פדרר: "זו הזדמנות מצוינת להיכנס להיסטוריה"

סביר להניח שעבור רוב אוהדי הטניס בעולם - ובבריטניה בפרט - הגמר האידיאלי של ווימבלדון היה אמור להפגיש את רוג'ר פדרר עם אנדי מארי. לראשון הזדמנות להשלים היסטוריה פרטית ולהפוך לשחקן עם הכי הרבה גרנד סלאמים בהיסטוריה, בעוד לשני היתה אמורה להיות הזדמנות להשלים היסטוריה קולקטיבית, ואם תרצו - היסטריה. אלא שרצונות לחוד, ומעשים לחוד. בפועל, פדרר יהיה שם - ואולי שם ישלים את ההיסטוריה שלו - אם כי היריב שלו יהיה אנדי אחר, אנדי רודיק.

השוויצרי פגש בחצי הגמר הראשון של היום את טומי האס הגרמני, שהפתיע ברבע הגמר את נובאק דג'וקוביץ'. פגש, ועשה את העבודה בלי שום בעיות. פדרר ניצח 6:7, 5:7, 3:6, והעפיל לגמר ווימבלדון שביעי ברציפות, רחוק ניצחון אחד משבירת שיאו ההיסטורי של פיט סמפראס, וזכייה בגרנד סלאם מספר 15 בקריירה.

"זה לא יאומן, לשוב לעוד גמר בווימבלדון. היה עלי לחץ רחב לאורך השנים, כך שזו הזדמנות מצוינת עבורי להיכנס לספרי ההיסטוריה", אמר פדרר בסיום, ומיהר להתייחס לשיאו הפוטנציאלי. "זאת לא הסיבה בגינה אני משחק טניס, אבל כשדבר כזה גדול מגיע, זה יוצא דופן".

לגבי היריב בגמר, הוסיף השוויצרי: "היו לי משחקים נהדרים נגד רודיק לאורך השנים, פעמיים בגמר ווימבלדון במשחקים פנטסטיים". פדרר מחזיק במאזן של 2:18 על האמריקאי, והוא כבר לא יכול לחכות לגמר ביום ראשון. "יש לי רקורד מצוין מולו, כמובן שזה דבר טוב. היה לי הרבה זמן ללמוד את המשחק שלו, וכרגע אני רק יכול להתפעל מהצורה המדהימה בה הוא מגיש. אני מאוד אוהב לשחק נגדו, לא רק בגלל שאוכל לשבור את השיא".

באופן מעט מוזר, למרות שרוג'ר פדרר בדרך לקבוע היסטוריה, הטניסאי הלחוץ ביותר של חצאי הגמר היה דווקא כזה שמעולם לא הגיע לשלב הזה - אנדי מארי. הסקוטי הצעיר, שהוכתר אי אילו פעמים כתקווה הגדולה של הממלכה הבריטית להיות הבריטי הראשון שזוכה בווימבלדון מאז פרד פרי ב-1938, הרגיש לחץ בלתי רגיל על הכתפיים, ועם או בלי קשר - זה הסתיים בהפסד בארבע מערכות לאנדי רודיק, והדחה כואבת עד מאוד.

"אעבור את זה מאוד, מאוד מהר. אעבוד על המשחק שלי, אשתפר, ואשוב לכאן חזק יותר", אמר המדורג שלישי בעולם בסיום המשחק. "לתת להפסד אחד להרוס לך את השנה זו גישה פאתטית. היתה לי יופי של שנה, אני מאוד קרוב ליכולת השיא שלי", הוסיף הסקוטי בן ה-22.

זה נגמר ב-4:6, 6:4, 6:7, 6:7 לזכות רודיק המצוין, וכל שנותר למארי המאוכזב זה לשבח את יריבו המצוין. "אתה תמיד מצפה שהיריבים שלך ישחקו טוב, במיוחד בשלב כזה של הטורניר. הוא הגיש פשוט מדהים, אם מישהו מגיש מולך במהירות של 130 מייל לשעה כל המשחק, מאוד קשה לשבור אותו". הסקוטי השתדל לצאת מהערב הזה עם נימה מסוימת של אופטימיות, והתייחס לגרנד סלאם הקרוב בו יקח חלק - אליפות ארה"ב הפתוחה. "זה המשטח האהוב עלי, וההזדמנות הכי טובה שלי לזכות בגרנד סלאם".

ועם כל הכבוד למארי, למשחק הזה היה גם מנצח. "אני יכול לשחק קצת טניס לפעמים", התלוצץ בסיום אנדי רודיק המאושר והמותש. "מעט אנשים נתנו לי צ'אנס, אם בכלל, אבל ידעתי שאם אני יכול להישאר בעניינים, יהיה לי סיכוי. לאורך הקריירה היו לי הרבה חסרונות, אבל לא לנסות מספיק חזק מעולם לא היה אחד מהם. כל הלחץ היה עליו, ואני שיחקתי קצת יותר טוב היום", סיכם בצניעות האמריקאי המצוין.