בית השיטה

מאזן בעונה שעברה: 41-41

סיימו את העונה: במקום השישי במזרח ובסיבוב הראשון של הפלייאוף, אחרי הפסד 4:2 לאורלנדו

העונה שעברה של פילי התחילה עם אופטימיות לא ממש זהירה או זעירה, לאחר החתמתו המתוקשרת של אלטון ברנד. בפילדלפיה ציפו ששחקן הפנים המוכשר, שהגיע לאחר פציעה ארוכה, ישדרג אותם למעמד של קונטנדרית. אלא שבפועל ברנד נראה רע, לא התקרב ליכולת של לפני הפציעה ומאמצע דצמבר בקושי נראה על הפרקט. בפברואר הוא כבר עבר ניתוח בכתף, שגמר לו עוד עונה בטרם עת. באמצע דצמבר הסיקסרס נפרדו גם מהמאמן מוריס צ'יקס שהוחלף ע"י טוני דילאו, עוזרו של הג'נרל מנג'ר אד סטפנסקי, לאחר פתיחה מאכזבת. עם דילאו ובלי ברנד פילי התייצבה, חזרה לנצח ונכנסה לפלייאוף. לרגע אפילו נדמה היה שהיא מסוגלת להשיג יתרון ביתיות, אבל רצף הפסדים מאכזב בסוף העונה החזיר את המועדון למציאות הבינונית.

בסיבוב הראשון הסיקרס פגשו את אורלנדו ושחזרו כמעט במדויק את הסיבוב הראשון מול דטרויט בעונה שלפני כן: נצחון חוץ מפתיע במשחק הראשון, יתרון 1:2 זמני ואז שלושה הפסדים בהפרשים שעולים עד לתבוסה מוחצת בבית במשחק השישי. נקודת האור העיקרית בכל הברוך ההוא הייתה ת'אדיוס יאנג, שהמשיך להיראות כמו אולסטאר עתידי ובחצי השני של העונה הצטרף לדאבל אנדרה (איגודאלה ומילר) כסקורר השלישי, אבל גם יאנג החביב לא הצליח למנוע את התחושה המתסכלת מכולן, כשזה מגיע לקבוצות NBA: הדריכה במקום.

באו: ג'ייסון קאפונו (טרייד, טורונטו), רודני קארני (שחקן חופשי, מינסוטה), פרימוז ברזץ' (שחקן חופשי, לוטומטיקה רומא), ג'רו הולידיי (דראפט).

עזבו: אנדרה מילר (שחקן חופשי, פורטלנד), רג'י אוונס (טרייד, טורונטו), תיאו ראטליף (שחקן חופשי, סן אנטוניו), דוניאל מארשל (שחקן חופשי, לא ברור לאן).

בפילדלפיה עושים הכל כדי להתעלם מהפיל שבחדר, אלא שכשלפיל הזה קוראים אלטון ברנד, זו לא משימה פשוטה במיוחד. לאחר שהגיע כהבטחה גדולה, הפך הפורוורד המתבגר לנטל עצום שעלול להטיל צל על כל שאר הדברים שהג'נרל מנג'ר של הקבוצה, אד סטפנסקי, מנסה לעשות. בארבע השנים הקרובות ברנד ירוויח 66 מליון דולר ולא בטוח כמה כדורסל הוא יצליח לשחק במהלכן. הנוכחות שלו חוסמת כל צ'אנס לשינוי רציני בשנים הקרובות. בפילי מקווים שבעונה הקרובה הוא לכל הפחות יחזור לתפקד, ואולי יתקרב לפורמה של ימי הקליפרס. אנשי הקבוצה מנסים להתעודד מכך שברנד נראה טוב ומוכן בקיץ, ומדבר על החלמה מלאה. אלא שבאותו זמן, אותם אנשים גם מנסים להדחיק את העובדה שאותן תקוות נשמעו גם בקיץ הקודם, וכולם זוכרים איך זה נגמר אז. כך או כך, הרבה מאוד יקום וייפול על הכשירות הפיזית של ברנד, כי לשחק כדורסל הוא לא שכח.

מלבד ברנד המדובר, השחקן המשמעותי ביותר בקיץ של הסיקסרס היה זה שעזב: אנדרה מילר. הפוינט גארד הוותיק והמצוין חתם לשלוש עונות בכוח העולה מפורטלנד לאחר שהבין שבפילי לא ממש מתאמצים להשאיר אותו. סטפנסקי, ככל הנראה, החליט לחשוב על העתיד ולקדם את לו וויליאמס והרוקי ג'רו הולידיי, למרות שהאחרון לא אמור להיות מוכן לתפקיד מוביל כבר בעונה הקרובה. בלי הרבה ברירה (בגלל הפיל, אלא מה), הגישה של פילדלפיה העונה תהיה לתת לצעירים המוכשרים (שהתקבצו אצלה בזכות כמה בחירות דראפט מוצלחות) לגדול ביחד בשנים הקרובות. לקהל, אגב, נמאס לחכות, ומכירות הכרטיסים נמצאים בירידה מתמדת לעומת השנים האחרונות.

אלמנט אחד שכן טופל במהלך הקיץ הוא עקב האכילס של הקבוצה בשנתיים האחרונות – הקליעה מבחוץ. לשם כך הובא אחד הקלעים הטובים בליגה - ג'ייסון קאפונו - תמורת אחד הריבאונדרים הטובים בליגה, רג'י אוונס שעבר לטורונטו. עוד קלעי בפוטנציה הוא רודני קארני, שחזר לסיקסרס לאחר סיומת לא רעה בכלל לעונה שלו במינסוטה, אליה הועזב בקיץ שעבר כדי לפנות מקום לברנד. הרכז המחליף רויאל אייבי הוחתם לעונה נוספת, והסלובני פרימוז ברזץ' יחליף את תיאו ראטליף בתפקיד זה שמסתיר לשורות הראשונות.

שינוי נוסף ומשמעותי לא פחות מהשניים שכבר הזכרנו התרחש על הקווים. לאחר שטוני דילאו החליט שקריירת האימון פוגעת בתפקיד האמיתי שלו (להכין לאד סטפנסקי קפה כל בוקר), הוא חזר לתפקיד הניהולי ואפשר לג'נרל מנג'ר להביא את ידידו, אדי ג'ורדן, לתפקיד המאמן החדש. ג'ורדן פוטר מוושינגטון בעונה שעברה אבל רשום על כמה עונות יפות עם המועדון מהבירה, שהיו יכולות להיראות אפילו טוב יותר אלמלא מכת פציעות. פילי, קבוצה שמבינה דבר או שניים בעונות סימפטיות שנקטעו עקב מכת פציעות, החליטה להביע סולידריות ולבדוק כיצד יעבוד הרומן שלה עם ג'ורדן.

חמישייה: לו וויליאמס, אנדרה איגודאלה, ת'אדיוס יאנג, אלטון ברנד, סם דאלמבר

ספסל: רויאל אייבי, ג'רו הולידיי, ווילי גרין, רודני קארני, ג'ייסון קאפונו, מוריס ספייטס, ג'ייסון סמית', פרימוז ברזץ'

מאמן: אדי ג'ורדן (עונה ראשונה)

מועמד לפריצה:

לאחר שת'אדיוס יאנג פרץ בעונה שעברה, המועמד הטבעי השנה הוא לו וויליאמס. כאמור, הקומבו גארד הקטן יקבל את תפקיד הפוינט גארד הפותח בלי הרבה תחרות ויוכל להראות את הכישרון שלו. וויליאמס אמנם לא מנהל משחק טבעי והרבה יותר מתאים להיות שחקן שישי, אבל הוא כן סקורר נהדר ומצוין במשחק ריצה. אדי ג'ורדן מאמין בו גם בהגנה וכבר טען שבשיטה שלו (אליה נגיע ממש בעוד פסקה וחצי) לא צריך פוינט גארד קלאסי. נשמע מבטיח.

מועמד לדעיכה:

הסנטר סם דאלמבר הרגיש כבר בעונה שעברה את הנפילה. הוא קיבל פחות דקות והרבה פחות כדורים בהתקפה והפך בעצם לשחקן של הגנה, ריבאונד ותו לא. במהלך העונה דאלמבר אפילו ביקש טרייד, רק כדי לקבל מסטפנסקי את התשובה המלבבת שהוא מנסה, באמת מנסה, אבל קבוצות מפחדות לגעות בו עם לייזר. השנה עשוי להיות לדאלמבר אפילו יותר קשה; בשיטה של ג'ורדן אין ממש מקום לנגרים מסוגו, ואין ספק שאם זה יסתדר מבחינה הגנתית, המאמן החדש יעדיף כל אופציה שאינה כוללת את דאלמבר - הרכב נמוך עם ברנד בסנטר או יותר דקות לג'ייסון סמית' ומוריס ספייטס המאוד מבטיחים, שינסו לבצע פריצה משלהם השנה.

אקס פקטור:

בפעם האחרונה שמישהו ניסה לשלב בין פילדלפיה לאוניברסיטה היוקרתית פרינסטון, מה שיצא זה "הנסיך המדליק מבל-אייר". אדי ג'ורדן ינסה להוכיח שניתן גם לצאת טוב מהשילוב הזה כאשר הוא יביא לסיקסרס את "התקפת פרינסטון" המפורסמת של פיט קאריל הגדול, שיטה בה עשה שימוש כעוזר מאמן בניו ג'רזי וכמאמן ראשי בוושינגטון. התקפת פריסנטון מבוססת על תנועה, משחק פנים-חוץ, מסירות, חיתוכים ושיתוף כל השחקנים בהתקפה. היא עזרה לנטס להגיע לשני גמרים ולוויזארדס להפוך לאחת מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה והוציאה משחקנים כמו קארון באטלר ולארי יוז (לארי יוז!) את המקסימום. יותר מהבריאות של ברנד ויותר מכל שחקן מסוים אחר, הצ'אנס של פילדלפיה לצאת מהבינוניות טמון ביכולת של השחקנים שלה לאמץ סגנון התקפה שמכריח אותם לחשוב, למסור ולהיות בתנועה מתמדת. אם זה יעבוד, השיטה הזאת יכולה להיות התרופה למשחק העומד של הסיקסרס ולשדרג את המשחק של אנדרה איגודאלה כך שיהפוך לפרנצ'ייז פלייר אמיתי ולא למספר 2 שנשאר לבד ונאלץ להוביל קבוצה. קאפונו וקארני הובאו, בין היתר, בגלל ההתאמה שלהם לשיטה, ואם כמה משחקני הפנים יצליחו להשתלב בה, פילי יכולה להפוך, בשקט בשקט, להפתעת העונה.

תסריט אופטימי:

בדצמבר איגודאלה מודיע לכל מי שרוצה לשמוע שהתקפת פרינסטון שינתה לו את הקריירה, בינואר הוא נבחר לשחקן החודש במזרח, בפברואר ת'אד יאנג מצטרף אליו לאולסטאר, במרץ אלטון ברנד חוזר להיות מכונת 10-20 ומשתלב כסנטר בהרכב נמוך, באפריל פילי מנצחת בקלות מפתיעה בסיבוב הראשון של הפלייאוף, ובמאי היא מותחת את קליבלנד בשבעה משחקים צמודים.

תסריט פסימי:

בדצמבר איגודאלה מודיע שבדיוק בגלל דברים כמו התקפת פרינסטון הוא הבריז משיעורים בקולג', בינואר ברנד גומר עוד עונה ומודיע שהוא יהיה כשיר לחלוטין לעונה הבאה, בפברואר רודני קארני הופך לקלע הבולט בקבוצה, במרץ דאלמבר הופך לקלע השלשות המוביל בקבוצה ובאפריל הולכים לים. ואם רוצים שממש יכאב, אז במאי אנדרה מילר מוביל את פורטלנד לגמר הליגה.

תחזית:

סבלנות, זו מילת המפתח. גם אם אלטון ברנד יחזור ל-80-90 אחוז יכולת, יקחו לו כמה חודשים לעשות כך (לאחר שנתיים כמעט ללא כדורסל, בל נשכח); גם אם התקפת פרינסטון היא הפתרון למשחק העומד, ג'ורדן עצמו מודה שרק לקראת סוף העונה הוא מצפה מהשחקנים שלו להפנים אותה לגמרי. לכן, רוב הסיכויים הם שפילי הולכת לעוד עונה שתתחיל לא משהו ותסתיים עם אופטימיות זהירה אחרי עוד הפסד בסיבוב הראשון של הפלייאוף. בתסריט האופטימי-ריאלי, פילי תהיה הפתעת העונה הבאה - לא הנוכחית - ובזכות הצעירים המוכשרים והמאמן עם החזון ההתקפי, זה גם התסריט שהכי סביר שייצא לפועל.