רואים חמש-חמש

1. בראנד ניו. אלטון בראנד מדהים. האיש עושה בקליפרס הכל, ודווקא בעונה שבה חשבתי שהוא יקבל פחות הזדמנויות, עם כל כך הרבה אגו ברוסטר (מגטי, קאסל, מובלי). והנה, דווקא לצדם של כל כך הרבה שחקנים טובים הוא משחק את הכדורסל הכי מרשים והכי יעיל בקריירה שלו. בחישוב עונתי האיש קולע יותר מן הממוצע קריירה שלו (באחוזים טובים יותר), זורק יותר מהקו, מוריד יותר ריבאונדים, מאבד פחות, חוסם יותר. פשוט מגוחך כמה שהאיש מושלם.

השבוע בראנד קלע 30 נקודות או יותר בשלושה משחקים ברציפות, תוך שהוא זורק 24 זריקות לערב וקולע בהצלחה כמעט 14 מתוכן (למעלה מ-58 אחוזים מהשדה). כרגע, הוא היחיד בליגה בטופ 10 גם בנקודות וגם בריבאונדים. מה עוד נבקש מהאיש הגדול הזה? רק שישאר בריא.

2. זאב זאב. על מינסוטה דיברו כל הקיץ רק בהקשרים שליליים. הקבוצה התפרקה בקול גדול מנכסיה, למעט הנכס העיקרי, קווין גארנט, ונותרה עם מעט מדי כישרון בסגל. אמרו ששום דבר טוב לא יצא מהרכב הטלאים של מחנה הפליטים הזאבי, ושגארנט יבקש, וגם יקבל, טרייד בתוך זמן קצר.

והנה, מיני מובילה את הבית הצפון מערבי אחרי קרוב לרבע עונה, ומשחקת כדורסל הגון וסימפטי. השבוע ניצחו הזאבים ארבעה משחקים ברציפות, והם נהנים משקט תעשייתי מפתיע ומיכולת נהדרת של גארנט (כרגיל) ושל וולי שצ'רביאק, מרקו יאריץ וטרוי הדסון.

3. ההצגה נמשכת. קוונטין ריצ'ארדסון הלך לניו יורק, ג'ו ג'ונסון איבד עצמו לדעת באטלנטה, אמארה הלך לבית החולים, אבל סטיב נאש נשאר יחד עם שון מאריון הנפלא, ואיתם השיטה. פיניקס נראית פתאום לא פחות טוב מבשנה שעברה, ואם גם אמארה יחזור בכושר טוב לקראת סוף העונה הסדירה, הסאנס עוד יכולים לחזור לגמר המערב, אם לא למעלה מכך.

ההתקפה של פיניקס טובה כמו בעונה שעברה (מספר אחת בליגה) והקבוצה מחזיקה את רצף הניצחונות הארוך בליגה כרגע, עם שמונה. המחליפים של השנה, אשר נכנסו לנעליים הגדולות של קודמיהם, לא נופלים מהם ביכולת, בוריס דיאו נפלא, וגורם הרבה סבל לאטלנטה, שויתרה עליו, וראג'ה בל משלים יחד עם קורט תומאס רכש מוצלח ביותר בקיץ. פיניקס, למרות הכל, תלך השנה רחוק.

4. אחוזת ממפיס. גם ממפיס, בדומה למינסוטה, עברה קיץ קטלני למדי, והפרשנים חזו לה הידרדרות אל מחוץ לפלייאוף. אבל הם לא חזו את היכולת המטורפת של פאו גאסול, אשר מזכיר במספרים את בראנד, ולא חזו את עוצמתה של הכימיה הקבוצתית המעולה, אשר משלבת היטב את שיין באטייה, אדי ג'ונס, מייק מילר, בובי ג'קסון (סוף סוף בריא) ואפילו דיימון סטודמאייר (כן,כן, גם הוא השתלב בשלווה הקבוצתית). לממפיס ששה ניצחונות רצופים, כולל על דאלאס בקרב ישיר על המקום השני בבית הדרום מערבי (אחרי הספרס). הדובים, בינתיים, הם הפתעת הכדורסל החיובית של העונה.

5. הדינוזאורים חוזרים. בשבוע שעבר שיבחנו את אטלנטה, שהצטרפה לליגה עם שני ניצחונות רצופים. ובכן, טורונטו התקנאה בהישג העצום והשיגה אחד משל עצמה. שני ניצחונות רצופים השבוע לקבוצה השנייה הכי גרועה בליגה, ושניהם בחוץ. הראשון הגיע מול (מי אם לא) אטלנטה, במשחק צמוד ומותח, והשני בניו ג'רזי. באמצע השבוע הייתה לדינוזאורים הזדמנות פז להשלים שלושה ניצחונות חוץ רצופים, כאשר כמעט גנבו ניצחון בוושינגטון, אבל הפסידו אחרי הארכה.

בסך הכל, טורונטו נראית טוב יותר מאשר בתחילת השנה, ובלא מעט משחקים בהם היא מפסידה היא נשארת קרובה עד הסוף. אולי בכל זאת יש עתיד לקבוצה, אם רק הם היא תצליח להשאיר את כריס בוש , שדחה השבוע הצעת חוזה חדשה ואמר שהוא צריך לבחון אם זה אכן המקום בשבילו. העניין שגילה בו פיל ג'קסון מהלייקרס לא מותיר מקום רב לאופטימיות בקנדה.

1. קללת הקלצ'ניקוב. במשחק האחרון של נובמבר חזר אלינו אחרי פציעה אנדרי קירילנקו, אחד שהשמיים אצלו הם הגבול. והנה, בארבעה משחקים מאז חזרתו המבורכת של הטאלנט קולע הקלצ'ניקוב הרוסי רק 9.8 נקודות (36 אחוזים מהשדה). הוא מוסר פחות מממוצע הקריירה שלו, חוסם פחות וחוטף פחות. אז מה זה עוזר ליוטה שיש לה כישרון כזה? בשנתיים האחרונות קירילנקו מבלה את עיקר זמנו בפציעות ובהתאוששות מהן. לשיאה הגיעה הבושה לקראת סוף השבוע, כאשר קירילנקו חסר האגו התלונן על כך שהוא לא משותף בהתקפה של יוטה, באמירה ששמה חותמת סופית על המעבר הנדיר שלו לצד הרע של הרשימה.

2. עוגן במקום אחרון. פורטלנד ידעה שהיא הולכת לעונה קשה. ניקוי האורוות של הקיץ האחרון לא השאיר בקבוצה מספיק כשרון כדי להתמודד עם המציאות הנושכת של ה-NBA. זק רנדולף ודריוס מיילס, טובים ככל שיהיו, לא מספיקים במערב הפרוע, ופורטלנד אכן מוצאת את עצמה במקום האחרון במערב, עם מאזן זהה לזה של יוסטון.

עם חזרתו של טימאק אצל הטילים, ועם פציעתו של מיילס (דווקא בעונת קריירה) אצל הבלייזרס, נראה שדרכה של הקבוצה למקום האחרון סלולה. פורטלנד, עם רצף של חמישה הפסדים ברציפות, הפסידה השבוע ב-24 נקודות הפרש בפילדלפיה, ב-20 הפרש בבית מול אינדיאנה והשיא הגיע ממש לקראת סוף השבוע, עת הובסה הקבוצה ב-45 נקודות הפרש בפיניקס. אין עתיד.

3. הופעת אימים. בשלוש השנים האחרונות עבר אנטואן ווקר פעם אחר פעם מקבוצה לקבוצה. אחרי כמה שנים יפות בבוסטון הוא מצא את עצמו ללא הישגים בדאלאס, עם פרצופים חמוצים באטלנטה, חזר לפיאסקו קצר בבוסטון, ולקראת פתיחתה של העונה הזו שוב ארז את הפקלעך, ונדד אל השאקילטיקוס של מיאמי. הפרשנים שוב הסבירו שמדובר בחיזוק עבור ההיט, ועזרה לצוות המסייע של האריסטו הגדול.

אבל המציאות טופחת על פניו של הפורוורד השמנמן פעם אחר פעם. היכולת האישית בצניחה חופשית וכבר אפשר למצוא פרשנים שיספרו ששום דבר טוב לא יכול לצאת מקבוצה ש"טואן" יושב על ספסלה.
השבוע הפליא ווקר בעוד הופעת אימים, עם 0 מ-10 מופתי בהפסד החוץ של מיאמי בלוס אנג'לס, אצל הקליפרס הלוהטים. כבר הייתה לו השנה הופעה של 1 מ-13, אחת של 3 מ-15 ושלל משחקים "בינוניים" אחרים. לא נשאר הרבה מהחצי השני של הצמד פירס-ווקר, שכל כך אהבנו.

4. בית הבובות. הבית האטלנטי הוא היחיד שבו המובילה (פילדלפיה) שולטת בכיפה למרות מאזן שלילי. פילדלפיה רשמה השבוע ארבעה הפסדים ברציפות, ובסך הכל ניצחה רק 8 לעומת 11 הפסדים. ניו ג'רזי, השניה בבית, מדשדשת עם 8 ניצחונות בלבד, ועל בוסטון, ניו יורק וטורונטו אין טעם להרחיב את הדיבור. בכל שאר הבתים בליגה יש לפחות קבוצה גדולה אחת, ורק הבית האטלנטי מפיק, שבוע אחר שבוע, אכזבות מבית היוצר של קבוצות בינוניות וחסרות השראה.

5. צניחה חופשית. רייף לאפרנץ עשה כמה כותרות בתחילת השנה אחרי מספר הופעות מכובדות למדי, ביניהן אחת משובחת במיוחד של 32 נקודות, 7 שלשות (כולן במחצית אחת), ו-8 ריבאונדים. עד תחילת השבוע האחרון לאפרנץ הוסיף לשחק כדורסל סולידי בסך הכל, ושמר על ממוצעים הגונים.

השבוע עשה הסנטר הלבן פליק פלאק לאחור והשלים רצף של משחקים מזעזעים עם ממוצע של 4.8 נקודות לערב (19 אחוזים מהשדה), רק 3 ריבאונדים למשחק ותרומה אפסית למאמץ הקבוצתי. בוסטון כולה מתקשה השנה, ונפילות ארוכות, כמו זו של לאפרנץ השבוע, לא עוזרות.

בשבוע שעבר כיוונתי זרקור אל הבייבי בולס, לקראת שבוע חשוב שאמור היה לסמן את כיוון המועדון. ובכן, הבולס די אכזבו, יש לומר, עם שני ניצחונות בלבד (בבוסטון ובאורלנדו) ושני הפסדים (בבית, לדטרויט ולדאלאס). בסופו של השבוע, מוצאת את עצמה שיקגו רק במקום האחרון בבית המרכזי, עם הנחה מסוימת כיוון שיש לזכור שמדובר בבית איכותי במיוחד. למרות הכל, לשיקגו מאזן של 8:9 (בניגוד ל9:0 בתחילת שנה שעברה), והיא עדיין בגדר הבטחה להמשך עונה טובה.

לקראת השבוע הבא אני מסמן משחק אשר צפוי להיות מרתק במיוחד, בין סאן אנטוניו ומינסוטה. הספרס, עם חמישה ניצחונות רצופים כרגע, תגיע ביום שלישי הקרוב אל מעוזם של הזאבים, אשר ניצחו בארבעת המשחקים האחרונים שלהם. יש לציין כי מדובר, לפחות כרגע, בקרב בין שתי מובילות בתים במערב, ולכן יוקרתו וחשיבותו של המשחק.
עוד משחק שכדאי לשים לב אליו יתרחש בשבת הבאה, בממפיס, ובו יארחו הדובים המקומיים והמפתיעים את פיניקס, הקבוצה עם רצף הניצחונות הארוך ביותר כרגע בליגה, עם שמונה.