מי המציא את המילה?

לרגל יום האהבה מדורי הלייף-סטייל יעניקו לכם שלל עצות וקלישאות בניסיון לטפח את הזוגיות ולשמור עליה מהשחיקה ומהדעיכה האיטית, אבל מה עושים עם הכדורגל? איך שם שומרים על הזוגיות? מה עושה אדם שכבר תקופה ארוכה מרגיש שובע ותסכול ומעוניין להתגרש, אבל התודעה שלו כבר כל כך מעוותת, שהדבר היחיד שעובר לו בראש זה השטות הזאת ש"קבוצה ואימא אי אפשר להחליף"?

ובכלל, ההשוואה בין הזוגיות בין גבר ואישה לבין היחסים של אוהד עם קבוצתו היא מעוותת בבסיסה. מה כבר הקבוצה נותנת לי בחזרה? על הריגוש וההתלהבות של תחילת היחסים כבר ויתרתי, אבל מה עם יציבות ושקט נפשי? מה אני כבר מבקש? איך אדם שחוק ועייף יכול להחיות מחדש את השגרה? לרגל יום האהבה, להלן מספר עצות וטיפים לשימור התשוקה בזוגיות הספורטיבית, אך אנחנו מזהירים מראש: הם מטופשים, קלישאתיים ובוודאי שאינם יעילים. בסופו של דבר, כידוע, הרוב תלוי בה.

חשוב שתדע, החיים הם לא מה שהבטיחו לך. דרישות שלך נראות הגיוניות וטריוויאליות הן לאו דווקא ישימות במציאות. כמו שהציפייה לחזור לבית נקי ומסודר ושעל השולחן תחכה ארוחה חמה היא פנטזיה מטופשת, גם הציפייה שמגן ימני יידע להגביה כדור מדויק ללב הרחבה היא לא ריאלית. אז מה אם זה הדבר היחיד שמבקשים ממנו? אז מה אם הוא מתאמן על זה כל החיים? אז מה אם כל טעות שלו או חוסר אכפתיות משפיעים על חייך בצורה ישירה? נסה לגלות אורך רוח, איפוק ושליטה עצמית. ברצלונה זה רק פורנו, החיים האמיתיים נראים אחרת.

הסימן הכי ברור לדעיכתה של הזוגית היא חוסר סבלנות. יש שלב שבו כל דבר קטן עלול להוציא אותך מדעתך, וזה הזמן להתעורר. אם, למשל, היא צורחת מקצה הבית "בחיים לא שמעתי מישהו לועס ביסלי כל כך חזק", סימן שהאווירה בבית מעט מתוחה. אם כבר בדקה השנייה אתה משליך חפץ על המסך בעקבות איבוד כדור, סימן שהגיע הזמן להשתלט על העצבים. תנשום עמוק, אין טעם להתעצבן. הניסיון גם מראה שהתגובה האגרסיבית שלך רק מגבירה את התסכול שלה.

אל תקבל החלטות נחפזות, אל תמהר לעשות חילופים. תוציא חלוץ, תחליף קשר, תחליף אישה - מה כבר תקבל כאלטרנטיבה? צ'אבי, עם כל הכבוד, לא מחכה לטלפון ממך. גם לא ביונסה. תביט לצדדים, אתה לא לבד. חושב שרק אתה סובל מריקבון? שרק אצלך בבית החיים מאופיינים במתח ועצבים? אומנם צרת רבים נחמת טיפשים, אבל לא שמעת את הצעקות והריבים מהבית של השכן? לא ראית מה הולך בבית"ר? "זה בסדר מאמי", תגיד לה, "גם ריאל מדריד משקיעה בעצמה מיליונים ואוכלת חרא, אנחנו לא לבד". אל תתבייש להתחזק מצרות של אחרים. הם עושים בדיוק אותו דבר.

בסופו של דבר, היא הרבה פחות חזקה ממה שהיא נראית. מתחת לכסות הבטוחה מסתתרת נפש שבירה, שרק מפללת לקצת יחס אוהב, לחיבוק חם ברגעים קשים. "יש גם ימים כאלה", היא תאמר בסיומו של עוד ערב קשה, אך במקום לכעוס עליה שהיא מדחיקה את הבעיות האמיתיות, פשוט תהנהן בראש באמפתיה. זה הרגע להביע תמיכה, אולי גם לשיר לה שיר עידוד אוהב. זכור, רגישות וחמלה הן הבסיס למערכת יחסים בריאה. חוץ מזה, אתה הרי יודע שבסופו של דבר היא יכולה לענג אותך בצורה שאף אחת אחרת לא יכולה.

אל תיבהל מביצועים בינוניים. אם לא היית בוהה שעות בכדורגל מאירופה, לא היית יודע לזהות את הליקויים. נכון, אומרים לנו שיש כדורגל אחר, וכבר אנחנו עייפים מאוד מכדורגלנינו הנרפים, וכל הזמן מראים לנו בתמונות שיש משהו אחר. אז מה? אל תאמין לאשליה הזו, זה רק בסרטים. היא לעולם לא תוכל לעמוד בסטנדרטים של העולם הרחוק, כך שההשוואה בינה לבין לעולם המקצועני עושה עוול לא רק לה, אלא בעיקר לך.

בסופו של דבר, הבעיות הן בלתי נמנעות. אחרי חיים שלמים זה לצד זה, הכל כבר נלקח כמובן מאליו, הכל רקוב וצבוע, ומה שנותר זה בעיקר זיכרונות עמומים מהעבר. זה הזמן לפשפש במגירות ולשלוף את האלבומים הישנים, לצפות במשחקי עבר, לרפרף בין תמונות מרגשות וגזרי עיתונים שנאספו לאורך חיים שלמים, ולהיזכר מאיפה הכל התחיל. הרי לא סתם התאהבת בה, לא סתם נשבעתם לחיות לעד זה לצד זה. נסה להסתכל עליה באותו מבט תמים של הימים ההם, שבהם היא ריגשה אותך מעצם הווייתה. למרות הבעיות, חבל לוותר על הידידות העמוקה שנבנתה. עוד יהיו לכם שוב ימים יפים.