הכל תלוי במתיאוס

ארווין/ לואיס/ אוטמר/ דיק/ אוטו יקר,

ייתכן מאוד שבעוד מספר חודשים, בעוד אתה יושב בביתך בנחת, מקשיב למוזיקה קלאסית ומנתח מערכי משחק במחברתך, תקבל טלפון מאדם העונה לשם "מיסטר אבי". האיש יספר לך באנגלית רצוצה שהוא ממלא תפקיד בכיר באופ"א ("מישל אנד מי אר לייק בראדרס", יוסיף), ואז יבקש ממך לעזוב הכל ולבוא לאמן במזרח התיכון. הוא ירעיף עליך מחמאות, ויאמר שרק אתה יכול להציל את הכדורגל המקומי מהטראומה של השנה האחרונה, שבה הפסדנו ל"דיס פאני טים", יוון. בזמן שתתהה מדוע אדם שמוביל נבחרת כל כך גרועה מרשה לעצמו לזלזל ביריבה כלשהי, ובטרם תסיים את השיחה בנימוס, תשמע לפתע את ההצעה הכספית. מיסטר אבי יספר לך גם על השמש, על חוף הים ועל הבחורות היפות ("מריג' איז נוט א וול, מיי פרנד"). פתאום, הרעיון נשמע לך מפתה.

אני מתחנן בפניך: אל תעשה את הטעות הזאת. אל תעז להגיע לכאן.

למען האמת, אני מבין מדוע אתה משתעשע במחשבה. מרחוק, זה באמת יכול להיראות כמו אתגר. כבר ראית הכל בכדורגל האירופי, אז למה לא להעביר את שנות הקריירה האחרונות במקום חדש ומרתק? מדוע לא לבנות משהו מההתחלה? מן הסתם, אתה חושב, במדינת כדורגל חלשה כל כך כולם צמאים ללמוד מאדם בעל רזומה כשלך.

הצחקת אותנו. הכדורגל הישראלי מכניס למגרסה כל קורות חיים שמגיעות אליו, מפוארות ככל שיהיו. עשו כאן חוכא ואיטלולא ממאמן שזכה באליפות אירופה לנבחרות ולגלגו על אחר, שזכה בגביע המחזיקות. אני לא מתרגש מזה, תאמר, כבר ראיתי עיתונאים ביקורתיים ועברתי כמה הנהלות לא קלות. אז ככה: בטח גם אצלכם משדרים את "האח הגדול". דמיין לעצמך גירסה שטנית במיוחד של תוכנית הריאליטי הזאת, שבה אתה לא יכול לעשות שום דבר נכון. כל מהלך הוא עילה לפיטורים, וסביר להניח שגם במקרה שלך זה יקרה בס.מ.ס. אם תכניס את החולצה למכנסיים, יגידו שאתה קפדן מדי למנטליות הישראלית – מושג שתלמד להכיר ולתעב. אם החולצה תהיה בחוץ – יגידו שבהיעדר משמעת, לא ברור בשביל מה הביאו מאמן מחו"ל. אם תתלונן על המתקנים – יגידו שאתה מתנשא. אם תגיד שהרמה גבוהה משחשבת – יגידו שאתה פוליטיקאי. אם תשחק הגנתי – יגידו שאתה שמרן. אם תבחר בכדורגל התקפי – יגידו שאתה נאיבי. העיקר שתלך כבר, ונוכל להוכיח את התזה שלנו: שמאמן זר לא יכול להצליח פה.

איזה רעיון מוזר, אתה בטח חושב. הרי בקמפיין האחרון לא הצלחתם לחלוף על פני שתי נבחרות עם מאמנים גרמנים. אין כמעט נבחרת אפריקאית או אסיאתית שלא מתחמשת במאמן זר, תוסיף. אפילו אנגליה ורוסיה, בעלות מסורת כדורגל מעט יותר מפוארת מישראל, הבינו שהן זקוקות לאחד כזה. אצלנו העניין שונה. אנחנו, אתה מבין, העם המובחר. איננו מסוגלים לקבל הוראות מגויים, כי אנחנו בטוחים, עמוק בפנים, שהם פחות טובים מאיתנו. קצת קשה לנו להפנים שיש תחומים שבהם אנחנו מצטיינים בהם יותר – ייצור מכונות הרג – וכאלה שבהם אנחנו מעט פחות טובים – כמעט כל השאר. כן, גם כדורגל.

בוודאי שמעת על המושג "המוח היהודי". לכן, אבין אם תתקשה להאמין כיצד עם שאינו ידוע בטיפשותו מתקשה להבין אמיתות כה פשוטות, כאשר העובדות מונחות לנגד העיניים, בדמות כישלונות חוזרים ונשנים. אבל נדמה שהמוח המדובר אינו מנת חלקם של העוסקים בכדורגל המקומי.

קח לדוגמה את הדיון שהתנהל כאן בימים האחרונים, מאז ההפסד של ישראל ביוון, סביב החתמתו של מאמן זר. יש כמעט קונסנזוס שמאמן זר לא יצליח, עקב לוגיקה שרק אנשים שברחו מהכיתה כדי לשחק כדורגל ולא נזקקו ללימודים גבוהים לשם פרנסה יכולים להבין: ראשית, הם אומרים, המאמנים הזרים הקודמים נכשלו; שנית, הם טוענים, יש די מאמנים טובים בארץ; לסיום, הם גורסים, אם כבר להחתים מאמן זר, אז רק אחד מהשורה הראשונה.

אפשר, כמובן, להפריך את כל הטענות הללו בשניה: נכון, המאמנים הזרים לא הובילו אותנו לשיאים, אבל לא זכורה גם הצלחה מסחררת של המקומיים; אם יש כל כך הרבה מאמנים טובים בארץ, מדוע הענף נראה רע כל כך?; ומהיכן למדו אותם מאמנים את התורה? האם לא שטפו בהמוניהם את המילאנלו ורשמו כל מילה בשקיקה? ולמה בעצם אנחנו זקוקים רק למאמנים מהדרג הראשון? האם המאמנים שלנו נמצאים בדרג השני או אפילו השלישי באירופה? אם כך, מדוע פרט לסיפור אחד, המכונה "פרשת אברם" (אספר לך על זה בהזדמנות, זה יצחיק אפילו דג אירופי קריר כמוך), הם מבוקשים בעיקר בליגה הקפריסאית?

אלא שאנשי הכדורגל המקומי לא שואלים את עצמם, למרבה הצער, את השאלות הפשוטות האלו. הם יתקשו להתמודד עם האמת שתיחשף אז: שהם שוחים במי אפסיים, שהם לא באמת מבינים כדורגל, שהם זקוקים לעזרה. לכן, אין לך מה לחפש כאן.

עם זאת, אולי המלצתי אליך תשתנה בגלל קבוצה ישראלית בשם מכבי נתניה. נתניה זו מגלמת את כל מה שרע בכדורגל הישראלי: ההנהלה שלה מתעסקת בשטויות, מתעצבנת מכל מילה שנכתבת בעיתון ורודפת אחרי עיתונאים ושחקני עבר. אלא שאת הקבוצה הזאת מאמן לותר מתיאוס. בשלב זה אתה בטח כבר מבין שעל אף שמדובר בשחקן שכיכב בזכייה של גרמניה בגביע העולם, לא קיבלנו אותו בכבוד. למעשה, אנחנו חובטים בו מכל הכיוונים, משמיצים אותו, עולבים בו. פרשן אחד אמר שבגללו הוא לא מאמין שאין דבר כזה "גרמניה האחרת", במין קישור מעוות במיוחד לעבר האפל של המדינה; עיתונאי אחר, שפעם עשה סדרת טלוויזיה שלמה שבדקה מדוע הכדורגל הישראלי כושל ואף נסע לחו"ל כדי ללמוד מאנשי כדורגל זרים, כתב עליו שהוא "בושה לכדורגל הגרמני ולכדורגל בכלל" – ממש כך!

איכשהו, לותר המאמן, כמו מתיאוס השחקן, לא נכנע. על אף שהוא מדריך קבוצה בינונית, שהשחקן מספר 1 שלה הוא בחור מוזר שמוריד את הנעל בכל פעם שהוא מבקיע ומדמה אותה לטלפון, נתניה נאבקת על האליפות. גם אם נתניה תזכה, יהיו כאלה שיגידו שזה קרה למרות מתיאוס, ולא בזכותו. אני מאמין ומקווה שדברי ההבל האלה ייבלעו בחגיגות, ושעוד יו"ר או שניים יחליטו להצטייד במאמן זר. בעוד כמה שנים, אחרי שיעבדו כאן שלושה או ארבעה מאמנים כאלה, אולי נפסיק להעביר אותם שבעה מדורי ספורט, ונתחיל ללמוד מהם. אם לותר ייקח אליפות, אולי נסכים ללמוד גם ממך. לכן, לטלפון שתקבל ממיסטר אבי מומלץ לענות רק אם הכוכב של נתניה ינהל עוד כמה שיחות עם הנעל שלו.