איפה מתחילים?

המגמה הזאת כבר מתחילה להיות מדאיגה: האם אפי בירנבוים צופה בקבוצה שלו משחקת? האם הוא רואה את אותם משחקים שנקלטים כאן בישראל? בהתחלה הוא אמר שמכבי התמודדה במשחקי האימון מול האריות של אירופה, בימים האחרונים הרעיש את עולם המדע עם תיאוריית הפירמידה ההפוכה, ואתמול כבר סיפר שקבוצתו שמרה מצוין והיתה זקוקה לקצת יותר תפוקה מקרלוס ארויו, יחד עם עוד כמה דברים קטנים, כדי לנצח.

מצד אחד, בירנבוים צודק: אם ארויו לא היה מציג כדורסל כל כך מזעזע ואם השחקנים היו קצת יותר מרוכזים, סביר להניח שמכבי היתה מנצחת בחוץ קבוצת מרכז טבלה מהליגה האדריאטית. אלא שזה לא קרה אתמול, כפי שלא קרה מול יריבות מהדרג השני ביורוליג, לובליאנה ופנרבחצ'ה/אולקר, או יריבה מהדרג השני בישראל, גלבוע/גליל. הסיבה היא שהבעיות של מכבי קצת יותר עמוקות מיום רע של שחקן זה או אחר.

ראשית, בניגוד לדעתו של בירנבוים, מכבי שומרת רע. במחצית השנייה לא היתה לה תשובה לכדורסל ההתקפה השבלוני של פראסוביץ' - אחד על אחד של קוש או מרשל בחוץ, אחד על אחד של פרקצ'ין בפנים. בירנבוים לא שקל מעבר לאזורית, שיכול היה לשנות את הקצב.

בהתקפה המצב גרוע עוד יותר. התרגיל המרכזי של מכבי - עוד העתקה עקרה של מאמן ישראלי מפיני גרשון - לא מתאים לסגל השחקנים שלה: תנועה המשכית של פיק-אנד-רול, שלא עובדת כשעל המגרש יש שחקנים בעלי ידיים רעות כמו אסטבן באטיסטה ויניב גרין או שחקן לא מיומן בפעולה הזאת כג'ייסון וויליאמס. בהיעדר נוכחות של שחקן פנים מאיים שימשוך שמירה כפולה (הנקודות של דאור פישר וליאור אליהו הושגו בעיקר מריבאונד התקפה וכתוצאה מתנועה ללא כדור) או משחק של חדירה והוצאת כדור, מספר הזריקות הפנויות של הגארדים מינימלי. חמש הנקודות של מרקוס בראון הן כתב ההגנה הטוב ביותר שטרה סימונס יכול היה לקוות לו.

אלא שסימונס לא שיחק אתמול, ויחד אתו נראה ששליש מהסגל של בירנבוים לא רלוונטי. לא מובן מדוע כספי שיחק כל כך מעט, בהתחשב בהופעה החיוורת של וויליאמס ובורשטיין; באטיסטה ייקבר בקצה הספסל כשיגיע מחליף לווייט, חג'ג' לא נספר ושארפ נשכח.

כשהקבוצה מפסידה בלי הפסקה, יהיה קשה לשכנע את המחליפים שמקומם על הספסל. וזו עוד בעיה בשק הצרות של מכבי, שאינן קשורות לדברים הקטנים, אלא לדברים גדולים, קרדינליים, שקשה לראות כיצד ישתנו במהרה.