ואף על פי כן נוע תנועו

כנות היא תכונה די נדירה אצל ספורטאים בכלל ואצל ספורטאי ישראל במיוחד. רוב התשובות הן קלישאות איומות, שלא נותנות כלום לקהל החושב שמעוניין לקבל איזה שהוא ניתוח רציני וכן מהספורטאי. דודי סלע הוא דמות חריגה בנושא הזה. כמה ספורטאים היו אומרים לפני מפגש הישרדות בבית העליון שישראל בכלל לא שייכת לשם? סלע אמר, וצדק. גם אחרי יומיים של טניס, ואף על פי שאנחנו מובילים 1:2, ישראל באמת לא שווה בית עליון במצב הנוכחי. אין לנו את העומק שיש למדינות שניצחנו בעבר כמו רוסיה או שבדיה ואין לנו טניסאי ששייך לטופ העולמי כמו שיש לאוסטריה ולצ'ילה. למעשה, אין לנו אפילו מה שיש לרוב 16 הנבחרות שנמצאות בבית העליון. למרות הכל, יכול מאוד להיות שביום ראשון נעלה בשנה הרביעית ברציפות לשמינית הגמר וזה הישג עצום, אולי הגדול מכל השנים האחרונות.

הטניס שהציג סלע מול אנדראס היידר מאורר היה בינוני מאוד ורחוק מתצוגות השיא אליהן הגיע בעבר. הישראלי הכניס אחוזים מאוד נמוכים של הגשה ראשונה (57) וביצע 43 טעויות לא מחויבות וזה מול תצוגת נפל של שחקן הדייויס הכי גרוע שהיה פה בשנים האחרונות, לפחות לפי מה שהוא הראה במשחק הפתיחה. גם סלע עצמו אמר בסיום שהיכולת שלו לא הייתה טובה וגם פה הוא לא טועה בהרבה. מעבר לטעויות שביצע, המדורג 85 בעולם לא הצליח גם להביא לידי ביטוי את נקודות העוצמה שלו. מפני שמה שניצח לסלע יריבים עדיפים ממנו בהרבה היו בעיקר שני דברים: חבטות החזרה להגשות ו-ווינרים מפתיעים בעיקר בבקהנד. מול האוסטרי המדורג 180 בעולם, סלע הצליח לחבוט ווינר אחד בלבד בחבטות ההחזרה מההגשה, למרות שהשנייה של היידר מאורר רחוקה מהראשונה, ו-10 ווינרים בבקהנד.

מעבר לנתונים הסטטיסטיים, סלע פשוט לא הצליח לייצר את העוצמות שלו, מה שעצר אותו גם מבחינת ההתלהבות. קצת חבל שסלע נראה בכושר בינוני כזה שלושה חודשים בלבד אחרי שהיה בכושר שיא והשיג אולי את הניצחון הכי יוקרתי בקריירה שלו, 4:6, 6:7 מול אנדי רודיק על הדשא בטורניר קווינס.
הטניס של יוני 2010 רחוק מאוד מזה של ספטמבר 2010 ומול טניסאי עדיף ממנו כמו מלצר זה כנראה לא יספיק. נקודה שכן מעודדת אצל סלע זו הבגרות שהוא מגלה. גם בראיונות איתו הוא כבר נשמע יותר שקול ורציני, כשגם סגנון המשחק שלו נראה פחות פזיז והרפתקני לטוב ולרע. הרי גם יריב שקטן על סלע בכמה מידות ובכל סוג של משטח כמו היידר מאורר יכול לעשות צרות ובעבר שחקנים כמוהו בהחלט הצליחו לגרור את הישראלי. הפעם, סלע הגיע מנוסה ושקט בהרבה, לא הציג את משחק חייו, אך עשה בדיוק את מה שצריך במשחק כזה. אולי דווקא הבגרות הזו תהיה זו שתעזור לסלע בהמשך הקריירה בסבב וסוף סוף נראה את אחד הספורטאים המוכשרים שצמחו בדור האחרון בישראל מממש את עצמו. אם הוא צריך דוגמה של פריצה מאוחרת לטופ העולמי, הוא יפגוש אותה ביום ראשון.

במקרה הזדמן לי לפגוש במנהרה ביד אליהו את יורגן מלצר רגע לפני שעלה למשחק מול הראל לוי. גם בלי להיות מומחה לשפת גוף או פסיכולוגיה, היה פשוט תענוג לראות את המקצוענות שמקרין הטניסאי הגבוה והרזה הזה ברגע השקט האחרון לפני שהוא יוצא למגרש. לכל חובב טניס אמיתי ולא אורח מזדמן שהגיע לראות ולהיראות היה המשחק של מלצר שיאו של היום הראשון. המדורג 13 בעולם ייצר במשחק מול הראל לוי לפרקים (לא כולל המערכה השלישית שהייתה אימון) כמה נקודות ו-ווינרים שאף חובב טניס לא יכול להישאר אדיש אליהם. אחרי שראינו כאן בשנים האחרונות את פרננדו גונזאלס ומיכאיל יוז'ני, אפשר לומר בפה כמעט מלא שמלצר הוא הטניסאי המרתק ובעיקר המוכשר ביותר מבין כל השלושה. מה עוד שהוא, בניגוד אליהם, הגיע למפגש בכושר טוב.

כל נקודה מרהיבה של מלצר, והיו לא מעט כאלה, הקימה כמה עשרות אוהדי טניס אמיתיים מכיסאותיהם. הם הריעו לספורטאי גדול, שהשביע את רעבונם למוצר שלא קיים בכלל בארץ, בשל העובדה שפשוט אין כאן תחרויות – טניס ברמה גבוהה. כמה חבל שעשרות האוהדים האלה, שכמו כל הקהל רצו שישראל תנצח אך היו מספיק הוגנים כדי להריע גם ליריב, נבלעו בתוך תצוגה די מרגיזה של אלפי אנשים שכנראה כבר לא ילמדו לעולם שבמגרש טניס לא מדברים בפלאפון, לא צועקים באמצע הנקודות "out" ובעיקר לא מוחאים כפיים כששחקן מחטיא סרב. לא עושים את זה בשום מקום, ואפילו הסיפורים על דרום אמריקה כבר ממש לא מרשימים את מי שצפה באירוח המופתי ובהתנהגות הנפלאה לה זכתה הנבחרת שלנו במשחק החוץ בצ'ילה. כמה חבל גם שאפילו חלק מכלי התקשורת משתפים פעולה ואף מעודדים את ההתנהגות הזו. לטניסאי ברמה ובקלאסה של מלצר מגיעה התנהגות אחרת.

היה די משמח לראות את הראל לוי אחרי המשחק מול מלצר. הטניסאי הוותיק והכל כך מוכשר הזה, שיכול היה להגיע מאוד רחוק אלמלא הפציעות, נראה זורח למרות ההפסד. הוא יודע שבשלב זה של הקריירה שלו, מלצר נמצא ב-10 דרגות מעליו וינצח אותו בכל מפגש נתון, אבל אותו זה לא עניין כל כך. לוי, שברוב השנה משחק במגרשים רחוקים מהעין שלנו ומול יריבים ממש לא נוצצים אבל חזקים ובעיקר עיקשים מאוד, זכה אחרי הרבה זמן לטעום משחק מול יריב מהטופ העולמי, שקשה להאמין שיפגוש בסבב.

יכול להיות שלוי בכלל נראה, לפחות לי, זורח מסיבה אחרת? יכול להיות שגם הוא מרגיש - בטח אחרי שאנדי רם ויוני ארליך שוב עשו את העבודה שלהם, שההיסטוריה חוזרת? הרי לפני שנה וחצי אותו לוי הגיע למפגש חמישי וגורלי בדייויס מול שבדיה והצליח לנצח את אנדראס וינסיגוורה ולקבוע 2:3 לישראל ומקום ברבע הגמר. יכול מאוד להיות שהמצב הפעם יהיה דומה, למרות היכולת הבינונית של מלצר בזוגות, וגם אז הכל יתנקז למשחק של לוי מול היידר מאורר (אם הקפטן האוסטרי לא יחליף אותו). אם לשפוט על פי הטניס שהציג לוי בשלבים רבים של המערכה השנייה מול מלצר ולא על פי חוסר היציבות והמעבר לחבטות סלייס מוזרות גם בפורהנד, הוא בהחלט מוכן לאתגר הזה.