מצטייני חצי עונה, נאגלה אחרונה

אחרי שהענקנו את שני הפרסים החשובים של חצי העונה, ה-MVP ומאמן המצטיין, הגיע הזמן לתת את הכבוד המגיע גם לאחרים. נתראה שוב באותו מקום בסוף העונה, עם הפרסים הסופיים בהחלט.

ממוצעים: 21 נקודות, , 87.5 אחוזים מהקו, 3.5 אסיסטים.

גורדון הוא אולי השחקן השישי המשמעותי ביותר בהיסטוריה לקבוצתו, והספיק בשתי עונות וחצי לשבור כמה וכמה שיאים למחליפים, כולל להשוות בשבוע אחד את מספר הפעמים ששחקן קלע 40 מהספסל - לאורך קריירה שלמה (פעמיים).

הדבר היחידי שיכול למנוע ממנו את התואר הוא העובדה שמחודש ינואר הוא פותח בחמישייה, ואם לא ימלא את מכסת המשחקים הנחוצה כמחליף, הוא לא יוכל להיות מועמד. כרגע, בכל מקרה, הוא האיש שלנו. הבחור בן ה-24 נמצא על הפרקט אותו מספר דקות כמו בעונה שעברה (31), אבל קולע כמעט 5 נקודות יותר, בעיקר כי העלה את הדיוק שלו מהעונשין בכ-9 אחוזים, מה שהופך אותו לנשק קטלני עוד יותר, שמסתפק פחות מבעבר בזריקות מבחוץ, ויותר בחדירות לטבעת (5.8 טיולים לקו למשחק).

קשה לזכור שחקן NBA שלא נמצא בדיוני האולסטאר, ויש לו כשרון רב יותר בכל מה שקשור ליכולות להשחיל כדורים דרך טבעות. הוא הגו טו גאי הבלתי מעורער של הקבוצה, וימשיך להיות כזה - לטוב או לרע - עד שיגיע איזה קווין דוראנט או גרג אודן דרך הדראפט, או פאו גאסול אחד, כנראה בתמורה לגורדון עצמו.

שאר המועמדים: ליאנדרו ברבוסה (פיניקס) וג'רי סטאקהאוס (דאלאס).

ממוצעים: 10.6 נקודות, 4.3 ריבאונדים, 1.2 חטיפות ו-0.7 חסימות.

באטייה הוא מסוג השחקנים שעבורם המציאו את הקלישאה על התרומה שאינה מופיעה בדפי הסטטיסטיקה. הוא בין המובילים בליגה בסחיטת עבירות תוקף (נתונים שהליגה סופרת, אך משום מה לא מפרסמת), לא מוריד את הרגל מהדוושה בצד ההגנתי, ואמן בלהגיע לעזרה בזמן הנכון ביותר, מה שמסייע לו לכסות שטח גדול פי כמה ממה שמוטת זרועותיו מאפשרת לו. וללא יאו מינג אין ספק שעבודתו הפכה קשה בהרבה, כי החורים בהגנה גדול יותר. גם כשומר אחד על אחד הוא בין הטובים בנמצא, אם כי ישנם טובים ממנו.

ידידי אסף רביץ אף הפנה את תשומת לבי לכך שלא רק שההגנה של יוסטון מוליכה את הליגה בספיגת נקודות (90.3) ובאחוזים מהשדה של היריבות (42.1), אלא שזו השנה השנייה ברציפות שהקבוצה בה משחק באטייה מוליכה את טבלת ספיגת הנקודות. בעונה שעברה הייתה זו ממפיס, עם לא יותר מ-88.5 למשחק.

מועמדים נוספים: ברוס בואן (סן אנטוניו), בן וואלאס (שיקגו), אמקה אוקפור (שארלוט) וטייסון צ'נדלר (ניו אורלינס/אוקלהומה סיטי).

ממוצעים: 15.6 נקודות, 86.1 אחוזים מהקו, 4.1 כדורים חוזרים, 3.6 מסירות לסל ו-1.3 חטיפות.

עם כל הכבוד למחזור 2006, אין ממש תחרות בקטגוריה הזו. אדם מוריסון קולע באחוזים של קוטג' ולא תורם דבר מלבד נקודות, רודי גיי ורנדי פוי לא יציבים, אנדראה בארניאני טרם השאיר חותם על קבוצתו, והשאר פשוט לא משחקים מספיק.

רוי כבר הראה שיהפוך לסקורר מצוין בליגה, בעיקר בזכות יכולתו ליצור לעצמו מצבי קליעה, והנחישות בה הוא הולך לטבעת. והוא ממש לא חד מימדי. הילד הזה עוד יהיה אולסטאר.

מועמדים נוספים: מוריסון (שארלוט), בארניאני (טורונטו), גיי (ממפיס), פוי (מינסוטה).

את הקטגוריה הזו נשאיר לסוף העונה, פשוט כי ישנם יותר מדי מועמדים, ביניהם קווין מרטין (סקרמטו), אנדריס ביידרינץ' ומונטה אליס (גולדן סטייט), מו וויליאמס (מילווקי), אנדרה איגודאלה (פילדלפיה), אל ג'פרסון (בוסטון), דייויד לי ואדי קרי (ניו יורק), לוק וולטון (לייקרס), ג'יי אר סמית' (דנבר), ליאנדרו ברבוסה (פיניקס), ג'וש הווארד (דאלאס), קרלוס בוזר ומהמט אוקור (יוטה), ועוד רבים וטובים.