו לא נכון: ספאחיה אינו מתלונן. הוא לא יכול להתלונן. במכבי קיבל את הזדמנות חייו, אפשרות לעשות את קפיצת המדרגה לליגה של הגדולים באמת. חסל סדר נובו מסטו, רוזטו, ריטאס. לא עוד אולמות אדריאטיים מיוזעים. הדרך למועדון מאמני מיליון הדולר עוברת בתל אביב. ובכל זאת, שלושה דברים חסרים לו: "המשפחה שלי, שעדיין בקרואטיה, טל בורשטיין וזמן". תליית תקוותיו ומאוויו בבורשטיין, ששימש כסייד-קיק במכבי של השנים האחרונות, מעידה יותר מכל על מצבו הפרובלמטי.

בורשטיין יחזור בסופו של דבר, גם עם המשפחה ייפגש ספאחיה, אבל זמן הוא לא יקבל. במכבי אין זמן. חייבים לנפק תוצאות, ועכשיו. אבל גם הדרישה לתוצאות מיידיות לא תגרום לו לוותר בשלב הזה על רודני ביופורד, הרכש הראשון שביצע הקיץ. מעבר לכסף הגדול שכרוך בהחלפה והחריגה מהתקציב, שמשמעותה כסף שייצא ישירות מכיסם של הבעלים, מדובר בפגיעה באגו המקצועי של המאמן, שהתעקש על החתמתו של הסווינגמן חרף התנגדותם של חלק מראשי המועדון. אגב, הפעם האחרונה בה החליפה מכבי שחקנים במהלך העונה הייתה בשנת 1999, כשווילי אנדרסון וניקולה לונצ'אר הוחלפו בדיוויד בנואה ובזבדראבקו ראדובלוביץ'. גורלו של יורם חרוש, מאמן הקבוצה דאז, היה דומה – הוא הוחלף בהמשך העונה בידי פיני גרשון.

נדמה כי החתמתו של ביופורד מהווה עבור ספאחיה חולייה נוספת בשרשרת של החתמות לא מוצלחות. בכל הקשור לאמריקאים, ההיסטוריה של המאמן אינה רצופת הברקות. בשנת 2000 החתים בציבונה את מארק בייקר ואת ארתור לי, שלא התגלו כמציאות גדולות. קלווין באומן, שהונחת בעונתו השניה של המאמן בזאגרב, התברר כשחקן בעל יד טובה, אבל לא הרבה מעבר. לרוזטו דלת המשאבים הביא את מחמוד עבדול ראוף, שנחשב לרכש דיי חיובי, ואת דווין וודוורד הבינוני. בריטאס קיבל ספאחיה קבוצה מן המוכן ולא ביצע כמעט שינויים. במכבי זכה, לראשונה בקריירה, לצ'ק פתוח.

באשר לאירופאים, הסיפור שונה - ספאחיה נחשב למאמן שמעבר להצלחה הקבוצתית, שם דגש על קידום השחקנים מבחינה אישית. יאקה לאקוביץ', בהמשך בפנאתינייקוס ובברצלונה שיחק אצלו בנובו מסטו; גורדן גיריצ'ק, היום ביוטה ג'אז, בציבונה. "ספאחיה מאוד האמין בשחקנים הצעירים, דוגמת רוברט פולץ, שהיום הוא בן 24 ומשחק בקלימאמיו", נזכר העיתונאי מרקו מרטלי מה"לה רפובליקה" האיטלקי. "בעזרת הביטחון שהעניק לצעירים ספאחיה הצליח להשיג משחק קבוצתי וקשוח. ספאחיה הראה שהוא יכול לאמן כל שחקן. שחקן טוב, שחקן גרוע, שחקן אן בי איי, צעירים. השחקנים מגיעים אליו ולא להפך". האיש שנהנה העונה מהחיבה של ספאחיה לצעירים הוא ליאור אליהו, שעולה בחמישיה למרות הפקק בעמדת הפורוורד.

"יש מאמנים שמעדיפים את הצלחת הקבוצה, אבל נוון הוא אחד מהמאמנים שתוך כדי האימון מקדם את השחקנים ברמה האישית", מאשר יותם הלפרין, צעיר אחר שמקבל הזדמנות מספאחיה. "עוד לא נתקלתי במוסר עבודה שכזה. נוון מאוד דבק במטרה, אוהב לעבוד קשה ולהשיג הישגים דרך עבודה קשה. לסובבים אותו הוא נותן מרווח, את השקט לבוא ולהתרכז בכדורסל. נוון מאוד ענייני. הוא אומר את כל מה שחושב בפנים, אבל במקביל נותן גיבוי, ובאשר לכדורסל - יש לו את היסודות והמסורת של הכדורסל הקרואטי, ולא יעזור, האקס-יוגוסלבים הגיעו עם מסורת שונה מאיתנו".

מעבר לתירוצים השחוקים בדבר המלחמה בצפון ולוח הזמנים העמוס בקיץ, שפגעו קשות במכבי ומנעו ממנה הכנה אופטימלית לעונה, נבירה בארכיונו הפרטי של ספאחיה יכולה להסביר את פתיחת העונה החלשה של הצהובים. מדובר בתבנית, שחוזרת על עצמה כמעט בכל מקום בו אימן. הקבוצות של ספאחיה פותחת רע באופן מסורתי, אך בהמשך, בדרך כלל בין חודשיים לשלושה בתוך העונה, מגיעה נקודת מפנה, בדמות ניצחון גדול ומפתיע, שהופך את הקערה על פיה. הנקודה הזו מבשרת על הטמעת השיטה ההגנתית בשחקנים והשלמת שלב תיאום הציפיות מולם.

את עונת 2005, לדוגמא, פתחה רוזטו של ספאחיה בצורה קטסטרופלית, אך בהמשך התייצבה ואף העפילה לפלייאוף האיטלקי, ההישג הגדול בתולדותיה. הסיפור חזר על עצמו גם בעונה שעברה בריטאס וילנה, שהתחילה חלש אך בהמשך הדהימה עם העפלה לטופ-16 וסוויפ היסטורי בגמר הפלייאוף הליטאי על ז'לגיריס. "אני זוכר שרוזטו הייתה חוטפת בתחילת העונה 20 הפרש, 30 הפרש, כמעט בכל משחק", אומר מרטלי. "באחד המחזורים הראשונים קלימאמיו הגיעה לרוזטו וניצחה בקלילות, והקהל התחיל לשרוק בוז ולקלל את השחקנים, בעיקר האמריקאים. לנוון מעולם לא שרקו בוז, כי כולם האמינו בו". המהפך הגיע במהלך חודש נובמבר, כשרוזטו יצאה למשחק חוץ חסר סיכוי מול סיינה הבלתי מנוצחת, אך הדהימה את הקבוצה מחבל טוסקנה ומשם לא הסתכלה לאחור. "הניצחון על סיינה דחף את הקבוצה קדימה. בעזרת הרבה עבודה קשה ספאחיה מצא את הכימיה ואת הדרך לשחק טוב עם הקבוצה החדשה", מאבחן מרטלי. "השחקנים שלו הבינו מה הוא דורש מהם, בעיקר בהגנה, וזה נראה אחרת לגמרי".

"עבורי הסיפור של ריטאס בעונה שעברה היה מוזר. עד היום קשה לי להסביר מה קרה שם", מוסיף עיתונאי ליטאי מה"לייטובוס ריטאס". "בהתחלה היא נתנה שני משחקי יורוליג רעים מאוד, שיחקה בלי שיטה בהגנה ובהתקפה. כולם חשבו שמשהו לא בסדר בקבוצה הזאת, אבל אחרי ניצחון החוץ של ריטאס במחזור השלישי של היורוליג בברצלונה משהו השתחרר אצלה ופתאום היא התחילה לשחק כדורסל מצויין. המאמנים הליטאים אוהבים לשחק כדורסל מתמטי. זאת אומרת שכל שחקן יודע לאיזה חלק במגרש ללכת בכל רגע נתון, מה לעשות, אבל ספאחיה נתן הרבה חופש בהתקפה. ריטאס שיחקה כדורסל מאוד מהנה לצפייה. אני חושב שיש לנוון את הפילוסופיה שלו, שאולי קשה להבין בהתחלה, אבל במהלך העונה הקבוצה מבינה ומשחקת טוב".

מרטלי מסכים לחלוטין עם עמיתו. "באיטליה רוזטו הראתה הגנה טובה, גם אם לא היו לה מגינים גדולים, אבל המפתח היה ה'אין-שיטה' בהתקפה", הוא מנתח. "ספאחיה נתן לשחקנים הרבה ביטחון והרבה חופש במשחק. המשחק של רוזטו היה לא סכמטי, חופשי, מאוד יפה. היו לו שחקנים מאוד כשרוניים בהתקפה. עניין ה'נו-סיסטם' בהתקפה יכול להיות משווה למכבי, שמחזיקה בארסנל מכובד של שחקנים התקפיים. המפתח עבור מכבי הוא בהבנת הדרישות של ספאחיה בהגנה. אני חושב שזה יקרה בזמן הקרוב, ואז הכל יהיה הרבה יותר קל עבורה".

אולי כעת ניתן להבין טוב יותר את משחק היורוליג הראשון של מכבי וההשתוללות חסרת הרסן של ביינום, שמשתלבים היטב בתבנית המדוברת. ספאחיה משתמש במכבי בתרגילים שונים מאלו ששיחק בריטאס, ואף אימץ לתוך שיטתו חלק מתרגיליו של פיני גרשון, אולי כדי להקל על השחקנים שנותרו מהעונה שעברה במהלך ההכנה לעונה. גרשון, בינתיים, לקח את השיטה שלו ממכבי לאולימפיאקוס. עבור ספאחיה, ההתקפה פחות מהותית מהמתרחש בצד השני של המגרש. הבעיה היא ששם ספגה מכבי למעלה מ-100 נקודות בשני משחקי היורוליג הראשונים.

מחר (חמישי) יארח ספאחיה את עמיתו הקרואטי ומחליפו בנבחרת הלאומית, יסמין רפשה, שכמעט וחתם במכבי הקיץ בעצמו. שניהם נחשבים למאמנים הקרואטים המובילים, כשרפשה הוא הבכיר מביניהם. מי שציפה לקרב שכולו אגו צפוי להתבדות, שכן השניים חברים טובים מחוץ למגרש, ומשוחחים בטלפון כמעט מידי יום. המפגש הפיקנטי, מן הסתם, מעורר עניין רב בקרואטיה. "הם לא אחים, אבל הם מכבדים מאוד אחד את השני", מספר דראזן בריידיץ', פרשן הכדורסל של ה'וצ'רני ליסט', העיתון הנפוץ בקרואטיה. "כשספאחיה היה בנבחרת רפשה ייעץ לו, ועכשיו להפך. רפשה מנוסה יותר מנוון ומעט יותר מבוגר. הוא המאמן הקרואטי הבכיר. כולם בקרואטיה חושבים כך, ואני בטוח שגם נוון יסכים". מחר ינסה ספאחיה לגרום לחברים במולדת להתחיל לשנות את דעתם. הפסד, מנגד, והרפסודה עלולה להתפרק.