אירווינג סלאדינו: דוקטור ג'יי, גרסת האתלטיקה

בדרך כלל קרבות גדולים באתלטיקה שמורים למשחקים האולימפיים, אבל אין ספק שגמר הקפיצה לרוחק הטוב בכל הזמנים התקיים דווקא באליפות העולם בטוקיו 1991 - קרל לואיס נגד מייק פאוול, שקבע באותו בור ביפן את שיא העולם שלא נשבר עד היום, 8.95 מ'.

השניים נפגשו שוב בבור באולימפיאדת ברצלונה 1992, אז נקם לואיס וניצח את פאוול בהפרש של שלושה סנטימטרים (8.67 מ'). מאז ועד היום לא ראינו גמרים יוצאי דופן במשחקים האולימפיים, בדרך כלל זה הסתכם בדומיננטיות של קופץ אחד ובתוצאות מרשימות, אבל לא מספיק מרשימות ביחס לשיא העולם. הקרב בין איבן פדרוסו הקובני לאוסטרלי האלמוני ג'יי טורימה בסידני 2000 היה הטוב ביותר מאז ימי לואיס ופאוול. מישהו זוכר את זה? זה רק ממחיש את מצבה של הקפיצה לרוחק בשנים האחרונות. האירוע השני בחשיבותו אצל מלכת הספורט אחרי גמר ה-100 מטר הפך עם השנים לזניח למדי. עכשיו הכל עומד להשתנות.

גמר אליפות העולם בשנה שעברה באוסקה סימן את המהפך. האלוף האולימפי דוויט פיליפס היה פייבוריט בגלל הניסיון, אירווינג סלאדינו הפנמי סומן בגלל הכישרון ואנדרו האו האיטלקי כמעט וגנב לשניהם את התואר בגלל השיגעון. בסופו של דבר, היה זה סלאדינו שזכה במדליית הזהב עם קפיצה של 8.57 מ' בנסיון השישי והאחרון. האו ופיליפס הבטיחו לעצמם לנקום באולימפיאדת בייג'ינג, ובזמן הזה נוספו לטריו עוד כמה מתחרים רציניים. במקביל, סלאדינו ביסס את מעמדו כקופץ הרוחק הטוב בעולם, אחרי שקבע השנה בהולנד את התוצאה השביעית בטיבה בכל הזמנים, 8.73 מ'. בקפיצה נוספת בתחרות, סלאדינו עבר את גבול 9 המטרים עם פסילה של כ-20 סנטימטרים. פסילה או לא, הפנמי הזה הבהיר משהו לעולם האתלטיקה - אחרי כל כך הרבה שנים, יש מישהו שאפשר לבנות עליו לשיא עולם, ואולי אפילו לקפיצה של יותר מ-9 מטרים.

אירווינג סלאדינו, 25, מגיע מאזור שהפך לחם מאוד בעולם האתלטיקה - הים הקאריבי. עם זאת, לא מדובר בהר אדם שבנוי לתלפיות מאזור האיים, אלא בגבר צנום יחסית, 1.76 מ' על 70 ק"ג, שמגיע מפנמה - היכן שהבייסבול הוא הספורט הלאומי, הכדורסל מתקבל בברכה, והספורט האולימפי הוא בגדר המלצה.

סלאדינו נולד וגדל בעיר קולון, וכמו כל ילד ספורטיבי מפנמה, הוא חלם להפוך לשחקן בייסבול. הוא שיחק לא מעט שנים, ובשלב מסוים עקבו אחריו סקאוטים מהמייג'ור ליג, ששמעו על סנטרפילדר בעל מהירות יוצאת דופן. לאורך כל השנים סלאדינו התאמן במקביל גם באתלטיקה. הוא התחיל כספרינטר, אבל מאמנו הראשון, פלורנסיו אגווילאר, גילה שברגליים של הבחור הצעיר הזה היה פוטנציאל גדול יותר והפך אותו לקופץ לרוחק. כשהגיע לשלב שהיה צריך להתנתק מאחת האהבות שלו, בחר סלאדינו להישאר עם האתלטיקה הקלה, וכמה שהוא צדק. בסופו של דבר הוא הפך לאחת משתי הגאוות הגדולות של פנמה בעולם הספורט, יחד עם מריאנו ריברה מהניו יורק יאנקיס - כוכב בייסבול כמובן.

אי אפשר למצוא שום קווי דמיון בין תחילת הקריירה של סלאדינו, לזו של שיאן העולם הטרי ב-100 מטר יוסאין בולט. בניגוד לג'מייקני, סלאדינו מעולם לא בלט בגיל נוער, ובאותה אליפות עולם שבה בולט הדהים עם שיא עולם חדש לנוער ב-200 מטר, סלאדינו אפילו לא הצליח לעלות לגמר בבור הקפיצות. בתחרויות הבוגרים הראשונות שלו הוא היה קופץ בינוני מאוד, בעל ממוצע של פחות מ-7.50 מ'. עם זאת, תמיד היה אפשר לזהות עליו את הכישרון והחומר שממנו עשויים קופצים גדולים לרוחק. גוף רזה ונטול שומן לחלוטין, ומהירות נהדרת יחסית למבנה הגוף (10:40 שנ' ב-100 מטר). הגוף הזה ממש לא מזכיר את קרל לואיס ומייק פאוול. לעומת זאת, מדובר בהעתק כמעט מדויק של איבן פדרוסו הקובני, שהיה הקופץ לרוחק הטוב בעולם אחרי פרישתם של שני האמריקאים. אם מבנה הגוף הגבוה ופחות שרירי של בולט התגלה כאידיאלי לריצת ה-100, הרי שמבנהו של סלאדינו מתגלה כמושלם ביותר עבור הקפיצה לרוחק.

למזלו של סלאדינו, שהתאמן בתנאים הרחוקים מלהיות אידיאליים בפנמה, דווקא העובדה שהוא מגיע ממדינה מתפתחת עזרה לו. סלאדינו נהנה מתוכנית סולידרית מיוחדת של הוועד האולימפי הבינלאומי, שהפכה אותו בסופו של דבר לאלוף עולם. איגוד האתלטיקה הפנמי קיבל תקציב, ושלח את סלאדינו לגור ולהתאמן במרכז האתלטיקה שבסאו פאולו, ברזיל, תחת הדרכתו של נליו מורה, שאימן קופצים בכירים כמו ז'אדל גרגוריו (סגן אלוף העולם בקפיצה משולשת) ומורין מאגי (סגנית אלופת העולם באולם בקפיצה לרוחק).

התוצאות הגיעו תוך חצי שנה בלבד, עם קפיצה של 8.18 מ' ב-2005 ו-8.51 מ' בסיוע רוח גבית מעל למותר. באותה שנה סלאדינו השתתף באליפות העולם בהלסינקי וסיים שישי עם 8.20 מ'. שנת הפריצה הגדולה הייתה 2006. סלאדינו עמד בשתי המטרות העיקריות שלו כשעבר 8.50 מ' עם רוח חוקית והפך לאחד מבכירי הקופצים בעולם. החגיגה כמעט שהייתה מושלמת, רק כמעט. סלאדינו היה קרוב מאוד להשלים ניצחונות בכל אחת מתחרויות סבב הגולדן ליג, אבל בסופו של דבר הפסיד בברלין וזכה רק בחמש מתוך שש. הוא לא התחלק בפרס הראשון ששוויו מיליון דולר, אבל הרוויח קצת יותר מ-83 אלף דולר בסבב. סלאדינו גילה יציבות מדהימה בשנה הזאת והמרחק הממוצע שלו בכל התחרויות היה 8.39 מ'. מאותה שנה הוא ניצח ב-21 תחרויות ברציפות (כולל אליפות העולם באוסקה) עד לחודש יוני 2008, קצת אחרי שקבע את תוצאת השנה. הקופץ הפנמי הגיע לגולדן ליג בברלין במטרה לזכות השנה בכסף הגדול ואולי לשבור שיא עולם, אבל כנראה שההכנות לאולימפיאדה עשו את שלהן, ודווקא בתחרות הזאת הוא נשבר.

בכל אופן, הקפיצה המדהימה ל-8.73 מ' והקפיצה היותר רחוקה ופסולה בתחרות בהנגלו עשו את שלהן. אירווינג סלאדינו הוכיח שיש לו את כל הנתונים לקפוץ רחוק יותר, אולי אפילו ב-20 סנטימטרים ואולי לכיוון שיא העולם. הוא ווינר, הוא מהיר, יש לו טכניקה נהדרת שמתבטאת בעיקר במעבר מריצת הספרינט לעלייה לקרש, והכי חשוב - הוא צריך שמישהו ימשוך אותו בדיוק כמו שעשה אנדרו האו באליפות העולם. "אני שומר את האנרגיות שלי לאולימפיאדה. אני יודע שביום הנכון ועם התנאים הנכונים, אני אוכל לשבור את שיא העולם. יש לא מעט מתחרים שיוכלו להלחיץ אותי בבייג'ינג, וזה מצוין. אני צריך שילחיצו אותי, ככה אני מפיק את המקסימום", אמר לאחרונה סלאדינו.

אז כמו שצוין כאן, אירווינג סלאדינו אמור להוביל את גמר הקפיצה לרוחק לשיאים חדשים באולימפיאדה, ויש לא מעט מתחרים שירצו לקלקל לו את החגיגה. תעשו איתם היכרות ותרשמו ביומן: יום שני ה-18 לאוגוסט בשעות הצהריים לפי שעון ישראל - הגמר.

דוויט פיליפס (ארצות הברית) - בן 30, בעל שיא אישי של 8.60 מ'. פיליפס הוא האלוף האולימפי המכהן, ואחרי שזכה פעמיים באליפויות העולם ב-2003 ו-2005, הוא הפסיד לסלאדינו באוסקה 2007 וזכה במדליית הארד.

אנדרו האו (איטליה) - יליד ארצות הברית, שעבר עם אמו בגיל 8 לאיטליה, והפך לאחד האתלטים האיטלקיים הגדולים בכל הזמנים. בעל שיא אישי של 8.47 מ' אותו קבע בקרב מול סלאדינו באוסקה 2007. האו הוא גם אלוף אירופה הנוכחי.

מוחמד סלמן אל קוואלידי (סעודיה) - בן 27, שיאן אסיה בעל תוצאה של 8.48 מ' ו-8.37 מ' השנה.

חוסיין טאהר אל סאבי (סעודיה) - בן 28, בעל שיא אישי של 8.35 מ'. משלים את הצמד שהפך לאחת ההצלחות הגדולות של הספורט הסעודי בכל הזמנים. אירווינג סלאדינו זוכר אותו טוב, מאחר ואל סאבי היה זה שניצח אותו בגולדן ליג בברלין וקטע רצף של 21 ניצחונות לסלאדינו.

גודפרי קוסטו מוקואנה (דרום אפריקה) - בן 23, בעל שיא אישי של 8.39 מ'. ניצח השנה באליפות העולם באולם ממנה סלאדינו נעדר.

לואיס צאטומאס (יוון) - בניגוד לשאר הקופצים שהתחרו כאן, הוא דווקא לא שמר על עקביות בשנים האחרונות. מצד שני, הוא ראוי לאיזכור בזכות שיאו האישי שנקבע בשנה שעברה - 8.66 מ'.