עדיין מחפשים תשובה

באו: רודני קארני (בחירה 16 בדראפט דרך שיקגו), בובי ג'ונס (בחירה 37 דרך מינסוטה), אלן הנדרסון (שחקן חופשי מקליבלנד).

הלכו: ג'ון סלמונס (שחקן חופשי, עזב לסקרמנטו).

חמישייה: אלן אייברסון, אנדרה איגודלה, קייל קורבר, כריס וובר, סמואל דאלמבר.

ספסל: קווין אולי, ווילי גרין, רודני קארני, לואיס וויליאמס, בובי ג'ונס, אלן הנדרסון, שאבליק רנדולף, סטיבן האנטר.

מאמן: מוריס צ'יקס (עונה שנייה בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 38 ניצחונות ו-44 הפסדים.

אולם: וואקוביה סנטר (21,600 מקומות).

לא פשוט להיות אוהד ספורט בפילדלפיה. בעשרים השנים האחרונות נכשלו ארבע הקבוצות המקצועניות של העיר בזו אחר זו בניסיון לזכות באליפות. ואי אפשר להגיד שהן לא היו קרובות: הפליירס הגיעו לגמר הסטנלי קאפ בהוקי ב-1987 והפסידו במשחק השביעי והמכריע, הפיליס הוכנעו במשחק השישי של הוורלד סיריס של 1993 על ידי אחד ההום ראנס הדרמטיים בהיסטוריה של הבייסבול והסיקסרס חוללו סנסציה עצומה כשגברו על הלייקרס במשחק הראשון של סדרת הגמר ב-2001 אבל הפסידו את ארבעת המשחקים הנותרים. לפני שנתיים הפסידה קבוצת הפוטבול של העיר, האיגלס, בסופרבול אחרי קריסה ברבע האחרון. בעיר אחוות האחים התחילו להאמין שרובצת עליהם קללה.

עם כזאת היסטוריה ספורטיבית לא קשה לנחש מדוע גרמה הגעתו לעיר של מוריס צ'יקס בקיץ שעבר לגילויי תקווה ואופטימיות נרחבים. צ'יקס הספיק לרשום עד אז רק 4 שנים (לא מרשימות) כמאמן הבלייזרס בקריירת האימון הקצרה שלו, אבל הקהל בפילדלפיה זכר לו את 11 השנים אותן בילה כרכז של הסיקסרס, ובעיקר את האליפות בה זכה יחד עם ד"ר ג'יי ומוזס מאלון ב-1983, שהייתה האליפות האחרונה שנראתה בעיר. שני הכוכבים הגדולים של הקבוצה הנוכחית, אלן אייברסון וכריס וובר, קיבלו בברכה את המאמן החדש. אייברסון אף הכריז שצ'יקס הוא המאמן שהוא תמיד רצה. עם צעירים מוכשרים כמו אנדרה איגודלה וסמואל דאלמבר, ושני סופרסטארים פרובלמטיים שהפכו פתאום לגורי מחמד, נראה היה שהסיקסרס הולכים לדבר חזק בפלייאוף.

אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. וובר אמנם הצליח להישאר בריא למשך רוב העונה ואייברסון נתן עונת קריירה, אך הקבוצה הפגינה חוסר יציבות, ובצד כמה רצפי ניצחונות מרשימים רשמה סדרות הפסדים ארוכות לא פחות. חודש וחצי לפני תום העונה הרגילה הסיקסרס עוד החזיקו במקום השמיני במזרח ובכרטיס האחרון לפלייאוף, אבל אז הגיע רצף של 10 הפסדים מתוך 12 משחקים שלמעשה גמר להם את העונה, ונתן את האות לקיץ נוסף של שמועות על עזיבתו הצפויה של אייברסון.

מדד הכיף:

הנאה מכדורסל היא עניין סובייקטיבי. יש מי שהגנת המצ'-אפ זון של פיני גרשון עושה לו את זה, ויש מי שמתמוגג ממשחק הריצה המטורף שסטיב נאש מנהיג בפיניקס. אבל אם אתם בעניין של תצוגות אישיות - אין שחקן שכיף לראות יותר מאלן אייברסון. המשפט "רק בשבילו שווה לקנות כרטיס" כבר קטן עליו. בשבילו שווה לקנות מנוי. יודעים מה, בשבילו שווה לקנות צלחת לווין. הביצועים שלו על המגרש סוחטים קריאות התפעלות גם ממי שרואה אותו בפעם האלף. הכישרון העצום שדחוס לגוף הקטן הזה יחד עם כוח הרצון הבלתי נגמר שלו כבר גרמו ללא מעט מומחים להכתיר אותו כ"איש הקטן" הטוב ביותר בהיסטוריה של ה-NBA.

בשנים האחרונות הופנו כלפי AI גם לא מעט ביקורות. חלקן מוצדקות לחלוטין, בנוגע לכך שהוא לא שומר, לא מוסר ולא מתאמן. אבל בין כל ההאשמות הלגיטימיות הללו התגנבה גם הטלת ספק ברצון שלו לנצח.

במשך שנים ניסו פרשנים רבים להפוך את אייברסון לנציג הדור החדש של המיליונרים המפונקים ב-NBA, שעסוקים רק בעצמם ובחוזה שלהם ומצפצפים על המאמן, על הקהל ועל ההנהלה. אין דבר יותר רחוק מהאמת. אייברסון הוא לא מלאך, וחלק גדול מהבעיות שלו עם מאמניו לאורך השנים היו באשמתו, אבל בכל פעם שהדינמו הקטן עלה לפרקט הוא נתן את כל מה שיש לו. את הכבוד, הפרסום והמעמד שלו הוא כבר הרוויח. כסף בכמויות שהוא לא לעולם לא יוכל לבזבז כבר יש לו. עכשיו כל מה שמעניין אותו זו טבעת אליפות. גם אחרי שבגיל 31 הוא נתן את העונה הטובה ביותר שלו בממוצע נקודות (33 למשחק), באחוזים מהשדה (45%) ובאסיסטים (7.4 למשחק), עדיין לא חסרים פרשנים בפילדלפיה שבטוחים שהוא הבעיה של הסיקסרס.

לאור התנהלותו בפגרה היה נדמה שבילי קינג, הנשיא והג'נרל מנג'ר של המועדון, מסכים עם הדעה הזו. קינג דן עם כמה קבוצות על אינספור אפשרויות לטרייד, והסיבה שאף אחת מהן לא התממשה היא בעיקר התמורה הדלה שהוצעה לו. העובדה שפילי כמעט ולא התחזקה הקיץ יכולה ללמד על כך שקינג לא ויתר על האפשרות לשלוח את אייברסון בטרייד במהלך העונה. הרי גם הוא יודע שעם הסגל הנוכחי הקבוצה לא הולכת לשום מקום, לא לאליפות ולא לבנייה מחדש. תגובתו של "התשובה" לדיבורים על עזיבתו הייתה: "אני רוצה לזכות באליפות יותר מכל שחקן אחר בליגה. ואני רוצה לעשות את זה בפילדלפיה".

מסקנות מכישלון ארה"ב במונדובאסקט:

עם או בלי קשר להגנה דמוית הגבינה השוויצרית שהציגה הנבחרת האמריקאית ביפן, הסיקסרס הלכו הקיץ על חיזוק ההגנה, ועשו זאת דרך הדראפט, שם השיגו את רודני קארני ובובי ג'ונס. שניהם נכנסים למשבצת הסווינגמן הארוך שמסוגל לשמור על שחקנים במספר עמדות. למרות הצהרת הכוונות ההגנתית של צ'יקס, כל עוד משחק ההגנה שלו מתבסס על היכולת האישית של איגודלה, המטרייה האווירית של דאלמבר ועל אייברסון, וובר וקורבר שעומדים ומסתכלים עליהם מהצד, פילי תמשיך להיות אחת מקבוצות ההגנה הגרועות בליגה גם העונה.

בסוגיית הקליעה מבחוץ, שגם איתה החניכים של ששבסקי לא ממש הסתדרו, מסתמכים בפילדלפיה בעיקר על הידית של קייל קורבר. הבעיה היא שזה הדבר היחיד שקורבר יודע לעשות, מה שמאפשר להגנה לסגור אותו בלי יותר מדי קושי. עד שאחד משלושת הדברים הבאים יקרה - קורבר ילמד לעבור את השומר שלו בכדרור, איגודלה ילמד ליצור לעצמו מצבים ודאלמבר יפתח את משחק הפוסט שלו, התרגילים של הסיקסרס ייראו שוב כמו משחק של שניים נגד חמישה.

מועמד לפריצה:

בתיכון הוא היה אלוף מדינת אינדיאנה בקפיצה לגובה (עם שיא של 2.10 מ'), בקולג' הוא שבר את שיא השלשות בקריירה באוניברסיטת ממפיס, ואח שלו (רון סליי) אפילו שיחק בגבעת שמואל! תרשמו לפניכם את השם: רודני קארני. בקרוב אצלכם על המסך. החל מהעונה כאורח קבוע בעשרת המהלכים היפים של השבוע ב-NBA אקשן, ובעוד כמה שנים גם במשחק האולסטאר.

מועמד לדעיכה:

כריס וובר הוא עדיין לא שחקן גמור. הוא יכול להיות יופי של שחקן משלים בקבוצה שמתחרה על התואר. משהו סטייל אנטוניו מקדייס או ג'רי סטקהאוס. אבל וובר פשוט הורס לעצמו ולפילי בכך כשהוא מתעקש להראות שהוא שחקן מוביל, לוקח יותר מדי זריקות ומבזבז את חכמת המשחק ויכולת המסירה הנהדרת שלו על משחקי מנהיגות עם אייברסון. לא יזיק לו להוריד הילוך לפעמים ולקחת מדי פעם איזה פסק זמן (אופס, שכחתי...נקודה רגישה).

תסריט אופטימי: אייברסון יוצא לחלוטין מדעתו ורושם ממוצעים של 42 נקודות ו-13 אסיסטים למשחק. דאלמבר הופך למפלצת בצבע ואיגודלה רושם הופעה ראשונה באולסטאר. הסיקסרס מגיעים לפלייאוף, אייברסון חותם על הארכת חוזה.

תסריט פסימי: הברכיים של וובר קורסות כליל, ההפסדים מגיעים בצרורות ואייברסון מאבד את הסבלנות. צ'יקס מתפטר ובילי קינג ממנה במקומו את איזיאה תומאס.

תחזית: אם הקבוצה לא תהיה בעמדת הגעה לפלייאוף בסביבות פברואר, קינג ינסה להשיג טרייד טוב על אייברסון לפני מועד ההעברות האחרון. גם AI יודע את זה, והוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי שזה לא יקרה. בכל מקרה זה לא אמור להספיק ליותר מ-40 ניצחונות.