האיש במעיל הפרווה שהכניס בידור לפוטבול

לרוב הגברים באמריקה יש שם אמצעי שבדרך כלל אנחנו לא יודעים על קיומו ואם כן, הוא מוזכר רק בראשי תיבות. ג'יי אדגר הובר, ג'ורג' דאבליו בוש, הומר ג'יי סימפסון. הזכות להיזכר בשם המלא שמורה למתי מעט (פרנקלין דלאנו רוזוולט) בלבד. אבל הזכות להיקרא לא רק בשם המלא אלא בכינוי החיבה שלו שמורה רק לאדם אחד בהיסטוריה האמריקאית - ג'וזף וויליאם ניימת', או בשמו היותר מוכר, ג'ו ווילי ניימת'.

באופן מפתיע, ואולי לא כל כך, ברודוויי ג'ו, האיש וההצגה, לא נמנה עם עשרת הגדולים בהיסטוריה של ה-NFL, גם לא עם העשרים. בין כל הקוורטרבקים בליגה הוא מדורג במקום ה-39 בנסיונות מסירה, 36 ביארדים ו-40 במסירות לטאצ'דאון. הרבה פחות טוב מקוורטרבקים בני זמנו כמו ג'וני יונייטאס ובארט סטאר, נופל בכמה דרגות מאלוויי, פארב, מונטאנה ומרינו ה"מודרניים".

אולם ההישגים הספורטיביים של ג'ו וילי רק מאפילים על התרומה האמיתית שלו לליגת הפוטבול המקצוענית. אחרי הכל, הוא האיש שהביא למהפכה בתפישה של המשחק והפיכתו לבידור שלא נפל מזה של הביטלס ולד זפלין. העובדה שהשתתף יותר מפעם אחת ב"אד סאליבן שו", התכנית שסייעה לסצינת הרוק העולמית לפרוח בסוף שנות ה-60, רק נותנת משמעות מילולית לקביעה הזו. ואה כן, מכיון שבזמנו החופשי גם שיחק פוטבול, הוא בכל זאת מחזיק בשיא אחד - הוא הקוורטרבק היחיד שמסר מעל ל-4000 יארד בעונה בת 14 משחקים (1967).

ג'וזף וויליאם ניימת' נולד ב-31 במאי 1942 בביוור פולס, פנסילבניה, עיירה הנמצאת כ-50 ק"מ מפיטסבורג. הוא היה פנומן בתיכון בפוטבול, כדורסל ובייסבול, עד שהשיקאגו קאבס הציעו לו 50 אלף דולר כדי לשחק עבורם. וילי נשא עיניו לכיוון הפוטבול, אמר תודה אבל לא תודה וניסה להירשם למכללת מרילנד.

במרילנד לא מצאו שהישגיו הלימודיים לרוחם והוא נרשם לאלבמה, תחת בר בראיינט, המאמן שכינה אותו "האתלט הגדול ביותר שאימנתי אי פעם". כיון שגדל בסביבה מעורבת תמך במאבק השחורים ונקלע לא אחת לויכוחים ולסיטואציות לא נעימות באווירה הגזענית במכללה. בשנתו האחרונה נפצע בברך סמוך למשחק ה"אורנג' בול" היוקרתי עם צפון קרוליינה. אלבמה נטבחה במחצית הראשונה וניימת' קם מהספסל כדי להצעיד את הקבוצה לכמעט מהפך שנגמר בהפסד דחוק 17-21.

זה קרה ב-1 בינואר 1965, וסוני ורבלין, בעלי הניו יורק ג'טס, לא יכול היה להתאפק. ב-2 בינואר חתם ניימת' על חוזה בן שלוש שנים ו-427 אלף דולר (סכום חסר תקדים באותם ימים), וגם מכונית לינקולן קונטיננטל, בתור דובדבן. בדיעבד היתה החתימה של ניימת' אחד הגורמים המרכזיים לכך שה-NFL התמזגה עם ה-AFL (בה שיחקו הג'טס), מחשש למחיר הכבד שתשלם אם שחקנים יברחו ממנה לסכומים שהוצעו אצל המתחרה.

ניימת' הפך מייד לשליט הבלעדי של המשחק, לאיש שהביא את הרייטינג למשחקי הפוטבול ואוהדים מכל רחבי היבשת לניו יורק ג'טס. שותפיו לחדר במשחקי החוץ טענו ש"להיות איתו זה כמו להיות עם הביטלס". ב-1967 זרק כאמור ל-4007 יארדים, אבל שעת התהילה של ג'ו וילי הגיעה שנה לאחר מכן.

ב-1968 הוביל נמת' את הג'טס לאליפות ה-AFL מזרח ולמשחק מכריע נגד האוקלנד ריידרס, על הזכות לשחק בסופרבול מספר שלוש. רוחות מקפיאות נשבו בניו יורק, מה שלא הפריע לו למסור לדון מיינארד משישה יארד לטאצ'דאון מכריע ברבע הרביעי ולהפוך פיגור 23:20 לניצחון 23:27.

ב-12 בינואר 1969 היו הג'טס אמורים לפגוש את הבולטימור קולטס בסופרבול. לעובדה שג'וני יונייטאס הגדול לא פתח במשחק לא היתה משמעות, שכן מחליפו לאורך העונה, ארל מוראל, זכה לתואר השחקן המצטיין ב-NFL באותה עונה. סוכנויות ההימורים נתנו לקולטס יתרון של יותר מ-17 נקודות, דהיינו מי שרצה להמר עליהם היה חייב להניח שינצחו בפער של 18 או יותר, עד כדי כך היה המפגש צפוי להיות חד צדדי. שלושה ימים לפני המשחק נשאל ניימת' על ידי עיתונאי מה הוא חושב על המשחק והכריז "אנחנו ננצח. זו הבטחה שלי". ההצהרה הזו, שלימים עשתה שם כאחת מההבטחות הגדולות של המאה ה-20, נתפשה כמובן כצ'ק בלי כיסוי, אף אחד לא באמת האמין שהסילונים יכולים לנצח את המשחק הזה.

אבל ניימת' חשב אחרת. 17 מ-28 ל-206 יארדים תוך שיתוק מוחלט של מוראל והפרסות נתנו לסילונים יתרון של 0:13 בסוף הרבע השלישי. רק אז נכנס יונייטאס בניסיון להציל את המשחק, אבל ההצגה כולה היתה שייכת לניימת', שסיים עם ניצחון ותואר השחקן המצטיין בסופרבול ולא פחות חשוב - כיסוי להבטחה המתוקשרת שלו קבל עם ועולם.

ברודוויי ג'ו לא חזר על ההופעה בסופרבול עד סוף הקריירה (אותה סיים עם הלוס אנג'לס ראמס ב-1977) אבל לא היה לו רגע דל. הוא נהג לשבת על הספסל עם מעיל פרווה ומשקפי שמש כהים (ותכל'ס, מי היה מעז לומר לו משהו?) ובמקביל לקריירת הפוטבול פיתח מיני-קריירה קולנועית וטלוויזיונית (מכאן הכינוי "ברודוויי").

לא היתה סדרה חשובה שלא גילם בה תפקידי אורח, החל מ"לוסי" ו"חבורת בריידי" בסוף שנות ה-60, דרך "ספינת האהבה", "אלף", "נשואים פלוס" ו"צוות לעניין" בשנות ה-80 ועד לדיבוב קולו ב"סימפסונס" בשנות ה-90 וב-2002. בסרט "ניסי ווייברלי" (1978) קיבל את התפקיד לאחר שלא אחר מלארי הגמן, ג'יי אר מ"דאלאס", השיב בשלילה.

בכל פאזה של משחק הפוטבול שאנחנו מכירים ואוהבים היום יש לניימת' נגיעה. החל מפרופילים נוצצים, חיי זוהר וחוזים שמנים וכלה בהבטחות לנצחונות לפני משחקים, כאלה שחלקן כשלו וחלקן (צ'אד ג'ונסון מסינסינטי למשל בעונה הנוכחית) פרעו שטר. אף אחת מהן לא תיזכר כמו ההבטחה ההיא ההיא של ג'ו וילי ברודוויי ניימת', ב-9 בינואר 1969.