דוקטור רון ומיסטר ארטסט

באו: ג'ון סלמונס (שחקן חופשי, מפילדלפיה), קווינסי דובי (בחירה 19 בדראפט), לורן וודס (שחקן חופשי, מטורונטו), מוריס טיילור (שחקן חופשי, מהניקס).

הלכו: בונזי וולס (שחקן חופשי, ליוסטון).

חמישייה: מייק ביבי, קווין מרטין, רון ארטסט, קני תומאס (שאריף עבדור רחים), בראד מילר.

ספסל: סלמונס, ג'ייסון הארט, פרנסיסקו גארסיה, עבדול רחים, קורליס וויליאמסון, טיילור, וודס, ויטאלי פוטפנקו.

מאמן: אריק מאסלמן (עונה ראשונה בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 44 ניצחונות ו-38 הפסדים (מקום שמיני במערב).

אולם: ארקו ארינה (17,317 מקומות).

האחים ג'ו וגאבין מאלוף, הבעלים של הסקרמנטו קינגס, הם מהמרים מקצועיים. את המיליונים שלהם הם עשו מעסקי ההימורים בלאס וגאס, וגם כשזה נוגע לצעצוע הפרטי שלהם – הקינגס, הם אוהבים לגלגל את הקוביות. בשנה שעברה, קצת יותר מחודש לאחר פתיחת העונה, נקרתה בדרכם הזדמנות חד פעמית להרוויח בגדול. הראיון שהעניק רון ארטסט ל"אינדיאנפוליס סטאר", שבו הוא סיפר שהוא רוצה לעזוב את הפייסרס, נתן את האות למירוץ להחתמתו, כאשר הקינגס הפכו מיד למועמדים המובילים לזכות בשירותיו של שחקן ההגנה של העונה לשעבר. לארי בירד רצה לשלוח את ארטסט כמה שיותר רחוק מאינדיאנה, וההצעה של סקרמנטו לטרייד תמורת פז'ה סטויאקוביץ', קסמה לו מאוד. הייתה רק בעיה אחת קטנה - ארטסט הכריז שהוא לא רוצה לעבור לסקרמנטו. בראש של ג'ף פיטרי, הג'נרל מנג'ר של הקינגס, כבר הבהבו כל נורות האזהרה באדום בוהק. הסיכון בצירופו של ארטסט היה ברור לכולם, ונקודת הפתיחה לפיה השחקן לא מעוניין להגיע לעיר נראתה לו קרובה מדי לסף התהום.

אבל המאלופים לא נבהלו. הם הורו לפיטרי לעשות הכל כדי לסגור את העסקה למרות הקשיים, ולאחר כמעט חודשיים של דיונים מתישים בוצע הטרייד. ההנחה שלהם הייתה שארטסט הוא בסך הכל ילד מתוסבך, ואם הם יצליחו לתת לו הרגשה של בית הוא יחזיר להם בענק. לפחות על פי 40 המשחקים הראשונים של רון רון בסקרמנטו, ההימור של המאלופים השתלם. הקבוצה, שהייתה במאזן של 24-17 לפני הגעתו, ונראתה כמי שוויתרה על העונה, הפכה פתאום איתו לקבוצה מסוכנת וקשוחה, שכמעט ולא הפסידה בבית והתייחסה לכל משחק כאילו הוא החשוב ביותר בעונה. הריצה של ארטסט והקינגס נעצרה רק במקום השמיני במערב. בסיבוב הראשון של הפלייאוף הם פגשו את סן אנטוניו, שם אמנם הצליחו לחזור מפיגור של 2:0 בסדרה ולהשוות ל-2:2 עם שני ניצחונות בארקו ארינה הגועש, אבל בשני המשחקים הבאים הם כבר לא יכלו לספרס והודחו.

בסקרמנטו יודעים שכל האופטימיות סביב ארטסט יכולה להתנפץ בכל רגע, והם מנסים לרצות אותו כמה שיותר. אחרי שבקיץ האחרון הוא התמרמר על עזיבתם של בונזי וולס והמאמן ריק אדלמן, ביקשו המאלופים מארטסט שייקח אותם לסיור בשכונה שבה גדל. רון רון סיפר לאחר מכן בהתרגשות גדולה על המפגש בין שני המיליארדרים לחברי הילדות שלו משכונת המצוקה בניו יורק, והודיע שמעתה הוא מוכן לעשות הכל למען הבעלים החדשים שלו. בכנות של דבריו אף אחד לא מפקפק, ועכשיו נותר רק לראות האם הוא יצליח גם לממש את הדברים הללו, ולא להסתבך בצרות למשך עונה שלמה.

מדד הכיף:

ריק אדלמן הוליך את סקרמנטו לשמונה הופעות רצופות בפלייאוף והיה אחראי לאחת הקבוצות המהנות בליגה בשנים האחרונות, אבל ההרגשה בבירת קליפורניה הייתה שהוא מיצה את עצמו במועדון, והקינגס נפרדו ממנו בתום העונה האחרונה. במקומו מונה אריק מאסלמן הצעיר, שהיה מאמן ראשי במשך שתי עונות בגולדן סטייט ולאחר מכן שימש כעוזר מאמן בגריזליס. מאסלמן מתכוון לבסס את המשחק של הקינגס על הגנה קשוחה ולחץ בלתי פוסק על הכדור, שיביא להרבה מתפרצות בצד השני. מי שיהיה מופקד על הובלת אותן מתפרצות הוא מייק ביבי, שעבד הקיץ קשה מאוד על הגוף שלו וירד בצורה משמעותית במשקל על מנת להתאים את עצמו לסגנון המהיר של מאסלמן. בסקרמנטו מקווים שהפציעה שלו באגודל, שתשבית אותו לפחות לשבועיים הראשונים של העונה, לא תוציא אותו מהפוקוס ומצפים ממנו לעונה גדולה.

הרכש המשמעותי ביותר של הקינגס הוא ג'ון סלמונס, שביצע כמה החלטות תמוהות למדי בפגרה האחרונה. תחילה הוא ביטל את ההסכם שהיה לו עם פיניקס כדי לסכם בטורונטו, ולאחר מכן החליט בכלל לחתום בסקרמנטו. בארבע השנים שלו בפילדלפיה סלמונס לא הותיר חותם רציני מדי על טבלאות הסטטיסטיקה של הסיקסרס, אבל הרבגוניות שלו הפכה אותו לאחד השחקנים החופשיים המבוקשים ביותר הקיץ. הקינגס הניחו שאם מייק ד'אנטוני וג'רי קולאנג'לו נלחמו עליו, הוא בטח שווה משהו, וכנראה שהוא גם מתאים למשחק בקצב מהיר, בו ישחקו הקינגס העונה. מהדראפט האחרון הצטרף לקבוצה קווינסי דובי, שהיה כוכב ענק במכללת ראטגרס, בה הוא היווה בעצם התקפה של איש אחד. למרות שם משפחתו האימתני משהו, מדובר בשחקן צנום להחריד, שמימדי גופו אמורים להפוך אותו לרול פלייר שתפקידו העיקרי הוא לצלוף מעבר לקשת, ואם יוכל להסתגל לשינוי במעמדו ב-NBA הוא עוד יעשה דברים מאוד יפים בליגה.

בתחום הגבוהים לעומת זאת די דליל בארקו ארינה. את בראד מילר הסולידי, שחימם טוב טוב את ספסל נבחרת ארצות הברית באליפות העולם הקיץ, יגבו ויטאלי פוטפנקו ולורן וודס, את עמדת הפאוור פורוורד יאיישו קני תומאס ושאריף עבדור רחים, ובקצה הספסל יישב מוריס טיילור ויספר צ'יזבטים מהתקופה שלו בניקס.

מסקנות מכישלון ארה"ב במונדובאסקט:

הקיץ האמריקאים למדו בדרך הקשה שתיאום וקבוצתיות חשובים לא פחות מיכולת אישית, גם בהתקפה ועל אחת כמה וכמה בהגנה. למי בסקרמנטו שהאמין שרון ארטסט לבדו יכול להחזיק את ההגנה של הקבוצה, מומלץ לצפות בקלטת של משחק חצי הגמר מהאליפות ביפן, ולראות מה החבורה של יאנקיס עשתה לשחקנים הכי טובים בעולם. מאסלמן יצטרך להפוך את סקרמנטו ליחידה הגנתית אחת, שתעזור לארטסט בסגירה במקום לעמוד מהצד ולחכות לרגע שאפשר יהיה לרוץ קדימה למתפרצת.

מועמד לפריצה:

אם ג'ון סלמונס העדיף בסופו של דבר להגיע לסקרמנטו בגלל שהוא חשב ששם יהיה לו סיכוי גבוה יותר להיות שחקן חמישייה, כנראה שהוא לא ראה את העונה האחרונה של קווין מרטין. הגארד הצעיר, בשנתו השנייה בלבד בליגה, הראה ניצוצות של כוכבות, וקלע באחוזים מצוינים מכל הטווחים. השנה מרטין צפוי לקבל דקות משמעותיות יותר, לגלות יותר יציבות (בעונה שעברה הוא קלע 16.6 נקודות למשחק בחודש ינואר, לעומת 8.2 בלבד במרץ) ולבסס את מעמדו כאחד מעמודי התווך של הקבוצה בשנים הבאות. הרגע הגדול ביותר בקריירה הקצרה שלו הגיע בפלייאוף, במשחק 3 נגד הספרס, כשקלע את סל הניצחון עם הבאזר. מה שתפס את העין במהלך ההוא לא היה דווקא הסל (היפה לכשעצמו) של מרטין, אלא עצם כך שביבי מסר לו את הכדור כשעל השעון נותרו פחות משלוש שניות לסיום, מה שמצביע יותר מכל על האמונה של חבריו לקבוצה ביכולת שלו.

מועמד לדעיכה:

שאריף עבדור רחים עבר בקיץ שעבר חוויה לא נעימה, כאשר יומיים בלבד לאחר שחתם בניו ג'רזי כשחקן חופשי הודיעו הנטס שהוא נכשל בבדיקות הרפואיות בגלל בעיה בברך. רחים רתח וטען שהוא בריא לחלוטין, ושני הצדדים נפרדו בכעס רב. כעבור זמן קצר הוא חתם בסקרמנטו, והצליח אמנם להישאר בריא במשך רוב העונה, אבל המספרים של הפורוורד המגוון, שנחשב לדבר הבא כשהגיע לליגה, היו הנמוכים בקריירה שלו. באימון הקבוצה בשבוע שעבר הוא החליף כמה אגרופים עם קני תומאס, המתחרה הישיר שלו על המקום בחמישייה, תקרית שיכולה להיות סימן למוטיבציה מוגברת, אבל באותה מידה גם להצביע על כך ש"ריף" כבר רואה את הסוף ונכנס ללחץ.

תסריט אופטימי: ארטסט לוקח שנת חופש מתחביב החרבת הקבוצות שהוא כל כך אוהב, ביבי עושה את הצעד הנוסף אל רמת האולסטאר וקווינסי דובי נראה כמו רג'י מילר קטן. הקינגס רצים כל הדרך עד לגמר המערב ומאסלמן מצטרף בקולות רקע לאלבום הראפ הבא של רון רון.

תסריט פסימי: כאן האפשרויות כבר בלתי מוגבלות, וכולן מתחילות בצמד המילים "רון ארטסט". אתם מוזמנים לסיים את המשפט בעצמכם. מה שזה לא יהיה, לא מומלץ לנסות את זה בבית. במקרה כזה גם המקום האחרון בבית הפאסיפי נמצא בהישג יד.

תחזית: קודם כל נחזור ונדגיש שכל תחזית לעונה של הקינגס תלויה בראש ובראשונה בברגים בראשו של הכוכב שלה. אם נניח שארטסט יתנהג יפה, סקרמנטו תהיה אחת מכמה קבוצות שייאבקו על העלייה לפלייאוף במערב, כשבפלייאוף עצמו שוב אף אחת לא תרצה לפגוש אותם.