מנהרת הזמן

תאריך: 1955

מסגרת: מחזור שישי בליגה

איצטדיון: ימק"א

צופים: 8,000

תוצאת סיום: 0:1 לבית"ר

על המשחק: היה זה המפגש הראשון בין שתי הקבוצות (אם לא מחשיבים את משחק הידידות מ-1944). המשחק היה בשליטה בית"רית, והוכרע עם שער של סימון אלפסי ז"ל. ימק"א, כמו תמיד באותה תקופה, היה כמעט מלא.

דבר המשתתפים:

יחזקאל ישראל: "אני זוכר משחק יפה. היינו יותר טובים מחיפה באופן ברור, ושלטנו במשחק".

המשמעות: פרט לעניין הסמלי, למשחק לא היתה הרבה השפעה. בגומלין בחיפה היתה התוצאה 5:0 לטובת החיפאים, ובית"ר ירדה חזרה לליגת המשנה.

תאריך: 9.6.1971

מסגרת: חצי גמר גביע

תוצאה: 3:3 (חיפה ניצחו בפנדלים 5:4)

אצטדיון: בלומפילד

צופים: 20,000

הרכבים: בית"ר ירושלים: ששון, חכם, מ. כהן, ג'אנו (פרטוש), רובוביץ, אברהמי, בן-יעקב, בן-דוד, סרוסי, אביטן (נקש), אזולאי.

חיפה: גרשוני, ברגר, שווגר, שמולביץ', לובצקי, גרשגורן, לוי, בנאדו, מינץ, הירש, אדלר.

על המשחק: אחד המפגשים הדרמטיים ביותר בתולדות המשחקים בין הקבוצות. בית"ר, שלא היתה מנוסה במעמדים הללו, היתה קרובה להעפלה היסטורית לגמר, אך חיפה היתה זו שחגגה בסיום. אחרי 1:1 בסיום הזמן החוקי התייצבו הקבוצות להארכה. מיד עם תחילת ההארכה הצליחה בית"ר להבקיע שני שערי בזק. עם יתרון 1:3, הדרך לגמר נראתה סלולה.

אלא שחיפה לא ויתרה: שני שערים דרמטיים, אחד מנבדל ברור תוך התעלמות של השופט מסימון של הקוון, הובילו את הקבוצות להכרעה מהנקודה הלבנה. בית"ר היתה הראשונה לבעוט. לפי המקובל אז, הקבוצה בעטה ברציפות את חמש הבעיטות. בית"ר הבקיעה ארבעה שערים (נקש החמיץ). אבל גם זה לא הספיק. החיפאים דייקו בחמש הבעיטות שלהם, ועלו לגמר רק בשביל להפסיד להכח.

דבר המשתתפים:

חכם: "אני זוכר את המשחק הזה כאחד המשחקים הטראומטיים בקריירה שלי. שיחקנו אז חזק ובשביל הסמל, והרגשנו שאנחנו מאד קרובים לגמר, אבל לא הצלחנו. אני זוכר שכעסנו על השוער שלנו, ששון, שהיה אשם בשערים האחרונים. קראנו לו 'ששון-אסון'".

אהר'לה גרשגורן: "אני זוכר טוב את המשחק הזה. זה היה שבועיים לפני החתונה שלי, והגעה לגמר היתה מתנה מאוד יפה. בית"ר שיחקו אז חזק ומלוכלך, אבל בכל זאת ניצחנו אותם - הרבה בזכות שתי הגבהות שלי שהובילו לשני הגולים שהשוו. בסוף אני זוכר את הבלגן ואת האבנים שעפו לעברנו מכיוון אוהדי בית"ר".

משמעות: משחק שסימל את סוף תקופה בבית"ר, יחד עם התקרבות ראשונה לזכיה בתארים. זה היה סופו של עידן השחקנים הקשוחים. כעבור כמה שנים יעלו לקבוצה מלמיליאן, נוימן ושות', וישנו את סגנון הקבוצה למבריק יותר. הם גם יביאו הישגים אמיתיים בגביע המדינה, גמר ב-1975 וגביע היסטורי ב-1976. בחיפה ייזכר המשחק כאחד ההישגים והמיתוסים של הדור ההוא, אבל לתארים של ממש הם היו צריכים לחכות יותר מעשור לשלמה שרף.

תאריך: 28.4.1984

מסגרת: מחזור 26

תוצאה: 1:2 לחיפה

הרכבים: בית"ר ירושלים: מזרחי, בן-הרוש, אזולאי, אשש, נחמני, כהן, שוורץ, תא-שמע, מלמיליאן, צפניה, אוחנה.

חיפה: רן (ז"ל), כהן (קרמר), אוסמו (הגדול), מרילי, אהרוני, אבוקרט, לוי, סלקטר, מלכה, ארמלי, רוזנטל

איצטדיון: נתניה

צופים: משחק רדיוס ללא קהל, אלפים במרפסות ועל משאיות מסביב לקופסה

על המשחק: משחק שחשיבותו התבררה רק בסוף העונה. אמנם היה זה משחק בין המוליכה לקבוצה במקום השני, אך הפער נראה גדול מכדי להיסגר. בסיום חיפה ניצחה משערים של סלקטר (הדקה התשיעית) וארמלי (הדקה השבעים), לעומת שער אחד של אוחנה (דקה 82). המשחק, שהיה משחק ביתי של חיפה, התנהל מול איצטדיון ריק, אך בכל זאת אלפים צפו בו.

השמועה אמרה כי בעלי מרפסות בקרבת האיצטדיון מכרו כרטיסים, ועשו קופה לא רעה. חוץ מהתוצאה, שסימנה את שינוי המגמות בליגה, רבים זוכרים את תמונתו המפורסמת של בלם חיפה, אלי כהן, שירד מהמגרש חבוש, לאחר שאובחנו אצלו שני שברים בלסת.

דבר המשתתפים:

אברהם אבוקרט: "אני זוכר שבערב לפני המשחק נקלענו, בלי שאף אחד התכוון, לאותו מלון עם שחקני בית"ר, רק בקומה אחרת. למאמן שלנו, שלמה שרף, לא היה אכפת במיוחד, אבל אני זוכר שדוביד שוויצר, שאימן את בית"ר, נתן להם הוראה לא להתקרב אלינו. למעשה, אנחנו בכלל לא חשבנו שיש לנו סיכוי לאליפות, ולא היינו כל-כך לחוצים. לעומת זה בית"ר, שהיו מקום ראשון והיה להם הרבה מאוד מה להפסיד, היו מודאגים. אולי זה גם בא לידי ביטוי במשחק".

חנן אזולאי: "ממש לפני הסיום עליתי לנגוח ממצב מצוין, אבל אז הרגשתי נגיחה עצומה בראש, ופיספסתי את הכדור. זה היה אודי אשש, שנכנס בי מאחור עם הראש. אני בעיקר זוכר את הכאב ראש שאחרי המשחק".

משמעות: בדיעבד היה זה המשחק שסימן את גורל האליפות. למרות הפער הגדול, בית"ר הלכה ואיבדה את הביטחון - ואילו חיפה הלכה וצברה אותו, עד שעברה את בית"ר ממש על קו הסיום, מחזור אחד לפני תום העונה. חיפה זכתה באליפות ראשונה, התחילה לזלול תארים, ועשתה צעד ראשון לקראת היותה אחת האימפריות הגדולות של הליגה. בבית"ר היו צריכים להתמודד עם הטראומה עוד שלוש שנים עד לאליפות ראשונה. בין לבין היא התנחמה במיני-נקמה כאשר גברה על חיפה בגמר הגביע של 1985.

תאריך: 12.9.1998

מסגרת: מחזור שלישי בליגה

תוצאה: 2:4 לבית"ר

הרכבים: בית"ר ירושלים: קורנפיין, בכר (ראובן), שלח, דומב, דרעי, טלסניקוב, אבוקסיס (רייכמן), האמר, שאנדור, שאלואי (לוי), שטרית.

חיפה: דוידוביץ', אלקיים, חרזי, בנאדו, קייסי, נגר, בלאנצוק, בניון, סילבס, דורו (הורחק), קופל, קטן, מזרחי

איצטדיון: קריית-אליעזר

צופים: 17,000

על המשחק: המשחק הראשון שמילא את קריית-אליעזר באותה עונה. בית"ר הגיע כאלופה גאה, ונתנה הצגת כדורגל בסיוע הצמד ההונגרי שאנדור והאמר (גול אחד כל אחד), לצד שערים מרשימים של אסי דומב ועופר שטרית. החיפאים האשימו את השופט בהרחקה מוקדמת של דורו, החלטה שממנה לא התאוששו עד סוף המשחק.

דבר המשתתפים:

תאמש שאנדור: "רק הגעתי אז לבית"ר, וזה היה המשחק הגדול הראשון שלי בארץ, והגול הראשון שלי במדי הקבוצה. זה נתן לי המון ביטחון וכוח להמשיך, ועזר לי לבסס את מעמדי אצל האוהדים ובקבוצה".

משמעות: המפגש הזה זימן בכפיפה אחת את האלופה (בית"ר) ומחזיקת הגביע (חיפה) של העונה הקודמת. ואולם, המשחק סימל דווקא את פתיחתה של תקופה ללא תארים, למי יותר (בית"ר) ולמי פחות (חיפה). עד למפגש הטעון ביום ראשון הקרוב, היתה זו הפעם האחרונה שבה התמודדו הקבוצות כמחזיקות תארים, וכשתי הקבוצות שנחשבו אז במובהק לטובות בארץ.

תאריך: 2.11.2002

מסגרת: מחזור שביעי בליגה

תוצאה: 0:4 לבית"ר

הרכבים: בית"ר ירושלים: קורנפיין, מזרחי, אינדיו, כחילה, אמסלם, טלקר, דרעי, טלסניקוב (עטיה), זוהר (מליקסון), כפיר אדרי, אנדזיי קוביקה (משה).

חיפה: אוואט, חרזי, בנאדו, קייסי, ז'אנו, זננדברג, רוסו, באדיר, ישראליביץ', פרלייה, איגביני, סיבליה, כהן, קטן

איצטדיון: טדי

צופים: 8,000

על המשחק: חיפה הגיעה למשחק שלושה ימים אחרי הניצחון על מנצ'סטר יונייטד (0:3), אך נראה שהשאירה את התחמושת באיצטדיון בקפריסין. החניכים של שום מהצ'מפיונס בקושי עמדו על המגרש, ויש אומרים שהם עוד יצאו בזול. צמד של קוביקה עוד לפני המחצית, גול של איציק זוהר ושער נוסף של אינדיו בדקה התשעים גמרו את הסיפור.

דבר המשתתפים:

זוהר: "אני זוכר את הגול שלי מהקרן. ניצלנו עד תום את העובדה שחיפה הגיעו אפופים מליגת האלופות. זה ניצחון מכובד ומאוד מתוק. אבל לאור המצב ששרר אז בבית"ר לא הצלחנו לתרגם את זה לעונה כולה, וזה לא נתן לנו מומנטום כמו שציפינו".

פראלייה: "אני בטוח שלא השתתפתי במשחק כזה, בכל מקרה אין לי שום זיכרון ממנו".

משמעות: בית"ר, שהיתה אז באחת מתקופת הבינוניות שלה, התמודדה מול מכבי חיפה באחת מתקופות השיא שלה. חיפה הפסידה את האליפות בסוף אותה עונה, ואולי התבוסה בטדי סימלה את הקושי לשלב בין המסגרת האירופית לליגה _ הקושי שתיתקל בו בהמשך העונה. מבחינת בית"ר אולי סימל המשחק רק את רגעי העבר, ואת העתיד שעוד יבוא.