קלמי סבן לא לבד

לפני פחות מחודש ריאל מדריד הפסידה לחטאפה 1:0 בליגה. צופי הכדורגל הישראלים, לפחות רובם, לא זכו לראות את המשחק בגלל שהליגה הספרדית לא שודרה אז בארץ הקודש, אבל הדיווחים מכר הדשא בקוליסאום אלפונסו פרז, איצטדיונה הביתי של חטאפה, דיברו על אחד המשחקים הגרועים של ריאל מאז ומעולם.

רמון קלדרון, נשיא ריאל, טען שהקפטן והסמל, ראול, סיפר לו אחרי המשחק כי הוא שוקל לעזוב את הקבוצה ופאביו קאפלו המזועזע הבטיח שריאל מדריד לעולם לא תשחק כל כך גרוע שוב, לפחות לא תחתיו.

כשברצלונה שוב קורעת את הליגה ומשאירה את ריאל מאחור, וכשהמשחק הבא במסגרת המקומית הוא הסופר קלאסיקו, לכולם היה ברור ששינוי חייב להגיע. למשחק הבא, מול סטיאווה בוקרשט בליגת האלופות, עלה קאפלו עם רוביניו בהרכב. מאז כבר ראינו ריאל חדשה.

פאביו קאפלו סבל בקדנציה הראשונה שלו בבירה הספרדית. כל כך סבל מהלחץ, מהתקשורת, מיחסיו עם ההנהלה, עד שנמלט מהקבוצה למרות שהוביל אותה לאליפות כשהוא מקדים את ברצלונה הפייבוריטית.

בין אנשי הכדורגל הספרדי לאלו האיטלקים ניטש ויכוח עתיק יומין על אופי הכדורגל האופטימלי. קאפלו זכה באליפות עם ריאל ב-1996/7 עם כדורגל איטלקי, טקטי, חזק, שהתיש את יריבותיה של ריאל מדריד ולפעמים גם את אלו של הצופים. ריאל כבשה פחות מברצלונה המבריקה של בובי רובסון ורונאלדו, אבל השיגה את התואר אחרי תקופה לא טובה.

בשנים האחרונות המאמן בעל המוניטין התקשה להוביל את קבוצותיו להצלחות אירופאיות, נכנע לכדורגל המהיר של קבוצות אנגליות וראה את ברצלונה זוכה בצ'מפיונס בסטייל, עם כדורגל מרהיב ומלא דמיון ועם כוכב ברזילאי צנום, שמחליף עמדות כל הזמן, עושה דריבלים ומה לעשות, לפעמים גם לא עושה הגנה.

רוביניו לא היה שחקן הרכב בתחילת העונה. במשחקה הראשון של ריאל מדריד, מול ליון בליגת האלופות, עלה בהרכב של קאפלו דייויד בקהאם כשאת הברק אמור היה לספק אנטוניו קסאנו. ריאל נראתה רע ויצאה עם הפסד 2:0 שלא קיפח אותה. קאפלו המשיך לעשות רוטציות בהרכב, אבל אחרי ההפסד המדובר לחטאפה בליגה, משהו אצל המאמן האיטלקי אולי השתנה. אז הגיע המשחק מול סטיאווה.

השינוי אצל ריאל נראה מיד. הספרדים שיחקו כדורגל מהיר, פסחו לא אחת על עוד מסירה אחורה או לרוחב כדי להעביר כדור לחלק הקדמי ורוביניו נצץ. הברזילאי כבש שער יפהפה במחצית השנייה, שלאחריו הוחלף השחקן שהיה מופקד עליו, קלמי סבן. הקטנאציו, הכדורגל האיטלקי הידוע לשמצה מחוץ לארץ המגף, עדיין נראה פה ושם על המגרש בבוקרשט, אבל מכל בעלי הכישרון בריאל מדריד, דווקא רוביניו היה זה שנכנס למערך והפך ליוצא מן הכלל, זה שמביא את הערך הנוסף.

אחרי המשחק ברומניה, הביקורות בספרד היללו. העיתונים טענו שרגע לפני המשבר הגדול קאפלו פנה בלית ברירה לשחקן עליו הוא סמך הכי פחות, וזה הביא לו את הניצחון ואולי גם את המפנה. הרי רוביניו הוא כמעט ההפך הגמור מהמכונות בהן נהג קאפלו להשתמש לאורך קריירת האימון שלו. הוא לא חושש לרוץ עם הכדור, לעשות עוד דריבל שלפעמים מתברר כמיותר, הוא מאבד לא אחת את הכדור, ותמיד נדמה שבלילה חורפי במיוחד עליו לשים אבנים בכיסים כדי לא לעוף עם הרוח.

במשחק בבירת רומניה רוביניו שיחק בעיקר בשמאל, אבל זו הייתה נקודת המוצא שלו והוא נע על שטחים גדולים. כשמאחוריו אמרסון, מחמדו דיארה ובעיקר גוטי, ומול יריבה חלשה כסטיאווה, רוביניו פרח והוא לא היה צריך להתרכז בהגנה. התוצאה הייתה ניצחון גדול והברזילאי נבחר לאיש המשחק. פתאום היה נדמה שפאביו קאפלו הואר, שהאיטלקי הבין שכשיש לך שחקן כמו רוביניו, כזה שללא מעט מהקבוצות הגדולות בעולם אין, יש לך יתרון ומוטב שתנצל אותו.

כוכבו של רוביניו זרח מעליו כבר בגיל 18. הוא וחברו לסנטוס, דייגו, שמככב היום בורדר ברמן, הוליכו ב-2002 את קבוצתם לאליפות ראשונה מאז 1968, וכעבור שנתיים, ללא דייגו, שיחזרה הקבוצה את ההישג, כשבתווך היא מגיעה לגמר גביע הליברטדורס רק כדי להפסיד לבוקה ג'וניורס.

בשנת 2003, כשהיה בן 19, הוזמן רוביניו לראשונה לנבחרת ברזיל, עטורת הכשרון. הביצועים של הקשר/חלוץ הצעיר נודעו בכל העולם. ערוץ הספורט הישראלי לא טמן ידו בצלחת ודאג להראות כמעט מדי שבוע קטעים מדהימים של השחקן, כשהוא מסחרר מגינים וכובש שערים מדהימים. בברזיל הגדירו אותו כ"קוסם הגדול ביותר עם הכדור מאז פלה וגארינצ'ה", ואת אחת מהמחמאות הגדולות הוא קיבל מפלה עצמו, שאמר: "יש לו את כל מה שצריך כדי להפוך לשחקן גדול ממני".

באותה תקופה רוביניו הספיק לעבור דרמה שלא היה מאחל לשונאיו הגדולים ביותר. אימו של הכוכב הברזילאי נחטפה כשהוא שיחק במדי סנטוס, בשנת 2004, בתקופה שלפני הכרעת הליגה. המגיפה הארגנטינאית, של חטיפת בני משפחה של כדורגלנים לצורכי כופר, הגיעה גם לברזיל. כשנתיים לפני כן עצרה ארגנטינה נשימתה כשאחיו של חואן רומן ריקלמה נחטף.

סמוך לאותה תקופה בה נחטפה אימו של רוביניו, חתם מתיאס אלמיידה באינדפדיינטה אחרי 8 שנים וקריירה מוצלחת באירופה. אלא שדיווחים על רצונם של גורמים מסוימים לחטוף את אביו הביאו את הקשר הארגנטינאי להתיר את חוזהו מבלי ששיחק משחק אחד באינדפדיינטה ולחזור לאיטליה.

הברזילאי, כאמור, לא הצליח להתחמק מהגורל וממכת החטיפות. רוביניו ההמום לקח פסק זמן מהאימונים וברזיל הפכה למרקחה למשך קרוב לשתי יממות. "אני מבקש שתבינו אותי ושתעזבו אותי במנוחה כדי שאוכל לטפל בעניין הזה בצורה הטובה ביותר", אמר הכדורגלן בן ה-20 שחייו קיבלו תפנית מפתיעה.

סיפורה של אימו של רוביניו, מרינה, לא היה קל גם ככה. בגיל 12 היא נלקחה למשפחה אומנת במרחק מאות קילומטרים מביתה. כעבור שנה עברה למשפחה אחרת ואיבדה סופית כל קשר עם משפחתה הביולוגית. לפני מספר שנים איחד אחד מערוצי הטלוויזיה הברזילאית את מרינה עם משפחתה, כשאחד הרגעים המרגשים ואולי הבלתי נתפשים ביותר נרשמו כאשר אביה של מרינה, סבו של רוביניו, הודה שמעולם לא שמע על הכשרון הגדול ביותר של השנים האחרונות בכדורגל הברזילאי.

כשהוא חי באזור עני, עם טלוויזיה שבורה וללא אינפלציה של כלי תקשורת, סבו של רוביניו לא ידע מיהו. דבר שאי אפשר להגיד על כל אוהד כדורגל אירופאי שקיווה שקבוצתו תשים עליו את היד.

לבסוף שוחררה מרינה לאחר 41 שעות בזכות דמי כופר ששולמו, ורוביניו חזר לאימונים, סחף את קבוצתו לאליפות וזכה בתואר כדורגלן העונה.

לכל אוהד כדורגל ברחבי העולם היה ברור שלא יעבור זמן רב עד שהשחקן ידרוך בקבוצה אירופאית גדולה ואכן, ריאל מדריד הייתה זו שעל פי הערכות שמה 30 מיליון דולר על השולחן והעבירה אותו אליה בקיץ 2005.

למרות זאת, עוד לפני המעבר ולמרות גילו הצעיר של רוביניו, החלו לצוץ ספקות לגבי יכולתו של השחקן הצנום להצליח גם באירופה. בזמן שדייגו עבר לפורטו וברזילאים אחרים, צעירים ממנו, שכיכבו בליגה המקומית עשו דרכם לאירופה (ואגנר לאב לצסק"א מוסקבה, נילמאר לליון), רוביניו נשאר בברזיל והמשיך להיות מלך הביצה. ברזיל נכשלה באליפות דרום אמריקה עד גיל 23, מה שמנע ממנה עליה לאולימפיאדת אתונה, ורוביניו לא הדביק חותמו על הקמפיין.

טוסטאו, אחד מכוכבי נבחרת ברזיל שזכתה באליפות העולם ב-1970 וכיום אחד מפרשני הכדורגל הבכירים בארצו, כתב אז: "רוביניו הוא חלוץ יוצא דופן, אבל הוא לא צפוי להגיע לרמה של רונאלדיניו או קאקה. חסר לו את הכח הפיזי שיש לשניים הללו".

ההתחלה של רוביניו בספרד תאמה את דבריו של טוסטאו. למרות שאת ריאל אימן ברזילאי, וונדרליי לושמבורגו, רוביניו לא הפך לשחקן הרכב קבוע. "אם לושמבורגו חושב שהכי טוב בשבילי כרגע זה להיות על הספסל, אז כנראה שהוא צודק", אמר השחקן, "אני אחזור לפורמה לאט לאט, זה רק עניין של זמן".

הספקות סביב מבנה גופו של רוביניו המשיכו לככב בעיתונים, החלוץ הצנום הודה שהמעבר לאירופה לא היה לו קל והוסיף: "אני עובד קשה כדי להתחזק וכדי לבנות את השרירים שלי. לעומת זאת, אני מודאג מלעלות במשקל, כי אני מפחד לאבד את הזריזות שלי".

את העונה הראשונה שלו סיים רוביניו עם 37 משחקים (חלקם כמחליף) ו-8 שערים בליגה, בתוספת לניצוצות והברקות שהזכירו את השחקן שהעולם פער פיו למראה ביצועיו בליגה הברזילאית. מצד שני, הכוכב הצעיר נבלע בכשלון המהדהד של ריאל להשיג תואר, ולעתים קרובות נעלם גם על המגרש.

לעומת רונאלדיניו, ביניהם ההשוואה בלתי פוסקת וכנראה תהיה כזו עוד שנים ארוכות, רוביניו הגיע מברזיל היישר לקבוצה גדולה בליגה הספרדית וכעת התעורר ספק אם לא היה עליו לעבור בקבוצה דוגמת פ.ס.ז' לפני כן. אז הגיעה העונה החדשה ואיתה אוקטובר 2006 הנפלא של הברזילאי הצעיר.

"מבחינה אישית אני מאוד שמח כרגע בריאל. היום אני מרוצה מהכדורגל שלי", אמר רוביניו לאחרונה, "אני מקווה להמשיך לפתוח בהרכב וליהנות. קאפלו ביקש ממני לשחק כמו שאני יודע ולהמשיך לעשות את מה שעשיתי עד עכשיו". רוברטו קרלוס הצטרף להייפ סביב הכוכב החדש של ריאל ואמר: "עכשיו אנחנו רואים את רוביניו של סנטוס. רונאלדיניו עבר תהליך דומה. השנה הראשונה שלו באירופה הייתה נוראית".

רוביניו של ריאל מדריד בחודש האחרון הוא סוג של אנטיתזה לברזילאי אחר, רונאלדו. האחד מתקדם, השני רק נסוג. באירופה נדמה שלמדו כבר להשלים עם הפתיחה האיטית של לא מעט ברזילאים גדולים מדי שנה. רוברטו מאנצ'יני לקח את האשמה על עצמו בכל הקשור לאדריאנו ולכושרו הגרוע, והכה על חטא כשאמר שאינטר הייתה צריכה לקצר את חופשתו ולהחזירו לאיטליה בהקדם אחרי המונדיאל הכושל.

רוביניו החל את העונה כשחקן ספסל, אבל החל לפרוע שטרות באותו משחק ליגת האלופות מול סטיאווה בוקרשט. אחר כך הגיע המשחק הגדול מול ברצלונה והניצחון מול נאסטיק בליגה. בכל שלושת המשחקים פתח הברזילאי הצעיר בהרכב, כשבתווך הוא מספסל במשחק התיקו מול אסיחה בגביע.

לפני פחות מחודשיים , הדברים נראו אחרת. המשך דרכו של רוביניו בריאל הוטל בספק ושמו נקשר בשמותיהן של מילאן ויובנטוס. "מעולם לא חשבתי על עזיבה", אמר בתחילת אוקטובר, "אני רק חושב על עבודה קשה כדי לשכנע את פאביו קאפלו שיש לי מקום בקבוצה".

מאמן נבחרת ברזיל, דונגה, שהצהיר שהוא בונה על רוביניו כשחקן הרכב קבוע בנבחרתו, דברים שלא אמר על כובבים אחרים, החמיא לשחקן אבל באותה נשימה ביקש ממנו להיות סבלני: "יש מעט מאוד שחקנים בכדורגל כיום שיש להם את האיכויות של רוביניו: מהירות, כדרור ודמיון. לרוביניו יש מאמן ועליו להתרגל לשיטה שלו. הוא חייב לצבור ביטחון כדי לחזור ולהיות שחקן הרכב".

רוביניו כנראה שמע לדברים והסבלנות השתלמה.

למרות זאת, עדיין מוקדם לקבוע את גורלה של עונה שלמה. כרגע נראה כאילו קאפלו מתכוון לשים את המפתחות בחלק ההתקפי של ריאל מדריד בידיים של הברזילאי, ביחד עם ראול ורוד ואן ניסטלרוי. מצד שני, צמד משחקים לא טובים של הקבוצה, ורוביניו יהיה הראשון לשלם את המחיר ולרדת לספסל לטובתו של כוכב אחר. כאלו לא חסרים בריאל מדריד.

השאלה היא סביב קאפלו והתשובה טמונה רק בראשו. אם המאמן האיטלקי ימשיך לתת את האמון בכוכב הברזילאי, שעל הנייר כל כך לא מתאים לכדורגל הקפלואי שהורגלנו לראות ב-15 השנים האחרונות, העולם יזכה לרונאלדיניו חדש. לרוביניו יש לא פחות כישרון מלרונאלדיניו והוא עולה עליו במספר פרמטרים כמו שליטה בכדור ומהירות. למרות זאת, מבחינת אישיות, שחקן ברצלונה עדיין בוגר יותר ובשל יותר להנהיג קבוצה.

למרות ההצלחה האחרונה, רוביניו התבטא ואמר: "אני מאמין שיהיה לי מאוד קשה לשחק אצל קאפלו". הברזילאי כנראה יודע שהוא לא יוכל לבנות על חודש אחד מוצלח, בטח כשעל הספסל אורבים לטרף לא מעט שחקנים, בטח כשאף פעם אין לדעת מתי הבורג של קאפלו יסתובב בחזרה.

ההתלהבות סביב הברזילאי, שנדמה שמספק את הסחורה לראשונה מאז הגיע לאירופה, עדיין מוקדמת. לא בגלל ספק לגבי היכולת שלו, כזה אין כמעט לאף אחד, אלא בגלל השאלה האם ימשיך לקבל קרדיט בהרכב והאם הנסיבות בריאל מדריד ירשו לו להמשיך את המומנטום החיובי. השאלה שאת התשובה עליה נקבל בהמשך העונה היא האם רוביניו וקאפלו יכולים להסתדר ביחד, מבחינה מקצועית. שניהם כוכבי על בתחומם. רוביניו הוא אחד השחקנים הטובים בעולם, קאפלו כבר שנים באותו מעמד רק כמאמן. לאן תוביל את שניהם העונה של ריאל?