וידאו: רויטרס
עריכה: גדי ויינסטוק
הלילה זה קורה. אחרי עונת NBA ארוכה ומתישה, היום בלילה (בין שלישי לרביעי, 4:00 בבוקר, ערוץ הספורט) תיפתח סדרת הגמר בין מיאמי לדאלאס, סדרה שבסופה תצא אלופה חדשה. האם המאבריקס יזכו בטבעת לראשונה בתולדותיהם, או שדווין וויד יצליח שוב לעשות עם מיאמי את מה שכבר עשה ב-2006?
בוש: "זו עדיין הקבוצה של וויד"
כזכור, השתיים נפגשו בסדרת הגמר לפני חמש שנים, אז דאלאס הוליכה 0:2, לפני שוויד התעורר, לקח על עצמו את הסדרה והוליך את ההיט לארבעה ניצחונות רצופים. גם הפעם פלאש מוכן לאתגר, ויודע בדיוק מול מה הוא מתמודד: דירק נוביצקי.
"כבר אז חשבתי שהוא טוב, אבל עכשיו אני חושב שהוא פנומנלי", אמר וויד לקראת המפגש, "ברור שיכולת הקליעה שלו היא אחת הטובות שהליגה הזאת ראתה אי פעם. בנוסף לזה, הוא גם השתפר ביכולת שלו לקחת על עצמו את המשחק ברבע הרביעי".
וויד, שהיה פצוע מעט בימים האחרונים אך חזר להתאמן כרגיל, חושש מהיכולת של הגרמני הענק, וציין כי "מה שפנומנלי אצלו זו היעילות. הוא מכניס זריקות גדולות, הוא הפך לשחקן חכם יותר, שחקן רעב יותר, והוא הרבה יותר יעיל מאשר ב-2006".
מנגד, וויד יודע שגם מיאמי הוכיחה בסדרה מול שיקגו שהיא מתעלה ברגעי ההכרעה, כשכמעט בכל משחק היא ידעה ללחוץ על הדוושה ברבע הרביעי ולנצח במאני טיים. "רוב המשחקים יוכרעו על קבלת החלטות ועל קור רוח ברבע הרביעי", צופה וויד, "הוכחנו כבר לעצמנו שאנחנו מתפקדים ברגעים האלה, ושיש לנו הרבה שחקנים שיודעים מה לעשות תחת לחץ. אבל אנחנו יודעים שגם לדאלאס יש שחקנים כאלה. הם מניעים את הכדור ביעילות, ותמיד מוצאים את השחקן הפנוי, בסגנון הלא אנוכי שלהם. אם המשחק יהיה צמוד בדקות הסיום שלו, נראה שתי קבוצות שמוכנות לזה".
לברון ג'יימס היה האיש הכי חשוב של מיאמי בסדרה מול שיקגו, אבל כריס בוש, שגם הוא נתן סדרה ענקית מול הבולס, מצהיר: "זו עדיין הקבוצה של דווין וויד, אין בכך שום ספק. הוא הפרצוף של המועדון הזה כל הקריירה שלו, הוא כבר הוליך אותם לתואר ב-2006, הוא המבוגר והמנוסה מבין שלושתנו, והוא הסיבה העיקרית לכך שלברון ואני הגענו לכאן".
דאלאס הוותיקה אופטימית
אבל אל תחשבו שבדאלאס מרימים ידיים. המאבריקס מגיעים עם הרבה אופטימיות לסדרה, אחרי פלייאוף מצוין, ועל אף שעד עכשיו שחקני דאלאס לא נאלצו להתמודד עם קבוצה באיכות של מיאמי, שחקניו של ריק קרלייל מגיעים מלאי אמונה.
בדאלאס זוכרים היטב את הסדרה ההיא מ-2006, אותה הפסידו למרות שהחזיקו ביתרון הביתיות, ואחרי יתרון 0:2 הפסידו ארבעה רצופים. "אני חושב שהניסיון הוא גורם מרכזי מבחינתנו, כי באמת עברנו כבר הרבה", יודע נוביצקי, "שיחקנו כבר כמה משחקי פלייאוף בחיים שלנו.
"במהלך העונה הרגילה אני תמיד אומר שאתה לא רוצה להתמוגג יותר מדי מהשיאים, או לקבל יותר מדי דכדוך מהמעידות", אומר נוביצקי, "בפלייאוף זה אפילו יותר בולט. כשאתה משיג ניצחון גדול, כדאי שתשכח ממנו ביום למחרת, כי אתה לא רוצה להפסיד במשחק הא. ככה בדיוק אותו דבר עם הפסד.
"במשחק מספר 4 איבדנו מול פורטלנד יתרון של 20 נקודות, והתאוששנו למשחק החמישי עם ניצחון גדול. כולם הספידו אותנו, אבל יש פה חבורה גדולה של שחקנים ותיקים, ראינו כבר הכל בליגה הזאת".
ג'ייסון טרי, שהיה חלק מהקריסה של דאלאס באותה סדרה ב-2006, כבר דרוך ומוכן להזדמנות השנייה שלו. "כולנו מפוקסים, המשחק הראשון הוא משחק מפתח עבורנו", אומר טרי, "זה מגיע ממקום של הנהגה ותיקה, של שחקנים שמבינים שהזדמנויות כאלה לא מקבלים לעתים כל כך קרובות. יש פה חבורה מיוחדת, הרגשנו את זה כבר מההתחלה".
גם ג'ייסון קיד זוכר ש"כשהגעתי עם ניו ג'רזי לשתי סדרות גמר ברציפות, חשבתי שזה לא ייגמר. עכשיו אני מבין שההעפלה לגמר זה דבר נדיר, ואסור לאבד את ההזדמנות הזאת".